כלל ארבעת האחוזים
שיעור משיכה שנתי בטוח מתיק ההשקעות בפרישה מוקדמת
כלל ארבעת האחוזים קובע שאפשר למשוך 4% מתיק ההשקעות בשנה הראשונה של הפרישה, ולהצמיד את הסכום לאינפלציה בכל שנה שלאחר מכן, מבלי שהכסף ייגמר במשך 30 שנה לפחות. הכלל פותח על ידי יועץ הפנסיה האמריקני ויליאם בנגן בשנת 1994, על בסיס נתונים היסטוריים של שוק ההון האמריקני.1
ארבע שנים אחר כך בדקו שלושה חוקרים מאוניברסיטת טריניטי את הכלל על נתוני 1926 עד 1995, והמספרים שלהם הם המקור לביטחון שהכלל מקרין. בגרסה שבה המשיכה צמודה למדד, כפי שהכלל דורש, שיעור משיכה של 4% שרד את כל תקופות הפרישה בנות 30 השנה ב-95% מהמקרים בתיק מנייתי מלא, ב-98% בתיק של 75% מניות ו-25% אג"ח, וב-95% בתיק חצי-חצי. ההידרדרות מעבר לנקודה הזו חדה: 5% מוריד את תיק החצי-חצי ל-76%, 6% ל-51%, ו-7% ל-17% בלבד.2
בפועל, הכלל מהווה אמת מידה פשוטה לתכנון פרישה. בישראל, חשוב לזכור שהאינפלציה, מבנה המיסוי ומאפייני השוק המקומי שונים מארה"ב, ולכן חלק מהמתכננים הפיננסיים ממליצים על שיעור משיכה שמרני יותר של 3%-3.5%.
עקרונות ומגבלות הכלל
- הנחות הבסיס: הכלל מבוסס על תיק מעורב של כ-50% מניות ו-50% אגרות חוב, עם אופק של 30 שנה. תיק עם הרכב שונה ידרוש התאמה.
- רצף תשואות: הסיכון הגדול ביותר הוא ירידות חדות בשנים הראשונות של הפרישה, מה שנקרא Sequence of Returns Risk. ירידות מוקדמות שוחקות את הקרן בצורה שקשה להתאושש ממנה.
- הצמדה לאינפלציה: הסכום הנמשך עולה כל שנה לפי שיעור האינפלציה, כך שכוח הקנייה נשמר גם אחרי עשרות שנים.
- גמישות מומלצת: בשנים של ירידות בשוק, כדאי לצמצם את המשיכה ל-3%-3.5% ולהגדיל חזרה בשנים טובות, גישה שמכונה "משיכה דינמית".
איך זה עובד בפועל?
אם צברתם 4,000,000 ₪, תמשכו בשנה הראשונה 160,000 ₪ (כ-13,300 ₪ בחודש). אם האינפלציה השנתית 3%, בשנה שלאחר מכן תמשכו 164,800 ₪. בינתיים, שאר הכסף ממשיך לצמוח בשוק, וככה התיק שורד לאורך זמן.
מה הכלל לא מכסה, ומה זה אומר בישראל
מגבלה אחת של המחקר המקורי נאמרת בו במפורש: החישוב לא התאים את עצמו למס ולא לעלויות עסקה, מתוך הנחה שהתשובה תשתנה מאדם לאדם לפי כמה מכספו יושב בעטיפה דחוית-מס. בישראל זו לא הערת שוליים. סעיף 91(ב)(1) לפקודת מס הכנסה קובע שיחיד חייב במס על רווח הון ריאלי בשיעור שלא יעלה על 25%, כך שמשיכה של 4% מתיק מסחר רגיל אינה 4% ביד: חלק מכל מכירה שנעשית כדי לממן את המשיכה נגרע כמס על מרכיב הרווח. ככל שהתיק ותיק והרווח הצבור בו גדול, כך הפער בין המשיכה ברוטו לנטו מתרחב.3
גם צלע האינפלציה שונה. הכלל מניח הצמדה שנתית מלאה לעליית המדד, וההצמדה הזו נמדדת בישראל מול מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעלה ב-2.6% בשנת 2025. מדד ישראלי ולא אמריקאי הוא שקובע כמה תגדל המשיכה בפועל, ולכן תרגום ישיר של הכלל בלי החלפת בסיס ההצמדה מכניס לתחשיב את האינפלציה של מדינה אחרת.4
מנגד, יש בישראל שכבה שהמחקר האמריקאי לא הכיר: קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי, שמשולמת מגיל הפרישה בכפוף למבחן הכנסות, ומגיל 70 ללא תלות בגובה ההכנסות. הקצבה הזו אינה חלק מהתיק ואינה נמשכת ממנו, ולכן היא מקטינה את הסכום שהתיק צריך לספק, ובעקיפין את גודל התיק שנדרש כדי לעמוד בשיעור משיכה נתון.5
בדיקת ידע
לפי כלל 4% המקורי של בנגן, כיצד נקבע סכום המשיכה בכל שנה?
כלל 4% עומד על תיק מעורב שממשיך לצמוח לאורך הפרישה, ולכן שני מרכיבים קובעים אם הוא יחזיק: האיזון בין מניות לאג"ח וכוחה של הצמיחה המצטברת. להעמקה על היחס בין הנכסים ומה הוא אומר על תיק לטווח ארוך, ראו מניות מול אג"ח; ולהבנת האופן שבו ריבית דריבית בונה את הקרן שממנה מושכים בפרישה, ראו ריבית דריבית.
שאלות נפוצות
הכלל פותח על בסיס נתוני שוק ההון האמריקאי, ולכן צריך התאמות לישראל. הבדלים מרכזיים: מס רווח הון בשיעור שלא יעלה על 25% על הרווח הריאלי, לפי סעיף 91(ב)(1) לפקודת מס הכנסה, מקטין את מה שנשאר ביד מכל משיכה; ההצמדה השנתית צריכה להימדד מול מדד המחירים לצרכן הישראלי של הלמ"ס, שעלה ב-2.6% ב-2025, ולא מול מדד אמריקאי; וחשיפה מטבעית (שקל מול דולר) מוסיפה סיכון. חשוב לזכור שמחקר טריניטי עצמו מציין שלא נעשתה בו התאמה למס ולעלויות עסקה, כך שהמספרים שלו הם תקרה ולא תחזית נטו. מנגד, קצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי וקצבת הפנסיה מכוח פנסיה חובה הן הכנסות שאינן נמשכות מהתיק ומפחיתות את התלות בו.
החישוב פשוט: הכפילו את ההוצאה השנתית הרצויה ב-25 (כלומר 100/4). אם אתם צריכים 15,000 ש"ח בחודש (180,000 ש"ח בשנה), צריך לצבור 4,500,000 ש"ח. ל-20,000 בחודש (240,000 בשנה), צריך 6,000,000 ש"ח. עם שיעור שמרני של 3.5%, צריך להכפיל ב-28.6: ל-15,000 בחודש צריך כ-5,150,000 ש"ח. אל תשכחו שלסכום הזה צריך להוסיף ביטוח בריאות פרטי, מס, וקרן חירום.
זה הסיכון הגדול ביותר, ונקרא Sequence of Returns Risk (סיכון רצף תשואות). ירידה של 30% בשנה הראשונה פוגעת הרבה יותר מאותה ירידה בשנה ה-15, כי אתם מושכים כסף מתיק שכבר ירד. הפתרון: שמרו על "כרית ביטחון" של 2-3 שנות הוצאות במזומן או באג"ח קצר. כשהשוק יורד, תמשכו מהכרית ולא תמכרו מניות בשפל. כשהשוק מתאושש, תמלאו מחדש.
משיכה דינמית בטוחה יותר. הרעיון: בשנים טובות (שוק עולה) אפשר למשוך 4%-5%, ובשנים גרועות (שוק יורד) לצמצם ל-2.5%-3%. מחקרים מראים שגישה דינמית מגדילה את הסיכוי שהכסף יחזיק 40+ שנה. החיסרון: חוסר ודאות בהכנסה החודשית. גישת ביניים: קבעו "רצפה" מינימלית (למשל 3%) ו"תקרה" מקסימלית (5%), והתאימו בטווח הזה לפי ביצועי השוק.
לא. כלל 4% מתייחס רק לתיק ההשקעות הנזיל שלכם. קצבת פנסיה, ביטוח לאומי, וקצבאות אחרות הן הכנסות נפרדות שמפחיתות את הסכום שצריך למשוך מהתיק. אם ההוצאה החודשית שלכם 15,000 ש"ח וקצבת הפנסיה תהיה 8,000 ש"ח, צריך למשוך רק 7,000 ש"ח מהתיק (84,000 ש"ח בשנה). לפי כלל 4%, צריך תיק של 2,100,000 ש"ח בלבד, הרבה פחות מ-4.5 מיליון.
מחקר בנגן המקורי התבסס על תיק 50% מניות ו-50% אג"ח. מחקר טריניטי, שבדק חמישה הרכבים על נתוני 1926 עד 1995, הגיע למסקנה שרוב הפורשים ייהנו מהקצאה של 50% לפחות למניות: נוכחות האג"ח מעלה את שיעור ההצלחה בשיעורי משיכה נמוכים ובינוניים, אך המניות הן שמאפשרות שיעורי משיכה גבוהים יותר לאורך זמן. בנתוני אותו מחקר, בשיעור משיכה של 4% צמוד מדד ולאורך 30 שנה, תיק של 25% מניות ו-75% אג"ח שרד ב-71% מהמקרים ותיק אג"ח מלא ב-20% בלבד, לעומת 95% עד 98% בתיקים שבהם המניות הן מחצית ומעלה. ככלל: יותר מניות מגדילות את הסיכוי שהכסף ישרוד, במחיר תנודתיות גבוהה יותר בשנים הראשונות. כדאי גם לשלב אג"ח צמוד מדד לגידור אינפלציה.
מושגי מפתח
- Bengen, W.P. "Determining Withdrawal Rates Using Historical Data", Journal of Financial Planning, 1994: הניסוח המקורי של שיעור המשיכה הבטוח על בסיס נתוני שוק ההון האמריקאי ההיסטוריים(1994) ↩
- Cooley, P.L., Hubbard, C.M., Walz, D.T. "Retirement Savings: Choosing a Withdrawal Rate That Is Sustainable" (מחקר טריניטי), AAII Journal, פברואר 1998, לוח 3: שיעורי הצלחה של תיק לאחר הצמדת המשיכה למדד, 1926 עד 1995, לפי חמישה הרכבי תיק וארבע תקופות תשלום; המחקר מציין במפורש שלא נערכה בו התאמה למס ולעלויות עסקה(1998) aaii.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיף 91(ב)(1): יחיד חייב במס על רווח הון ריאלי בשיעור שלא יעלה על 25%(1961) main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד המחירים לצרכן, דצמבר 2025 וסיכום שנת 2025 (הודעה לתקשורת 017/2026, 15 בינואר 2026): עלייה שנתית של 2.6% במדד המחירים לצרכן(פורסם ב-15/01/2026) cbs.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- המוסד לביטוח לאומי. אזרח ותיק (קצבת זקנה): הקצבה משולמת מגיל הפרישה בהתאם לגובה ההכנסות, ומגיל 70 ללא תלות בגובה ההכנסות btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
שיעור משיכה בטוח
האחוז השנתי שאפשר למשוך מהתיק בלי לסכן את הקרן, 4% לפי בנגן, 3.5% לפי אחרים.
מחקר טריניטי
מחקר אקדמי מ-1998 שאימת את כלל 4% על בסיס נתוני שוק היסטוריים של למעלה מ-70 שנה.
סיכון רצף תשואות
הסיכון שמשבר בשוק בשנים הראשונות של הפרישה ישחק את התיק מהר מדי ויגרום לכסף להיגמר.
משיכה דינמית
גישה גמישה שבה מתאימים את סכום המשיכה לביצועי השוק, פחות בירידות, יותר בעליות.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות