מס יציאה: סעיף 100א והיוצאים מישראל

עמית, בעל מניות של חברה ישראלית ציבורית בשווי 1,200,000 ש״ח (עלות רכישה מקורית 400,000 ש״ח), יוצא לרלוקיישן ארוך בסן פרנסיסקו ומפסיק להיות תושב ישראל ביום 1 בינואר. ביום העזיבה, הרווח ההוני הרעיוני עומד על 800,000 ש״ח, והמס הפוטנציאלי על הרווח הזה הוא 200,000 ש״ח (25 אחוז).

עמית בוחר לדחות את התשלום במסלול הדחייה של סעיף 100א. כעבור חמש שנים הוא מוכר את המניות בחו״ל בסכום של 1,800,000 ש״ח. המס הישראלי מחושב רק על הרווח עד יום העזיבה, כלומר על 800,000 ש״ח, והחיוב עומד על 200,000 ש״ח. הרווח הנוסף מ-1.2 מיליון ש״ח ל-1.8 מיליון ש״ח פטור ממס ישראלי, אבל יחויב במס במדינת המגורים החדשה לפי דיני המס המקומיים שם.

הדחייה אפשרה לעמית לא לשלם 200,000 ש״ח מיד בעת העזיבה, אבל החיוב הישראלי נותר קפוא לסכום הרווח עד יום הניתוק ומשולם בעת המכירה בפועל.

• אי הצהרה על הנכסים ביום העזיבה. זו הטעות היקרה ביותר. היא יוצרת חיוב רטרואקטיבי עם ריביות וקנסות כבדים בעת הגילוי, ולעיתים חשיפה לעבירה פלילית.
• הנחה שאמנת מס פוטרת ממס היציאה. אמנות המס מונעות מכפל מס עתידי, הן לא מבטלות את המס הרעיוני הישראלי שנצבר עד יום העזיבה.
• שכחה לכלול נכסים לא סחירים. מניות של חברות פרטיות, אופציות RSU שהבשילו, וזכויות קנייניות אחרות הן חלק מהנכסים שהסעיף חל עליהם. שכחה שלהם אינה מסירה את החובה.
• הסתמכות על ייעוץ מקומי בלבד. רואה חשבון במדינה החדשה לא מכיר את סעיף 100א. יש חובה להתייעץ במקביל עם רואה חשבון ישראלי שמתמחה במיסוי בינלאומי.

• הגישו בקשה להחלטת מיסוי מקדמית (פרה רולינג) לפני העזיבה כאשר יש בידיכם נכסים משמעותיים. זה חוסך מחלוקות עתידיות ומעניק ודאות.
• תעדו את שווי השוק של כל נכס ליום העזיבה באופן קפדני, כולל דוחות ברוקר, הערכות שמאי, ועדויות חיצוניות. בלי מסמכים, רשות המסים תיישם הנחות לא מיטיבות.
• שמרו על קשר רציף עם רואה חשבון ישראלי גם אחרי העזיבה. בעת מכירת הנכסים הוא יוכל לסייע בדיווח הנכון ובתיאום מול חטיבת המיסוי הבינלאומי.
• שקלו מימוש חלק מהנכסים לפני העזיבה, במקרים שבהם זה מיטיב מבחינת התכנון המס הכולל. זה דורש חישוב ספציפי לכל נישום.

אי דיווח על נכסים בעת יציאה מישראל יכול להיות מסווג כהעלמת מס, שהיא עבירה פלילית לפי פקודת מס הכנסה. העונשים כוללים קנסות כספיים גבוהים, ריביות רטרואקטיביות ואף כתבי אישום במקרים חמורים. הפעולה הנכונה היא לפעול באופן שקוף ומתועד: להיוועץ ברואה חשבון שמתמחה במיסוי בינלאומי, להצהיר על הנכסים בזמן, ואם יש סוגיה מורכבת, להגיש פרה רולינג לחטיבת המיסוי הבינלאומי ברשות המסים לפני העזיבה.

מס יציאה הוא מנגנון לגיטימי של מערכת המס הישראלית שמטרתו לגבות מס על רווחים שנצברו בישראל. הבעיה אינה עצם קיומו, אלא אי המודעות. ישראלי שיוצא לרלוקיישן ולא מכיר את סעיף 100א עלול לגלות אחרי מספר שנים שהוא חייב מאות אלפי שקלים למדינה, בתוספת ריבית והצמדה. תכנון מוקדם בליווי רואה חשבון ישראלי הוא הדרך היחידה לצאת לחו״ל בלי סיכון משפטי וכלכלי לעתיד.