פליטות Scope 4
מה זה Scope 4 ולמה חברות טכנולוגיה ירוקה משתמשות בו כדי למכור את עצמן, ואיך לזהות אמירות אמינות.
בקצרה
מה זה Scope 4 (Avoided Emissions)?
Scope 4 Emissions הוא מושג לא-רשמי שמתאר פליטות פחמן שנחסכו בזכות מוצר או שירות של חברה, ביחס לתרחיש אלטרנטיבי שבו המוצר לא היה קיים. המושג נקרא Scope 4 כדי להבדיל אותו מ-Scope 1, 2 ו-3 המוסדרים (הפליטות הישירות והעקיפות של החברה). דוגמאות: יצרן פאנלים סולאריים טוען Scope 4 של הפליטות שנחסכו לעומת חשמל פחם. יצרן רכב חשמלי טוען Scope 4 של הפליטות שנחסכו לעומת רכב בנזין. חברת תוכנה לניהול אנרגיה טוענת Scope 4 של חיסכון בצריכת חשמל.1
חשוב להדגיש: הטענה תלויה לחלוטין בבחירת "תרחיש בסיס" (Baseline), ושתי חברות שונות יכולות להציג Scope 4 שונה לגמרי על אותו מוצר, רק כי הן בחרו Baseline שונה. חברות ישראליות בתחום הקלינטק כמו SolarEdge, Enlight ו-Nayax מציגות יותר ויותר דוחות עם מדדי Avoided Emissions כחלק מהשיווק למשקיעי ESG. SolarEdge, למשל, מציגה בדוח הקיימות השנתי שלה אומדן של מיליוני טונות CO2 שנחסכו בזכות המערכות הסולאריות שלה.
איך Scope 4 עובד בפועל?
מתודולוגיית החישוב כוללת ארבעה שלבים עיקריים, וכל אחד מהם פתוח לבחירות סובייקטיביות:
- הגדרת מוצר ושימוש: מה החברה מייצרת, איך המוצר משמש, ואיזה סוג פעילות הוא מחליף.
- הגדרת תרחיש בסיס: מה היה קורה בלי המוצר. פאנל סולארי שייצר 1,000 MWh, באזור עם אינטנסיביות פליטות ממוצעת של 500 גרם CO2 לקוט"ש מהרשת, משווה ל-"Business as Usual" של רשת חשמל ממוצעת.
- חישוב הפליטות שנחסכו: תרחיש בסיס פחות תרחיש עם המוצר.
- אגרגציה: על פני מוצרים רבים, סביבות שימוש שונות ושנות חיים של המוצר.
הבעיות המתודולוגיות ברורות: Baseline סובייקטיבי, ספירה כפולה שבה אותה קוט"ש יכולה להיחשב כ"נחסכה" על ידי כמה חברות (היצרן הסולארי, החברה שמתקינה את הפאנלים, ולקוח הקצה שקנה חשמל ירוק), וחוסר אחידות בין מתודולוגיות שונות (WBCSD, GHG Protocol Project Standard, Mission Innovation).
דוגמה: חישוב Scope 4 של יצרן רכב חשמלי
חברה מוכרת 100,000 רכבים חשמליים בשנה. כל רכב עובר בממוצע 15,000 ק"מ בשנה לאורך 10 שנים. פליטות ממוצעות של רכב בנזין דומה: 120 גרם CO2 לקילומטר. פליטות של הרכב החשמלי (לפי רשת חשמל ממוצעת עולמית): 60 גרם CO2 לקילומטר. החיסכון לרכב אחד: 60 גרם כפול 15,000 כפול 10 שנים, שווה 9 טון CO2. חיסכון כולל לכל החברה: 900,000 טון CO2. אבל יש בעיות רבות. הבחירה ב"רכב בנזין דומה" כתרחיש בסיס היא סובייקטיבית. פליטות הרשת משתנות דרמטית לפי אזור (גבוהות בפולין ובסין, נמוכות בצרפת ובנורווגיה בגלל גרעין ומים). ההנחה של 10 שנות חיים היא הערכה, וחלק מהרכבים יפסיקו לפעול מוקדם יותר. שתי חברות אמינות יכולות לטעון Scope 4 שונה פי 2 או יותר על אותו מוצר.
למה Scope 4 אינו חלק מ-GHG Protocol הרשמי?
GHG Protocol, הסטנדרט העולמי לדיווח פליטות, מגדיר רק את Scope 1 (פליטות ישירות), Scope 2 (פליטות עקיפות מחשמל שנקנה) ו-Scope 3 (פליטות עקיפות אחרות לאורך שרשרת הערך). Scope 4 הוא מושג שחברות ואקדמאים התחילו להשתמש בו באופן לא-רשמי כדי לתאר Avoided Emissions, אך הוא אינו חלק מהסטנדרט. יש לכך סיבות טובות:
- חוסר יכולת לאמת תרחיש בסיס. כל Baseline הוא היפותטי, ואין דרך לבדוק אותו אמפירית בשטח.
- סיכון לספירה כפולה. אותה פליטה "שנחסכה" יכולה להיטען פי כמה על ידי חברות שונות בלי שיהיה מנגנון לחסר אחת מהשנייה.
- חשש לגרינווושינג. חברות יכולות לבחור Baseline מחמיר כדי להציג חיסכון גדול, ובכך לצייר את עצמן ירוקות יותר מכפי שהן באמת.
- חוסר אחידות. בלי סטנדרט רשמי, אי אפשר להשוות בין חברות על בסיס אחיד.
WBCSD פרסמו ב-2023 "Guidance on Avoided Emissions" שמנסה להסדיר את המושג, אך זו עדיין המלצה ולא חובה רגולטורית. הדרך הנכונה היא להציג Scope 4 בנפרד מ-Scope 1, 2 ו-3, לעולם לא להוריד אותו מפליטות החברה, ולפרסם את המתודולוגיה במלואה עם Baseline מפורש.
טעויות נפוצות
- זיהוי Scope 4 עם Scope 1, 2 או 3. מדובר במושג שונה לגמרי, לא רשמי, עם מתודולוגיה שנויה במחלוקת.
- הורדת Scope 4 מסך פליטות החברה. חישוב שגוי שנפוץ במצגות משקיעים, ונחשב גרינווושינג ברור על ידי גופים כמו SBTi.
- השוואת Scope 4 בין חברות שונות ללא בדיקת Baseline. שתי חברות יכולות להציג מספרים שונים פי 5 רק בגלל הבחירה בתרחיש בסיס.
- הסתמכות על Scope 4 בלי אימות חיצוני. דרוש אישור מצד גוף כמו Carbon Trust, ERM או SBTi.
טיפים מעשיים
- קרא את דוחות הקיימות של החברה במלואם, לא רק את הכותרות. חפש מתודולוגיה מפורשת לחישוב Scope 4.
- דרוש שה-Baseline יהיה מפורש וספציפי (למשל "רשת חשמל ISO-NE 2023") ולא כללי ("רשת חשמל ממוצעת").
- בדוק אם הטענה עברה אימות חיצוני של גוף כמו Carbon Trust, ERM או SBTi. חברה אמינה תציג את מכתב האימות.
- השווה את Scope 4 ל-Scope 1, 2 ו-3 של אותה חברה. אם היא פולטת הרבה פליטות ישירות, חברה "ירוקה" באמת צריכה להראות הפחתה גם בפליטות הישירות שלה.
יתרונות וחסרונות של Scope 4
- יתרון: מספק מסגרת לחברות קלינטק להציג את ההשפעה החיובית שלהן מעבר לפליטות הישירות.
- יתרון: מעודד השקעה בטכנולוגיות של חיסכון בפליטות, במיוחד בחברות ישראליות קטנות שמוכרות מוצרים עם השפעה סביבתית.
- יתרון: מאפשר למשקיעי ESG להעריך את ההשפעה הנטו של תיק ההשקעות שלהם, לא רק את הפליטות הישירות של החברות.
- חיסרון: חשוף לגרינווושינג. Baseline סובייקטיבי וספירה כפולה.
- חיסרון: אינו חלק מהסטנדרט הרשמי של GHG Protocol, ולכן אין לו כוח רגולטורי.
- חיסרון: לא ניתן להשוואה בין חברות בלי בדיקה מעמיקה של המתודולוגיה, וזה מאמץ שרוב המשקיעים הקמעונאיים לא עורכים.
חשוב לדעת
Scope 4 אינו תחליף ל-Scope 1, 2 ו-3, והוא אינו "מאזן" אותם. חברה שפולטת הרבה ב-Scope 1, 2 ו-3 אבל טוענת Scope 4 גבוה לא הופכת לחברה ירוקה באמת. רק הפחתה אמיתית של הפליטות הישירות (Scope 1 ו-2) והשרשרת (Scope 3) נחשבת למהלך אמיתי בדרך ל-Net Zero. Scope 4 הוא כלי משלים ואינפורמטיבי, אך אסור להחליף בו את היעדים המסורתיים.2
שאלות נפוצות
Scope 4, או Avoided Emissions, הוא מושג לא-רשמי שמתייחס לפליטות פחמן שנחסכו בזכות מוצר או שירות של חברה, ביחס לתרחיש חלופי. לדוגמה, יצרן פאנלים סולאריים טוען את הפליטות שנחסכו לעומת חשמל פחם במקום חשמל סולארי.
לא. GHG Protocol הוא הסטנדרט הרשמי של דיווח פליטות, ומגדיר רק את Scope 1, 2 ו-3. Scope 4 הוא מושג שחברות ואקדמאים משתמשים בו באופן לא-רשמי, והוא לא חלק מהסטנדרט המחייב או מהדרישות הרגולטוריות של האיחוד האירופי.
כי הוא מתבסס על תרחיש בסיס (Baseline) היפותטי: "מה היה קורה בלי המוצר". חברות יכולות לבחור Baseline מחמיר כדי להציג חיסכון גדול, ואין סטנדרט אחיד שמונע זאת. בנוסף, אותן פליטות "שנחסכו" יכולות להיטען על ידי מספר חברות במקביל.
לא, וזה חשוב מאוד. Scope 4 הוא מידע משלים, לא תחליף. חברה שפולטת הרבה ב-Scope 1, 2 ו-3 ועושה טענות גדולות על Scope 4 לא יכולה להציג "פליטות נטו שליליות". גופים כמו SBTi מסרבים לאשר יעדי Net Zero שמבוססים על Scope 4.
קרא את המתודולוגיה במלואה, בדוק אם ה-Baseline הגיוני, חפש אימות חיצוני של Carbon Trust או SBTi, והשווה ל-Scope 1, 2 ו-3 של אותה חברה. חברה אמינה תציג גם הפחתה בפליטות הישירות שלה, ולא רק טענות על חיסכון שנוצר אצל הלקוחות.
- WBCSD, "Guidance on Avoided Emissions" (2023)(2023) wbcsd.org ↗ ↩
- GHG Protocol — Corporate Standard and Project Standard ghgprotocol.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- Science Based Targets initiative (SBTi) — Corporate Net-Zero Standard sciencebasedtargets.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
מושגים קשורים
פליטות Scope 1/2/3
המסגרת הרשמית שממנה Scope 4 נבדל. ההבנה של Scope 1, 2 ו-3 היא תנאי הסף להעריך את Scope 4 בצורה נכונה.
טביעת רגל פחמנית
המושג הכללי של מדידת השפעה אקלימית. Scope 4 הוא ניסיון (שנוי במחלוקת) להרחיב את טביעת הרגל לכיוון חיובי.
גרינווושינג
הסיכון המרכזי הקשור ל-Scope 4. חברות יכולות להשתמש בו כדי להצטייר ירוקות יותר מכפי שהן באמת.
אשראי פחמן
מנגנון אחר של קומפנסציה שדומה במתודולוגיה. גם הוא מבוסס על תרחיש בסיס היפותטי וסובל מבעיות דומות.
סיכון אקלימי
ההקשר הרחב של חשבונאות פחמן. Scope 4 הוא ניסיון למדוד את ההשפעה של חברה על הפחתת הסיכון האקלימי הכללי.
השקעה אימפקטית
הקהל שמעוניין במדידת Avoided Emissions. משקיעי אימפקט מחפשים לא רק תשואה פיננסית אלא גם השפעה מדידה על העולם.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות