אג״ח צמוד מדד
אג״ח צמוד מדד: המגן האולטימטיבי של כוח הקנייה שלכם
בקצרה
אג"ח צמוד מדד מותאם אוטומטית לאינפלציה, כך שהקרן והריבית שומרות על ערכן הריאלי. בישראל הגרסה הממשלתית נקראת "גליל". היתרון: תשואה ריאלית ידועה מראש. החיסרון: קופון נמוך יותר ורגישות לדפלציה.בסביבה של אינפלציה עולה, משקיעים רבים מחפשים דרכים להגן על כוח הקנייה של כספם. בישראל האפיק הצמוד אינו פינה בשוק אלא ליבה שלו: לפי היחידה לניהול החוב הממשלתי, אפיק החוב הצמוד היווה כ-47% ממלאי החוב הממשלתי בסוף 2024, ומכאן שעיקר הרגישות של תיק החוב היא למדד המחירים לצרכן.2
רלוונטיות למשקיע הישראלי
אג"ח צמוד מדד (Inflation-Linked Bond) הוא איגרת חוב שההחזרים בגינה, קרן וריבית, צמודים לאורך חיי האיגרת לשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי חודש.2 בישראל הסדרות הממשלתיות הצמודות מסווגות בבורסה כ"אג"ח ממשלתי גליל",3 ובארה"ב המקבילה מוכרת כ-TIPS (Treasury Inflation-Protected Securities)1. מנגנון ההצמדה מבטיח שהמשקיע מרוויח תשואה ריאלית ידועה מראש.
מנגנון ההצמדה
הקרן נעה עם המדד
ההגדרה הרשמית קצרה: ההחזרים בגין האיגרת, סכום הקרן ותשלומי הריבית, צמודים לאורך חיי האיגרת לשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן.2 להמחשה בלבד: אם השקעתם 100,000 ש"ח ובתקופה מסוימת המדד עלה ב-4%, הקרן הצמודה עומדת על 104,000 ש"ח, והקופון מחושב על הקרן המעודכנת, כך שגם הקרן וגם הריבית נעות עם המדד.
יתרונות וחסרונות
- הצמדה מפורשת, לא הגנה משתמעת: בשונה ממניות או נדל"ן, שנחשבים להגנה חלקית ועקיפה מפני אינפלציה, כאן ההצמדה היא חלק מהגדרת הנייר: הקרן והריבית צמודות לשיעור השינוי במדד לאורך חיי האיגרת.2
- ודאות ריאלית: המשקיע יודע מראש את התשואה הריאלית (מעל האינפלציה) שיקבל אם יחזיק עד הפדיון.
- קופון נמוך יותר: מכיוון שהקרן עצמה גדלה, הקופון הנקוב של אג"ח צמודה נמוך יותר מזה של אג"ח שקלית באותו מח"מ.
- סיכון בדפלציה: אם המחירים יורדים, הקרן הצמודה מצטמצמת. רצפת הגנה נקובה אינה מובנת מאליה: ב-TIPS האמריקאיות משרד האוצר האמריקאי מתחייב במפורש שבפדיון מקבל המשקיע את הקרן המותאמת או את הקרן המקורית, לפי הגבוה, ולעולם לא פחות מהקרן המקורית.1
אג״ח צמודות בשוק הישראלי
הבורסה בתל אביב מסווגת את הסדרות הממשלתיות הצמודות ("ממשל צמודה") כסוג נייר "אג"ח ממשלתי גליל", לצד "אג"ח ממשלתי שחר" בריבית קבועה ו"אג"ח ממשלתי גילון" בריבית משתנה.3 היחידה לניהול החוב הממשלתי מדווחת שבסוף 2024 עמד היקף החוב הסחיר הצמוד למדד על כ-283.7 מיליארד ש"ח, כ-36% מסך החוב הסחיר, ושכ-27% מהגיוס בשוק המקומי הסחיר באותה שנה בוצע באפיק הצמוד, לעומת כ-66% באפיק השקלי וכ-7% בריבית משתנה.2
הסדר הגודל הזה הוא גם מה שהופך את המדד לגורם סיכון מרכזי בתקציב: לפי אותו דוח, שינוי של כ-1% במדד המחירים מביא לשינוי של כ-6.3 מיליארד ש"ח בתיק החוב הממשלתי בערך מוחלט.2
צמודה מול שקלית: איך בוחרים?
ההבדל המעשי בין אג"ח צמודת מדד לאג"ח שקלית לא צמודה מתמצה בשאלה מי סופג את סיכון האינפלציה. הטבלה הבאה מסכמת את עיקרי ההבדלים באופן כללי ולהמחשה.
| מאפיין | אג״ח צמודת מדד | אג״ח שקלית (לא צמודה) |
|---|---|---|
| הגנת אינפלציה | הקרן והקופון צמודים למדד המחירים לצרכן | אין הצמדה; הערך הריאלי נשחק כשהאינפלציה עולה |
| שיעור הקופון | נמוך יותר נומינלית (חלק מהתשואה מגיע מהצמדת הקרן) | גבוה יותר נומינלית |
| מתי נוטה להיות עדיפה | כשהאינפלציה בפועל צפויה לעלות על ה-Break-Even | כשהאינפלציה צפויה לרדת מתחת ל-Break-Even |
| הסיכון העיקרי | דפלציה ועליית הריבית הריאלית | אינפלציה בלתי צפויה ששוחקת את הערך הריאלי |
המונח שמופיע בשתי השורות האחרונות בטבלה, Break-Even Inflation, אינו המצאה של פרשנים: בנק ישראל מגדיר את הציפיות לאינפלציה משוק ההון כיחס בין התשואות של אג"ח ממשלתיות לא-צמודות לתשואות של אג"ח ממשלתיות צמודות, ומדגיש שהן כוללות מרכיב של פרמיית סיכון אינפלציונית וכן הטיות הנובעות מהבדלי המיסוי והנזילות בין סוגי איגרות החוב.4 כלומר, ה-Break-Even אינו תחזית אינפלציה נקייה אלא מספר שמגלם גם פרמיה וגם הטיות שוק.
אג"ח צמוד מדד הוא בבסיסו כלי אחד להתמודדות עם שחיקת כוח הקנייה, ולכן כדאי להבין תחילה איך אינפלציה משפיעה על השקעות בכלל. להרחבה על המנגנון ראו את המדריך על אינפלציה והשפעתה על ההשקעות, ולפרספקטיבה רחבה יותר על מקומן של אג"ח בתיק לצד מניות ראו מניות מול אג"ח.
שאלות נפוצות
אג"ח גליל היא אגרת חוב ממשלתית ישראלית צמודה למדד המחירים לצרכן. הקרן שלה מותאמת מדי חודש לשינוי במדד, כך שאם האינפלציה 3% בשנה, הקרן גדלה ב-3%. הקופון (הריבית) הוא ריבית ריאלית קבועה (למשל 1.5%), שמשולמת על הקרן המעודכנת. התוצאה: המשקיע מקבל תשואה ריאלית מובטחת מעל האינפלציה. אג"ח גליל נסחרות בבורסה בתל אביב ונגישות לכל משקיע.
שתיהן צמודות לאינפלציה, אבל לא באותם תנאים. גליל היא סדרה ממשלתית ישראלית שהבורסה בתל אביב מסווגת כ"אג"ח ממשלתי גליל", וההצמדה שלה היא לשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן הישראלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי חודש. TIPS היא איגרת של משרד האוצר האמריקאי, שמנפיק אותה לטווחים של 5, 10 או 30 שנה ומתאים את הקרן לפי מדד המחירים לצרכן של לשכת הסטטיסטיקה של העבודה בארה"ב. ההבדל המהותי הוא ברצפה: ב-TIPS מתחייב משרד האוצר האמריקאי שבפדיון יקבל המשקיע את הקרן המותאמת או את הקרן המקורית, לפי הגבוה, ולעולם לא פחות מהקרן המקורית. בפרסומי היחידה לניהול החוב הממשלתי בישראל אין התחייבות מקבילה כזו כחלק מהגדרת האיגרת הצמודה, ולכן כדאי לקרוא את תנאי הסדרה עצמה.
ההחלטה תלויה בציפיות האינפלציה שלכם. אם אתם מאמינים שהאינפלציה בפועל תהיה גבוהה מה"Break-Even Inflation" (הפער בין תשואת שקלית לצמודה), העדיפו צמודה. למשל, אם ה-Break-Even הוא 2.5% ואתם מעריכים אינפלציה של 3.5%, הצמודה תניב יותר. בסביבת אינפלציה לא ודאית, צמודות מספקות שקט נפשי ומגנות מפני הפתעות. בסביבת אינפלציה יורדת, שקליות עדיפות.
Break-Even Inflation הוא שיעור האינפלציה שבו אג"ח צמודה ושקלית באותו מח"מ מניבות תשואה זהה. אם ה-Break-Even הוא 2.5%, זה אומר שהשוק מתמחר אינפלציה ממוצעת של 2.5% לתקופה. אם האינפלציה בפועל תהיה גבוהה מ-2.5%, הצמודה מנצחת. אם נמוכה יותר, השקלית מנצחת. ניתן לחשב את ה-Break-Even מנתוני הבורסה בתל אביב, והוא משמש אינדיקטור לציפיות אינפלציה בשוק.
קרנות פנסיה חייבות לשלם גמלאות לעשרות שנים קדימה, וגמלאות אלה צריכות לשמור על כוח הקנייה של הפנסיונרים. אג"ח צמודות מדד מבטיחות תשואה ריאלית (מעל האינפלציה), מה שמתאים למחויבויות ארוכות טווח. בפועל, האפיק הצמוד הוא נתח מרכזי מהחוב הממשלתי: כ-36% ממלאי החוב בסוף 2024, לפי היחידה לניהול החוב הממשלתי.
למרות ההגנה האינפלציונית, יש סיכונים. סיכון ריבית: אם הריבית הריאלית עולה, מחיר האג"ח הצמודה יורד (בדיוק כמו שקלית). סיכון דפלציה: אם המחירים יורדים, הקרן מצטמצמת. סיכון נזילות: בישראל חלק מהסדרות פחות נזילות. בנוסף, התשואה הריאלית עצמה יכולה להיות נמוכה מאוד או אפילו שלילית, מה שאומר שאתם רק שומרים על כוח הקנייה בלי רווח ריאלי משמעותי.
- U.S. Treasury. "Treasury Inflation-Protected Securities (TIPS)" treasurydirect.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- משרד האוצר, אגף החשב הכללי, היחידה לניהול החוב הממשלתי, "הדוח השנתי 2024": הגדרת אג"ח צמודות מדד (קרן וריבית צמודות לשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלמ"ס מדי חודש), משקל האפיק הצמוד במלאי החוב הממשלתי (36%) ובגיוס המקומי הסחיר ב-2024 (27%) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נתוני מסחר - אג"ח ממשלתיות: סדרות "ממשל צמודה" מסווגות כסוג נייר "אג"ח ממשלתי גליל", לצד "גילון" בריבית משתנה ו"שחר" בריבית קבועה market.tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
- בנק ישראל, הודעה לעיתונות "הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים" (20/07/2026): הציפיות לאינפלציה משוק ההון מוגדרות כיחס בין התשואות של אג"ח ממשלתיות לא-צמודות לתשואות של אג"ח ממשלתיות צמודות (Break-even Inflation), והן כוללות מרכיב של פרמיית סיכון אינפלציונית וכן הטיות הנובעות מהבדלי המיסוי והנזילות בין סוגי איגרות החוב boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
מושגי מפתח
התשואה מעל האינפלציה שאג"ח צמודה מבטיחה. אם התשואה הריאלית 1.5% והאינפלציה 3%, התשואה הנומינלית האפקטיבית תהיה כ-4.5%.
TIPS
Treasury Inflation-Protected Securities, אג"ח צמודות מדד של ממשלת ארה"ב, צמודות ל-CPI-U האמריקאי. המקבילה האמריקאית של אג"ח גליל.
Break-Even Inflation
שיעור האינפלציה שבו האג"ח הצמודה והשקלית מניבות תשואה זהה. אם האינפלציה בפועל גבוהה מה-Break-Even, הצמודה מנצחת.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות