מרווח אג״ח


מרווח אג״ח: המדד שמגלה את רמת הפחד והסיכון בשוק החוב
בקצרה
מרווח אג"ח (Bond Spread) הוא ההפרש בתשואה לפדיון בין איגרת חוב מסוימת לבין איגרת חוב ממשלתית "חסרת סיכון" באותו מח"מ. המרווח מייצג את פרמיית הסיכון שהשוק דורש: ככל שהמנפיק מסוכן יותר או שתנאי השוק לא יציבים, המרווח מתרחב. כשהשוק אופטימי והמנפיק יציב, המרווח מצטמצם.
סוגי מרווחים
- Credit Spread (מרווח אשראי): ההפרש בין תשואת אג"ח קונצרנית לתשואת אג"ח ממשלתית. משקף את סיכון האשראי הספציפי של המנפיק.
- OAS (Option-Adjusted Spread): מרווח מתוקנן השולל את ההשפעה של אופציות משובצות (כמו Call או Put). נחשב למדד המדויק יותר להשוואה בין איגרות חוב שונות.
- Z-Spread: המרווח הקבוע מעל כל עקום התשואות הממשלתי שמשווה את הערך הנוכחי של תזרימי האג"ח למחיר השוק שלה.
מרווחים כאינדיקטור כלכלי
מרווחים בשוק הישראלי
יישום מעשי
בבורסה בתל אביב, מרווחי האשראי נמדדים ביחס לאג"ח ממשלתיות (שחר או גליל). מדדי תל-בונד נגזרים ממאגר תל-בונד, שכולל אך ורק אג"ח תאגידיות בדירוג השקעה, כלומר דירוג מינימלי של -BBB או Baa3 בסולמות סוכנויות הדירוג המקומיות. המאגר הזה עצמו נגזר ממאגר אול-בונד, שדורש שווי שוק ממוצע של 100 מיליון ש"ח לפחות לסדרה2. פעילותן של חברות דירוג האשראי בישראל מוסדרת בחוק ייעודי משנת 20145, ולכן שינוי דירוג הוא אירוע מדווח שמזיז את המרווח של הסדרה כמעט מיידית.
לרמת המרווח יש בישראל גם השפעה מבנית ולא רק מחירית: בעדכון אוגוסט 2026 נכנס לתוקף תנאי סף חדש של נזילות למדדי תל-בונד, שדורש חציון מחזור יומי מינימלי או הצטרפות לתוכנית עשיית שוק של הבורסה. בתל בונד-20 הסף הוא 2 מיליון ש"ח חציון מחזור יומי לכניסה למדד ומיליון ש"ח כדי להישאר בו, בתל בונד-40 ובתל בונד שקלי-50 הוא מיליון ש"ח לכניסה ו-500 אלף ש"ח ליציאה, ובמדדי המאגר והתשואות הוא יורד ל-150 אלף ש"ח לכניסה ו-75 אלף ש"ח ליציאה2. המשמעות למשקיע: סדרה יכולה לצאת ממדד גם בלי ששום דבר השתנה במרווח שלה, רק משום שהמסחר בה דלל.
מרווח ריבוני: המקרה הישראלי במספרים
מרווח אינו נחלת החוב התאגידי בלבד. גם למדינה יש פרמיית סיכון, ויחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי מודדת אותה בשני כלים: חוזי CDS על החוב הריבוני ומרווחי אגרות החוב הדולריות של ישראל3. ה-CDS לחמש שנים של ממשלת ישראל עמד על כ-60 נקודות בסיס ערב אוקטובר 2023, הגיע לשיא של כ-165 נקודות בסיס באוקטובר 2024 ערב הכניסה ללבנון והתקיפה האיראנית, וירד בחדות לכ-100 נקודות בסיס בסוף דצמבר 20243. זו המחשה מספרית לכך שמרווח מתמחר אי-ודאות משתנה, ולא איכות קבועה של המנפיק.
נקודה טכנית שקל לפספס: השוואת מרווחים תקפה רק כשהיא נעשית מול אג"ח ממשלתית באותו מח"מ. אורך חיי האיגרת קובע את רגישותה לשינויי ריבית, ולכן פער תשואות בין שתי איגרות במח"מ שונה מערבב סיכון אשראי עם סיכון ריבית ואינו מרווח אשראי נקי4.
מרווח מצטמצם מול מרווח מתרחב
| מאפיין | מרווח מצטמצם | מרווח מתרחב |
|---|---|---|
| סנטימנט השוק | אופטימיות ותיאבון סיכון גבוה | פחד ובריחה לאיכות |
| מחירי האג"ח הקונצרניות | נוטים לעלות (ביקוש חזק) | נוטים לרדת (גל מכירות) |
| פרמיית הסיכון שהשוק דורש | נמוכה | גבוהה |
| הקשר כלכלי טיפוסי | צמיחה ושוק שורי | האטה או משבר ושוק דובי |
מרווח האג"ח הוא זווית אחת בתוך התמונה הרחבה של שוק החוב לצד שוק המניות. כדי להבין איך אג"ח משתלבות לצד מניות בתיק, מתי כל אפיק בולט ואיך רמות הסיכון של כל אחד מהם באות לידי ביטוי, אפשר להעמיק במדריך מניות מול אג"ח.
שאלות נפוצות
אין רמה "רגילה" קבועה, ומי שנוקב טווח אחוזים לכל דירוג מוכר לכם מספר שמשתנה מדי חודש. המרווח נגזר משלושה גורמים שזזים כל הזמן: דירוג האשראי של הסדרה, המח"מ שלה ורמת הסיכון הכללית בשוק. הכיוון היחסי יציב, ככל שהדירוג נמוך יותר והמח"מ ארוך יותר המרווח רחב יותר, אבל הרמה עצמה נמדדת מול הנתונים בפועל. את רמות המרווח העדכניות אפשר לגזור מנתוני מדדי תל-בונד ומעקום התשואות הממשלתי המתפרסמים באתר הבורסה, ולא מכלל אצבע.
בזמן משבר, משקיעים חוששים מגל פשיטות רגל ומוכרים אגרות חוב קונצרניות כדי לקנות אגרות חוב ממשלתיות "בטוחות". זה גורם למחירי הקונצרניות לרדת (תשואות עולות) ולמחירי הממשלתיות לעלות (תשואות יורדות), מה שמרחיב את הפער. התופעה נקראת "בריחה לאיכות" (Flight to Quality). במשבר הקורונה, מרווחים שנראו נורמליים זינקו תוך שבועות ספורים.
Credit Spread הוא ההפרש הפשוט בין תשואת האגרת לתשואת אגרת חוב ממשלתית. OAS (Option-Adjusted Spread) מנקה את ההשפעה של אופציות משובצות באגרת החוב, כמו אופציית Call שמאפשרת למנפיק לפדות מוקדם. OAS מדויק יותר להשוואה בין אגרות חוב שונות, במיוחד בשוק הישראלי שבו חלק מהסדרות כוללות אופציות.
שינוי דירוג של סוכנות דירוג מקומית גורם לתנועה מיידית במרווח. הורדת דירוג מרחיבה את המרווח כי המשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על הסיכון. העלאת דירוג מצמצמת אותו. לפעמים גם שינוי אופק הדירוג (מיציב לשלילי) מרחיב מרווחים, עוד לפני השינוי בפועל. יש גם השפעה מבנית: מאגר תל-בונד פתוח רק לאג"ח תאגידיות בדירוג השקעה (-BBB או Baa3 ומעלה), כך שירידה מתחת לסף מוציאה את הסדרה מהמאגר ומקטינה את קהל הקונים המוסדי שלה.
מרווח גבוה מציע תשואה גבוהה יותר, אבל הוא משקף סיכון גבוה יותר. מרווח של 5% מעל ממשלתי אומר שהשוק מעריך סיכון משמעותי שהמנפיק לא יעמוד בתשלומים. ההחלטה תלויה ביכולת שלכם לנתח את איכות האשראי של המנפיק ובנכונות לספוג הפסדים אם הדברים ישתבשו. עבור רוב המשקיעים, קרן אגרות חוב מפוזרת עדיפה על בחירת סדרות בודדות עם מרווח גבוה.
- Federal Reserve Bank of St. Louis. "ICE BofA US High Yield Option-Adjusted Spread" fred.stlouisfed.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע. "מאגר All-Bond ומאגר תל-בונד" (תנאי סף, דירוג מינימלי -BBB/Baa3, שווי שוק ממוצע מזערי וקריטריון הנזילות שנכנס לתוקף באוגוסט 2026) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- משרד האוצר, אגף החשב הכללי, יחידת ניהול החוב הממשלתי. "הדוח השנתי 2024" (פרמיית הסיכון של ישראל כפי שהיא נמדדת ב-CDS ובמרווחי האג״ח הממשלתיות הדולריות) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- U.S. Securities and Exchange Commission, Office of Investor Education and Advocacy. "Investor Bulletin: Interest Rate Risk" (אג״ח בעלות מח״מ ארוך נושאות סיכון ריבית גבוה יותר מאג״ח דומות במח״מ קצר, ולכן נושאות קופון גבוה יותר באותה איכות אשראי) sec.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- הכנסת. חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע״ד-2014 main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
מושגי מפתח
הפרמיה שמשקיעים דורשים מעל הריבית חסרת הסיכון בגין סיכון האשראי של המנפיק. נמדד בנקודות בסיס (basis points).
Basis Point (נקודת בסיס)
יחידת מדידה של מרווחים ותשואות. נקודת בסיס אחת = 0.01%. כלומר, מרווח של 150 נקודות בסיס = 1.5%.
Spread Compression (צמצום מרווחים)
תופעה שבה מרווחי האשראי מצטמצמים, לרוב עקב אופטימיות כלכלית וביקוש חזק לאג"ח קונצרניות. מרמזת על תיאבון סיכון גבוה בשוק.

מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות
