הימנעות מחרטה

הפחד מלקבל החלטה שגויה מוביל לאי-קבלת החלטה בכלל, או להחלטות שמרניות מדי

הימנעות מחרטה היא נטייה פסיכולוגית שבה הפחד מלהרגיש חרטה על החלטה שגויה גורם למשקיעים להימנע מפעולה, לדבוק בבחירות "בטוחות", או לפעול עם העדר כדי שאם ייכשלו, לפחות ייכשלו יחד עם כולם. התוצאה: החמצה של הזדמנויות השקעה או קבלת החלטות לא אופטימליות.

בישראל, הביטוי הנפוץ של הימנעות מחרטה הוא השארת כסף בפיקדון בנקאי. משקיעים רבים יודעים שבטווח הארוך שוק המניות מניב תשואה גבוהה יותר, אבל הפחד מ"מה יקרה אם אשקיע ויהיה קריסה?" גורם להם להישאר בפיקדון, ולהפסיד לאינפלציה שנה אחרי שנה.

יש הבחנה חשובה בין חרטה על פעולה (עשיתי משהו ונכשלתי) לבין חרטה על אי-פעולה (לא עשיתי ופספסתי). מחקרים מראים שבטווח הקצר אנחנו מתחרטים יותר על פעולות, אבל בטווח הארוך, דווקא אי-הפעולות הן שגורמות לחרטה עמוקה יותר.¹

דוגמאות מהשוק הישראלי

• הימנעות מכניסה לשוק: "מה אם אכנס ומחר יהיה קריסה?", הפחד מחרטה עתידית מונע השקעה גם כשהתנאים מתאימים.
• הצטרפות לעדר: משקיעים בוחרים את אותן מניות כמו כולם, כי אם כולם יפסידו, החרטה תהיה קלה יותר מאשר להפסיד לבד.
• שיתוק החלטות: עודף אפשרויות (קרנות פנסיה, מסלולי השקעה, קופות גמל) מוביל לאי-בחירה בכלל, כי כל בחירה עלולה להיות "הלא נכונה".

מושגי מפתח