עמלת הפצה
העמלה שהבנק מקבל כשאתם קונים קרן נאמנות דרכו, מה התקנות מגבילות אותה, ובאילו קרנות אי אפשר לגבות אותה בכלל
בקצרה
עמלת הפצה היא תשלום שמנהל קרן הנאמנות מעביר לגוף המפיץ, בדרך כלל הבנק, בתמורה להנגשת הקרן ללקוחותיו. העמלה אינה נגבית מהמשקיע כשורה נפרדת, אלא נפרעת מתוך שכר מנהל הקרן, כלומר מתוך דמי הניהול שאתם ממילא משלמים. כלומר, כשאתם רוכשים קרן נאמנות דרך הבנק, חלק מדמי הניהול שאתם משלמים הולך למפיץ ולא לניהול ההשקעות.
כמה זה באמת, לפי התקנות
לעמלת ההפצה יש תקרה בחוק, והיא נמוכה בהרבה ממה שנהוג לחשוב. תקנה 3 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה) קובעת תקרה שנתית לפי סוג הקרן: 0.35% בקרן מסוג 3, שהיא ברירת המחדל וכוללת גם קרן חוץ, 0.2% בקרן מסוג 1 (קרן שדרגת החשיפה המרבית שלה למניות היא 1 ושמתחייבת להשקיע לפחות 85% מנכסיה באג"ח ממשלת ישראל או באג"ח בדירוג הגבוה ביותר שיתרת התקופה לפדיונן אינה עולה על שנתיים, או בפיקדונות), ו0.1% בקרן כספית. העמלה מחושבת לכל יום שבו היחידה מוחזקת, כשיעור השנתי חלקי 365 ממחיר הפדיון של היחידה לאותו יום.1
המשמעות: בקרן עם דמי ניהול של 1.5% בשנה, עמלת ההפצה לא יכולה להיות 0.75%. התקרה החוקית היא 0.35%, כלומר פחות מרבע מדמי הניהול. דווקא בקרנות הזולות היחס הפוך: בקרן שדמי הניהול בה 0.5%, תקרה של 0.35% היא נתח גדול מאוד מהעלות. ככל שהקרן זולה יותר, כך משקל ההפצה בעלות שלה כבד יותר.
איך עמלת ההפצה עובדת?
המנגנון פשוט אך חשוב להבנה. כאשר בנק מציע ללקוחותיו קרנות נאמנות, הוא משמש כ"מפיץ" של הקרן. מנהל הקרן משלם לו עמלה שוטפת, המחושבת כאחוז שנתי מהנכסים שהלקוחות שלו מחזיקים בקרן, ונצברת יום אחר יום לפי מחיר הפדיון של היחידה.1
נקודת המוצא של החוק היא דווקא איסור. סעיף 82(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות אוסר להציע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות, ומונה רשימה סגורה של חריגים. עמלת הפצה למפיץ היא אחד מהם, ולכן היא מותרת רק בתנאים שנקבעו לפי אותו סעיף. סעיף 82(ג) הוא שמסמיך את שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את התנאים, את השיעור המרבי ואת אופן החישוב.2
עמלת ההפצה אינה מופיעה כשורה נפרדת בדפי חשבון הבנק. המשקיע רואה רק את דמי הניהול הכוללים, ואינו מודע בהכרח לחלוקה הפנימית. עם זאת, הגילוי חובה: תקנה 25א(16) לתקנות פרטי תשקיף של קרן מחייבת לציין בתשקיף את שיעור עמלת ההפצה שגובים המפיצים שמנהל הקרן התקשר עמם בהסכם הפצה, בציון סוג הקרן לצורך עמלת הפצה ושמות המפיצים. סוג הקרן לצורך עמלת הפצה, שהוא שקובע איזו תקרה חלה, מצוין בתשקיף לצד שיעור העמלה עצמו.3
ערוצי רכישה והשפעה על העלות
לערוץ הרכישה יש השפעה ישירה על העלות הכוללת של ההשקעה בקרן נאמנות:
- רכישה דרך הבנק: הערוץ הנפוץ ביותר בישראל. הבנק מקבל עמלת הפצה שנפרעת משכר מנהל הקרן, ולעיתים גובה גם עמלת קנייה ומכירה נפרדת מהלקוח.
- רכישה ישירה ממנהל הקרן: חלק ממנהלי הקרנות מאפשרים רכישה ישירה דרך אתר האינטרנט שלהם. ללא תיווך המפיץ נחסכת עמלת ההפצה, ולכן החיסכון השנתי חסום בתקרה שלה: עד 0.35% בקרן רגילה, ופחות מכך בקרנות קצרות טווח ובקרנות כספיות.1
- רכישה דרך בית השקעות עצמאי: חבר בורסה שאינו בנק מציע פלטפורמת מסחר שבה אפשר לרכוש קרנות מכל מנהלי הקרנות. גם הוא מפיץ, וגם עליו חלות אותן תקרות ואותו איסור על עמלה משתנה לפי מנהל הקרן.
מתי אסור לגבות עמלת הפצה בכלל
תקנה 5 לתקנות עמלת הפצה מוציאה במפורש כמה סוגי החזקות מגביית העמלה, וזו הנקודה שהכי משתלם למשקיע להכיר:
- קרן מחקה: אסור לגבות עמלת הפצה על יחידות של קרן מחקה. זה חל על קרן מחקה שנרכשה דרך הבנק, לא רק על קרן שנרכשה ישירות.1
- קרן הרשומה למסחר בבורסה: יחידות של קרן או קרן חוץ הרשומות למסחר בבורסה פטורות מעמלת הפצה. זו הסיבה שקרן סל אינה נושאת עמלת הפצה.1
- תיק מנוהל: יחידות שנרכשו בידי מנהל תיקים עבור לקוח הקשור עמו בהסכם לניהול תיק השקעות.1
- קופת גמל בניהול אישי (IRA): יחידות המוחזקות בקופת גמל בניהול אישי.1
לקרן כספית יש כלל נוסף: אם מנהל הקרן התקשר עם המפיץ בהסכם לתשלום עמלת הפצה, המפיץ לא יגבה מבעל היחידה שום עמלה בשל רכישת היחידה, החזקתה או פדיונה.1 כלומר בקרן כספית אתם לא אמורים לשלם למפיץ עמלת קנייה או מכירה כלל.
מה החוק אוסר על המפיץ
הפחד הנפוץ הוא שהבנק ידחוף דווקא את הקרן שמשלמת לו הכי הרבה. התקנות סוגרות את הפתח הזה משני כיוונים. ראשית, מנהל קרן רשאי לשלם עמלת הפצה רק למפיץ שאישר כי יסכים להתקשר עם כל מנהל קרן אחר שיבקש זאת, בשיעור ובתנאי תשלום זהים ובעבור שירות זהה.1 שנית, סעיף 82(ב) לחוק קובע ששיעור העמלה שגובה מפיץ לא ישתנה עקב כך שהיא נגבית ממנהלי קרנות שונים.2
מה שנשאר פתוח הוא לא גובה העמלה אלא עצם קיומה: בין קרן שמנהלה חתם הסכם הפצה עם הבנק לבין קרן שמנהלה לא חתם, יש לבנק אינטרס כלכלי שונה. זו הסיבה האמיתית להשוות באופן עצמאי, ולא ההנחה שהעמלה גבוהה יותר בקרן זו או אחרת.
איך לחסוך את עמלת ההפצה?
שלוש דרכים, לפי סדר האפקטיביות: לרכוש קרן מחקה או קרן הנסחרת בבורסה, שבהן התקנות אוסרות גבייה של עמלת הפצה מלכתחילה; לרכוש ישירות ממנהל הקרן; ולבדוק בתשקיף מהו סוג הקרן לצורך עמלת הפצה, כי הוא שקובע אם התקרה היא 0.35%, 0.2% או 0.1%. על השקעה של 500,000 ש״ח, הפרש של 0.35% שווה 1,750 ש״ח בשנה.
בדקו את ההבנה
נכון או לא נכון: כשקרן נאמנות משלמת לבנק עמלת הפצה, מדובר בתשלום נוסף שנגבה מהמשקיע מעבר לדמי הניהול.
להעמקה באופן שבו עמלת ההפצה משתלבת במבנה העלויות הכולל של קרן נאמנות ואיך משווים בין קרנות שונות, ראו השוואת דמי ניהול בקרנות נאמנות. אם אתם שוקלים לעבור לחלופה שאין בה עמלת הפצה, המדריך קרנות נאמנות מול קרנות סל בוחן את ההבדל בעלויות ובמבנה.
שאלות נפוצות
כן, וזו חובה מפורשת. תקנה 25א(16) לתקנות פרטי תשקיף של קרן מחייבת את התשקיף לציין את שיעור עמלת ההפצה שגובים המפיצים שמנהל הקרן התקשר עמם בהסכם הפצה, את סוג הקרן לצורך עמלת הפצה ואת שמות המפיצים. סוג הקרן הוא הפרט המעשי מבין השלושה, כי הוא שקובע את התקרה: 0.35% בקרן מסוג 3, 0.2% בקרן מסוג 1 ו-0.1% בקרן כספית. את התשקיפים והדוחות מוצאים במערכת מגנ״א של רשות ניירות ערך.
לא. עמלת הפצה היא עמלה שוטפת שמנהל הקרן משלם למפיץ, והיא נפרעת משכר מנהל הקרן. עמלת קנייה/מכירה היא עמלה חד-פעמית שהמפיץ גובה מהלקוח בעת ביצוע פעולת רכישה או מכירה של יחידות. מדובר בשני רכיבי עלות נפרדים לחלוטין. יוצא מן הכלל אחד: בקרן כספית שמנהלה חתם הסכם הפצה, התקנות אוסרות על המפיץ לגבות מבעל היחידה כל עמלה בשל רכישה, החזקה או פדיון.
לא בגלל שהן משלמות לו יותר. התקנות אוסרות על כך משני כיוונים: מנהל קרן רשאי לשלם עמלת הפצה רק למפיץ שאישר כי יסכים להתקשר עם כל מנהל קרן אחר בשיעור ובתנאים זהים עבור שירות זהה, וסעיף 82(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות קובע ששיעור העמלה לא ישתנה עקב כך שהיא נגבית ממנהלי קרנות שונים. מה שכן משתנה הוא בין קרן שמנהלה חתם הסכם הפצה עם אותו מפיץ לבין קרן שמנהלה לא חתם. זה ניגוד עניינים אמיתי, ולכן כדאי להשוות באופן עצמאי בין קרנות דומות.
כאשר מעבירים החזקה בקרן מבנק אחד לאחר, עמלת ההפצה מתחילה לזרום לבנק החדש. הבנק המקורי מפסיק לקבל את העמלה. חשוב לדעת שהעברת ניירות ערך בין בנקים כרוכה לרוב בעמלת העברה חד-פעמית שגובה הבנק המעביר.
- רשות ניירות ערך. "תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו-2006", תקנות 2, 3 ו-5 (תקרות 0.35%/0.2%/0.1%, חישוב יומי, איסור עמלה משתנה בין מנהלי קרנות, ופטור לקרן מחקה, לקרן הרשומה למסחר, לתיק מנוהל ולקופת גמל בניהול אישי) new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- רשות ניירות ערך. "חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד-1994", סעיף 82 (איסור מתן הטבה, החריג של עמלת הפצה, איסור שיעור משתנה בין מנהלי קרנות, וסמכות קביעת השיעור המרבי) new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- רשות ניירות ערך. "תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו), התש״ע-2009", תקנה 25א(16) (חובת ציון שיעור עמלת ההפצה, סוג הקרן לצורך עמלת הפצה ושמות המפיצים בתשקיף) new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
מושגים קשורים
העמלה הכוללת שגובה מנהל הקרן, הכוללת בתוכה את עמלת ההפצה כאשר הרכישה מתבצעת דרך בנק.
המסמך הרשמי שמפרט את כל העמלות, כולל עמלת ההפצה, ואת מדיניות ההשקעה של הקרן.
מכשיר השקעה קולקטיבי המנוהל על ידי מנהל מקצועי ומפוקח על ידי רשות ניירות ערך.
קרן הנסחרת בבורסה ומאפשרת רכישה ומכירה ישירה, ללא עמלת הפצה ובדמי ניהול נמוכים.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות