דיווסטמנט
משיכת השקעות מענפים מזהמים כאסטרטגיה פיננסית ומוסרית
בקצרה
דיווסטמנט (Divestment) הוא תהליך מכוון של משיכת השקעות מחברות, ענפים או מדינות שאינם עומדים בסטנדרטים אתיים, סביבתיים או חברתיים מסוימים. לרוב מדובר בדלקים מאובנים (נפט, גז, פחם), אך גם בנשק, טבק, הימורים ומשטרים אוטוריטריים.
תנועת הדיווסטמנט מדלקים מאובנים היא הגדולה מסוגה. המונה שמפרסם מסד הנתונים שמנהל ארגון Stand.earth עמד באוגוסט 2026 על כ-1,731 מוסדות מתחייבים, בהיקף נכסים של כ-40.8 טריליון דולר, והוא ממשיך לגדול. קרנות פנסיה, אוניברסיטאות, ארגוני דת וממשלות מובילות את המהלך.1
מה המספר הזה באמת מודד
מסד הנתונים מבהיר בעצמו שסכומי הנכסים מייצגים את סך הנכסים המנוהלים של המוסדות שהתחייבו, ולא את הסכום שנמשך בפועל מחברות דלקים מאובנים. הסיבה שהם משתמשים במדד הזה היא שההיקף המדויק של החשיפה בכל תיק לרוב אינו ידוע, ולכן הם מציגים את "מאגר ההון שיצא מהשולחן" עבור התעשייה. במקביל, המסד מציין שהסכום האמיתי גדול כנראה יותר, כי לא כל התחייבות מפורסמת1. בקיצור: זה מדד גודל של תנועה, לא מדד של כסף שנמכר.
אסטרטגיות דיווסטמנט
ההתחייבויות אינן אחידות, ובסיס הנתונים מסווג אותן לחמש רמות: Fossil Free (אין החזקות כלל והתחייבות להימנע בעתיד), Full (התחייבות מחייבת למכור כל חברת דלקים מאובנים בלוח זמנים קבוע), Partial (חלק מסוגי החברות או חלק מאפיקי ההשקעה בלבד), Coal and Tar Sands, ו-Coal only1. אותו מסד גם מציין שההתחייבויות בשנים האחרונות נוטות להיות מקיפות יותר, ושהמיקוד עובר גם להשקעות פרטיות (Private Equity) שבהן החשיפה לדלקים מאובנים כבדה ולעיתים מסוכנת יותר מזו שבחברות ציבוריות1.
- דיווסטמנט מלא: מכירת כל ההחזקות בחברות דלקים מאובנים והתחייבות שלא להשקיע בהן בעתיד.
- דיווסטמנט חלקי: צמצום הדרגתי של חשיפה, למשל הוצאת חברות פחם תוך שמירה על חשיפה לגז טבעי.
- דיווסטמנט מותנה: מכירת מניות רק של חברות שלא מציגות תוכנית מעבר אנרגטי אמינה.
הטיעון הפיננסי: פחמן שאי אפשר לשרוף
מעבר לטיעון הערכי קיים טיעון הערכה. הדוח שטבע את המונחים "פחמן בלתי שריף" (Unburnable Carbon) ו"בועת הפחמן" (Carbon Bubble), שפורסם ביולי 2011, שאל אם השווקים הפיננסיים מתמחרים את הפער בין עתודות הדלקים המאובנים הרשומות בספרי החברות הציבוריות לבין הכמות שניתן לשרוף במסגרת תקציב פחמן התואם יעד של שתי מעלות3. אם התשובה שלילית, חלק מהעתודות הוא נכס תקוע, וזהו סיכון הערכה ולא רק עמדה מוסרית.
הצד השני של אותה משוואה הוא מסלול המעבר. במפת הדרכים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה לאפס פליטות נטו עד 2050, שפורסמה במאי 2021, מוצבים למעלה מ-400 אבני דרך, ובהן הפסקת מכירת רכבים פרטיים חדשים עם מנוע בעירה עד 2035, הוצאה משימוש של כל תחנות הכוח הפחמיות והנפטיות ללא לכידת פחמן עד 2040, והכפלה של יותר מפי שלושה בהשקעה השנתית העולמית באנרגיה נקייה עד 2030, לכ-4 טריליון דולר5. זה התרחיש שמשקיע שוקל דיווסטמנט מנסה לתמחר, לא הבטחה שהוא יתממש.
איך זה נראה בישראל
בישראל התשתית קיימת ברמת המדדים, לא רק ברמת ההצהרות. הבורסה לניירות ערך בתל אביב מפעילה שלושה מדדים בזיקה ל-ESG: מדד מעלה, שכולל מניות של חברות המדורגות בדירוג "מעלה" לאחריות תאגידית; מדד ת"א קלינטק, שכולל את המניות שבתתי הענפים קלינטק ואנרגיה מתחדשת; ומדד ת"א-125 אקלים נקי, שכולל את כל מניות ת"א-125 למעט מניות של תאגידים פוסיליים כפי שהגדירה עמותת חיים וסביבה4.
המדד השלישי הוא הדוגמה הישראלית הקרובה ביותר לדיווסטמנט מובנה: הוא לוקח מדד קיים ומוציא ממנו קבוצת חברות לפי קריטריון סביבתי חיצוני. במקביל, הבורסה מרכזת רשימה של חברות נסחרות שפרסמו דוח ESG, ומפרסמת שאלון אחריות תאגידית לחברות שטרם פרסמו דוח מלא, כשהיא מדגישה שמילוי השאלון אינו תחליף לדוח4. כלומר הגילוי בישראל עדיין וולונטרי ברובו, וזה מגביל את היכולת של משקיע לבנות סינון מדויק בעצמו.
הוויכוח סביב דיווסטמנט מתמקד בשאלה האם יעיל יותר למכור ולהתנתק, או להישאר ולהשפיע כבעלי מניות (אקטיביזם). בפועל, המוסדות הגדולים משלבים בין השתיים. קרן הפנסיה הממשלתית של נורווגיה, שמחזיקה נתח קטן ברוב החברות הגדולות בעולם, מתארת את גישתה כ"בעלות אקטיבית": היא מציבה ציפיות מפורשות, מצביעה באסיפות, מנהלת דיאלוג עם דירקטוריונים והנהלות, ומנהלת מגע עם חברות שחושפות אותה לסיכון קיימות בלתי מקובל, ובחלק מהמקרים מוכרת אותן לחלוטין2.
דיווסטמנט כאסטרטגיית השקעה
לפני שמוכרים נכס מהתיק מסיבות ערכיות, בדקו אם יש אלטרנטיבה: קרנות ESG שכבר מסננות חברות בעייתיות, או אסטרטגיית "מעורבות" (Engagement) שבה בעלי מניות משפיעים מבפנים על מדיניות החברה.
דיווסטמנט מול מעורבות אקטיבית
שתי הגישות המרכזיות להשפעה על התנהגות חברות נבדלות בכלי הלחץ שהן מפעילות. הטבלה מסכמת את ההבדל העקרוני ביניהן:
| היבט | דיווסטמנט | מעורבות אקטיבית (Engagement) |
|---|---|---|
| הפעולה | מכירת ההחזקות וניתוק הקשר | שמירה על ההחזקות והשפעה מבפנים |
| כלי הלחץ | ייקור עלות ההון של החברה | הצבעה באסיפות ודיאלוג עם ההנהלה |
| אופי הלחץ | חיצוני, ציבורי וסמלי | פנימי, הדרגתי ותהליכי |
| המגבלה המרכזית | אובדן זכות ההצבעה וההשפעה | תלות בנכונות החברה לשתף פעולה |
דיווסטמנט הוא אחד הכלים המרכזיים בעולם ההשקעה האחראית, ולעיתים קרובות הוא נקודת המוצא לבניית תיק לפי ערכים. להבנה רחבה של שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG) ואיך הם משתלבים בהשקעה, ראו את המדריך המלא להשקעות ESG, ולהעמקה בזווית האקלימית של יציאה מדלקים מאובנים ראו את המדריך להשקעות אקלים.
שאלות נפוצות
אין תשובה אחת, וכל מי שמבטיח לכם אחת מוכר לכם משהו. סינון של ענף שלם מצמצם את מרחב ההשקעה, וזה יכול לעבוד לכאן או לכאן בהתאם לתקופה. הטיעון הפיננסי בעד גורס שחברות דלקים מאובנים חשופות לסיכון שהעתודות הרשומות בספריהן לא ייושמו במלואן במסגרת תקציב פחמן תואם אקלים, כלומר סיכון של נכס תקוע. הטיעון נגד גורס שסינון גורף פוגע בפיזור ומוותר על זכות ההצבעה. תשואות עבר של מדדים מסוננים אינן מבטיחות תוצאות עתידיות, ובכל מקרה כדאי להשוות מדד מסונן למדד האם שלו לאורך תקופות שונות ולא לתקופה אחת נבחרת.
דיווסטמנט מלא מדלקים מאובנים עדיין אינו נפוץ בקרנות הפנסיה הישראליות, בין היתר משום שגז טבעי הוא רכיב מרכזי במשק האנרגיה המקומי. מה שכן קיים הוא תשתית מדדים: הבורסה בתל אביב מפעילה את מדד ת"א-125 אקלים נקי, שהוא מדד ת"א-125 בניכוי מניות של תאגידים פוסיליים, וכן מדד מעלה ומדד ת"א קלינטק. כעמיתים בקרן פנסיה יש לכם זכות לפנות לגוף המנהל ולשאול מה מדיניות ה-ESG שלו ואיך היא מיושמת בפועל. שימו לב שהגילוי ברמת החברה הנסחרת בישראל עדיין וולונטרי ברובו, ולכן קשה לבנות סינון עצמאי מדויק.
דיווסטמנט אומר "אני מוכר ומתנתק", ואקטיביזם אומר "אני נשאר ומשפיע מבפנים". בדיווסטמנט מוכרים את המניות ומפסיקים כל קשר. באקטיביזם משתמשים בכוח ההצבעה באסיפות בעלי מניות ובדיאלוג עם ההנהלה כדי לדחוף לשינוי מדיניות. בפועל משקיעים מוסדיים גדולים מפעילים את שתיהן ברצף אחד: קרן הפנסיה הממשלתית של נורווגיה, למשל, מציבה ציפיות, שואפת להצביע בכל אסיפות בעלי המניות ומנהלת מגע עם חברות שחושפות אותה לסיכון קיימות בלתי מקובל, ובחלק מהמקרים בלבד מוכרת אותן לחלוטין.
הדרך הפשוטה ביותר היא קרן מחקה על מדד שכבר מיישם את הסינון, במקום לנסות לנפות מניות ידנית. בישראל קיים לשם כך מדד ת"א-125 אקלים נקי, שהוא מדד ת"א-125 בניכוי מניות של תאגידים פוסיליים. בשווקים הבינלאומיים קיימים מדדים מקבילים מסוג ex Fossil Fuels. לפני שקונים, השוו את המדד המסונן למדד האם שלו: כמה מניות הוצאו, איזה משקל סקטוריאלי השתנה, ומה דמי הניהול של הקרן העוקבת. אם אתם מנהלים תיק מניות ישיר, רשימת Carbon Underground 200 היא נקודת פתיחה מקובלת לזיהוי חברות עתירות עתודות.
ההשפעה היא גם ישירה וגם עקיפה, ושתיהן שנויות במחלוקת בעוצמתן. הטענה הישירה היא שכאשר גופים מוסדיים גדולים מוכרים, עלות ההון של החברה עולה ומקשה עליה לגייס כסף לפרויקטים חדשים. הטענה העקיפה היא שדיווסטמנט מייצר לחץ ציבורי שמזין שינויי מדיניות ורגולציה. שימו לב שגם המסד שסופר את ההתחייבויות מבהיר שסכומי הנכסים שהוא מציג הם סך הנכסים המנוהלים של המוסדות המתחייבים ולא הסכום שנמכר בפועל, ולכן הוא מדד לגודל התנועה ולא ראיה להשפעה על מחירי מניות.
הענפים הנפוצים ביותר לדיווסטמנט הם: טבק (בעיקר מוסדות בריאות ואוניברסיטאות), נשק ותעשייה צבאית (קרנות פנסיה סקנדינביות), הימורים ואלכוהול (קרנות המנוהלות לפי עקרונות דתיים), ומשטרים אוטוריטריים (משקיעים שמסרבים להשקיע במדינות מסוימות). דיווסטמנט מאקדחים (Guns Divestment) צובר תאוצה בארה"ב, ודיווסטמנט מפלסטיק חד-פעמי הוא טרנד חדש.
- Global Divestment Commitments Database, Stand.earth, עמוד ההסבר על המסד: מתודולוגיה וסיווג ההתחייבויות (Fossil Free, Full, Partial, Coal and Tar Sands, Coal only), והבהרה שסכומי הנכסים הם סך הנכסים המנוהלים של המוסדות המתחייבים ולא הסכום שנמשך בפועל. המונה עצמו, 1,731 מוסדות ו-40.76 טריליון דולר נכון לאוגוסט 2026, מוצג בעמוד הבית של המסד divestmentdatabase.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- Norges Bank Investment Management, Responsible Investment: בעלות אקטיבית, הצבעה באסיפות, דיאלוג עם דירקטוריון והנהלה, ומכירת החזקות בחברות שחושפות את הקרן לסיכון קיימות בלתי מקובל nbim.no ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- Carbon Tracker Initiative, "Unburnable Carbon: Are the World's Financial Markets Carrying a Carbon Bubble?" (13 ביולי 2011)(2011) carbontracker.org ↗ ↩
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: תחום האחריות הסביבתית, החברתית והתאגידית (ESG). מדד מעלה, מדד ת"א קלינטק ומדד ת"א-125 אקלים נקי (ת"א-125 בניכוי מניות תאגידים פוסיליים כפי שקבעה עמותת חיים וסביבה), רשימת החברות שפרסמו דוח ESG ושאלון האחריות התאגידית tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- International Energy Agency, "Net Zero by 2050: A Roadmap for the Global Energy Sector" (18 במאי 2021): למעלה מ-400 אבני דרך, הפסקת מכירת רכבים חדשים עם מנוע בעירה עד 2035, הוצאה משימוש של תחנות כוח פחמיות ונפטיות ללא לכידה עד 2040, והשקעה שנתית באנרגיה נקייה של כ-4 טריליון דולר עד 2030(2021) iea.org ↗ ↩
מושגי מפתח
Fossil Free Portfolio
תיק השקעות שאינו כולל חשיפה לחברות דלקים מאובנים. מדדים כמו MSCI ACWI ex Fossil Fuels מאפשרים מעקב אחר ביצועי תיק נטול דלקים מאובנים.
Carbon Underground 200
רשימה של 200 החברות הציבוריות עם עתודות הדלקים המאובנים הגדולות ביותר. משמשת כמפתח לזיהוי חברות לדיווסטמנט.
Reinvestment
השקעה מחדש של הכספים שנמשכו מדלקים מאובנים בפתרונות אקלימיים, אנרגיה מתחדשת, יעילות אנרגטית וטכנולוגיות נקיות. משלים את אסטרטגיית הדיווסטמנט.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות