ערבות אישית


ערבות אישית היא התחייבות שאתם חותמים עליה בשמכם הפרטי לשלם חוב של מישהו אחר, ולרוב אותו מישהו הוא החברה שבבעלותכם.
בקצרה
הנקודה שרוב החותמים מפספסים היא שבעל עניין בחברה שערב לחוב של אותה חברה אינו "ערב יחיד" לפי הגדרת החוק, ולכן כמעט כל ההגנות המוכרות אינן חלות עליו. חוק הערבות, התשכ"ז-1967 מחלק ערבים לשלוש דרגות עם הגנות שונות לחלוטין, והערבות העסקית הנפוצה ביותר נופלת בדרגה החלשה שבהן. הערבות היא גם חוזה נפרד מההלוואה, ולכן היא שורדת את החברה שנסגרה.
מה בדיוק קורה ברגע שחותמים על ערבות אישית?
נוצר חוב חדש, והוא שלכם. חוק הערבות מגדיר ערבות כ"התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי", ומכאן שההתחייבות שלכם היא כל מה שיש בחוזה הזה: לא נכס משועבד ולא פיקדון, אלא אתם. וזה בדיוק מה שמעמיד את כל נכסיכם מאחוריה. 2 החוק קובע במפורש שהערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, כלומר הנושה רשאי לגבות את מלוא החוב מכל אחד מהם לחוד.2
יש סייג אחד, והוא חלש משנדמה. הנושה אינו רשאי לדרוש מכם את מילוי הערבות בלי שדרש תחילה מן החייב את קיום חיובו. אבל הדרישה המוקדמת נופלת בארבעה מצבים: כשהערב ויתר עליה בחוזה, כשניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק, כשהחייב מת או נמצא מחוץ לישראל, וכשמתן הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים. 2 ויתור על הדרישה הוא סעיף סטנדרטי בטפסי ערבות, וצו פירוק הוא בדיוק המצב שבו ערבות עסקית נכנסת לפעולה.
שני גבולות כן קיימים תמיד. אתם לא חבים יותר ממה שהחייב עצמו חב, ולא בתנאים חמורים משלו, ואם היקף הערבות מוגבל אתם חבים רק בתחומה. 2 המילה "אם" במשפט הזה היא כל ההבדל, כי החוק מתיר במפורש ערבות לחיוב "קצוב או בלתי קצוב".2
למה חברה בע"מ מפסיקה להגן עליכם אחרי שחתמתם?
כי הערבות היא חוזה בינכם לבין המלווה, ולא בין החברה למלווה. ההפרדה שבין נכסי החברה לנכסים הפרטיים שלכם ממשיכה להתקיים בכל מישור אחר, אבל למלווה כבר לא אכפת ממנה: יש לו התחייבות ישירה מכם, שנחתמה בדיוק כדי לעקוף אותה. עד כמה זה מרכזי אפשר לראות בקרן להלוואות בערבות מדינה: שם הערבות האישית של הבעלים אינה תוספת לבטוחות אלא תנאי מוקדם, ונותן אשראי שלא לקח אותה כנדרש מנוכה לו 30% מסכום חילוט ערבות המדינה, ועד 40% בסך הכל.7
החוק עצמו מודע לכך ומסיק מכך מסקנה חדה. כשהחייב הוא תאגיד, מי שהוא בעל עניין באותו תאגיד אינו נחשב ערב יחיד. 4 בעל מניות משמעותי, מנהל או כל בעל עניין אחר שערב לחוב של החברה שלו נשאר מחוץ לפרק ההגנות כולו. גם בן זוגו של החייב ושותפו בשותפות מוצאים מההגדרה.4
מי ערב יחיד, מי ערב מוגן, ומי אינו אף אחד מהם?
ערב יחיד הוא כל מי שאינו תאגיד, חוץ מבן זוגו של החייב, שותפו, ובעל עניין בתאגיד החייב. ערב מוגן הוא ערב יחיד שסכום ערבותו אינו עולה על התקרה שבחוק. כל השאר ערבים רגילים, ועליהם חלים רק הכללים הכלליים. 4 ההבדל בין השלוש אינו בסוג ההלוואה אלא בזהות החותם ובסכום.
ההיסטוריה מסבירה למה החלוקה נראית כך. החוק המקורי משנת 1967 לא הכיר כלל בקטגוריה של ערב פרטי, והוא נכתב כרצף אחד של סעיפים בלי חלוקה לפרקים. 2 חוק הערבות (תיקון), התשנ"ב-1992 הוא שהוסיף לחוק פרק נפרד על ערבות של ערב יחיד, ובו כבר הופיעה ההוצאה של בעל עניין בתאגיד החייב מהגדרת ערב יחיד. 3 תיקון מס' 2, התשנ"ח-1997 החליף את אותו פרק כולו, מיספר אותו מחדש כסעיפים 18 עד 32, והוסיף את דרגת הערב המוגן ואת התקרות הכספיות שמגדירות אותה.41
ערב רגיל: כל מי שאינו נכנס להגדרות שלהלן, ובכלל זה תאגיד, בן זוג של החייב, שותפו, ובעל עניין בתאגיד החייב. עליו חלים רק הכללים הכלליים של החוק.
4ערב יחיד: מי שאינו תאגיד ואינו אחד מהחריגים. הפרק כולו נכתב עבורו, ובכלל זה חובת הגילוי, התקרה הכתובה ולוח הזמנים שבסעיף 26.
4ערב מוגן: ערב יחיד שבחוזה הערבות שלו נקוב סכום שאינו עולה על התקרה. זו הדרגה היחידה שמחייבת את הנושה למצות הליכים מול החייב לפני שהוא פונה אליה.
4
שתי תקרות מגדירות ערב מוגן: סכום שאינו עולה על 60,000 ש"ח בערבות רגילה, או סכום שאינו עולה על 500,000 ש"ח כשהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו. 4 אלה הסכומים כפי שנקבעו בנוסח משנת 1997, והם אינם קפואים. החוק מורה לעדכן אותם ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה לפי עליית מדד המחירים לצרכן, כשכל עדכון מודד את המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון מול המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם. רק בעדכון הראשון, ב-1 במרס 1998, שימש כבסיס המדד שפורסם ביולי 1997.4
מכאן נובעות שתי מסקנות מעשיות. הסכומים משתנים רק בשני מועדי העדכון האלה, ולכן הסכום הרלוונטי לערבות שלכם הוא זה שהיה בתוקף במועד העדכון שקדם לחתימה, ולא חישוב הצמדה נפרד לכל חוזה. ואת התשובה אתם לא אמורים להרכיב לבד: אם אתם ערב יחיד, הנושה חייב לגלות לכם לפני החתימה אם אתם ערב יחיד או ערב מוגן.4
| היבט | ערב רגיל (למשל בעל עניין בחברה הלווה) | ערב יחיד | ערב מוגן |
|---|---|---|---|
| מקור ההגדרה | ברירת המחדל: מי שאינו נכנס לאף הגדרה אחרת | סעיף 19: מי שאינו תאגיד, למעט בן זוג או שותף של החייב ובעל עניין בתאגיד החייב | סעיף 19: ערב יחיד שסכום ערבותו אינו עולה על התקרה |
| האם חייבים לנקוב סכום בחוזה | לא. החוק מתיר ערבות לחיוב בלתי קצוב | כן. לא נקוב סכום קצוב, פטור ערב יחיד מערבותו | כן, והתקרה היא שמגדירה את הקטגוריה עצמה |
| חובת גילוי לפני החתימה | אין בחוק הערבות. חלק מהפרטים מוסדרים בהוראת בנק ישראל 453 | רשימת פרטים מפורטת בסעיף 22, ואי-גילוי חלק מהם מפטיר מהערבות | זהה לערב יחיד, בתוספת החובה לגלות את עצם היותו ערב מוגן |
| מתי הנושה רשאי לפנות אליכם | אחרי דרישה מהחייב, וגם היא ניתנת לוויתור בחוזה | כמו ערב רגיל בדרישה המוקדמת, אבל סעיף 26 מוסיף הודעה על אי-קיום תוך 90 ימים והודעה 15 ימים מראש לפני העמדה לפירעון מיידי | רק אחרי פסק דין נגד החייב ואישור רשם ההוצאה לפועל שמוצו הליכי ההוצאה לפועל |
| ריבוי ערבים | יחד ולחוד | יחד ולחוד | בחלקים שווים בין הערבים המוגנים |
| תוספות מעבר לסכום הנקוב | לפי החוזה | מוגבלות: הצמדה וריבית, ריבית פיגורים עד ארבע נקודות אחוז מעל הריבית המקורית, והוצאות שנפסקו | זהה לערב יחיד |
| ויתור על ההגנות בחוזה | ניתן, וזה מה שקורה בפועל: הכללים הכלליים ניתנים להתניה, וסעיף 8 עצמו מתיר לערב לוותר מראש על הדרישה המוקדמת מהחייב | התניה שאינה לטובת הערב, בטלה | זהה לערב יחיד |
מה המלווה חייב לגלות לכם לפני החתימה?
אם אתם ערב יחיד, הרבה. סעיף 22 מחייב את הנושה לגלות לכם לפני החתימה:
- את הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לחייב.
- את שיעור הריבית השנתי.
- את תקופת החיוב, סכומי הפירעון ומועדיו.
- את דרך שינויה של ריבית משתנה ואת בסיס ההצמדה.
את שיעור ריבית הפיגורים וכל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי-קיום החיוב.
- את עצם היותכם ערב יחיד או ערב מוגן.
את מספר הערבים ואת חלקכם היחסי בחיוב.
4
לאי-גילוי יש מחיר שנקבע מראש. אי-גילוי של היותכם ערב יחיד או ערב מוגן, של היות הערבות ערבות לחיוב קיים או מחליף חיוב קיים, או של שיעור ריבית הפיגורים, משחרר את הערב היחיד מהערבות לגמרי. 4 בנוסף, נושה העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב יחיד חייב למסור לו העתק מהחוזה ולתת לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני החתימה, וגם למסור לו העתק חתום אחריה.4
לערב שאינו ערב יחיד, ובכלל זה בעל החברה, החוק לא נותן דבר מכל זה, והפיקוח על הבנקים סוגר חלק קטן מהפער. הוראה 453 מחייבת תאגיד בנקאי לציין בעת החתמת ערב שאינו ערב יחיד את מספר הערבים לחיוב ואם הוא ערב לכל החיוב או רק לחלקו, ולהפנות את תשומת לבו בכתב לכך שמדובר בערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים. 6 כלפי כל הערבים, בכל דרגה, ההוראה אוסרת להחתים מי שערב לאשראי בסכום או לתקופה מוגדרים על מסמך ערבות ללא הגבלת סכום או על ערבות מתמדת, ומחייבת את הבנק לנהל מאגר מידע על הערבויות שקיבל ולבדוק לפני ההחתמה אם אותו אדם כבר ערב לו ובאיזה היקף.6
ההוראה מוסיפה זכות אחת שקל לפספס. אם מבקשים מכם לערוב במקום בעל מניות או מנהל בחברה החייבת, או במקום בן זוגו של אחד מהם, הבנק חייב להפנות את תשומת לבכם לכך בכתב ובאופן מפורש. זו ערבות שמחליפה ערבות קיימת, ואתם נכנסים לנעליים של מי שיצא.6
לפני שאתם חותמים יש שאלה אחת שמגלה הכל, ושווה לבקש עליה תשובה בכתב: מהו הסכום המרבי שאתם חשופים אליו לפי המסמך הזה, והיכן בדיוק הוא כתוב בו. אם אין בו סכום, אתם ערבים לחיוב בלתי קצוב.
דוגמה: שני שותפים, הלוואה אחת, שתי ערבויות מלאות
חברה בע"מ בבעלות שני שותפים בחלקים שווים, עם מחזור מכירות שנתי של 3 מיליון ש"ח, נוטלת הלוואה של 400,000 ש"ח בקרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים. לפי תקנון הקרן היא נחשבת עסק קטן, שכן מחזורה אינו עולה על 25 מיליון ש"ח, ולכן נותן האשראי מקבל ערבות אישית מכל בעל מניות המחזיק 5% ומעלה בסכום שלא יפחת ממלוא סכום ההלוואה. 7 כלומר כל אחד מהשניים ערב ל-400,000 ש"ח, לא ל-200,000. ומכיוון ששני ערבים לאותו חיוב אחראים יחד ולחוד, הנושה רשאי לגבות את מלוא 400,000 השקלים מאחד מהם בלבד, לפי בחירתו. 2 מי שישלם נשאר עם זכות חזרה על החברה שקרסה, בתוספת הוצאות סבירות וריבית, וזה כל מה שנשאר בידו. 2 ערבות המדינה עצמה, שהיא בשיעור של בין 60% ל-85% מכל הלוואה במסלול הכללי, ניתנת כלפי נותן האשראי ולא כלפי הלווה או הערבים.78 ומכיוון ששני השותפים הם בעלי עניין בתאגיד החייב, אף אחד מהם אינו ערב יחיד: התקרה הכתובה, חובת הגילוי ומיצוי ההליכים אינם חלים עליהם.4
מתי המלווה יכול לגבות מכם, ומה נשאר אחרי שהחברה נסגרת?
ערבות אישית שורדת את החברה, וזה לא פרט טכני אלא המטרה. צו פירוק נגד החייב הוא אחד המצבים שבהם החוק מתיר לנושה לדלג על הדרישה המוקדמת מהחייב ולפנות ישר לערב. 2 חברה שנסגרה אינה מוחקת את החוב אלא מסירה את המכשול האחרון שבין הנושה לבין הכיס הפרטי שלכם.
אם אתם ערב מוגן, הנושה לא יכול לתבוע אתכם לפני שני דברים. ראשית, פסק דין נגד החייב. שנית, אישור של רשם ההוצאה לפועל שכל הליכי ההוצאה לפועל נגד החייב מוצו, כולל מימוש משכנתה או משכון על דירת המגורים שלו, ככל שההליכים סבירים בנסיבות.45 החוק קובע חריגים לכך, בהם פטירת החייב, הכרזתו פסול דין, צו כינוס נכסים נגדו, יציאתו מן הארץ לצמיתות, וכשהחייב הוא תאגיד, צו כינוס נכסים או צו פירוק.4
אם אתם ערב יחיד, שני מועדים כתובים בחוק עצמו ולא רק בהוראות הפיקוח. הנושה חייב להודיע לכם על אי-קיום החיוב בתוך 90 ימים מהיום שהיה על החייב לקיימו, ואם לא הודיע אתם מופטרים כדי הנזק שנגרם לכם. לפני שהוא מעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי עליו להודיע לכם 15 ימים מראש, ואם לא הודיע אינכם חייבים בפירעון המוקדם. בתוך אותם 15 ימים אתם רשאים להודיע שברצונכם לפרוע את ההלוואה לפי תנאי התשלומים המקוריים, וריבית הפיגורים מתחילה לרוץ עליכם רק מתום 15 ימים מקבלת ההודעה. 4 התניה על ההוראות האלה שאינה לטובת הערב היחיד, בטלה.4
לערב שאינו ערב יחיד, הפיקוח על הבנקים קובע לוח זמנים מקביל: הודעה על אי-קיום החיוב בתוך 90 ימים מהיום שהיה על החייב לקיימו. 6 הודעה אחת חלה על כל הערבים בלי קשר לדרגה, והיא הודעה בכתב בדואר רשום לפחות 21 ימי עסקים מראש לפני העמדת ההלוואה לפירעון מיידי או נקיטת הליך משפטי נגד החייב. 6 וכלפי ערב שאינו ערב מוגן, הבנק לא ייפרע בדרך של מימוש הערבות אלא אם שלח הודעה על כוונתו לפחות 10 ימים לפני תחילת ההליכים ולפחות 20 ימים אחרי הודעת אי-הקיום, וככלל לא ידרוש מכם סילוק סכומים אלא אם דרש אותם תחילה, או בד בבד, מהחייב עצמו.6
איך יודעים שהערבות עדיין קיימת, ומתי אפשר לצאת ממנה?
בדרך כלל לא יודעים, וזו הבעיה. ערבות אישית שנחתמה לפני שנים ממשיכה לחיות בשקט כל עוד החיוב הנערב קיים, ואין שום אירוע שמזכיר לכם שהיא שם. הפיקוח על הבנקים סוגר את זה בחובת תזכורת תקופתית: הודעה אחת לשנתיים כשהערבות מוגבלת בסכום ויתרת החבות עולה על 15,000 ש"ח, הודעה אחת לשלוש שנים כשהערבות ניתנה להלוואה לרכישת דירת מגורים או במשכון שלה ויתרת ההלוואה עולה על 110,000 ש"ח, והודעה אחת לשנה כשהערבות היא ללא הגבלה בסכום. כשהערבות פוקעת, הבנק חייב להודיע על כך בכתב בתוך 30 יום.6
יש דלת יציאה אחת, והיא צרה. כשניתנה ערבות לחיוב עתיד לבוא, רשאי הערב לבטל את ערבותו בהודעה בכתב לנושה כל עוד לא נוצר החיוב הנערב, אך עליו לפצות את הנושה על הנזק שנגרם לו עקב הביטול. 2 אחרי שהחיוב נוצר, זו כבר לא אפשרות. מה שכן, אם הוקטן החיוב הנערב על פי הסכם בין החייב לבין הנושה או על פי ויתור של הנושה, מופטר הערב במידה שהופטר החייב.2
במה ערבות אישית שונה מערבות בנקאית?
בכיוון. שתיהן נקראות "ערבות" ושתיהן נחתמות מול בנק, ולכן הן מתבלבלות דרך קבע, אבל התפקידים בהן הפוכים. בערבות אישית אתם הערב: המלווה הוא הנושה, החברה או הלווה הם החייב, והדרישה תגיע אליכם. בערבות בנקאית הבנק הוא זה שנותן את ההתחייבות לצד השלישי, ואתם הצד שאליו הבנק יפנה אחר כך.
ההבדל המעשי הוא מי משלם ראשון ומי נשאר לרדוף אחרי הכסף. חוק הערבות קובע שערב שמילא את ערבותו זכאי לחזור על החייב ולהיפרע ממנו את מה שנתן, בתוספת הוצאות סבירות שהוציא לרגל הערבות וריבית. 2 בערבות אישית אתם הצד ששילם ושנותרה בידו רק זכות חזרה מול חייב שכבר קרס. במכשיר ההפוך אתם עדיין עומדים מאחורי הכסף, אבל לא אתם משלמים ראשונים.
סימן זיהוי פשוט: ההוראה של הפיקוח על הבנקים שמסדירה את הערבות האישית נקראת "ערבויות צד שלישי לטובת תאגיד בנקאי", כלומר ערבות שהבנק מקבל, ולא ערבות שהבנק נותן.6
שאלות נפוצות
ערבות אישית היא התחייבות שאדם פרטי חותם עליה לשלם חוב של אחר, לרוב חוב של החברה שבבעלותו, ומרגע החתימה נכסיו הפרטיים עומדים מאחורי אותו חוב. חוק הערבות, התשכ"ז-1967 מבחין בין ערב רגיל, ערב יחיד וערב מוגן. החובה לנקוב סכום קצוב בחוזה וחובת הגילוי המוקדמת שמורות לערב יחיד, ולכן גם לערב מוגן; הדרישה שהנושה ימצה תחילה את ההליכים מול החייב שמורה לערב מוגן בלבד. בעל עניין בתאגיד שערב לחוב של אותו תאגיד מוצא במפורש מהגדרת ערב יחיד, ולכן דווקא הערבות העסקית הנפוצה ביותר היא גם המוגנת פחות. ערבות בנקאית היא המכשיר ההפוך, שבו הבנק הוא שנותן את ההתחייבות לצד שלישי ואתם הצד שאליו הוא יפנה אחר כך.
ככל הנראה לא. חוק הערבות קובע שכשהחייב הוא תאגיד, מי שהוא בעל עניין באותו תאגיד אינו נחשב ערב יחיד, וכך גם בן זוגו של החייב ושותפו בשותפות. שווה לדעת גם מה קורה כשההגנה כן חלה, כי גם אז היא אינה אוטומטית: אי-גילוי הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לחייב מפטיר ערב יחיד מערבותו רק אם בעת כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות לבין סכום ההלוואה. פרטים אחרים שלא גולו מובילים לתוצאה מתונה יותר, כמו חישוב הערבות לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג.
תלוי מי אתם. החוק מתיר במפורש ערבות לחיוב קצוב או בלתי קצוב, כלומר ערבות ללא תקרה היא אפשרות חוקית. אצל ערב יחיד המצב הפוך: הוא ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות, ואם לא נקוב בחוזה סכום קצוב הוא פטור מערבותו. בנוסף, הפיקוח על הבנקים אוסר על תאגיד בנקאי להחתים מי שערב לאשראי בסכום או לתקופה מוגדרים על מסמך ערבות ללא הגבלת סכום.
לא, וזה בדיוק ההפך. צו פירוק נגד החייב הוא אחד המצבים שבהם החוק מתיר לנושה לוותר על הדרישה המוקדמת מהחייב ולפנות ישירות לערב. הפירוק גם מפרק את ההגנה החזקה ביותר שבחוק: כשהחייב הוא תאגיד וניתן נגדו צו כינוס נכסים או צו פירוק, גם ערב מוגן מאבד את הדרישה שהנושה ימצה קודם את ההליכים מול החייב. במילים אחרות, דווקא הדרגה המוגנת ביותר היא זו שקריסת החברה מנטרלת מהר.
ערב מוגן הוא ערב יחיד שסכום ערבותו אינו עולה על תקרה שנקבעה בחוק. בנוסח משנת 1997 התקרה היא 60,000 ש"ח בערבות רגילה, או 500,000 ש"ח כשהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו. הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה לפי עליית מדד המחירים לצרכן מאז העדכון הקודם, ולכן הסכום התקף היום גבוה מהנקוב בחוק. אתם לא צריכים להרכיב אותו בעצמכם: אם אתם ערב יחיד, הנושה חייב לגלות לכם לפני החתימה אם אתם גם ערב מוגן.
רק אם אתם ערב מוגן. שם החוק מחייב פסק דין נגד החייב, ואישור של רשם ההוצאה לפועל שננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות מימוש משכנתה על דירת מגורים או משכון על זכויות בדירת מגורים, ככל שהם סבירים בנסיבות. ערב רגיל וערב יחיד מקבלים הרבה פחות: על הנושה רק לדרוש תחילה מהחייב את קיום חיובו, וגם הדרישה הזו נופלת אם ויתרתם עליה בחוזה או אם ניתן נגד החייב צו פירוק.
הדרך הקצרה היא לשאול את הבנק, כי הוא מחזיק את הרשימה. הוראה 453 מחייבת כל תאגיד בנקאי לנהל מאגר מידע על הערבויות שקיבל לטובתו, ולבחון בו לפני שהוא מחתים אתכם על ערבות נוספת אם אתם כבר ערבים לו ובאיזה היקף. בנוסף, כשהערבות פוקעת, בין אם החיוב קוים ובין אם מסיבה אחרת, הבנק חייב להודיע לכם על כך בכתב תוך 30 יום ממועד הפקיעה, ולצד זה נשלחות תזכורות תקופתיות על עצם קיום הערבות וסכומה.
הכיוון, ובעקבותיו סדר התשלום. בערבות אישית אתם הערב: המלווה הוא הנושה, והדרישה תגיע אליכם. בערבות בנקאית הבנק הוא שנותן את ההתחייבות לצד השלישי, והוא נפרע מכם רק אחר כך. ההבדל המעשי הוא שבערבות אישית אתם מוציאים את הכסף ראשונים ונשארים עם זכות חזרה מול חייב שכבר קרס, כלומר עם תביעה במקום עם מזומן, ואילו במכשיר ההפוך החשיפה קיימת אבל לא אתם משלמים תחילה.
- הכנסת, מאגר החקיקה הלאומי. חוק הערבות, התשכ"ז-1967: פרסום ברשומות 21.04.1967, תיקון אחרון 19.11.2023, סטטוס "תקף", ורשימת תיקוני החוק ובהם חוק הערבות (תיקון), התשנ"ב-1992, תיקון מס' 2 משנת 1997 ותיקון עקיף בחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 46) משנת 2015 main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/08/2026
- רשומות, ספר החוקים 496, עמ' 46. חוק הערבות, התשכ"ז-1967 כפי שפורסם, ברצף סעיפים 1 עד 20 ובלי חלוקה לפרקים: סעיף 1 (מהות הערבות, וערבות לחיוב קצוב או בלתי קצוב), סעיף 4 (תחומה של הערבות), סעיף 5 (הקטנת החיוב הנערב), סעיף 8 (אחריות יחד ולחוד, הדרישה המוקדמת מהחייב, סייגיה והוויתור עליה), סעיף 9 (זכות הערב לחזור על החייב), סעיף 13 (ריבוי ערבים, אחריות יחד ולחוד) וסעיף 15 (ביטול ערבות לחיוב עתיד לבוא) fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/08/2026
- רשומות, ספר החוקים 1390, עמ' 144. חוק הערבות (תיקון), התשנ"ב-1992: הוספת "פרק א': הוראות כלליות", הוספת "פרק ב': ערבות של ערב יחיד" (סעיפים 17א עד 17ז) והוספת "פרק ג': הוראות שונות" לחוק העיקרי; סעיף 17א, שבו הוגדר לראשונה "ערב יחיד" וממנו הוצאו בן זוגו של החייב, שותפו, ומי שהוא בעל עניין בתאגיד החייב fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/08/2026
- רשומות, ספר החוקים 1637, עמ' 2. חוק הערבות (תיקון מס' 2), התשנ"ח-1997, המחליף את פרק ב' ופרק ג' של החוק העיקרי: סעיף 19 (הגדרות "ערב יחיד" ו"ערב מוגן", לרבות ההוצאה של בעל עניין בתאגיד החייב), סעיף 20 (עדכון הסכומים ב-1 בינואר וב-1 ביולי, "המדד היסודי" כמדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ויום העדכון הראשון ב-1 במרס 1998 לפי המדד שפורסם ביולי 1997), סעיף 21 (הסכום הנקוב והפטור בהיעדרו), סעיף 22 (חובת גילוי), סעיף 23 (תוצאות אי-גילוי), סעיף 24 (מסירת העתק), סעיף 25 (תוספות לסכום הערבות וריבית פיגורים מתום 15 ימים), סעיף 26 (הודעה על אי-קיום תוך 90 ימים, הודעה 15 ימים מראש לפני העמדה לפירעון מיידי, וזכות הערב היחיד לפרוע לפי תנאי התשלומים המקוריים), סעיף 27 (תובענה נגד ערב מוגן וסייגיה), סעיף 29 (ריבוי ערבים מוגנים) וסעיף 32 (אי-התנאה) fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/08/2026
- רשומות, ספר החוקים 2495, עמ' 196. חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 46), התשע"ה-2015, סעיף 3: תיקון עקיף מס' 3 לחוק הערבות, שבו הוחלף בסעיף 27(א)(2) "יושב ראש ההוצאה לפועל" ב"רשם ההוצאה לפועל" fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/08/2026
- בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים. הוראת ניהול בנקאי תקין 453, "ערבויות צד שלישי לטובת תאגיד בנקאי": סעיף 1(ב) (ההוראות חלות על כלל הערבים למעט אלה שמצוין בהן במפורש אחרת), סעיף 2 (האיסור להחתים על ערבות ללא הגבלת סכום כשהאשראי מוגדר בסכום או בתקופה), סעיף 3 (מאגר ערבים), סעיף 4 ("חובת גילוי לערב שאינו ערב יחיד"), סעיף 5 (חובת גילוי, ובה היות הערבות מחליפה ערבות של בעל מניות או מנהל בתאגיד החייב), סעיף 6 (ההודעות התקופתיות בסכומי 15,000 ש"ח ו-110,000 ש"ח), סעיף 8 (הודעה על פקיעה תוך 30 יום), סעיף 9 ("הודעה על אי-קיום לערב שאינו ערב יחיד", תוך 90 ימים), סעיף 10 (הודעה 21 ימי עסקים מראש לפני העמדה לפירעון מיידי או נקיטת הליך משפטי) וסעיף 11 ("הודעות דרישה לפני מימוש ערבות לגבי ערב שאינו ערב מוגן", ובו הדרישה מהחייב תחילה וההודעות של 10 ו-20 ימים) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/08/2026
- משרד האוצר, אגף החשב הכללי. תקנון הקרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים, הליך 33/2022, גרסה 1.2 מיום 29 באוגוסט 2022: הגדרת "עסק קטן" (מחזור מכירות שנתי בשנה שקדמה לבקשה שאינו עולה על 25 מיליון ש"ח), סעיף 5.2.2.1 (ערבות אישית מכל בעל עסק המחזיק 5% ומעלה מהון המניות, בסכום שלא יפחת ממלוא סכום ההלוואה), שיעור ערבות המדינה של בין 55% ל-85% מכל הלוואה כלפי נותן האשראי, והפיצוי המוסכם של 30% ועד 40% מסכום החילוט כשנותן האשראי לא לקח ערבויות אישיות mr.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/08/2026
- משרד האוצר, אגף החשב הכללי. הקרן להלוואות בערבות מדינה, "מסלול כללי": שיעור ערבות המדינה נקבע לפי גודל העסק וסכום ההלוואה, בטווח של 60% עד 85% מהסכום govextra.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 28/09/2026
מושגים קשורים
המכשיר ההפוך: שם הבנק נותן את ההתחייבות לצד שלישי, ואתם הצד שעומד מאחוריה.
החיוב שהערבות תלויה בו. אין ערבות בלי חיוב בר-תוקף שהיא מבטיחה.
התמונה הרחבה: מה עוד המלווה דורש לצד הערבות, ואיך זה מתמחר את הסיכון שלו.
שכבת ההגנה האחרת על לווים פרטיים, שעוסקת בתקרות עלות האשראי ולא בזהות החותם.

מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות
