תשואה לפדיון (YTM)
הקשר ההפוך: ככל שמחיר האג"ח בשוק יורד, התשואה לפדיון (YTM) עולה, ולהפך.
המדד האולטימטיבי להשוואת כדאיות של אגרות חוב
תשואה לפדיון (Yield to Maturity, או בקיצור YTM) היא המדד החשוב ביותר בעולם אגרות החוב. היא מייצגת את שיעור התשואה השנתי הכולל שמשקיע צפוי לקבל אם יחזיק באג"ח מרגע הקנייה ועד למועד פדיונה הסופי. בניגוד לשיעור הקופון, המציג רק את תשלום הריבית היבש, ה-YTM משקלל את כל זרם המזומנים העתידי ביחס למחיר השוק הנוכחי.1
ברמה הכלכלית, ה-YTM הוא למעשה שיעור התשואה הפנימי (IRR - Internal Rate of Return) של האג"ח. זהו שיעור הריבית שבו הערך הנוכחי (PV) של כל תשלומי הקופונים העתידיים והחזר הקרן שווה למחיר השוק הנוכחי של האג"ח.2
המתמטיקה שמאחורי התשואה
החישוב המדויק של YTM דורש פתרון של משוואה מעריכית, אך ניתן להשתמש בנוסחת הקירוב הבאה כדי להבין את המנגנון:
כאשר: C הוא תשלום הקופון השנתי, FV הוא הערך הנקוב (לרוב 100 ₪ או $1,000), PV הוא מחיר השוק הנוכחי, ו-t הוא מספר השנים שנותרו לפדיון.
שלושת התרחישים של ה-YTM
- אג"ח בנכיון (Discount): מחיר השוק (PV) נמוך מהערך הנקוב (FV). במקרה זה, ה-YTM יהיה גבוה משיעור הקופון, כי המשקיע נהנה גם מהריבית וגם מרווח הון בעת הפדיון.
- אג"ח בפרמיה (Premium): מחיר השוק גבוה מהערך הנקוב. כאן ה-YTM יהיה נמוך משיעור הקופון, שכן המשקיע משלם היום יותר ממה שיקבל בחזרה בסוף התקופה.
- אג"ח בפארי (At Par): מחיר השוק שווה בדיוק לערך הנקוב. במצב זה, ה-YTM שווה בדיוק לשיעור הקופון הנקוב.
חשוב לזכור: הנחות היסוד של ה-YTM
כדי שהתשואה לפדיון אכן תתממש כפי שחושבה, חייבים להתקיים שני תנאים: 1. החזקה עד הסוף: המשקיע לא מוכר את האג"ח לפני מועד הפדיון. 2. השקעה מחדש (Reinvestment): כל הקופונים המתקבלים מושקעים מחדש באותו שיעור תשואה של ה-YTM. במציאות, ריבית השוק משתנה, וזהו אחד החסרונות של המדד.
וריאציות של מדדי תשואה
אנליסטים משתמשים בגרסאות שונות של YTM כדי להתאים את החישוב למאפיינים ספציפיים של נייר הערך:
- Yield to Call (YTC): רלוונטי לאג"ח שהמנפיק יכול לפדות לפני הזמן. החישוב מניח שהאג"ח תיפדה במועד הקריאה הקרוב ביותר.
- Yield to Worst (YTW): השמרני מכולם. מחשב את כל התרחישים האפשריים (פדיון רגיל, קריאה מוקדמת וכו') ולוקח את התשואה הנמוכה ביותר מביניהם.
- Current Yield (תשואה שוטפת): חישוב פשוט של (קופון ÷ מחיר). זהו מדד שטחי כי הוא מתעלם לחלוטין מרווחי או הפסדי הון ומהזמן שנותר לפדיון.
דוגמה מספרית
נניח שרכשתם אג"ח של חברת טבע בערך נקוב של 100 ₪ (כ-$27). הקופון הוא 5% (5 ₪ בשנה), והאג"ח נפדית בעוד 5 שנים. אם מחיר המניה בבורסה הוא 92 ₪, ה-YTM שלכם יהיה בערך 6.9%. למה? כי מעבר ל-5 ₪ ריבית בכל שנה, אתם תרוויחו עוד 8 ₪ (ההפרש בין 92 ל-100) במועד הפדיון.
YTM בפעולה
אג"ח ממשלתית בערך נקוב 100 ₪ עם קופון 3% נסחרת ב-95 ₪ עם 5 שנים לפדיון. ה-YTM יהיה גבוה מ-3%, כי מעבר לקופון, תרוויחו גם 5 ₪ רווח הון (ההפרש בין 95 ל-100). ה-YTM משקלל את שתי מקורות התשואה למספר אחד.
שאלות נפוצות
תשואה לפדיון היא התשואה השנתית הכוללת שתקבלו אם תקנו אגרת חוב במחיר השוק הנוכחי ותחזיקו בה עד סוף חייה. היא משקללת שני מקורות רווח: תשלומי הקופון (הריבית הקבועה שמקבלים בכל שנה) ורווח או הפסד הון (ההפרש בין המחיר ששילמתם לבין הסכום שתקבלו בפדיון). למעשה, ה-YTM מתרגם את כל האלמנטים האלה למספר אחד נוח שמאפשר להשוות בין אגרות חוב שונות.
שיעור הקופון קבוע ומוגדר ביום ההנפקה, הוא פשוט הריבית השנתית שהמנפיק מתחייב לשלם על הערך הנקוב. לעומתו, ה-YTM משתנה כל יום בהתאם למחיר השוק. אם קניתם אגרת חוב בהנחה (מתחת לערך הנקוב), ה-YTM יהיה גבוה מהקופון כי תרוויחו גם רווח הון בפדיון. אם קניתם בפרמיה (מעל הערך הנקוב), ה-YTM יהיה נמוך מהקופון כי תספגו הפסד הון. רק כשהמחיר שווה בדיוק לערך הנקוב, השניים זהים.
הקשר הוא מתמטי והפוך: כשמחיר האגרת עולה, ה-YTM יורד, וכשהמחיר יורד, ה-YTM עולה. הסיבה פשוטה: אם הקופון קבוע (למשל 5 שקלים בשנה) ואתם משלמים 110 שקלים במקום 100, אותם 5 שקלים מייצגים תשואה נמוכה יותר על ההשקעה שלכם. ולהפך, אם קניתם ב-90 שקלים, אותם 5 שקלים מייצגים תשואה גבוהה יותר. זה הכלל הבסיסי ביותר בהשקעות באגרות חוב.
YTM (Yield to Maturity) מחשב את התשואה בהנחה שתחזיקו עד הפדיון. YTC (Yield to Call) מחשב את התשואה בהנחה שהמנפיק יפדה את האגרת מוקדם במועד הקריאה הקרוב ביותר, רלוונטי לאגרות עם אפשרות פדיון מוקדם. YTW (Yield to Worst) לוקח את התרחיש הגרוע ביותר מכל האפשרויות, התשואה הנמוכה ביותר מבין כל תאריכי הקריאה ומועד הפדיון. משקיעים שמרנים מסתכלים על YTW כדי להבין מה התשואה המינימלית שיקבלו.
בבורסת תל אביב, ה-YTM מוצג ליד כל אגרת חוב ממשלתית (שחר, גליל) וקונצרנית. השתמשו בו כדי להשוות בין אגרות עם קופונים ומועדי פדיון שונים על מכנה משותף אחד. שימו לב להפרש (Spread) בין תשואת אגרות קונצרניות לממשלתיות באותו טווח, הפער משקף את פרמיית הסיכון. אגרת חוב קונצרנית שנותנת רק 0.5% מעל הממשלתית עשויה לא לפצות מספיק על הסיכון הנוסף.
ל-YTM שתי הנחות יסוד שלא תמיד מתקיימות במציאות. ראשית, היא מניחה שתחזיקו באגרת עד הפדיון ולא תמכרו לפני כן. שנית, היא מניחה שכל תשלומי הקופון מושקעים מחדש באותו שיעור תשואה, מה שכמעט אף פעם לא קורה בפועל כי הריבית בשוק משתנה. בנוסף, ה-YTM לא מביא בחשבון מיסוי (בישראל יש מס על רווחי הון ועל ריבית), עמלות מסחר ואינפלציה. לכן ה-YTM האמיתית שתתממש כמעט תמיד שונה מהמחושבת.
- Investopedia. "Yield to Maturity (YTM): Formula and Example" investopedia.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- CFA Institute. "Fixed Income - Bond Yields and Prices" cfainstitute.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/05/2026
- בנק ישראל. "שוק אגרות החוב הממשלתיות - נתונים ותשואות" boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
מושגי מפתח
IRR
Internal Rate of Return, שיעור התשואה הפנימי המאפס את הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים.
Par Value
ערך נקוב, הסכום שהמנפיק מתחייב לשלם למחזיק האג"ח ביום הפדיון (לרוב 100 או 1,000).
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות