טביעת רגל פחמנית
כמה פחמן דו-חמצני נפלט בגלל פעילותנו, ולמה זה משנה למשקיעים
בקצרה
טביעת רגל פחמנית (Carbon Footprint) היא סך כל פליטות גזי החממה הנובעות מפעילות של אדם, ארגון, מוצר או מדינה, מבוטאות ביחידות של טונות CO₂ שוות ערך1. במונחי השקעות, טביעת הרגל הפחמנית של חברה או תיק השקעות הפכה למדד מרכזי בהערכת סיכוני אקלים וחשיפה רגולטורית.
עבור משקיעים, טביעת הרגל הפחמנית של תיק ההשקעות מחושבת על סמך הפליטות של כל חברה בתיק, בהתאם לחלק היחסי של המשקיע. ככל שממשלות ברחבי העולם מהדקות רגולציה סביבתית, חברות עם טביעת רגל פחמנית גבוהה חשופות יותר למיסים, קנסות ואובדן לקוחות.
בישראל, הממשלה קבעה יעד להפחתת פליטות של 27% עד 2030 ושל 85% עד 2050 ביחס לשנת 20152. המשמעות: חברות ישראליות בענפי האנרגיה, התעשייה והתחבורה יידרשו להשקיע משמעותית בהפחתת פליטות , מה שעשוי להשפיע על הרווחיות בטווח הקצר אך לחזק את עמידותן בטווח הארוך.
שלושת ה-Scopes של פליטות
- Scope 1, פליטות ישירות: פליטות ממתקני החברה עצמה, כגון שריפת דלק במפעלים או כלי רכב בבעלותה.
- Scope 2, פליטות עקיפות מאנרגיה: פליטות הנובעות מייצור החשמל שהחברה צורכת. בישראל, כל עוד תמהיל החשמל כולל גז טבעי ופחם, ה-Scope 2 משמעותי.
- Scope 3, שרשרת הערך: כל הפליטות העקיפות האחרות, ספקים, הובלה, שימוש במוצר על ידי הלקוח. זהו הרכיב הגדול ביותר אך גם הקשה ביותר למדידה.
טביעת רגל פחמנית של תיק השקעות
חישוב לדוגמה
אם מחזיקים 1% ממניות חברה שפולטת 100,000 טון CO₂ בשנה, חלקכם בפליטות הוא 1,000 טון. סכימת החישוב הזה על כל ההחזקות בתיק נותנת את טביעת הרגל הפחמנית הכוללת של התיק. קרנות רבות מציגות את הנתון הזה כ"טון CO₂ למיליון דולר מושקע".
שאלות נפוצות
חלק מבתי ההשקעות הישראליים מציעים דוחות ESG שכוללים חשיפה פחמנית. אם אתם מחזיקים קרנות סל, בדקו את עמוד הקרן באתר המנפיק (כמו BlackRock או Vanguard), שם מופיעים נתוני עוצמת פחמן. לחישוב עצמאי, קחו את פליטות ה-CO₂ של כל חברה בתיק (מדוחות הקיימות שלה) והכפילו בחלק היחסי של ההחזקה שלכם. כלי חינמי כמו Carbon Tracker מסייע.
כן, ויותר ויותר. גם אם אתם לא משקיעים ESG מובהקים, הבנת החשיפה הפחמנית של התיק שלכם עוזרת לזהות סיכונים רגולטוריים עתידיים. חברות ישראליות שמייצאות לאירופה כבר נחשפות ל-CBAM. קרנות הפנסיה הישראליות מתחילות לשלב שיקולי ESG ועוצמת פחמן בהחלטות השקעה. ככל שהרגולציה תתהדק, חברות עם פליטות גבוהות עלולות לסבול מעלויות נוספות.
Scope 1 הוא פליטות ישירות ממתקני החברה (מפעלים, כלי רכב בבעלותה). Scope 2 הוא פליטות עקיפות מצריכת חשמל. Scope 3 כולל את כל שאר הפליטות בשרשרת הערך: ספקים, הובלה, שימוש במוצר על ידי הלקוח. Scope 3 הוא בדרך כלל הגדול ביותר (70%-80% מהפליטות) אך גם הקשה ביותר למדידה. חברות רבות מתחילות לדווח על Scope 1 ו-2, ורק בהדרגה מוסיפות Scope 3.
כרגע אין בישראל חובת דיווח גורפת על פליטות פחמן לכלל החברות. אולם, מפעלים גדולים חייבים לדווח למשרד להגנת הסביבה במסגרת מרשם הפליטות (PRTR). חברות ציבוריות נדרשות יותר ויותר לדווח על סיכוני אקלים במסגרת גילוי נאות. הרגולציה האירופית (CSRD) משפיעה בעקיפין גם על חברות ישראליות שפועלות באירופה.
אפס נטו פירושו שהפליטות שחברה או מדינה יוצרת מאוזנות על ידי הסרת כמות זהה של פחמן מהאטמוספרה. ממשלות ברחבי העולם, כולל ישראל, התחייבו ליעד אפס נטו ב-2050. למשקיעים, זה אומר שחברות שלא מתכוננות למעבר צפויות לעלויות גוברות. קרנות רבות מסננות חברות לפי מסלול ל-Net Zero, מה שמשפיע על ביקוש למניות ועל תמחור.
יש להבחין בין שני סוגים: קרנות שמוציאות חברות מזהמות מהתיק (Exclusion) לא מפחיתות פליטות בפועל, רק מעבירות את ההחזקה למשקיעים אחרים. קרנות השפעה (Impact Funds) שמשקיעות באנרגיה מתחדשת או טכנולוגיות נקיות אכן תורמות להפחתה. בבחירת קרן ESG, בדקו את המתודולוגיה: האם היא רק מסננת, או באמת מכוונת השפעה. גם בישראל יש כמה קרנות עם מדיניות ESG ברורה.
- GHG Protocol. "Corporate Accounting and Reporting Standard" ghgprotocol.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- המשרד להגנת הסביבה, ישראל. "יעדי הפחתת פליטות לאומיים" gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
מושגי מפתח
CO₂ שוות ערך (CO₂e)
יחידת מדידה אוניברסלית המתרגמת את כל גזי החממה (מתאן, תחמוצות חנקן ועוד) ליחידות שוות ערך של פחמן דו-חמצני לפי פוטנציאל ההתחממות שלהם.
אפס נטו (Net Zero)
מצב שבו הפליטות שחברה או מדינה יוצרת מאוזנות על ידי הסרת כמות זהה של פחמן מהאטמוספרה, באמצעות יערות, טכנולוגיות לכידה ועוד.
עוצמת פחמן (Carbon Intensity)
כמות הפליטות ביחס ליחידת פעילות, למשל טון CO₂ למיליון שקלי הכנסה. מאפשרת השוואה בין חברות בגדלים שונים באותו ענף.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות