טביעת רגל פחמנית
כמה פחמן דו-חמצני נפלט בגלל פעילותנו, ולמה זה משנה למשקיעים
בקצרה
טביעת רגל פחמנית (Carbon Footprint) היא סך כל פליטות גזי החממה הנובעות מפעילות של אדם, ארגון, מוצר או מדינה, מבוטאות ביחידות של טונות CO₂ שוות ערך1. במונחי השקעות, טביעת הרגל הפחמנית של חברה או תיק השקעות הפכה למדד מרכזי בהערכת סיכוני אקלים וחשיפה רגולטורית.
עבור משקיעים, טביעת הרגל הפחמנית של תיק ההשקעות מחושבת על סמך הפליטות של כל חברה בתיק, בהתאם לחלק היחסי של המשקיע. ככל שממשלות ברחבי העולם מהדקות רגולציה סביבתית, חברות עם טביעת רגל פחמנית גבוהה חשופות יותר למיסים, קנסות ואובדן לקוחות.
בישראל, החלטת ממשלה 171 מיום 25 ביולי 2021 קבעה שכמות הפליטות השנתית תפחת ב-27% לפחות עד 2030 וב-85% לפחות עד 2050, ביחס לבסיס של 79 מיליון טונה שנמדד ב-2015. במספרים מוחלטים: כ-58 מיליון טונה ב-2030 וכ-12 מיליון טונה ב-20502. אותה החלטה קבעה גם יעדים מגזריים, ובהם הפחתה של כ-30% בפליטות מייצור החשמל ושל 30% לפחות בפליטות התעשייה עד 2030, ובלימת הגידול בפליטות התחבורה לכדי 3.3% בלבד ביחס ל-20152. המשמעות למשקיע: חברות ישראליות בענפי האנרגיה, התעשייה והתחבורה יידרשו להשקיע בהפחתת פליטות, מה שעשוי להשפיע על הרווחיות בטווח הקצר אך לחזק את עמידותן בטווח הארוך.
שלושת ה-Scopes של פליטות
החלוקה לשלושה Scopes אינה המצאה של ענף ההשקעות אלא מגיעה מהתקן החשבונאי לפליטות, ה-GHG Protocol Corporate Standard. התקן מכסה שבעה גזי חממה: פחמן דו-חמצני, מתאן, תחמוצת חנקן, HFCs, PFCs, גופרית הקסה-פלואוריד ו-NF3, ולכן הדיווח מוצג ביחידות CO₂ שוות ערך ולא בטונות פחמן בלבד1. Scope 2 קיבל הנחיה נפרדת ב-2015, ו-Scope 3 מוסדר בתקן נפרד לגמרי, Corporate Value Chain (Scope 3) Standard1. זו הסיבה המעשית לכך שרוב החברות מדווחות Scope 1 ו-2 לפני שהן מגיעות ל-Scope 3.
- Scope 1, פליטות ישירות: פליטות ממתקני החברה עצמה, כגון שריפת דלק במפעלים או כלי רכב בבעלותה.
- Scope 2, פליטות עקיפות מאנרגיה: פליטות הנובעות מייצור החשמל, הקיטור, החום והקירור שהחברה רוכשת. בישראל, כל עוד תמהיל החשמל כולל גז טבעי ופחם, ה-Scope 2 משמעותי.
- Scope 3, שרשרת הערך: כל הפליטות העקיפות האחרות, ספקים, הובלה, שימוש במוצר על ידי הלקוח. לרוב זהו הרכיב הגדול ביותר, וגם הקשה ביותר למדידה.
טביעת רגל פחמנית של תיק השקעות
חישוב לדוגמה
אם מחזיקים 1% ממניות חברה שפולטת 100,000 טון CO₂ בשנה, חלקכם בפליטות הוא 1,000 טון. סכימת החישוב הזה על כל ההחזקות בתיק נותנת את טביעת הרגל הפחמנית הכוללת של התיק. קרנות רבות מציגות את הנתון הזה כ"טון CO₂ למיליון דולר מושקע".
מוחלט מול עוצמה: שתי דרכים למדוד
כשמשווים בין חברות, חשוב להבחין בין טביעת רגל מוחלטת (סך הטונות הנפלטות) לבין עוצמת פחמן (פליטות ביחס להיקף הפעילות). חברה גדולה כמעט תמיד תפלוט יותר טונות בערך מוחלט, אך עוצמת הפחמן שלה עשויה להיות נמוכה יותר משל מתחרה קטן ופחות יעיל. שתי המדידות משלימות זו את זו והשוואה על בסיס אחת בלבד עלולה להטעות.
| פרמטר | טביעת רגל מוחלטת | עוצמת פחמן (Intensity) |
|---|---|---|
| מה נמדד | סך הטונות CO₂e שהחברה פולטת | פליטות ליחידת פעילות, למשל טון למיליון הכנסה |
| למה מתאים | הבנת ההשפעה הכוללת על האקלים | השוואה הוגנת בין חברות בגדלים שונים |
| מגבלה | חברה גדולה תמיד תיראה "מזהמת" יותר | לא משקף את ההיקף המוחלט של הפליטות |
ממה זה הופך לנתון שאפשר בכלל להשוות?
מספר הפליטות שווה משהו למשקיע רק אם הוא מדווח לפי כללים אחידים ומבוקרים. שני מהלכי רגולציה הפכו את זה מרצון טוב לחובת גילוי. הראשון הוא תקן ה-ISSB לגילוי אקלימי, IFRS S2, שחל על תקופות דיווח שנתיות המתחילות ב-1 בינואר 2024 ואילך ומחייב גילוי על סיכוני אקלים פיזיים וסיכוני מעבר, על הממשל והאסטרטגיה שמנהלים אותם, ועל ההתקדמות ביחס לכל יעד אקלים שהחברה קבעה או שמוטל עליה בדין3. התקן בנוי על המלצות ה-TCFD, ובדצמבר 2025 פורסמו לו תיקונים ייעודיים לדרישות הגילוי על פליטות גזי חממה3.
השני הוא הדירקטיבה האירופית לדיווח קיימות תאגידי (CSRD): החברות הראשונות שכפופות לה מיישמות את הכללים כבר על שנת הכספים 2024, בדוחות שפורסמו ב-2025, לפי תקני הדיווח האירופיים ESRS4. חברה ישראלית שפועלת באירופה או משרתת לקוח אירופי נפגשת עם הדרישות האלה דרך שרשרת האספקה, גם כשהיא עצמה אינה כפופה להן ישירות.
הגילוי אומר מה החברה פולטת, אבל לא אם היעד שהיא הצהירה עליו רציני. כאן נכנסת שכבה שלישית, וולונטרית: ה-SBTi מפעיל את ה-Corporate Net-Zero Standard, מסגרת להצבת יעדים מבוססי מדע להגעה לאפס פליטות נטו עד 2050 לכל המאוחר, שגרסה 2.0 שלה כבר פורסמה ואימות יעדים לפיה ייפתח ברבעון הראשון של 20275. ההבחנה שימושית למשקיע: יעד שאומת מול מסגרת חיצונית ויעד שנכתב במצגת משקיעים נראים זהים בכותרת ושונים לגמרי בעלות שהם מטילים על החברה.
טביעת הרגל הפחמנית היא רק רכיב אחד בתמונת הסיכון האקלימי של תיק ההשקעות. כדי להבין כיצד שיקולי אקלים משתלבים בבחירת נכסים ובבניית תיק, אפשר להעמיק במדריך על השקעה מוטת אקלים, ולהכיר את הדרכים לזהות "הלבנה ירוקה" (greenwashing) בקרנות המשווקות כירוקות.
שאלות נפוצות
חלק מבתי ההשקעות הישראליים מציעים דוחות ESG שכוללים חשיפה פחמנית. אם אתם מחזיקים קרנות סל, בדקו את עמוד הקרן באתר מנהל הקרן, שם מופיעים בדרך כלל נתוני עוצמת פחמן. לחישוב עצמאי, קחו את פליטות ה-CO₂e של כל חברה בתיק מדוח הקיימות שלה והכפילו בחלק היחסי של ההחזקה שלכם. שימו לב שהמספר בר-השוואה רק אם שתי החברות מדדו לפי אותו תקן ואותו Scope, ולכן כדאי לבדוק תחילה איזה Scope בכלל דווח.
כן, ויותר ויותר. גם אם אתם לא משקיעים ESG מובהקים, הבנת החשיפה הפחמנית של התיק שלכם עוזרת לזהות סיכונים רגולטוריים עתידיים. חברות ישראליות שמייצאות לאירופה כבר נחשפות ל-CBAM. קרנות הפנסיה הישראליות מתחילות לשלב שיקולי ESG ועוצמת פחמן בהחלטות השקעה. ככל שהרגולציה תתהדק, חברות עם פליטות גבוהות עלולות לסבול מעלויות נוספות.
Scope 1 הוא פליטות ישירות ממתקני החברה (מפעלים, כלי רכב בבעלותה). Scope 2 הוא פליטות עקיפות מרכישת חשמל, קיטור, חום וקירור, ויש לו הנחיה נפרדת ב-GHG Protocol משנת 2015. Scope 3 כולל את כל שאר הפליטות בשרשרת הערך: ספקים, הובלה, שימוש במוצר על ידי הלקוח, והוא מוסדר בתקן נפרד לגמרי. Scope 3 הוא לרוב הגדול ביותר וגם הקשה ביותר למדידה, ולכן חברות רבות מתחילות בדיווח Scope 1 ו-2 ורק בהדרגה מוסיפות Scope 3.
אין בישראל חובת דיווח גורפת על פליטות פחמן לכלל החברות. מסגרת הדיווח הקיימת נשענת על חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012, שחל על מפעלים ומתקנים מסוימים ולא על כלל המשק. במקביל, החלטת ממשלה 171 הטילה על השרה להגנת הסביבה לגבש מנגנון וולונטרי לדיווח ולפרסום מידע על פליטות של מוצרים ושירותים, כלומר וולונטרי ולא כופה. הלחץ המעשי מגיע דווקא מהתקינה הבינלאומית: IFRS S2 והדירקטיבה האירופית CSRD מגיעים לחברות ישראליות דרך המשקיעים ודרך שרשרת האספקה.
אפס נטו פירושו שהפליטות שחברה או מדינה יוצרת מאוזנות על ידי הסרת כמות זהה של פחמן מהאטמוספרה. חשוב לדייק לגבי ישראל: החלטת ממשלה 171 מכירה בחשיבות ההגעה לאפס פליטות עד 2050, אבל היעד המחייב שהיא קובעת לאותה שנה הוא הפחתה של 85% לפחות ביחס ל-2015, כלומר כ-12 מיליון טונה ולא אפס. ברמת החברות, ה-SBTi מפעיל את מסגרת ה-Corporate Net-Zero Standard להצבת יעדים מבוססי מדע להגעה לאפס נטו עד 2050 לכל המאוחר, וגרסה 2.0 שלה תיכנס לאימות יעדים ב-2027. למשקיעים, המשמעות היא שחברות ללא מסלול מעבר ברור צפויות לעלויות גוברות.
יש להבחין בין שני סוגים: קרנות שמוציאות חברות מזהמות מהתיק (Exclusion) לא מפחיתות פליטות בפועל, רק מעבירות את ההחזקה למשקיעים אחרים. קרנות השפעה (Impact Funds) שמשקיעות באנרגיה מתחדשת או טכנולוגיות נקיות אכן תורמות להפחתה. בבחינת קרן ESG, בדקו את המתודולוגיה: האם היא רק מסננת, או באמת מכוונת השפעה. בדקו גם אם היעדים שהקרן מייחסת לחברות שבתיק אומתו מול מסגרת חיצונית כמו ה-Corporate Net-Zero Standard, או שהם הצהרה עצמית בלבד.
- Greenhouse Gas Protocol. Corporate Accounting and Reporting Standard: התקן מכסה שבעה גזי חממה (CO2, CH4, N2O, HFCs, PFCs, SF6, NF3), עודכן ב-2015 בהנחיית Scope 2 לפליטות מרכישת חשמל, קיטור, חום וקירור, ול-Scope 3 קיים תקן נפרד, Corporate Value Chain (Scope 3) Standard ghgprotocol.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- מזכירות הממשלה. החלטת ממשלה מספר 171, "מעבר לכלכלה דלת פחמן", 25 ביולי 2021: יעד לאומי של הפחתת פליטות ב-27% לפחות עד 2030 וב-85% לפחות עד 2050 ביחס ל-79 מיליון טונה שנמדדו ב-2015, ויעדים מגזריים לחשמל, לתעשייה, לתחבורה ולפסולת(פורסם ב-25/07/2021) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- IFRS Foundation (ISSB). IFRS S2 Climate-related Disclosures: חל על תקופות דיווח שנתיות המתחילות ב-1 בינואר 2024 ואילך, מחייב גילוי על סיכוני אקלים פיזיים ועל סיכוני מעבר ועל ההתקדמות ביחס ליעדי אקלים, בנוי על המלצות TCFD, ותוקן בדצמבר 2025 בדרישות הגילוי על פליטות גזי חממה ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- European Commission. Corporate Sustainability Reporting Directive (CSRD): החברות הראשונות שכפופות לדירקטיבה מיישמות אותה על שנת הכספים 2024 בדוחות שפורסמו ב-2025, לפי תקני הדיווח האירופיים (ESRS) finance.ec.europa.eu ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- Science Based Targets initiative (SBTi). Corporate Net-Zero Standard: מסגרת להצבת יעדים מבוססי מדע להגעה לאפס פליטות נטו עד 2050 לכל המאוחר; גרסה 2.0 פורסמה, ואימות יעדים לפיה ייפתח ברבעון הראשון של 2027 sciencebasedtargets.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
מושגי מפתח
CO₂ שוות ערך (CO₂e)
יחידת מדידה אוניברסלית המתרגמת את כל גזי החממה (מתאן, תחמוצות חנקן ועוד) ליחידות שוות ערך של פחמן דו-חמצני לפי פוטנציאל ההתחממות שלהם.
אפס נטו (Net Zero)
מצב שבו הפליטות שחברה או מדינה יוצרת מאוזנות על ידי הסרת כמות זהה של פחמן מהאטמוספרה, באמצעות יערות, טכנולוגיות לכידה ועוד.
עוצמת פחמן (Carbon Intensity)
כמות הפליטות ביחס ליחידת פעילות, למשל טון CO₂ למיליון שקלי הכנסה. מאפשרת השוואה בין חברות בגדלים שונים באותו ענף.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות