איזון מחדש של מדד

הבורסה בתל אביב מבצעת עדכון רבעוני למדדיה המובילים (ת"א-35, ת"א-125 ועוד). המועדים מפורסמים מראש בלוח השנה של הבורסה. ההודעות על שינויים (כניסת ויציאת מניות) מתפרסמות מספר ימים לפני מועד הביצוע, כדי לתת לשוק זמן להתכונן. מעקב אחרי מועדי האיזון חשוב למשקיעים שרוצים להבין תנודות מחירים "חריגות".

מניה שנכנסת למדד חווה לרוב עליית מחיר, כי קרנות מחקות חייבות לרכוש אותה. מניה שיוצאת חווה ירידה בגלל מכירות כפויות. בימי האיזון עצמם, נפחי המסחר גבוהים במיוחד. סוחרים מנוסים מנסים לצפות את השינויים מראש ולקנות או למכור לפני מועד הביצוע, מה שמתחיל להשפיע על המחירים כבר ימים לפני הביצוע בפועל.

תיאורטית כן, אבל בפרקטיקה זה קשה. האסטרטגיה נקראת "Index Arbitrage": קונים מניות שצפויות להיכנס למדד ומוכרים מניות שצפויות לצאת. הבעיה היא שהרבה סוחרים מנסים את אותו דבר, כך שהמחירים מתכנסים מהר והרווח מצטמצם. בנוסף, אם הציפייה שגויה והמניה לא נכנסת למדד, ההפסד עלול להיות כואב. זו אסטרטגיה לסוחרים מתוחכמים, לא למשקיעים פרטיים.

Rebalancing (איזון מחדש) הוא עדכון תקופתי שכולל גם כניסה ויציאה של מניות וגם עדכון משקולות. Reconstitution (שחזור) הוא בדרך כלל שינוי מקיף יותר של הרכב המדד, לעיתים עם כללי סינון שונים. בפרקטיקה, המונחים חופפים. במדדי ראסל בארה"ב, ה-Reconstitution מתבצע פעם בשנה ביוני והוא אחד מאירועי המסחר הגדולים בשנה.

כי זה משפיע על העלויות ועל הביצועים של הקרן. בזמן איזון, הקרן קונה ומוכרת מניות, מה שגורר עלויות מסחר (עמלות ו-Spread). עלויות אלה גורמות ל"שגיאת עקיבה" (Tracking Error), פער קטן בין תשואת הקרן לתשואת המדד. ככל שהמדד מתאזן בתדירות גבוהה יותר ויש יותר שינויים, שגיאת העקיבה עלולה להיות גבוהה יותר.

לא. מדדי ת"א בישראל מתאזנים כל רבעון. S&P 500 מתאזן כל רבעון אבל שינויים בהרכב יכולים לקרות בכל עת. ראסל 2000 עובר שחזור מלא פעם בשנה (יוני). MSCI מתאזן כל חצי שנה (מאי ונובמבר) עם עדכונים קטנים רבעוניים. התדירות משפיעה על דפוסי המסחר, כי כל עדכון מייצר ביקוש או היצע כפוי על המניות המושפעות.