מה חשוב לדעת
- אי גילוי בתום לב אינו מוחק את הכיסוי: אם מקרה הביטוח כבר קרה, המבטח חייב בתגמולים מופחתים בשיעור יחסי, לפי היחס בין הפרמיה ששולמה לפרמיה שהייתה נגבית לפי המצב לאמיתו.
- פטור מלא מתגמולים קיים בשני מצבים בלבד: תשובה שניתנה בכוונת מרמה, או מצב שבו מבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה כלל, אף בדמי ביטוח מרובים יותר.
- בביטוח חיים המבטח מאבד את התרופות של סעיף הגילוי אחרי שלוש שנים מכריתת החוזה, אלא אם הוכחה כוונת מרמה, וזו הוראה שאין להתנות עליה אלא לטובת המבוטח או המוטב.
- החמרה במצב הבריאות אחרי החתימה אינה מחייבת דיווח בביטוח חיים: החוק מוציא את סעיפי החמרת הסיכון מפרק ביטוח החיים, ואוסר להתנות על ההוצאה הזו.
- תקופת אכשרה אינה סוגיה של גילוי אלא סייג לחבות, ולכן סייג שלא פורט בפוליסה בסמוך לנושא שהוא נוגע לו ולא הובלט, אין המבטח זכאי להסתמך עליו.


השמטה בתום לב מקטינה את התגמול ביחס הפרמיות ולא מוחקת אותו, ובביטוח חיים הטענה נחסמת אחרי שלוש שנים. מה נחשב אי גילוי, מה עושה אכשרה, ואיך מעדכנים הצהרה.
פרט שנשמט מהצהרת הבריאות בתום לב אינו מוחק את הכיסוי. המבטח משלם תגמולים מופחתים בשיעור יחסי, לפי היחס בין הפרמיה ששילמתם לפרמיה שהייתה נגבית אילו ידע את המצב האמיתי. פטור מלא שמור לשני מצבים בלבד, ובביטוח חיים הטענה הזו נסגרת בפני המבטח אחרי שלוש שנים.1
הפער בין שתי התוצאות האלה נקבע בעיקר לפי מה שנעשה לפני התביעה ולא אחריה, ולכן זו פעולה מונעת עם חלון זמן. הדף הזה מפריד בין שלושה מצבים שנוטים להתערבב, אי גילוי בתום לב, אי גילוי בכוונת מרמה, והחמרה במצב הבריאות אחרי החתימה, ומראה מה כל אחד מהם עושה לתביעה ומה עוד ניתן לתקן עכשיו.
מה בדיוק חייבים לגלות בהצהרת בריאות?
חייבים להשיב תשובה מלאה וכנה על שאלה שהמבטח הציג בכתב, ורק עליה. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 מגדיר את חובת הגילוי דרך השאלה: אם המבטח הציג לפני כריתת החוזה, בטופס הצעת ביטוח או בדרך אחרת שבכתב, שאלה בעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה או על התנאים שבו, אותו עניין הוא עניין מהותי והתשובה עליו חייבת להיות מלאה וכנה.1 אין בחוק חובה עצמאית לספר מיוזמתכם דברים שלא נשאלתם עליהם.
לשאלה רחבה מדי יש מעמד נחות. שאלה גורפת שכורכת עניינים שונים ללא אבחנה ביניהם אינה מחייבת תשובה מלאה וכנה, אלא אם הייתה סבירה בעת כריתת החוזה.1 בקצה השני, הסתרה בכוונת מרמה של עניין שהמבוטח ידע כי הוא מהותי נחשבת בחוק כמתן תשובה שאינה מלאה וכנה, גם אם איש לא שאל עליו במפורש.1
מה קורה כשמתגלה שפרט חסר, ומה נשאר מהכיסוי?
התוצאה תלויה בעיקר בשאלה אחת: האם התביעה כבר נולדה. כל עוד לא קרה מקרה הביטוח, המבטח רשאי לבטל את החוזה בהודעה בכתב, תוך שלושים ימים מהיום שנודע לו על אי הגילוי. אם מקרה הביטוח קרה לפני הביטול, החוזה כבר אינו ניתן לביטול רטרואקטיבי, והמבטח חייב בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי הנגזר מהפרמיות.1
פטור מלא מתגמולים קיים בשני מצבים בלבד. הראשון, התשובה ניתנה בכוונת מרמה. השני, מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה כלל, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאמיתו. במצב השני המבוטח זכאי להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר קרות מקרה הביטוח, בניכוי הוצאות המבטח.1
| סוג הפגם | מה המבטח רשאי לעשות | מה נשאר מהכיסוי | האם יש התיישנות על הטענה | הפעולה המתקנת |
|---|---|---|---|---|
| אי גילוי בתום לב1 | לבטל בכתב תוך 30 ימים מהיום שנודע לו, וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח; אחרת, להקטין את התגמול בשיעור יחסי | הכיסוי נשאר, מוקטן ביחס הפרמיות; נמחק כליל רק אם מבטח סביר לא היה מתקשר בכלל | כן. בביטוח חיים ובביטוח תאונה, מחלה ונכות מסוג סכומי, התרופות נחסמות אחרי שלוש שנים מכריתת החוזה2 | עדכון הצהרה יזום בכתב, לפני קרות מקרה ביטוח, עם אסמכתאות רפואיות |
| אי גילוי בכוונת מרמה1 | לבטל את החוזה, ולהיות פטור כליל מתגמולי הביטוח | לא נשאר כיסוי. בביטול, ההחזר של דמי הביטוח בעד התקופה שלאחר הביטול אינו חל על מי שפעל בכוונת מרמה | לא. חריג המרמה מוצא במפורש מכלל שלוש השנים בביטוח חיים | אין תיקון שמאיין את המרמה בדיעבד; גילוי מלא בכתב מיד מחזיר את התיק לפסים של חיתום |
| החמרה במצב הבריאות אחרי החתימה3 | בביטוח חיים, ובביטוח תאונה, מחלה ונכות, סעיפי החמרת הסיכון אינם חלים, ולכן אין למבטח תרופה בגין ההחמרה עצמה | הכיסוי נשאר במלואו | לא רלוונטי, אין עילה שמתחילה להתיישן | אין חובת דיווח. ההחמרה כן נכנסת לחיתום מחדש ברגע שמבקשים להגדיל כיסוי או לרכוש פוליסה חדשה |
החישוב של הפחתה יחסית, צעד אחר צעד
מבוטח רכש פוליסת ריסק בסכום ביטוח של 1,000,000 ₪ ושילם פרמיה של 180 ₪ לחודש. בהצהרת הבריאות הוא לא ציין טיפול תרופתי קבוע ביתר לחץ דם שהתחיל שנה קודם לכן. אחרי מקרה הביטוח המבטח מברר את התיק הרפואי ומוצא את הפרט.
שלב ראשון, נבדק אם מבטח סביר היה מתקשר בכלל. במקרה הזה כן, אך בתוספת חיתומית: הפרמיה שהייתה נגבית לפי המצב לאמיתו היא 240 ₪ לחודש. שלב שני, נגזר היחס: 180 חלקי 240, כלומר 75%. שלב שלישי, התגמול מוקטן באותו שיעור: 750,000 ₪ במקום 1,000,000 ₪.
הפער הוא 250,000 ₪, והוא נובע מהפרש פרמיה מצטבר של כ-60 ₪ לחודש שלא נגבה. אילו הייתה התשובה ניתנת בכוונת מרמה, התוצאה לא הייתה 750,000 ₪ אלא אפס. הסכומים כאן נבחרו להמחשת המנגנון בלבד; התוספת החיתומית בפועל נקבעת בכל תיק לגופו.
מתי המבטח כבר לא יכול לטעון אי גילוי?
בביטוח חיים, אחרי שעברו שלוש שנים מכריתת החוזה. החוק קובע שהמבטח אינו זכאי לתרופות של סעיף הגילוי לאחר שעברו שלוש שנים מכריתת החוזה, זולת אם המבוטח או האדם שחייו בוטחו פעל בכוונת מרמה.2 זו הוראה שאי אפשר להתנות עליה בפוליסה אלא לטובת המבוטח או המוטב, ולכן סעיף בפוליסה שמאריך את החלון לחמש שנים אינו תקף.2
שימו לב לנקודת הספירה: המניין מתחיל בכריתת החוזה, לא במקרה הביטוח ולא בגילוי. פוליסה שנחתמה לפני שבע שנים חסינה מטענת אי גילוי בתום לב גם אם הפרט התגלה רק אתמול, ופוליסה שנחתמה לפני שנתיים אינה חסינה גם אם ההצהרה נחתמה בתום לב מוחלט.
סוג הפוליסה קובע אם הכלל בכלל חל. בביטוח תאונה, מחלה ונכות שבו המבטח משלם סכום מוסכם מראש ללא תלות בנזק שנגרם, חלות הוראות פרק ביטוח החיים בשינויים המחויבים, ולכן כלל שלוש השנים חל גם עליו. בביטוח מאותו ענף שבו התשלום הוא לפי שיעור הנזק שנגרם, כלומר ביטוח שיפוי, החוק מחיל רשימה סגורה של סעיפים שאינה כוללת את כלל שלוש השנים.3
במקביל רץ שעון שני, והפעם נגדכם. תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח.4 שני השעונים נמדדים מנקודות שונות: זה של המבטח מכריתת החוזה, וזה שלכם ממקרה הביטוח.
החמיר מצב הבריאות אחרי החתימה, צריך לדווח?
בביטוח חיים לא. החוק קובע במפורש שסעיפי החמרת הסיכון, אלה שמחייבים מבוטח להודיע על שינוי בעניין מהותי ומאפשרים למבטח לבטל או להפחית תגמולים בעקבותיו, אינם חלים בביטוח חיים.3 ההוראה הזו נמנית על ההוראות שאין להתנות עליהן כלל, ולכן סעיף בפוליסה שמטיל עליכם חובת דיווח שוטפת על החמרה בריאותית אינו יוצר עילה למבטח.3
המשמעות המעשית חדה: מחלה שאובחנה חודשיים אחרי החתימה שייכת למבטח, לא לכם. זו בדיוק הסיבה שהתאריך על טופס ההצהרה קובע יותר מכל תאריך אחר בתיק, והתמונה הרפואית נבחנת לפיו. אותה מחלה עצמה, אילו הייתה מאובחנת חודשיים לפני החתימה ולא הייתה מדווחת, הייתה נכנסת למסלול של אי גילוי.
איך עובדת תקופת האכשרה, ובמה היא שונה מאי גילוי?
תקופת אכשרה היא פרק זמן מתחילת הביטוח שבמהלכו אירוע מכוסה אינו מזכה בתגמול, והיא אינה קשורה כלל לשאלה מה הצהרתם. אי גילוי הוא פגם בתשובה שנתתם, ואילו אכשרה היא סייג לחבות המבטח שנקבע בחוזה ופועל על כולם באותה מידה, גם על מי שמילא הצהרה מושלמת.
מכיוון שאכשרה היא סייג לחבות, יש לה תנאי תוקף משלה. החוק מחייב שתנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצוינו בה בהבלטה מיוחדת; סייג שלא קוימה בו ההוראה הזו, אין המבטח זכאי להסתמך עליו.5 כלומר תקופת אכשרה שמופיעה בשורה אפורה בנספח מרוחק, ולא ליד הפרק שהיא מסייגת, היא סייג שקשה לאכוף.
שני מנגנונים, שתי בדיקות שונות
כשתביעה נדחית, השאלה הראשונה היא איזה משני המנגנונים הופעל. דחייה על בסיס אכשרה נבדקת מול שני תאריכים ומול מיקום הסייג בפוליסה: מתי החל הביטוח, מתי קרה האירוע, והאם הסייג פורט בסמוך לנושא או הובלט. דחייה על בסיס אי גילוי נבדקת מול טופס ההצהרה עצמו: מה בדיוק נשאלתם, מה עניתם, והאם הפרט שנשמט השפיע על מקרה הביטוח. מכתב דחייה שמערבב את השניים מטשטש את הבדיקה שאתם צריכים לעשות.
מה הטעויות שהכי הרבה מבוטחים עושים כאן?
שלוש טעויות שחוזרות בתיקי דחייה
לחשוב שכל השמטה מפילה את התביעה. החוק שולל מהמבטח את התרופות כשהעובדה שעליה ניתנה תשובה חלקית חדלה להתקיים לפני מקרה הביטוח, או שלא השפיעה על מקרהו, על חבות המבטח או על היקפה.1 פציעת ברך שלא דווחה אינה מפילה תביעה בגין אירוע לבבי. אותו סעיף שולל את התרופות גם כשהמבטח ידע או היה עליו לדעת את המצב לאמיתו בשעת כריתת החוזה, או גרם בעצמו לכך שהתשובה לא תהיה מלאה.
להסתמך על מה שנאמר לסוכן בעל פה. לעניין חובת הגילוי, ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של עניין מהותי נחשבת כידיעת המבטח.5 הבעיה אינה הדין אלא ההוכחה. שני סעיפים נוספים עובדים לטובתכם כאן: המבטח חייב למסור לכם, לפי דרישתכם ועל חשבונכם, העתקים מהפוליסה ומהמצורפות אליה; ותשובה שנזכרה בחוזה ושהעתקה לא צורף לפוליסה, אין המבטח זכאי להסתמך עליה.5
לתקן את הסיפור בשלב התביעה. זו הטעות היקרה ביותר. מסירת עובדות כוזבות למבטח או העלמת עובדות ממנו בנוגע למקרה הביטוח או לחבות, כשהדבר נעשה בכוונת מרמה, פוטרת את המבטח מחבותו.6 חשוב מכך, זהו מסלול נפרד לגמרי: חלון שלוש השנים מגן על ההצהרה שנחתמה בעבר, ואינו מגן על טופס התביעה שממלאים היום.
איך מגישים עדכון הצהרה יזום, ומה זה עלול לעלות?
עדכון יזום הוא מכתב בכתב למבטח שמתקן תשובה שניתנה בעבר, והוא נעשה כשאין תביעה פתוחה. סדר הפעולות קצר:
- הוציאו את ההצהרה החתומה עצמה. לא את הפוליסה, את הטופס. זו הזכות להעתקים מהפוליסה ומהמצורפות אליה.5 בלי לראות את נוסח השאלות אי אפשר לדעת אם בכלל נשאלתם.
- עברו שאלה אחר שאלה, לא על הזיכרון הכללי. החובה נמדדת מול השאלה שנשאלה, ושאלה גורפת אינה מחייבת תשובה מלאה וכנה.1
- שלחו עדכון בכתב עם אסמכתאות רפואיות ובקשו אישור קבלה. תיעוד המועד חשוב, כי החלון של שלושים הימים לביטול נמדד מהיום שבו נודע למבטח.1
- בקשו את התוצאה בכתב. שלוש תוצאות אפשריות: הפוליסה נשארת כשהייתה, נגבית תוספת חיתומית, או נוסף סייג רפואי ספציפי. בכל אחת מהן, בקשו נספח מעודכן שבו הסייג מפורט בסמוך לנושא שהוא נוגע לו.5
המחיר האפשרי הוא ממשי ויש להביא אותו בחשבון. בדוגמה שלמעלה תוספת של כ-60 ₪ לחודש היא כ-720 ₪ בשנה, מול פער של 250,000 ₪ בתגמול. במקביל, כל עוד לא קרה מקרה הביטוח, הגילוי פותח למבטח חלון של שלושים ימים לבטל את החוזה כליל.1 זו העסקה שעל השולחן: ודאות מיידית בעלות ידועה, מול הפחתה יחסית או ביטול שמתגלים דווקא ברגע התביעה.
הכללים בדף הזה נגזרים מנוסח חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 כפי שפורסם בספר החוקים, ונבדקו מול הפרסום המקורי במאגר מסמכי הכנסת. זהו תוכן הסברי ולא ייעוץ משפטי או ביטוחי, והפוליסה הספציפית שלכם עשויה להוסיף תנאים מעבר לחוק, אך לא לגרוע מההוראות שאין להתנות עליהן.
בדיקת ידע
פוליסת ביטוח חיים נחתמה לפני ארבע שנים. אחרי מקרה הביטוח מגלה המבטח שהמבוטח לא ציין בהצהרה טיפול תרופתי, ואין ראיה לכוונת מרמה. מה התוצאה?
סיכום
שלוש שאלות ממקמות אתכם על המפה תוך שעה. ראשית, מתי נחתם החוזה, כי מעל שלוש שנים בביטוח חיים טענת אי גילוי בתום לב כבר חסומה. שנית, מה בדיוק נשאלתם בטופס ההצהרה, שאותו אתם זכאים לקבל בהעתק. שלישית, האם הפרט שנשמט קשור בכלל לאירוע שאתם צופים, כי חוסר קשר שולל מהמבטח את התרופה. מי שמחזיק את שלוש התשובות בכתב יודע אם נותר לו מה לתקן, ואם כן, בכמה זמן.
למפות את שכבות הכיסוי הקיימות שלכםהצהרת בריאות היא סדרת שאלות בכתב שהמבטח מציג לפני כריתת החוזה, ועליה חלה חובה להשיב תשובה מלאה וכנה. פרט שנשמט בתום לב אינו מבטל את הכיסוי: המבטח משלם תגמולים מופחתים בשיעור יחסי, לפי היחס בין הפרמיה ששולמה לפרמיה שהייתה נגבית לפי המצב האמיתי. פטור מלא שמור לתשובה שניתנה בכוונת מרמה, או למצב שבו מבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה כלל. בביטוח חיים המבטח מאבד את הטענה הזו לגמרי אחרי שלוש שנים מכריתת החוזה, אלא אם הוכחה מרמה.
לא אוטומטית. כל עוד לא קרה מקרה הביטוח המבטח רשאי לבטל את החוזה תוך שלושים ימים מהיום שנודע לו. אם מקרה הביטוח כבר קרה, המבטח חייב בתגמולים מופחתים בשיעור יחסי הנגזר מהפרמיות. פטור מלא קיים רק בכוונת מרמה, או כשמבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה כלל אף בפרמיה גבוהה יותר.
התגמול מוכפל ביחס שבין הפרמיה ששולמה בפועל לבין הפרמיה שהייתה נגבית לפי המצב לאמיתו. בפוליסה של 1,000,000 ₪ בפרמיה של 180 ₪ לחודש, שלפי המצב האמיתי הייתה נגבית בה פרמיה של 240 ₪, היחס הוא 75% והתגמול עומד על 750,000 ₪. הפער נובע מהפרש פרמיה של כ-60 ₪ לחודש שלא נגבה.
בביטוח חיים, המבטח אינו זכאי לתרופות של סעיף הגילוי לאחר שעברו שלוש שנים מכריתת החוזה, אלא אם המבוטח או האדם שחייו בוטחו פעל בכוונת מרמה. המניין מתחיל בכריתת החוזה, לא בגילוי הפרט ולא במקרה הביטוח. זו הוראה שאין להתנות עליה בפוליסה אלא לטובת המבוטח או המוטב.
תלוי במבנה התשלום. בביטוח תאונה, מחלה ונכות שבו משולם סכום מוסכם מראש ללא תלות בנזק, חלות הוראות פרק ביטוח החיים בשינויים המחויבים, ולכן הכלל חל. בביטוח מאותו ענף שהתשלום בו הוא לפי שיעור הנזק, כלומר ביטוח שיפוי, החוק מחיל רשימת סעיפים סגורה שאינה כוללת את כלל שלוש השנים.
בביטוח חיים לא. החוק קובע שסעיפי החמרת הסיכון, שמחייבים הודעה על שינוי בעניין מהותי, אינם חלים בביטוח חיים, וזו הוראה שאין להתנות עליה כלל. סעיף בפוליסה שמטיל חובת דיווח שוטפת על מצב בריאותי אינו יוצר עילה למבטח. ההחמרה כן תיבדק מחדש אם תבקשו להגדיל כיסוי או לרכוש פוליסה נוספת.
אכשרה היא פרק זמן מתחילת הביטוח שבו אירוע מכוסה אינו מזכה בתגמול, והיא חלה על כל המבוטחים ללא קשר להצהרה. אי גילוי הוא פגם בתשובה שניתנה בטופס. אכשרה היא סייג לחבות, ולכן היא חייבת להיות מפורטת בפוליסה בסמוך לנושא שהיא נוגעת לו או מובלטת; סייג שלא כך נעשה, אין המבטח זכאי להסתמך עליו.
לעניין חובת הגילוי בכריתת החוזה, ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של עניין מהותי נחשבת כידיעת המבטח. הקושי הוא הוכחתי. שתי אחיזות נוספות עוזרות: אתם זכאים לקבל העתקים מהפוליסה ומהמצורפות אליה, ותשובה שנזכרה בחוזה ושהעתקה לא צורף לפוליסה אינה ניתנת להסתמכות על ידי המבטח.
התיקון עכשיו קונה ודאות בעלות ידועה, לרוב תוספת פרמיה או סייג רפואי ספציפי, ופותח למבטח חלון של שלושים ימים לבטל את החוזה כל עוד לא קרה מקרה הביטוח. המתנה משאירה את הבירור לרגע התביעה, שבו התוצאה היא תגמול מופחת ביחס הפרמיות ובמקרה של מרמה פטור מלא. זו השוואה ולא המלצה.
- חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, סעיפים 6 עד 8: סעיף 6(א) (חובה להשיב בכתב תשובה מלאה וכנה על שאלה בעניין מהותי שהציג המבטח לפני כריתת החוזה), 6(ב) (שאלה גורפת הכורכת עניינים שונים ללא אבחנה אינה מחייבת תשובה כאמור אלא אם הייתה סבירה), 6(ג) (הסתרה בכוונת מרמה של עניין מהותי דינה כתשובה שאינה מלאה וכנה), 7(א) (ביטול בהודעה בכתב תוך 30 ימים מהיום שנודע למבטח, וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח), 7(ב) (החזר דמי ביטוח בעד התקופה שלאחר הביטול, בניכוי הוצאות, זולת אם המבוטח פעל בכוונת מרמה), 7(ג) (תגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי הנגזר מהפרמיות, ופטור כליל בכוונת מרמה או כשמבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה אף בדמי ביטוח מרובים יותר) ו-8 (שלילת התרופות כשהמבטח ידע או היה עליו לדעת את המצב לאמיתו, או כשהעובדה חדלה להתקיים לפני מקרה הביטוח או לא השפיעה על מקרהו, על חבות המבטח או על היקפה). נוסח כפי שפורסם בספר החוקים, מאגר מסמכי הכנסת fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, סעיף 43 (המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף 7 לאחר שעברו שלוש שנים מכריתת החוזה, זולת אם המבוטח או האדם שחייו בוטחו פעל בכוונת מרמה) וסעיף 52(ב) (על סעיף 43 אין להתנות אלא לטובת המבוטח או המוטב). נוסח כפי שפורסם בספר החוקים, מאגר מסמכי הכנסת fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, סעיף 49 (בביטוח חיים לא יחולו הוראות סעיפים 17 עד 19, סעיפי החמרת הסיכון), סעיף 52(א) (על סעיף 49 אין להתנות), וסעיף 54 (54(א): על ביטוח תאונה, מחלה ונכות שבו התגמול הוא שיעור מוסכם מראש ללא תלות בנזק חלות הוראות פרק ב בשינויים המחויבים; 54(ב): על ביטוח מאותו ענף שבו התגמול הוא לפי שיעור הנזק חלים סעיפים 42, 49, 52, 56, 61, 62 ו-64 בלבד). נוסח כפי שפורסם בספר החוקים, מאגר מסמכי הכנסת fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, סעיף 31 (תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח) וסעיף 39(ב) (על סעיף 31 אין להתנות אלא לטובת המבוטח או המוטב). נוסח כפי שפורסם בספר החוקים, מאגר מסמכי הכנסת fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, סעיף 3 (תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו או יצוינו בהבלטה מיוחדת; אחרת אין המבטח זכאי להסתמך עליהם), סעיף 4 (תשובה שנזכרה בחוזה ושהעתקה לא צורף לפוליסה, אין המבטח זכאי להסתמך עליה), סעיף 5 (חובת המבטח למסור העתקים מהפוליסה ומהמצורפות אליה לפי דרישת המבוטח ועל חשבונו) וסעיף 33(ב) (לעניין חובת הגילוי בכריתת החוזה, ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של עניין מהותי נחשבת כידיעת המבטח). נוסח כפי שפורסם בספר החוקים, מאגר מסמכי הכנסת fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, סעיף 25 (מסירת עובדות כוזבות למבטח או העלמת עובדות ממנו בנוגע למקרה הביטוח או לחבות, בכוונת מרמה, פוטרת את המבטח מחבותו). נוסח כפי שפורסם בספר החוקים, מאגר מסמכי הכנסת fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026


