רגולציית בנקאות דיגיטלית בישראל
המסגרת הרגולטורית שמעצבת את עתיד הבנקאות הדיגיטלית בישראל, מבנק ישראל ועד רשות שוק ההון
בקצרה
רגולציית הבנקאות הדיגיטלית בישראל מתייחסת למכלול החוקים, ההוראות והרפורמות שמסדירים את פעילות הבנקים הדיגיטליים, חברות הפינטק ושירותי התשלום בישראל. בנק ישראל, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך ורשות הגנת הפרטיות, כולם מעורבים בעיצוב הסביבה הרגולטורית.
בנק ישראל הוא הרגולטור הראשי של המערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים מפרסם את מסמכי האסדרה שלו בשישה תחומים: אסדרה יציבותית, דיווח כספי, אסדרה צרכנית, ציות ואיסור הלבנת הון, רישוי, וטכנולוגיה וחדשנות1. הבסיס החוקי לעצם קיומו של הרישיון הבנקאי, ולכך שאסור לעסוק בקבלת פיקדונות בלי אחד כזה, הוא חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-19813. בשנים האחרונות מוביל הבנק מספר רפורמות משמעותיות: בנקאות פתוחה, מתן רישיונות לבנקים דיגיטליים חדשים, אסדרת שירותי תשלום, ובחינת הנפקת שקל דיגיטלי (CBDC).
רשות שוק ההון מפקחת על גופים חוץ-בנקאיים, חברות הלוואות, ארנקים דיגיטליים ונותני שירותי תשלום2. סמכות הרישוי שלה נשענת על חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, שקובע חובת רישיון למתן אשראי, לשירותי פיקדון ואשראי ולהפעלת מערכת לתיווך באשראי7. היא מנפיקה רישיונות, קובעת כללי התנהגות, ומפעילה סנדבוקס רגולטורי לחדשנות פיננסית.
רפורמות מרכזיות
- בנקאות פתוחה: בישראל היא אינה "יוזמה" אלא חוק. חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021, הוא המסגרת שמכוחה נדרש גוף פיננסי לאפשר גישה מקוונת למידע על חשבון הלקוח, בהסכמתו, לנותן שירות מידע פיננסי בעל רישיון5. שיתוף המידע מותנה בהסכמה מפורשת ובקיומו של רישיון, ולא בהסכמה מסחרית בין הבנק לאפליקציה.
- רישיונות חדשים: הנפקת רישיונות לבנקים דיגיטליים ולשירותי תשלום, מגדילה את התחרות בשוק. רישוי הוא אחד מתחומי האסדרה המוגדרים של הפיקוח על הבנקים, לצד טכנולוגיה וחדשנות1.
- חוק שירותי תשלום: מסדיר את פעילות ארנקים דיגיטליים ושירותי תשלום שאינם בנקים, ומגדיר את מערכת היחסים בין המשלם לנותן שירותי התשלום, לרבות אחריות לשימוש לרעה באמצעי תשלום4.
- שקל דיגיטלי: בנק ישראל בוחן הנפקת מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC), שקל דיגיטלי לשימוש הציבור, שיהווה התחייבות של בנק ישראל גם במרחב הדיגיטלי6.
מה חוק שירותי תשלום נותן ללקוח בפועל
ההגנה הצרכנית המשמעותית ביותר בבנקאות הדיגיטלית אינה הצהרה כללית אלא סעיף כמותי. סעיף 24 לחוק שירותי תשלום קובע שמרגע שנמסרה הודעה על גניבה, אובדן או שימוש לרעה באמצעי תשלום, הלקוח אינו אחראי כלל לשימוש לרעה שנעשה אחריה. על התקופה שלפני ההודעה אחריותו מוגבלת לנמוך מבין שניים: סכום קבוע של 75 שקלים בתוספת 30 שקלים לכל יום מהמועד שבו נודע לו על האירוע, או סכום פעולות התשלום שבוצעו בפועל4.
יש גם תקרה עליונה: מי שמסר את ההודעה בתוך 30 יום מהשימוש לרעה הראשון לא יישא ביותר מ-450 שקלים. אם נותן שירותי התשלום לא איפשר ללקוח למסור הודעה או לבטל את אמצעי התשלום בכל עת ובאופן סביר, הלקוח אינו אחראי כלל. סעיף 51 מוסיף שלא ניתן להתנות על הוראות החוק אלא לטובת הלקוח4, כלומר תנאי בחוזה שמחמיר על הלקוח לעומת החוק פשוט אינו תקף.
האיזון הרגולטורי
הרגולטורים מתמודדים עם אתגר מתמשך: לעודד חדשנות ותחרות מחד, ולהגן על הצרכן וליציבות המערכת הפיננסית מאידך. הסנדבוקס הרגולטורי מאפשר לחברות לנסות מוצרים חדשניים בסביבה מבוקרת, לפני שהם פתוחים לציבור הרחב.
הצעד הבא: בנקאות פתוחה
רפורמת הבנקאות הפתוחה מחייבת את הבנקים לשתף נתוני לקוחות (בהסכמתם) עם צדדים שלישיים בעלי רישיון, מכוח חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-20215. מהלך זה צפוי להגביר את התחרות, להוזיל שירותים ולאפשר מוצרים פיננסיים חדשניים.
מי מפקח על מה
נקודת הבלבול הנפוצה ברגולציה הישראלית היא ריבוי הרגולטורים. שני הגופים המרכזיים הם בנק ישראל, דרך יחידת הפיקוח על הבנקים, ורשות שוק ההון. חלוקה שלישית ופחות מוכרת היא הפיקוח על מערכות התשלומים: בנק ישראל מפעיל בעצמו את מערכת זה"ב ואת מסלקת השיקים, ומגדיר "מערכות מבוקרות" שפעילותן חיונית למשק, ביניהן מערכת הזיכויים, החיובים והעברות התשלומים שמפעיל מס"ב ומערכות שירותי כרטיסי החיוב8. הטבלה מסכמת את חלוקת האחריות בין שני הרגולטורים המרכזיים.
| היבט | בנק ישראל / הפיקוח על הבנקים | רשות שוק ההון |
|---|---|---|
| על מי מפקח | בנקים מסחריים ובנקים דיגיטליים בעלי רישיון בנקאי | גופים חוץ-בנקאיים, חברות אשראי, ארנקים ונותני שירותי תשלום |
| דוגמאות | בנק מסחרי ותיק, בנק דיגיטלי חדש שקיבל רישיון | חברת הלוואות חוץ-בנקאית, מפעיל ארנק דיגיטלי |
| תחומי ליבה | יציבות המערכת, דרישות הון, בנקאות פתוחה, בחינת השקל הדיגיטלי | רישוי שירותי תשלום, הגנת הלווה, סנדבוקס רגולטורי |
| חוק מרכזי | חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 | חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 |
| חוק שחל על שניהם | חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (יחסי משלם ונותן שירותי תשלום) | חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (אותן הוראות, ללא קשר לזהות המפקח) |
איפה עומד השקל הדיגיטלי
הפרויקט אינו רעיון מופשט אלא תוכנית עם לוח זמנים מתועד, גם אם בלי החלטת הנפקה. ב-3 במרץ 2025 פרסם בנק ישראל מסמך אפיון ראשוני למערכת השקל הדיגיטלי, שכולל את האקוסיסטם המתוכנן, מסע המשתמש, הארכיטקטורה והיבטי מדיניות ואסדרה. תקופת קבלת התייחסות הציבור הסתיימה ב-15 במאי 2025, וב-13 במאי 2026 פורסם דוח על התקדמות הפרויקט בשנת 20256.
מבחינה כלכלית, הנקודה המהותית היא שהשקל הדיגיטלי יהווה התחייבות ישירה של בנק ישראל, לצד המזומן ולצד הכסף שבחשבונות הבנקים, ולא התחייבות של גוף מסחרי6. זה ההבדל המרכזי בינו לבין יתרה בארנק דיגיטלי או בחשבון בנק. החלטת הנפקה טרם התקבלה, ולכן כל מועד השקה שמופיע בתקשורת הוא הערכה ולא לוח זמנים רשמי.
רגולציית הבנקאות הדיגיטלית נוגעת ישירות במונחים קרובים כמו בנקאות פתוחה, ניאו-בנק ותפקידו של המפקח על הבנקים. להעמקה על השחקנים בשוק ראו את הסקירה על הבנקים הדיגיטליים בישראל, ולהבנה איך הרפורמה משנה את התחרות ראו את המדריך המורחב על בנקאות פתוחה.
שאלות נפוצות
בנקאות פתוחה (Open Banking) מחייבת את הבנקים לשתף את נתוני חשבונכם, בהסכמתכם, עם שירותים חיצוניים דרך APIs. בפועל, זה מאפשר לאפליקציות צד שלישי לראות את כל חשבונותיכם במקום אחד, להשוות ריביות והלוואות בין בנקים, ולקבל הצעות אשראי מותאמות. המשמעות עבורכם: יותר תחרות, מחירים טובים יותר, ושירותים שלא היו אפשריים בעבר.
בנק דיגיטלי שקיבל רישיון בנקאי לפי חוק הבנקאות (רישוי) כפוף לאותם כללי פיקוח, דרישות הון ומנגנוני הגנה כמו בנק מסורתי, ומופיע תחת אותם מסמכי אסדרה של הפיקוח על הבנקים. שימו לב שבישראל אין ביטוח פיקדונות סטטוטורי לאף בנק, ותיק או דיגיטלי, ולכן זה אינו הבדל בין השניים. ההבדל הוא שאין סניפים פיזיים, והשירות מתבצע דרך אפליקציה. הבדיקה המעשית היחידה שחשוב לעשות היא אם לגוף יש רישיון בנקאי, או שהוא נותן שירותי תשלום או אשראי ברישיון אחר, כי מזה נגזר מי מפקח עליו ואילו כללים חלים.
סנדבוקס רגולטורי הוא סביבה מבוקרת שבה חברות פינטק יכולות לנסות מוצרים פיננסיים חדשניים עם קבוצת לקוחות מצומצמת, בפיקוח הרגולטור אבל בלי לעמוד בכל הדרישות הרגולטוריות המלאות. זה מאפשר חדשנות בלי לסכן את הציבור הרחב. רשות שוק ההון מפעילה סנדבוקס כזה בישראל. חברות שמצליחות בסנדבוקס מקבלות רישיון מלא ויכולות לפעול בשוק הפתוח.
בנק ישראל בוחן הנפקת שקל דיגיטלי (CBDC) כבר מספר שנים. השקל הדיגיטלי יהיה אמצעי תשלום שמהווה התחייבות של בנק ישראל עצמו, לצד השטרות והמעות, ולכן הוא שונה מהותית מקריפטו ומיתרה בארנק מסחרי. במרץ 2025 פורסם מסמך אפיון ראשוני למערכת, תקופת ההתייחסות של הציבור הסתיימה במאי 2025, ובמאי 2026 פורסם דוח התקדמות לשנת 2025. החלטת הנפקה טרם התקבלה ואין מועד רשמי להשקה לציבור.
רשות שוק ההון מחייבת כל נותן אשראי (גם חוץ-בנקאי) ברישיון ובעמידה בכללי הגנת הלווה. הכללים כוללים: גילוי מלא של עלות האשראי הכוללת לפני חתימה, איסור גביית ריבית מעל תקרה חוקית, חובת בדיקת יכולת ההחזר של הלווה, ואיסור שיטות גבייה פוגעניות. אם נתקלתם בנותן אשראי שמפר כללים, ניתן להגיש תלונה לרשות שוק ההון.
מפעיל ארנק דיגיטלי שאינו בנק פועל ברישיון של רשות שוק ההון, מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), וחוק שירותי תשלום קובע את יחסי הלקוח מולו. הכלל המעשי החשוב ביותר בחוק הוא שאי אפשר להתנות עליו אלא לטובת הלקוח, ושאחריות הלקוח לשימוש לרעה באמצעי תשלום לפני מסירת הודעה מוגבלת בסכום. בנק ישראל, מצדו, מפקח על מערכות התשלומים המבוקרות במשק, בהן מערכת זה"ב ומערכת הזיכויים, החיובים והעברות התשלומים שמפעיל מס"ב. לפני שמפקידים כסף בארנק, בדקו איזה רישיון יש למפעיל ומי הרגולטור שלו.
- בנק ישראל, מסמכי האסדרה של הפיקוח על הבנקים (תחומי האסדרה: אסדרה יציבותית, דיווח כספי, אסדרה צרכנית, ציות ואיסור הלבנת הון, רישוי, טכנולוגיה וחדשנות) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. "רישוי ופיקוח על נותני שירותים פיננסיים" gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/05/2026
- חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת(1981) main.knesset.gov.il ↗ ↩
- חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, ספר החוקים 2778 (סעיף 24: הגבלת אחריות לשימוש לרעה, 75 ש"ח בתוספת 30 ש"ח ליום ותקרה של 450 ש"ח בהודעה תוך 30 יום; סעיף 51: איסור התניה אלא לטובת הלקוח)(2019) fs.knesset.gov.il ↗ ↩
- חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021, מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת (המסגרת החוקית לבנקאות פתוחה בישראל)(2021) main.knesset.gov.il ↗ ↩
- בנק ישראל, פרויקט השקל הדיגיטלי (CBDC): מסמך אפיון ראשוני מ-3 במרץ 2025, סיום קבלת התייחסות הציבור ב-15 במאי 2025, ודוח התקדמות לשנת 2025 שפורסם ב-13 במאי 2026 boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת(2016) main.knesset.gov.il ↗ ↩
- בנק ישראל, מערכות תשלומים וסליקה: המערכות המבוקרות במשק (זה"ב ומסלקת השיקים בהפעלת בנק ישראל, מערכת הזיכויים, החיובים והעברות התשלומים בהפעלת מס"ב, ומערכות כרטיסי החיוב) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
מושגי מפתח
הפיקוח על הבנקים
יחידה בבנק ישראל שאחראית על פיקוח על כל הבנקים בישראל, בודקת יציבות, הגינות ועמידה ברגולציה.
CBDC (שקל דיגיטלי)
Central Bank Digital Currency, מטבע דיגיטלי שמונפק על ידי הבנק המרכזי. שונה מקריפטו – מגובה ומנוהל על ידי המדינה.
רישיון שירותי תשלום
רישיון שמאפשר לחברה שאינה בנק לספק שירותי תשלום, העברות כספים, ארנקים דיגיטליים וסליקה.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות