מה חשוב לדעת
- סעיף 164 לפקודת מס הכנסה מטיל את חובת הניכוי במקור על “כל המשלם או האחראי לתשלומה של הכנסת עבודה”, וקובע את המועד בתוך הפעולה עצמה: “ינכה בשעת התשלום מן הסכום המשתלם מס באופן ובשיעורים שנקבעו”.
- סעיף 166(ב) קובע שהדיווח השנתי על תשלום הכנסת עבודה מוגש בטופס 0126, והדיווח על תשלום הכנסה חבת ניכוי בטופס 0856, באופן מקוון ועד 30 באפריל שלאחר שנת המס. מספרי הטפסים והתאריך כתובים בגוף הסעיף.
- סעיף 218 חל על מי שלא ניכה מס שהיה עליו לנכות לפי סעיפים 161, 164 או 170, ודינו מאסר שנה או קנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין ופי שניים מסך הסכומים שלא נוכו, או שני העונשים כאחד. סעיף 219 חל על מי שניכה ובלי הצדק סביר לא שילם לפקיד השומה, ודינו מאסר שנתיים או קנס לפי סעיף 61(א)(3) ופי שניים מסך הניכויים, והנטל להוכיח הצדק סביר מוטל על הטוען.
- סעיף 167(א) מסמיך את פקיד השומה לשום ניכויים “לפי מיטב שפיטתו” בתקופה המאוחרת מבין שתיים: התקופה שבה הוא רשאי לקבוע את ההכנסה החייבת של אותו אדם לשנת המס שבה קמה חובת הניכוי, או ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגש דוח הניכויים השנתי האחרון. המניין שבפסקה (2) נמדד משנת ההגשה, לא משנת המס שעליה מדווחים.
- השגה על שומת ניכויים מוגשת בכתב תוך שבועיים לפי סעיף 168, לעומת שלושים יום מיום המצאת הודעת השומה בהשגה על שומה רגילה לפי סעיף 150(א).
- סעיף 32א שולל ניכוי הוצאות והקטנת מקדמות לפי סעיף 175(ד) בשל תשלומים שחלה עליהם חובת ניכוי במקור, אלא אם הוגש דוח לפי סעיפים 161, 166 או 171 שבו צוינו שמו, מענו ומספר תעודת הזהות של מקבל התשלום, “והכל בצורה מדוייקת המאפשרת לפקיד השומה לזהות את מקבל התשלום”.
סעיף 164 מחייב לנכות מס בשעת התשלום, סעיף 166 קובע העברה ודיווח שנתי עד 30 באפריל, וסעיפים 218 ו-219 מגדירים שתי עבירות שונות. שרשרת החובות של מעסיק ראשון.
בעל עסק שמשלם משכורת אחת ובעל חברה שמשלם מאתיים משכורות פוגשים את אותו סעיף. פקודת מס הכנסה מנסחת את הנמען של חובת הניכוי במקור לפי הפעולה: "כל המשלם או האחראי לתשלומה של הכנסת עבודה" 1. גם רשות המסים מנסחת את חובת הדיווח השנתי בלי תנאי של גודל, ובלשונה "ללא כל קשר למספר העובדים/מנוכים" 2. הרגע שבו התשלום הראשון יוצא מהחשבון הוא הרגע שבו נכנסת לתוקף שרשרת שלמה של סעיפים.
כל הציטוטים בעמוד הזה לקוחים מנוסח הפקודה שרשות המסים מפרסמת במדור המידע המשפטי שלה, קובץ שנפתח ב-25 באוגוסט 2026 ושנתוני ההפקה שלו נושאים את התאריך 15 בינואר 2023 1. בממשק הנתונים הפתוח של הכנסת רשומה הפקודה בשם "פקודת מס הכנסה", עם מועד פרסום ראשון 25 באפריל 1961, מועד פרסום אחרון 8 ביוני 2026 וסיווג תוקף "תקף" 8. מועד הפרסום האחרון שרשום אצל הכנסת מאוחר מתאריך ההפקה של הקובץ. אף אחד מהסעיפים שמצוטטים כאן אינו נושא בגוף הנוסח חותמת תיקון מאוחרת משנת 2015. סעיף 164 נושא את תיקון 204 (התשע"ד-2014), סעיף 166(ב) את תיקון 210 (התשע"ו-2015) וסעיף 167(א)(2) את תיקון 211 (התשע"ו-2015). סעיפים 218 ו-219 נושאים את תיקון 134 (התשס"ג-2003), סעיף 32א את תיקון 66 (התשמ"ה-1985), וסעיף 168 אינו נושא חותמת תיקון כלל 1.
מה מפעיל את חובת הניכוי במקור?
עצם התשלום. סעיף 164 לפקודה פותח במילים "כל המשלם או האחראי לתשלומה של הכנסת עבודה ... ינכה בשעת התשלום מן הסכום המשתלם מס באופן ובשיעורים שנקבעו" 1. שתי מילים בסעיף עושות את העבודה. "כל המשלם" מגדיר את הנמען לפי הפעולה, ו"בשעת התשלום" קובע את המועד בתוך הפעולה עצמה.
את "האופן והשיעורים" הסעיף מוסר לקביעה חיצונית ואינו מפרט אותם בגופו 1. רשות המסים מפרסמת בנפרד "לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה", והלוח עצמו קובע ש"במקרה של סתירה או אי התאמה בין המידע המופיע בלוח לבין הוראות הדין הרלוונטיות יגברו הוראות הדין" 6. אותו לוח מפנה, בהקשר של המס הנוסף לפי סעיף 121ב, ל"תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993" ולתקנה 6 שבהן 6. מדרגות המס עצמן מתעדכנות משנה לשנה, והן מוסברות במדריך מדרגות מס הכנסה בישראל.
מה הפקודה מחייבת לעשות עם הכסף שנוכה?
להעביר אותו לפקיד השומה ולהגיש דוח, ושני הדברים חלים באותו מועד. סעיף 166(א) קובע: "ניכה אדם מס לפי סעיף 164, חייב הוא לשלם לפקיד השומה במועד שנקבע בתקנות את סכום המס שניכה ולהגיש לו באותו מועד דו"ח כפי שנקבע" 1.
הסעיף עצמו אינו נוקב במועד אלא מוסר אותו לתקנות, ולוח הדיווח החודשי שנגזר מכך מוסבר במושג תיק ניכויים. סעיף 166(א1) מוסיף שהדוח "יפרט דיווח בגין חוות דעת כאמור בסעיף 131ד ועמדה חייבת בדיווח כאמור בסעיף 131ה" 1.
מה שנוכה אינו נעלם. סעיף 165(א) קובע שהניכוי "יקוזז כנגד המס שיוטל על הכנסתו החייבת של מקבל ההכנסה בשנת המס שבה נעשה הניכוי או בשנת המס שלאחריה לפי ברירת פקיד השומה בשעת השומה או לפניה" 1. סעיף 165(ב) מוסיף סייג לבעל שליטה כמשמעותו בסעיף 32(9). הקיזוז כנגד המס שהוא חייב בו "ייעשה רק אחרי שהסכום שנוכה שולם לפקיד השומה", זולת אם יש לו שליטה פחותה מ-50% והוא הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה שלא ידע כי הסכום שנוכה לא שולם, או שנקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת התשלום 1.
איזה דיווח שנתי הפקודה קובעת ל-30 באפריל?
הדיווח השנתי על הניכויים, ומספרי הטפסים כתובים בגוף הסעיף. סעיף 166(ב) קובע שמעביד או מנכה יגיש דוח "לגבי תשלום הכנסת עבודה לעובד (טופס 0126) ולגבי תשלום הכנסה חבת ניכוי (טופס 0856), באופן מקוון, עד יום 30 באפריל שלאחר שנת המס שלגביה מוגש הדוח" 1. התאריך כתוב בגוף הסעיף, וכך גם מספרי הטפסים.
דף השירות של רשות המסים מעגן את הדיווח באותו סעיף 166(ב) ומוסיף שני דברים שמעסיק חדש בדרך כלל לא מצפה להם 2. הראשון: "החל מהדיווחים לשנת המס 2007, על כל מעביד/מנכה ללא כל קשר למספר העובדים/מנוכים, לדווח ... באופן מקוון בלבד" 2. השני: "החל מדוחות לשנת מס 2019 אישור הגשת הדוחות יתאפשר באופן מקוון בלבד באמצעות מערכת אישור הגשה טופס 126/856, לאחר שידורם במערכת האינטרנטית או בפורטל המייצגים" 2. הדף מפרט את שני השלבים בשמם, "השלב הראשון: שידור הדו"ח במערכת האינטרנטית" ו"השלב השני: אישור נתוני השידור בניכויים באופן מקוון" 2. שידור לבדו אינו סוף התהליך. הדף גם מפנה לתוכנה לבדיקות לוגיות של הקובץ ולמבנה הרשומה לכל שנה 2.
מועד 30 באפריל שבפקודה אינו המועד היחיד שבו טופס 126 נדרש. המוסד לביטוח לאומי מבקש דוח משלו בשלושה מועדים, ומתאר את מועד 30 באפריל שלו במילים "נתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דו"ח לפי סעיף 166 לפקודת מס הכנסה" 5. הוא גם מציין ש"מבנה הקובץ זהה למבנה הקובץ של מס הכנסה", ושנוספו לו שדות של תיק ביטוח לאומי 5. לוח המועדים המלא של הביטוח הלאומי מפורט במושג תיק ניכויים.
מי מגיש את טופס 101, ומתי הוא חוזר?
העובד מגיש, והטופס חוזר בתחילת כל שנת מס. דף השירות של רשות המסים מטיל את חובת ההגשה על העובד: "כל עובד שכיר צריך להגיש את טופס 101" 3. שני פרטים בו נוגעים ישירות לשולחן של המעסיק. הראשון הוא מועד: "את הטופס המלא יש להגיש למעסיק בצירוף המסמכים הרלונטיים בתוך 7 ימים מרגע התחלת העבודה אצלו", ובעת ההגשה "יש לצרף צילום של תעודת הזהות עם ספח" 3. השני הוא מחזוריות: "בנוסף, יש למלא, לחתום ולהגיש מחדש את הטופס בתחילת כל שנת מס" 3.
לטופס יש תפקיד נוסף. לפי אותו דף, "הטופס משמש גם לביצוע תיאום מס במקרה שבו העובד מועסק במקום עבודה נוסף או שיש לו הכנסות ממקורות נוספים" 3. מה יש בטופס עצמו ואיך הוא נראה מצד העובד מוסבר במושג טופס 101, והמנגנון של תיאום המס מוסבר במושג תיאום מס.
איזה סעיף מחייב מה, ולאן זה מוביל?
| הנושא | הסעיף | מה הסעיף קובע | לאן זה מוביל |
|---|---|---|---|
| ניכוי בשעת התשלום | 164 | לנכות מהכנסת עבודה מס "באופן ובשיעורים שנקבעו", "בשעת התשלום" | אי-ניכוי נופל לסעיף 218, והוא גם אחת מעילות השומה שבסעיף 167(א) |
| העברה ודיווח תקופתי | 166(א) | לשלם לפקיד השומה את הסכום שנוכה במועד שנקבע בתקנות, ולהגיש דוח באותו מועד | ניכוי שלא הועבר ובלי הצדק סביר נופל לסעיף 219 |
| דיווח שנתי מקוון | 166(ב) | טופס 0126 על הכנסת עבודה וטופס 0856 על הכנסה חבת ניכוי, מקוון, עד 30 באפריל שלאחר שנת המס | אי-מסירת הדוח היא עילת שומה לפי סעיף 167(א), וההגשה עצמה היא שמתחילה את מניין ארבע השנים שבסעיף 167(א)(2) |
| שומת ניכויים | 167 | פקיד השומה רשאי לשום "לפי מיטב שפיטתו" את המס שאותו אדם היה חייב לנכותו, ו"דין שומה לפי סעיף זה כדין שומה לפי סעיף 145" | השגה בכתב תוך שבועיים לפי סעיף 168, ומשם חלות הוראות סעיפים 150 עד 158 |
| אי ניכוי | 218 | חל על מי שלא ניכה לפי סעיפים 161, 164 או 170, וגם על מי שקיבל הכנסת עבודה "בידעו שלא נוכה ממנה מס" | "מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין ופי שניים מסך כל הסכומים שלא נוכו, או שני העונשים כאחד" |
| אי העברת מס שנוכה | 219 | חל על מי שניכה "ובלי הצדק סביר לא שולם לפקיד השומה" | "מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין ופי שניים מסך כל הניכויים האמורים או שני הענשים כאחד", והנטל להוכיח הצדק סביר על הטוען |
| סייג בשל דיווח לקוי | 32א | התרת ההוצאה מותנית בדוח לפי סעיפים 161, 166 או 171 שבו צוינו שמו, מענו ומספר תעודת הזהות של מקבל התשלום | בלעדיו "לא יותרו לנישום ניכוי הוצאות או הקטנת מקדמות לפי סעיף 175(ד)" בשל אותם תשלומים |
כל הנתונים בטבלה לקוחים מנוסח הפקודה שרשות המסים מפרסמת 1.
למה סעיף 218 וסעיף 219 הם שתי עבירות שונות?
מפני שהפקודה מבחינה בין מי שלא לקח את הכסף לבין מי שלקח אותו והחזיק בו. סעיף 218 חל על "מי שלא ניכה מס שהיה עליו לנכות על-פי סעיפים 161, 164 או 170", ודינו "מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין ופי שניים מסך כל הסכומים שלא נוכו, או שני העונשים כאחד" 1. אותו סעיף חל גם על "מי שקיבל הכנסת עבודה או הכנסה לפי סעיף 2(5) בידעו שלא נוכה ממנה מס לפי אותם סעיפים", כלומר גם על צד העובד 1.
סעיף 219 עוסק במצב אחר. שם המס "נוכה ... ובלי הצדק סביר לא שולם לפקיד השומה כאמור בסעיפים 161, 166 או 171", ו"דינו של החייב לנכות מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין ופי שניים מסך כל הניכויים האמורים או שני הענשים כאחד" 1. הסעיף נחתם במשפט שמעביר את נטל ההוכחה: "הטוען כי היה לו הצדק סביר, עליו הראיה" 1.
מבנה הענישה זהה בשני הסעיפים: מאסר, או קנס, או שני העונשים כאחד. מה שמשתנה הוא הגובה. תקרת המאסר עולה משנה לשנתיים, ורכיב ההכפלה נמדד בסעיף 219 על סך הניכויים שנוכו ולא הועברו 1.
חשבון קטן ממחיש את הרכיב הזה. נניח מעסיק שניכה 1,800 ₪ בכל חודש במשך עשרה חודשים ולא העביר אותם. הוא החזיק 18,000 ₪, ורכיב ההכפלה שבסעיף 219 נמדד על פי שניים מהסכום הזה, כלומר 36,000 ₪ 1. שווי הקנס לפי סעיף 61(א)(3) נקבע בחוק העונשין ולא בפקודה.
כמה זמן פקיד השומה יכול לחזור אחורה?
לפי המאוחר משתי תקופות. סעיף 167(א) מסמיך את פקיד השומה לשום "לפי מיטב שפיטתו" את סכום המס שאדם היה חייב לנכותו, כשהוראות סעיפים 161 או 164 חלות עליו ו"לא ניכה מס כאמור בהם או לא מסר דו"ח כאמור בסעיפים 161 או 166, או מסר דו"ח כאמור, אך לפקיד השומה יש טעמים סבירים להניח שהדו"ח אינו נכון" 1. הסעיף מוסיף ש"אין שומה זו פוטרת אותו אדם מכל אחריות אחרת לפי פקודה זו" ושדין השומה כדין שומה לפי סעיף 145 1.
התקופה נקבעת "לפי המאוחר" מבין שתיים: "בתקופה שבה רשאי הוא לקבוע, לפי מיטב שפיטתו, את סכום ההכנסה החייבת של אותו אדם לשנת המס שבה היה חייב בניכוי המס", או "בתוך ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגש דוח הניכויים השנתי האחרון של החייב לשנת המס, לפי הוראות סעיפים 161, 164 או 243" 1.
העוגן שבפסקה (2) הוא הגשת הדוח, לא שנת המס שאליה הוא מתייחס. המניין מתחיל מתום שנת המס שבתוכה הוגש דוח הניכויים השנתי, ולא מתום השנה שעליה מדווחים 1.
בואו נמדוד את זה על ציר זמן. סעיף 1 לפקודה מגדיר "שנת מס" כ"תקופה של שנים עשר חדשים רצופים, שתחילתה ב-1 בינואר", ואם נקבעה תקופת שומה מיוחדת, תקופת השומה שנקבעה 1. עסק שמשלם משכורת ראשונה במהלך 2026 מגיש את הדוח השנתי לשנת המס 2026 עד 30 באפריל 2027 לפי סעיף 166(ב), והגשה בחודש אפריל 2027 נופלת בתוך שנת המס 2027 1. אם זהו דוח הניכויים השנתי האחרון שהוגש, מניין ארבע השנים נמדד מתום 2027 ונסגר בתום 2031. אם התקופה שבפסקה (1) מסתיימת מאוחר יותר, היא זו שקובעת 1.
סעיף 167(ב) מבהיר שהסמכות חלה "גם כאשר לאדם שמהכנסתו צריך היה לנכות את המס נעשתה שומה או ניתן צו שאינם ניתנים עוד להשגה או לערעור לגבי השנה שאליה מתייחס הדו"ח, אם השומה או הצו לא כללו את ההכנסה שממנה צריך היה לנכות" 1.
מי שחולק על שומת ניכויים כזאת פועל בלוח זמנים צפוף. סעיף 168 קובע: "החולק על נכונות השומה לפי סעיף 167, רשאי למסור תוך שבועיים לפקיד השומה השגה בכתב, והוראות סעיפים 150-158 יחולו כאילו הוגשה ההשגה לפי אותם סעיפים" 1. לשם השוואה, סעיף 150(א), שחל על השגה על שומה רגילה, קובע שהבקשה "תוגש תוך שלושים יום מיום המצאת הודעת השומה" 1.
מניין ארבע השנים שבסעיף 167 הוא של רשות המסים. לביטוח לאומי הליך ביקורת ניכויים משלו, עם חלון משלו, והוא מוסבר במושג תיק ניכויים.
איך דיווח לקוי פוגע בניכוי ההוצאה שלכם?
הוא תוקף את ההוצאה, לא רק את חשבון הניכויים. סעיף 32א קובע ש"לא יותרו לנישום ניכוי הוצאות או הקטנת מקדמות לפי סעיף 175(ד) בשל תשלומים שחלה לגביהם חובת ניכוי במקור", אלא אם הוגש לפקיד השומה "דו"ח שהנישום חייב בהגשתו על פי סעיפים 161, 166 או 171, לפי הענין, שבו צויינו שמו, מענו ומספר תעודת הזהות של האדם אשר לו או בשבילו שולמו התשלומים", ובחבר בני אדם מספר מזהה אחר, "והכל בצורה מדוייקת המאפשרת לפקיד השומה לזהות את מקבל התשלום" 1.
הניסוח "בצורה מדוייקת המאפשרת לפקיד השומה לזהות" הוא הליבה. הסעיף מתנה את התרת ההוצאה בכך שהדוח הוגש ושפרטי מקבל התשלום שבו מאפשרים לזהות אותו, והתוצאה נוגעת להוצאה עצמה בדוח של המשלם.
את מי סעיף 166 מוציא מהגדרת "עובד"?
ההגדרות שבסעיף 166(ג) פותחות במילים "בסעיף זה", כלומר הן תוחמות את עצמן לסעיף 166 1. בתוכן נכתב שההגדרה של "עובד" היא "למעט עובד העובד במשק ביתו הפרטי של יחיד" 1. מי שמועסק במשק הבית הפרטי של יחיד אינו "עובד" לעניין אותו סעיף. חובת הניכוי עצמה יושבת בסעיף 164, שמנוסח כחל על "כל המשלם או האחראי לתשלומה של הכנסת עבודה" 1.
אותן הגדרות גם מונות את "הכנסה חבת ניכוי", שעליה מדווחים בטופס 856. הסעיף מגדיר אותה כ"תשלומים שנקבעו לפי סעיף 164, כהכנסה לעניין הסעיף האמור", ומפרט שמונה סוגי תשלום 1:
עמלת ביטוח.
שכר אמנים, שכר בוחנים, שכר מרצים, שכר מעניקי שירותי משרד, שכר דירקטורים ושכר ספורטאים.
שכר סופרים.
תשלום בעד עבודה חקלאית או תוצרת חקלאית.
תשלומים בעד עבודות בניה או עבודות הובלה.
תשלומים בעד עבודות הלבשה, עבודות מתכת, עבודות חשמל ואלקטרוניקה ועבודות הובלה.
תשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר ביהלומים.
תשלומים בעד שירותים או נכסים.
תוכן הדוח עצמו מוסבר במושג טופס 856.
אילו חובות נוספות נופלות על מעסיק שמשלם שכר גבוה?
שתיים, ושתיהן מוטלות על המעסיק. הראשונה נוגעת לניכוי עצמו. לוח העזר של רשות המסים לחודש ינואר 2026 ואילך, מעודכן לאפריל 2026, קובע שמעסיק שמשלם משכורת מעל התקרה שבסעיף 121ב מנכה, נוסף על שיעורי המס לפי סעיף 121 לפקודה, גם את המס הנוסף לפי סעיף 121ב 6. אותו לוח מוסיף שמעסיק שמשלם משכורת שחלה עליה תקנה 6 לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993, בסכום העולה על התקרה שנקבעה בסעיף 121ב, ינכה מאותה משכורת גם את המס הנוסף 6. התקרה עצמה והשיעור נקובים בלוח של כל שנה.
השנייה נוגעת ליידוע. לוח העזר לשנת המס 2025, בנוסח המעודכן ליום 21.1.2026, קובע ש"המעסיק יודיע לעובד אשר חייב בהגשת דוח בשל סכום המשכורת ששולמה על ידו, העולה על התקרה הקבועה בתקנות הפטור מהגשת דוח ו/או החייב במס נוסף לפי סעיף 121ב לפקודה, כי עליו להגיש דוח לאותה שנה" 7. הלוח מוסיף שהמעסיק יצרף לטופס 106 של אותו עובד הודעה בנוסח שהלוח מביא, המפנה לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח-1988 7. חובת היידוע יושבת אצל המעסיק, גם כשחובת ההגשה עצמה היא של העובד.
מה העמוד הזה לא מכסה, ואיפה זה כן נמצא?
שלושה תחומים שלמים, שכל אחד מהם חי בעמוד משלו. הראשון הוא פתיחת תיק הניכויים ולוח הדיווחים שנגזר ממנו. הביטוח הלאומי מצדו קובע ש"מעסיק שמתחיל/חוזר להעסיק עובדים, חייב להירשם כמעסיק בביטוח הלאומי, בהתאם לתקנה 12 לתקנות הרישום", ש"מעסיק חדש המעסיק עובד/ים חייב לפתוח תיק ניכויים במס הכנסה", ושהוא מקבל את המידע ואת מספר התיק ממס הכנסה ופותח תיק מקביל אוטומטית 4. הוא מוסיף ש"אי רישום עלול לגרום להגשת תביעה נגד המעסיק להחזר סכום הקצבאות שהביטוח הלאומי שילם או עתיד לשלם לעובדיו" 4.
השני הוא השאלה מי בכלל נחשב עובד ולא נותן שירותים עצמאי, והיא מוכרעת במאמר עובד או קבלן. כל מה שכתוב למעלה מניח שהתשובה היא "עובד". השלישי הוא חובות הפנסיה והפיצויים, שמוסברות במאמר חובות המעסיק בפנסיה.
ולצד שלושת אלה, שלושת התיקים של העצמאי עצמו מוסברים במדריך מס לעצמאים ופרילנסרים. תוכן הטפסים השנתיים מוסבר במושגים טופס 126 וטופס 106.
רוצים את התמונה המלאה של פתיחת התיק והלוח החודשי שנגזר ממנו? קראו את המושג תיק ניכויים במילון של מידע-הון.
משכורת ראשונה מפעילה שרשרת סעיפים בפקודת מס הכנסה. סעיף 164 מטיל את חובת הניכוי במקור על “כל המשלם או האחראי לתשלומה של הכנסת עבודה”, ומחייב לנכות “בשעת התשלום”. סעיף 166(א) מחייב להעביר את הסכום לפקיד השומה ולהגיש דוח באותו מועד, וסעיף 166(ב) קובע דיווח שנתי מקוון בטופס 0126 עד 30 באפריל שלאחר שנת המס.
במועד שנקבע בתקנות. סעיף 166(א) קובע שמי שניכה מס לפי סעיף 164 חייב לשלם לפקיד השומה “במועד שנקבע בתקנות את סכום המס שניכה ולהגיש לו באותו מועד דו״ח כפי שנקבע”, כלומר הסעיף מוסר את המועד לתקנות ואינו נוקב בו בגופו [[1]]. התאריך היחיד שכתוב בגוף הפקודה הוא 30 באפריל שבסעיף 166(ב), והוא חל על הדיווח השנתי בלבד [[1]]. לוח הדיווח החודשי מוסבר במושג תיק ניכויים.
סעיף 218 חל על “מי שלא ניכה מס שהיה עליו לנכות על-פי סעיפים 161, 164 או 170”, ודינו “מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין ופי שניים מסך כל הסכומים שלא נוכו, או שני העונשים כאחד” [[1]]. סעיף 219 חל על מי שניכה “ובלי הצדק סביר לא שולם לפקיד השומה”, ושם ”דינו של החייב לנכות מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין ופי שניים מסך כל הניכויים האמורים או שני הענשים כאחד“ [[1]]. שני הסעיפים בנויים באותו מבנה של מאסר, או קנס, או שני העונשים כאחד. בסעיף 219 נוסף המשפט ”הטוען כי היה לו הצדק סביר, עליו הראיה” [[1]].
שבועיים. סעיף 168 קובע ש״החולק על נכונות השומה לפי סעיף 167, רשאי למסור תוך שבועיים לפקיד השומה השגה בכתב, והוראות סעיפים 150-158 יחולו כאילו הוגשה ההשגה לפי אותם סעיפים“ [[1]]. לשם השוואה, סעיף 150(א), שחל על השגה על שומה רגילה, קובע שהבקשה ”תוגש תוך שלושים יום מיום המצאת הודעת השומה” [[1]].
סעיף 32א קובע ש״לא יותרו לנישום ניכוי הוצאות או הקטנת מקדמות לפי סעיף 175(ד) בשל תשלומים שחלה לגביהם חובת ניכוי במקור“, אלא אם הוגש דוח לפי סעיפים 161, 166 או 171 ”שבו צויינו שמו, מענו ומספר תעודת הזהות של האדם אשר לו או בשבילו שולמו התשלומים“, ובחבר בני אדם מספר מזהה אחר, ”והכל בצורה מדוייקת המאפשרת לפקיד השומה לזהות את מקבל התשלום” [[1]]. הפגיעה שהסעיף מתאר היא בהוצאה של המשלם עצמו.
כן. דף השירות של רשות המסים קובע ש״את הטופס המלא יש להגיש למעסיק בצירוף המסמכים הרלונטיים בתוך 7 ימים מרגע התחלת העבודה אצלו“, ובעת ההגשה ”יש לצרף צילום של תעודת הזהות עם ספח“. הוא מוסיף: ”בנוסף, יש למלא, לחתום ולהגיש מחדש את הטופס בתחילת כל שנת מס” [[3]]. הדף מנסח את חובת ההגשה על העובד, והטופס חוזר לשולחן המעסיק בתחילת כל שנת מס.
לא. ההגדרות שבסעיף 166(ג) פותחות במילים “בסעיף זה”, ובתוכן נכתב שההגדרה של “עובד” היא “למעט עובד העובד במשק ביתו הפרטי של יחיד” [[1]]. ההגדרה מוציאה את מי שמועסק במשק הבית הפרטי של יחיד מהגדרת “עובד” באותו סעיף. חובת הניכוי עצמה יושבת בסעיף 164, שמנוסח כחל על “כל המשלם או האחראי לתשלומה של הכנסת עבודה” [[1]].
לא מאז דוחות לשנת המס 2019. דף השירות של רשות המסים קובע ש״החל מדוחות לשנת מס 2019 אישור הגשת הדוחות יתאפשר באופן מקוון בלבד באמצעות מערכת אישור הגשה טופס 126/856, לאחר שידורם במערכת האינטרנטית או בפורטל המייצגים“, ומפרט שני שלבים: ”השלב הראשון: שידור הדו״ח במערכת האינטרנטית“ ו״השלב השני: אישור נתוני השידור בניכויים באופן מקוון” [[2]].
מפני שכל רשות מפרסמת מועד משלה. סעיף 166(ב) לפקודה קובע 30 באפריל שלאחר שנת המס לדיווח השנתי המקוון לרשות המסים [[1]]. הביטוח הלאומי מפרסם שלושה מועדים משלו: 18 ביולי עבור ינואר עד יוני של אותה שנה, 18 בינואר עבור ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה, ו-30 באפריל, שאותו הוא מתאר במילים “נתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דו״ח לפי סעיף 166 לפקודת מס הכנסה” [[5]]. הוא מציין ש״מבנה הקובץ זהה למבנה הקובץ של מס הכנסה”, בתוספת שדות של תיק ביטוח לאומי [[5]].
- הנוסח שממנו נלקח כל ציטוט בעמוד: סעיף 1 (הגדרת “שנת מס”), סעיף 32א (סייג להתרת ניכויים והקטנת מקדמות בשל דיווח לקוי), סעיף 150(א) (השגה תוך שלושים יום על שומה רגילה), סעיף 164 (חובת ניכוי במקור בשעת התשלום), סעיף 165(א)-(ב) (קיזוז הניכוי וסייג בעל השליטה), סעיף 166(א) (תשלום לפקיד השומה ודוח באותו מועד שנקבע בתקנות), סעיף 166(א1), סעיף 166(ב) (טופס 0126 וטופס 0856, מקוון, עד 30 באפריל), סעיף 166(ג) (הגדרות “בסעיף זה”, רשימת הכנסה חבת ניכוי, והוצאת עובד במשק ביתו הפרטי של יחיד), סעיף 167(א)(1)-(2) ו-167(ב) (שומת ניכויים וחלון ארבע השנים מדוח הניכויים השנתי האחרון), סעיף 168 (השגה בכתב תוך שבועיים), סעיף 218 (אי ניכוי), סעיף 219 (אי העברת מס שנוכה ונטל ההוכחה). הקובץ המאוחד נושא בנתוני ההפקה שלו את התאריך 15 בינואר 2023. חותמות התיקון המודפסות מעל הסעיפים המצוטטים: 204 (התשע״ד-2014) בסעיף 164, 210 (התשע״ו-2015) בסעיף 166(ב), 211 (התשע״ו-2015) בסעיף 167(א)(2), 134 (התשס״ג-2003) בסעיפים 218 ו-219, ו-66 (התשמ״ה-1985) בסעיף 32א. סעיף 168 אינו נושא חותמת תיקון. gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 25/08/2026
- עיגון הדיווח השנתי בסעיף 166(ב) לפקודה; חובת דיווח מקוון בלבד “החל מהדיווחים לשנת המס 2007, על כל מעביד/מנכה ללא כל קשר למספר העובדים/מנוכים”; ופיצול ההגשה לשני שלבים “החל מדוחות לשנת מס 2019”, שידור במערכת האינטרנטית או בפורטל המייצגים ואחריו אישור נתוני השידור בניכויים באופן מקוון. הדף גם מפנה לתוכנה לבדיקות לוגיות ולמבנה הרשומה לכל שנה, ומצוין בו שעודכן לאחרונה ב-15.03.2026. gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 25/08/2026
- חובת ההגשה מנוסחת על העובד (“כל עובד שכיר צריך להגיש את טופס 101”); הגשה למעסיק “בתוך 7 ימים מרגע התחלת העבודה אצלו” בצירוף צילום תעודת זהות עם ספח; מילוי, חתימה והגשה מחדש בתחילת כל שנת מס; ושימוש באותו טופס לביצוע תיאום מס כשיש מקום עבודה נוסף או הכנסות ממקורות נוספים. gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 25/08/2026
- חובת מעסיק שמתחיל או חוזר להעסיק עובדים להירשם כמעסיק “בהתאם לתקנה 12 לתקנות הרישום”; חובת מעסיק חדש לפתוח תיק ניכויים במס הכנסה; קבלת המידע ומספר התיק ממס הכנסה ופתיחת תיק מקביל אוטומטית; ו״אי רישום עלול לגרום להגשת תביעה נגד המעסיק להחזר סכום הקצבאות שהביטוח הלאומי שילם או עתיד לשלם לעובדיו”. btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 25/08/2026
- שלושת מועדי הדיווח לביטוח לאומי: עד 18 ביולי בכל שנה עבור ינואר עד יוני, עד 18 בינואר בכל שנה עבור ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה, ועד 30 באפריל בכל שנה, שאותו הביטוח הלאומי מתאר במילים “נתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דו״ח לפי סעיף 166 לפקודת מס הכנסה”; וכן ש״מבנה הקובץ זהה למבנה הקובץ של מס הכנסה” ושנוספו לו שדות של תיק ביטוח לאומי. btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 25/08/2026
- קיומו של לוח העזר שרשות המסים מפרסמת לחישוב המס שיש לנכות מהמשכורת; חובת המעסיק לנכות, נוסף על שיעורי המס לפי סעיף 121 לפקודה, גם את המס הנוסף לפי סעיף 121ב מעל התקרה שנקבעת באותו סעיף; הפניית הלוח ל״תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג-1993“ ולתקנה 6 שבהן בהקשר של אותו מס נוסף; והסתייגות הלוח עצמו, ”במקרה של סתירה או אי התאמה בין המידע המופיע בלוח לבין הוראות הדין הרלוונטיות יגברו הוראות הדין”. gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 25/08/2026
- חובת המעסיק להודיע לעובד שחייב בהגשת דוח בשל סכום המשכורת ששולמה על ידו, העולה על התקרה הקבועה בתקנות הפטור מהגשת דוח, או בשל חבות במס הנוסף לפי סעיף 121ב לפקודה, ולהוסיף לטופס 106 של אותו עובד הודעה בנוסח שהלוח מביא, המפנה לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ״ח-1988. gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 25/08/2026
- זהות הפקודה ותוקפה כפי שהם מוחזרים מהממשק: Name “פקודת מס הכנסה”, PublicationDate 1961-04-25, LatestPublicationDate 2026-06-08, LawValidityDesc “תקף”. הרשומה נפתחה דרך ממשק ה-OData הפתוח מפני שעמוד החוק באתר הכנסת חסום לאוטומציה ומחזיר גוף ריק. knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 25/08/2026