קרן תשתיות
מכבישים ועד אנרגיה סולארית: להרוויח מתשתיות לאומיות
בקצרה
קרנות תשתיות משקיעות בנכסים כמו כבישים, נמלים ומתקני אנרגיה. ה-OECD מסביר למה גופי פנסיה נמשכים אליהם: אופק ההשקעה הארוך מתאים להתחייבויות ארוכות, והתשואה הצפויה גבוהה מזו של אג"ח, אך עם תנודתיות שעשויה להיות גבוהה יותר. שימו לב להבחנה שקובעת הכול: תשתיות סחירות נעות עם השוק הרחב, ורק תשתיות לא סחירות, ובמחיר של חוסר נזילות, מספקות את הפיזור שמייחסים לאפיק.קרן תשתיות (Infrastructure Fund) היא קרן השקעה המתמחה במימון ובעלות על נכסי תשתית פיזיים1 כגון כבישי אגרה, נמלים, שדות תעופה, מתקני אנרגיה (סולארי, רוח, גז), רשתות מים ותקשורת, ומערכות תחבורה ציבורית. מדובר בנכסים ארוכי אופק, שההשקעה בהם נחשבת השקעה ארוכת טווח שיכולה להתאים למשך ההתחייבויות של קרן פנסיה.1
רלוונטיות למשקיע הישראלי
כמה מזה בפועל? בסקר ה-OECD של קרנות הפנסיה הגדולות לשנת 2022, תיק ההשקעות הממוצע של קרנות פנסיה גדולות במדינות הארגון כלל 37.0% אג"ח, 31.7% מניות סחירות, 8.4% קרקע ומבנים, 5.8% פרייבט אקוויטי, ורק 3.6% תשתיות לא סחירות. בקרנות פנסיה גדולות מחוץ למדינות ה-OECD, ההקצאה לתשתיות לא סחירות עמדה על 0.2% בלבד.2 כלומר גם היכן שהאפיק ותיק, מדובר בנתח קטן ולא בעמוד תווך של התיק. אל תניחו הקצאה גדולה מזו בתיק הפנסיה שלכם בלי לבדוק בדוח ההרכב של המסלול.
למה משקיעים מוסדיים אוהבים תשתיות?
- תזרים יציב וצפוי: הכנסות מאגרות, תעריפי חשמל או חוזי זיכיון ממשלתיים ארוכי טווח מספקות תזרים דמוי אג"ח אך עם תשואה גבוהה יותר.
- זיקה לאינפלציה: ה-OECD מציין שבמודל של תשתית מפוקחת התשואה נקבעת לפי נוסחה רגולטורית שלעיתים קרובות צמודה לאינפלציה, ושנכסי תשתית הצמודים לאינפלציה יכולים לגדר את הרגישות של התחייבויות קרן פנסיה לעליית מחירים.1 זה תלוי חוזה ורגולציה, ואינו תכונה אוטומטית של כל נכס תשתית.
- פיזור, אבל רק בגרסה הלא סחירה: ה-OECD מציין שתשתיות סחירות נוטות לנוע יחד עם מגמות השוק הרחב, ולכן ההשקפה המקובלת היא שדווקא תשתיות לא סחירות, על אף חוסר הנזילות, הן שתורמות לפיזור.1 מי שקונה קרן סל עוקבת מדד חברות תשתית מקבל חשיפה סחירה, לא את הפיזור הזה.
- חסמי כניסה: בניית תשתית דורשת הון עתק ורישיונות ממשלתיים – מונופול טבעי שמגן מפני תחרות.
האם המשקיע הפרטי יכול להשתתף?
החשיפה הזמינה למשקיע פרטי היא כמעט תמיד החשיפה הסחירה: קרנות סל שעוקבות אחר מדדי חברות תשתית. ה-OECD מזכיר שזו גם הדרך הוותיקה של המוסדיים עצמם: הם השקיעו בתשתיות היסטורית דרך מניות סחירות ומכשירי חוב, וזו עדיין החשיפה העיקרית שלהם לענף. רק בשני העשורים האחרונים החלו להתייחס לתשתיות כאפיק נפרד.1 לכן אל תניחו שקרן סל עוקבת מדד תשתיות מתנהגת כמו קרן תשתיות פרטית: זו נסחרת עם השוק וזו נעולה לשנים.
פרטית מול ETF: שתי דרכי החשיפה
למשקיע הישראלי יש שתי דרכים עיקריות להיחשף לתשתיות, והן שונות מאוד באופיין. הטבלה שלהלן מציגה את עיקרי ההבדלים באופן כללי ולהמחשה.
| מאפיין | קרן תשתיות פרטית | ETF תשתיות גלובלי |
|---|---|---|
| נזילות | נמוכה, ההשקעה נעולה לשנים | גבוהה, נסחר יומית בבורסה |
| סף כניסה | גבוה, מיועד למשקיעים כשירים | נמוך, כמו כל נייר ערך |
| דמי ניהול | גבוהים יותר, לרוב בתוספת דמי הצלחה | נמוכים יותר |
| ישירות החשיפה | בעלות ישירה על נכסי תשתית | עקיפה, דרך מניות של חברות תשתית |
| אופק ההשקעה | ארוך מאוד, שנים רבות | גמיש, ניתן למכור בכל עת |
קרן תשתיות ממוקמת על הרצף שבין מניות לאג"ח: תזרים יציב ודמוי אג"ח לצד פוטנציאל תשואה גבוה יותר ומתאם נמוך לשוק המניות. להבנת המקום שהיא תופסת בתיק לצד אפיקים אחרים, המדריך המעמיק על מניות מול אג"ח פורש את הרצף הזה, ולהשוואה בין סוגי הקרנות השונים ראו את המדריך לבחירת סוגי קרנות.
שאלות נפוצות
הנגישה ביותר היא קרנות סל שעוקבות אחר מדדי חברות תשתית סחירות. חשוב להבין מה זה נותן: לפי ה-OECD, תשתיות סחירות נעות עם מגמות השוק הרחב, ולכן החשיפה הזו אינה מספקת את הפיזור שמייחסים לאפיק. הדרך שכן נחשבת מפזרת היא תשתיות לא סחירות, והיא כרוכה בחוסר נזילות ובסף כניסה גבוה, ולכן היא נחלת גופים מוסדיים ומשקיעים כשירים. בנוסף, חלק מכספי הפנסיה מושקע בתשתיות דרך הגוף המוסדי, בהיקף שכדאי לבדוק בדוח הרכב הנכסים של המסלול הספציפי שלכם ולא להניח.
המנגנון קיים אבל הוא חוזי ורגולטורי, לא אוטומטי. ה-OECD מתאר את המודל של תשתית מפוקחת כך: התשואה נקבעת לפי נוסחה רגולטורית שלעיתים קרובות צמודה לאינפלציה, ומניבה החזר מהיום הראשון בלי ההמתנה של שלב הבנייה. הוא גם מציין שנכסי תשתית הצמודים לאינפלציה יכולים לגדר את הרגישות של התחייבויות קרן פנסיה לעליית מחירים. אבל ההצמדה תלויה בחוזה הזיכיון ובמסגרת הרגולטורית הספציפית, ולא בעצם היות הנכס תשתית.
Greenfield היא בניית תשתית חדשה מאפס, עם סיכון בנייה. Brownfield היא רכישת תשתית קיימת ופעילה. ה-OECD מדווח שמשקיעים מוסדיים מעדיפים בדרך כלל השקעות מסוג brownfield, שהם רואים כפחות מסוכנות ומתאימות יותר לאופק השקעה ארוך, ובסקר שלו לשנת 2022 brownfield נותר סוג ההשקעה המועדף בפועל,<CitationRef id={2} /> וכי במודל של תשתית מפוקחת יש החזר על ההשקעה מהיום הראשון בלי ההמתנה של שלב הבנייה ב-PPP. זו ההעדפה שמסבירה למה קרן תשתיות מוסדית טיפוסית אינה קרן של פרויקטים חדשים.
החיסרון הגדול ביותר הוא חוסר נזילות: ה-OECD מסווג תשתיות במפורש כנכס לא נזיל, ומציין שגם כשמקובל לראות בתשתיות לא סחירות תרומה לפיזור, זה מגיע במחיר חוסר הנזילות. שני: סיכון רגולטורי, שכן במודל המפוקח עצם התשואה נקבעת בנוסחה רגולטורית, ומי שקובע נוסחה יכול לשנות אותה. שלישי: היעדר נתונים ומדדי ייחוס מתאימים לנכסים לא נזילים כמו תשתיות, בעיה שה-OECD מציין במפורש. רביעי: עלויות. את דמי הניהול ודמי ההצלחה יש לקרוא במסמכי הקרן הספציפית, ולא להניח לפי כלל אצבע.
PPP (שותפות ציבורית-פרטית) הוא מודל שבו הממשלה מספקת את הזיכיון והפיקוח, והמגזר הפרטי מממן, בונה ומפעיל. ה-OECD מציין שגם PPP מבוסס תשלומי זמינות מחייב הערכת סיכונים נרחבת מצד המשקיעים, מה שמצמצם את מעגל המשקיעים לבנקי השקעות מתמחים ולמספר קרנות. הוא גם מסביר שבמודל של תשתית מפוקחת, בשונה מ-PPP, יש החזר מהיום הראשון בלי ההמתנה של שלב הבנייה. הסקר של ה-OECD לשנת 2022 מאשר את ההעדפה בפועל: תחבורה, אנרגיה ותקשורת הם המגזרים המועדפים להשקעה בתשתיות, וכך גם השקעות מסוג brownfield. למשקיע פרטי המשמעות היא שחשיפה ל-PPP מגיעה בעקיפין ולא ישירות.
לסיכום
קרנות תשתיות מציעות שילוב של תשואה יציבה, זיקה אפשרית לאינפלציה ופיזור מול שוק המניות, אך רק בגרסה הלא סחירה ובמחיר של חוסר נזילות ואופק השקעה ארוך.
איפה זה נפגש עם החיסכון הפנסיוני בישראל
לחשיפה לנכסים לא סחירים יש בישראל מחיר מדיד: הוצאות ישירות בניהול השקעות. רשות שוק ההון עדכנה את רשימת מסלולי ההשקעה בקופות הגמל כחלק מיישום המלצות הוועדה הציבורית בנושא הוצאות ישירות בניהול השקעות בראשות פרופ' ישי יפה. השינויים כללו, בין היתר, הרחבת האפשרות להציע מסלולים בניהול פסיבי (עוקבי מדדים) וכן מסלולים שבהם תתאפשר השקעה בנכסים סחירים בלבד, מתוך מטרה לצמצם את ההוצאות הישירות הכרוכות בניהול ההשקעות.3
למי שרוצה לדעת כמה תשתיות לא סחירות יש בחיסכון שלו, זו נקודת המוצא הנכונה: לבדוק באיזה מסלול הכסף מנוהל, ואם המסלול מוגדר כמסלול נכסים סחירים בלבד.3
- OECD, "Institutional Investors and Infrastructure Financing" (OECD Working Papers on Finance, Insurance and Private Pensions, 2013): החשיפה ההיסטורית דרך ניירות סחירים, המתאם של תשתיות סחירות עם השוק הרחב, ההעדפה ל-brownfield, והנוסחה הרגולטורית הצמודה לאינפלציה במודל התשתית המפוקחת oecd.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
- OECD, "Report on Long-Term Investing of Large Pension Funds and Public Pension Reserve Funds 2023": הרכב התיק הממוצע לשנת 2022, ובו 3.6% תשתיות לא סחירות בקרנות במדינות ה-OECD ו-0.2% מחוצה להן, וההעדפה לתחבורה, אנרגיה, תקשורת ו-brownfield oecd.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
- רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. "הבהרה ועדכון בנוגע לחוזר מסלולי השקעה בקופות גמל", 07.08.2023 - יישום המלצות הוועדה הציבורית בנושא הוצאות ישירות בניהול השקעות בראשות פרופ' ישי יפה, הרחבת מסלולים בניהול פסיבי ומסלולים בנכסים סחירים בלבד(2023) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
מושגי מפתח
Concession (זיכיון)
הסכם ממשלתי ארוך טווח שמעניק לחברה פרטית את הזכות להפעיל נכס תשתית (כביש, נמל) ולגבות תשלום מהמשתמשים.
Greenfield / Brownfield
Greenfield, בניית תשתית חדשה מאפס (סיכון גבוה, תשואה גבוהה). Brownfield, רכישת תשתית קיימת ופעילה (סיכון נמוך, תזרים מיידי).
PPP (שותפות ציבורית-פרטית)
מודל שבו הממשלה והסקטור הפרטי משתפים פעולה במימון, בנייה והפעלה של תשתיות ציבוריות – נפוץ מאוד בישראל.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות