מניה מועדפת
איור: מקומה של המניה המועדפת במבנה ההון (Capital Structure) של החברה
הכלאה פיננסית: בין הביטחון של אגרת חוב לפוטנציאל של מניה
מניה מועדפת היא סוג מיוחד של נייר ערך המהווה יצור כלאיים (Hybrid Security) בין מניה רגילה לאגרת חוב. בדיוק כמו אגרת חוב, היא מבטיחה למשקיע תשלום הכנסה קבועה (דיבידנד) מראש, אך בדיוק כמו מניה רגילה, היא מהווה חלק מההון העצמי (Equity) של החברה ונסחרת בבורסה.
המונח "מועדפת" נובע מכך שיש לה עדיפות מוחלטת על פני המניות הרגילות: בעלי מניות מועדפות יקבלו את הדיבידנד שלהם לפני שבעלי המניות הרגילות יראו שקל, ובמקרה של פשיטת רגל ופירוק החברה, הם יעמדו בתור לקבלת נכסי החברה לפני בעלי המניות הרגילות (אך עדיין אחרי הבנקים ובעלי האג"ח).
למה שחברה תנפיק מניה מועדפת?
מנקודת המבט של הנהלת החברה, מניות מועדפות פותרות בעיה אסטרטגית. כאשר חברה זקוקה להון, היא יכולה להנפיק מניות רגילות (מה שידלל את כוח ההצבעה והשליטה של המייסדים) או לקחת הלוואה/להנפיק אג"ח (מה שיגדיל את המינוף והסיכון לפשיטת רגל אם לא תצליח לשלם את הריבית).
מניה מועדפת נותנת את הטוב משני העולמות: היא כמעט תמיד אינה מקנה זכות הצבעה (ולכן המייסדים לא מאבדים שליטה), ואם החברה נקלעת לקשיים ולא משלמת את הדיבידנד, היא לא מוכרזת כפושטת רגל (חדלות פירעון), בניגוד לאי-תשלום ריבית על אג"ח.
מאפיינים ייחודיים למשקיעים
דוגמה: דיבידנד קבוע מראש
רוב המניות המועדפות בארה"ב מונפקות לפי "ערך נקוב" (Par Value) של 25 דולר ארה"ב (כ-90 ש"ח). אם חברה מנפיקה מניה מועדפת עם הבטחה לדיבידנד של 6%, המשקיע יודע שהוא יקבל 1.50 דולר (כ-5.40 ש"ח) בכל שנה על כל מניה, ללא קשר לשאלה האם רווחי החברה זינקו או נחתכו. זה הופך את המניה המועדפת למוצר אידיאלי למשקיעים (כמו פנסיונרים) המחפשים תזרים מזומנים יציב וקבוע.
- דיבידנד מצטבר (Cumulative): סעיף הגנה קריטי. אם החברה נקלעה לקשיים והקפיאה את חלוקת הדיבידנדים לשנתיים, הדיבידנדים של המניה המועדפת "נצברים" בחוב. החברה לא תוכל לשלם אפילו סנט אחד לבעלי המניות הרגילות, עד שתשלם את כל חובות העבר לבעלי המניות המועדפות.
- ניתנת לפדיון מוקדם (Callable): לרוב, לחברה שמורה הזכות "לקרוא" למניה בחזרה (לקנות אותה מהמשקיעים בכפייה) במחיר הערך הנקוב, לרוב אם הריבית במשק יורדת והחברה יכולה לגייס הון חלופי בזול יותר.
- ניתנת להמרה (Convertible): סוג מבוקש מאוד בקרנות הון סיכון (VC). מאפשר למשקיע להמיר את המניות המועדפות שלו למספר מוגדר של מניות רגילות, במקרה שהחברה "מתפוצצת" והשווי שלה מזנק.
טיפ
מניות בכורה מתאימות למשקיעים שמחפשים תזרים הכנסה יציב. דיבידנד קבוע ועדיפות בפירוק מצמצמים סיכון, אך מגבילים את פוטנציאל הרווח. שלבו עם מניות רגילות לאיזון.
סיכום
מניה מועדפת ממוקמת על הציר שבין ביטחון לסיכון: היא מסוכנת יותר מאגרת חוב (כי היא נחותה ממנה בסדר התשלומים), אך בטוחה יותר ממניה רגילה. המחיר של הביטחון היחסי הזה הוא פוטנציאל רווח הון מוגבל מאוד. בעוד שמניית אפל רגילה יכולה לזנק במאות אחוזים, המניה המועדפת לרוב תישאר קפואה סביב הערך הנקוב שלה (למשל 25$), ותספק נחמה בדמות תזרים דיבידנדים יציב וגבוה יותר מהממוצע.
מושגי מפתח
ערך נקוב (Par Value)
סכום הבסיס שממנו מחושב הדיבידנד הקבוע באחוזים, ולרוב המחיר שבו החברה תפדה את המניה בעתיד. בדרך כלל 25$ בארה"ב.
דיבידנד מצטבר (Cumulative Dividend)
התחייבות חוקית של החברה שאם לא שילמה דיבידנד בשנה מסוימת, החוב מצטבר לשנה הבאה וישולם במלואו לפני כל חלוקת רווחים אחרת.
הון סיכון (Venture Capital)
תעשיית הטק והסטארט-אפים נשענת כמעט לחלוטין על הנפקת מניות מועדפות (ולא רגילות) למשקיעים, כדי להגן עליהם במקרה של אקזיט נמוך מהצפוי.
אגרת חוב (Bond)
הלוואה רשמית. בניגוד למניה מועדפת, אי תשלום ריבית על אג"ח מהווה הפרת חוזה ויכול לגרור את החברה להליכי פשיטת רגל מיידיים.