מיסוי קריפטו בישראל 2026: המדריך המלא

מיסוימיסוי קריפטו בישראל 2026: המדריך המלא

מדריך מקיף למיסוי קריפטו בישראל לשנת 2026: שיעורי מס רווחי הון, מס יסף, חובת דיווח (טופס 1301 ונספח רווח הון), כרייה, סטייקינג, DeFi, NFT, קיזוז הפסדים, חוק מילצ'אן לעולים חדשים, וגילוי מרצון 2025.

תשובה ישירה:בישראל קריפטו מסווג כ"נכס" ולא כמטבע, ולכן כל מימוש חייב במס. משקיע פרטי משלם 25% מס רווחי הון על הרווח הריאלי, כולל המרה בין מטבעות, רכישת מוצרים בקריפטו, וכל יציאה ממטבע אחד למטבע אחר. הדיווח מוגש בדוח השנתי לרשות המסים (טופס 1301) עם נספח רווח הון, גם אם אין חובת הגשת דוח אחרת.

מיסוי קריפטו הוא אחד התחומים שבהם הפער בין הציפייה של המשקיע לבין דרישות הרגולטור הוא הגדול ביותר. רבים סבורים שמטבעות וירטואליים נמצאים בשטח אפור, או שאין חובת דיווח על המרה בין מטבעות, או שהבלוקצ'יין מספק אנונימיות. אף אחת מהאמירות האלה אינה מדויקת ביחס למצב החוקי בישראל בשנת 2026. המדריך הזה פורש את התמונה המלאה: סיווג, שיעורי מס, מנגנוני דיווח, סטייקינג ו-DeFi, היבטי ביטוח לאומי, התייחסות לעולים חדשים, וטעויות נפוצות שמייקרות את חבות המס.

סיווג חוקי: למה קריפטו הוא נכס

הבסיס למיסוי קריפטו בישראל הוא חוזר רשות המסים מספר 05/2018, שפורסם בפברואר 2018 וקובע את עמדת רשות המסים על אמצעי תשלום מבוזרים.¹ החוזר מגדיר במפורש שמטבעות וירטואליים אינם מטבע ואינם מטבע חוץ לצורך פקודת מס הכנסה, אלא נכס בלתי מוחשי. ההגדרה הזו אינה ניואנס משפטי, היא מקבעת את כל ההמשך: אילו עסקאות נחשבות אירוע מס, באיזה שיעור הן ממוסות, ומי חייב בדיווח.

ב-2025 הרחיבה רשות המסים את התפיסה במסגרת נוהל גילוי מרצון חדש שהתפרסם באוגוסט 2025. הנוהל, בתוקף עד 31 באוגוסט 2026, מאפשר לבעלי נכסים דיגיטליים לא מדווחים להסדיר את חובם תוך קבלת חסינות מהליכים פליליים. הוא דורש חשיפה של כתובות הארנקים הציבוריות ויתרות הנכסים, ומשקף מדיניות אכיפה ברורה: רשות המסים אינה רואה עוד בקריפטו אזור שבו ניתן לדחות דיווח.²

ההשלכה המעשית: מי שמחזיק קריפטו ומבצע פעולה כלשהי שאינה אחזקה פסיבית, מבצע אירוע מס שצריך להיות מתועד ומדווח. מי שאינו מדווח חשוף לקנסות, ריבית, מס, ובמקרים חמורים גם להליך פלילי בגין העלמת מס.

חישוב מס רווחי הון: 25% מהרווח הריאלי

משקיע פרטי שמכר קריפטו ברווח משלם מס רווחי הון בשיעור 25% על הרווח הריאלי. רווח ריאלי הוא הרווח לאחר ניטרול אינפלציה: רווח נומינלי בשקלים, פחות מרכיב אינפלציוני שמחושב לפי שינוי מדד המחירים לצרכן בין מועד הרכישה למועד המכירה. המרכיב האינפלציוני שצבר אחרי 1 בינואר 1994 פטור ממס לחלוטין, ולכן בפועל המס מוטל רק על הרווח שמעבר לעליית המדד.

החישוב מבוצע בשקלים. אם רכשתם ביטקוין בדולרים בבורסה זרה, צריך להמיר לשקלים לפי שער יציג של בנק ישראל ביום הרכישה, ולעשות את אותה המרה ביום המכירה. ההפרש הוא הרווח לחישוב מס.

השיטה המקובלת לזיהוי האסימונים שנמכרו היא FIFO (First In, First Out): המטבעות שנקנו ראשונים נחשבים ראשונים שיוצאים. הבחירה בשיטה זו אינה אופציונלית בכל מצב, ויש להחיל אותה באופן עקבי לאורך שנים. הרשות מקבלת גם זיהוי ספציפי של אסימון מסוים אם אפשר להוכיח אותו, אך זה דורש תיעוד מדוקדק של כל UTXO או על-שרשרת.

בעל מניות מהותי בפרויקט מטבע, כלומר מי שמחזיק 10% או יותר מההיצע במנגנון שמסווג כפרויקט עם מבנה הוני, חשוף לשיעור מס גבוה יותר של 30% במקום 25%. במציאות זה רלוונטי בעיקר ליזמי פרויקטים, ולא למשקיעי קמעונאות.

משמעות מעשית: משקיע פרטי שמכר ביטקוין ברווח של 800,000 ש"ח, ואין לו הכנסות אחרות, ישלם 25% מס על כל הרווח, פלוס מס יסף של 3% על החלק עד 721,560 ש"ח ו-5% על החלק שמעבר. סך חבות המס לפני קיזוזים תחצה 27% על חלק מהרווח. תכנון מס נכון, פיזור מימוש על פני שנות מס, וניצול הפסדים יכולים להוריד משמעותית את התוצאה.

משקיע פרטי או סוחר: ההבחנה הקריטית

רשות המסים מבחינה בין שתי קטגוריות. משקיע פרטי משלם 25% על רווח הון. סוחר שפעילותו מגיעה לסיווג של עסק משלם מס שולי לפי מדרגות מס הכנסה, החל ב-31% ועד 50% במדרגה העליונה, פלוס ביטוח לאומי ומס בריאות. אין כלל חד-משמעי, רק מבחנים מצטברים שכוללים תדירות עסקאות, היקף, תקופת אחזקה, מימון בחוב או מינוף, ידע מקצועי, ותלות הכלכלית של המשקיע בפעילות.

• תדירות וכמות עסקאות: מאות עסקאות בשנה במחזורים גבוהים יסיטו את הסיווג לעבר עסק.
• תקופת אחזקה: מסחר יומי או אחזקה של ימים בודדים מצביע על אופי עסקי. אחזקה של חודשים או שנים מצביעה על השקעה.
• שימוש במינוף ובנגזרים: מסחר בחוזים עתידיים, אופציות, או קונטרקטים ממונפים נוטה לסיווג עסקי.
• ידע מקצועי וזמן השקעה: אנליזה טכנית יומית, אוטומציה, אלגו טריידינג, או ניהול הפעילות כעיסוק מרכזי הם סימנים לעסק.
• היקף מול מקורות הכנסה אחרים: כשרוב ההכנסה מגיעה מהמסחר בקריפטו, הסיכוי להיחשב כעוסק עולה.

מי שמסווג כעוסק חייב לפתוח תיק במע"מ ובביטוח לאומי, להגיש דוחות תקופתיים, לשלם מקדמות מס, ולשלם דמי ביטוח לאומי על ההכנסה החייבת. התעריפים המצטברים, מס שולי פלוס ביטוח לאומי, עלולים להגיע לקרוב ל-60% מהרווח השנתי. רוב המשקיעים הפרטיים אינם מגיעים לסיווג זה, אבל מי שעובר את הסף בלי לדעת מסתכן בהליכים אזרחיים ופליליים. הצורך בייעוץ מקצועי קודם להגדלת ההיקף הוא קריטי.

כריית מטבעות וסטייקינג

כרייה (Mining) ממוסה בישראל כהכנסה רגילה, לא כרווח הון. עמדת רשות המסים, כפי שהיא מנוסחת בחוזר 05/2018, היא שכרייה מהווה פעילות שמכילה אופי עסקי כברירת מחדל: השקעה בציוד, צריכת חשמל, וייצור הכנסה שיטתית. הכנסה מכרייה ממוסה לפי מדרגות מס הכנסה רגילות, פלוס דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ופותחת חובת רישום כעוסק במע"מ אם המחזור עובר את הסף.

השווי שבו מדווחת ההכנסה הוא השווי הוגן בשקלים במועד הקבלה של האסימון לארנק. אם בשלב מאוחר יותר האסימון נמכר ברווח או בהפסד, אירוע המס השני הוא רווח או הפסד הון, שמחושב מההפרש בין מחיר המכירה לבין השווי שכבר דווח כהכנסה. כלומר, יש שני אירועי מס נפרדים: ההכנסה במועד הכרייה, וההון במועד המכירה.

סטייקינג (Staking) מתפקד באופן דומה. תגמולי סטייקינג שמתקבלים על אחזקה של אסימונים בפרוטוקול Proof-of-Stake נחשבים הכנסה במועד הקבלה לפי השווי באותו רגע. אחרי הקבלה, מהלך שוק על אותם אסימונים יוצר רווח או הפסד הון נפרד. עמדת הרשות אינה מבחינה כיום בין מסטייקינג ישיר (הרצת ולידטור משלכם) לבין סטייקינג דרך פלטפורמה מרוכזת או ליקוויד סטייקינג, אך ההשלכות לביטוח לאומי שונות אם הפעילות מסווגת כעסק.

DeFi, NFT, ו-Airdrops

החקיקה הישראלית טרם התעדכנה ספציפית לעידן ה-DeFi, ולכן רשות המסים מחילה על פעילויות אלה את העקרונות הקיימים בחוזר 05/2018 ובפקודת מס הכנסה. כל פעולת on-chain שמשנה את אחזקת הנכס, כולל החלפת אסימון אחד באחר בתוך פרוטוקול דצנטרלי, היא אירוע מס שמטופל כמכירה ורכישה.

• החלפת אסימונים ב-DEX: Swap בין USDC ל-ETH ב-Uniswap הוא מכירה של USDC ורכישה של ETH, בדיוק כמו בבורסה מרוכזת. רווח הון ממומש על ההפרש מול עלות USDC המקורית.
• אספקת נזילות (Liquidity Provision): הפקדת זוג אסימונים לבריכת נזילות וקבלת אסימוני LP נחשבת כעסקה. תגמולים שמתקבלים מתוך הבריכה הם הכנסה במועד הקבלה.
• Yield Farming: תגמולים מ-staking של אסימוני LP בפרוטוקול נוסף הם הכנסה רגילה, גם כשהם מתקבלים באסימון תנודתי.
• Airdrops: קבלת אסימונים חינם נחשבת הכנסה במועד הקבלה לפי שווי שוק. מכירה לאחר מכן יוצרת רווח או הפסד הון מעל בסיס הכניסה.
• NFT: מכירת NFT בידי משקיע פרטי ממוסה כרווח הון. יוצר NFT שמוכר את היצירה הראשונית ממוסה בדרך כלל כהכנסה מעסק או ממקצוע. תמלוגים מהדורות שניוניות הם הכנסה רגילה.
• אופ'קודים מורכבים: מינטינג, שריפה, גישור בין רשתות (bridging), ופעולות עטיפה (wrapping) מטופלים לפי המהות הכלכלית. עטיפת ETH ל-WETH ברוב המקרים אינה מימוש, אך גישור בין רשתות עם שינוי מהותי כן.

בהיעדר נחיות מפורשות, הקושי המעשי הוא שלעיתים אין דרך פשוטה לקבוע בוודאות מה השווי בשקלים ברגע שאסימון התקבל, במיוחד כשמדובר במטבעות בנפח מסחר נמוך. עמדת רשות המסים בעבודה אדמיניסטרטיבית היא לקבל אומדנים סבירים מבוססי מקורות מסחר זמינים, אך התיעוד חייב להיות עקבי. כלי תיעוד אוטומטיים כמו Koinly או CoinTracker מספקים גישה זו, אך תמיד יש לבדוק את הסיווגים שהם מציעים, במיוחד באירועי DeFi מורכבים.

דיווח: טופס 1301, נספח רווח הון, ולוחות זמנים

הדיווח מתבצע בדוח שנתי, טופס 1301, שמוגש לרשות המסים. בחלק הכללי של הטופס יש לסמן שבשנת המס הייתה הכנסה ממימוש מטבעות וירטואליים, כולל המרה למטבעות אחרים. הרווחים וההפסדים עצמם מדווחים בנספח רווח הון, לרוב טופס 1322 (נספח ג') שמוצמד לדוח השנתי.⁵ סוחרים מסווגים כעוסקים מדווחים את ההכנסה כהכנסה מעסק, בקוד מקצוע מתאים, ולא בנספח רווח הון.

חובת ההגשה: יחיד שאינו חייב להגיש דוח שנתי בדרך כלל (שכיר עם הכנסה אחת תחת התקרה) הופך לחייב הגשה אם היה לו רווח הון מקריפטו. אין הקלה של פטור מדיווח ברגע שיש מימוש. המועד הרגיל להגשה הוא 30 באפריל בשנה שאחרי שנת המס, עם דחיות אפשריות עד יוני ליחידים שמייצגים על ידי רואה חשבון או יועץ מס.

בנוסף לדיווח השנתי, יש מנגנון תשלום מקדמה תוך 30 יום מהמימוש על רווחים מהותיים. בפועל, רוב משקיעי הקמעונאות מסיימים את החוב בדיווח השנתי, אבל מי שמומש רווחים גדולים מאוד באמצע השנה חשוב שיבדוק עם רואה חשבון אם נדרשת מקדמה.

קיזוז הפסדים ותכנון מס

הפסדי הון מקריפטו ניתנים לקיזוז כנגד רווחי הון מנכסים אחרים, כולל מניות, אג"ח, ונדל"ן מניב. הקיזוז מותר באותה שנת מס. עודף הפסד שלא נוצל ניתן להעביר לשנים הבאות ללא הגבלת זמן. תנאי הכרחי: ההפסד חייב להיות ממומש, כלומר העסקה הושלמה במכירה בפועל, ולא רק ירידת ערך על נייר.

בישראל אין כלל wash sale (מכירה רוחצת) כפי שיש בארה"ב. כלומר, אפשר למכור אסימון בהפסד, להכיר בהפסד למס, ולרכוש מחדש את אותו אסימון מיד לאחר מכן בלי לפגוע בהכרה. זה מאפשר תכנון Tax Loss Harvesting אגרסיבי שאינו זמין למשקיע אמריקאי. עם זאת, אם רשות המסים תזהה דפוס של מכירות שנעשו אך ורק לצורכי מס, היא רשאית לבחון אם מדובר בעסקה מלאכותית. תיעוד המניע ההשקעתי, כולל הצדקה כלכלית של הרכישה החוזרת, מצמצם את הסיכון.

אסטרטגיות תכנון נוספות שמשקיעים פרטיים יכולים לשקול בלי להידרש לסיווג כעוסק:

• פיזור מימושים על פני שנות מס: מימוש חלקי בכל שנה כדי להישאר מתחת לתקרת מס יסף ולחסוך 2% עד 5%.
• תיאום עם הפסדים פתוחים: לפני סוף השנה, סקירת תיק קריפטו ומימוש פוזיציות הפסד שיכולות לקזז רווחים ממומשים בענף אחר.
• שימוש בקרן השתלמות: הפקדה לקרן השתלמות מקטינה הכנסה חייבת ומפחיתה את סף מס יסף.
• תרומה במטבע (קריפטו לעמותות): תרומה ישירה של אסימון ערכי לעמותה מאושרת סעיף 46 יכולה להעביר את ההכנסה תוך הימנעות ממיסוי על העלייה. נדרשת בדיקת ההכרה הספציפית של העמותה.

עולים חדשים ותושבים חוזרים: סעיף 14 וחוק מילצ'אן

סעיף 14 לפקודת מס הכנסה, שלעיתים מכונה "חוק מילצ'אן", מעניק לעולה חדש או לתושב חוזר ותיק פטור ממס למשך עשר שנים על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל. הפטור חל על הכנסות פסיביות (ריבית, דיבידנד, רווחי הון) ועל הכנסות פעילות מחוץ לישראל. השאלה המעניינת ביחס לקריפטו: האם הכנסות מקריפטו נחשבות "מחוץ לישראל" לצורך הפטור.

העמדה המקובלת היא שרווח ממכירת אסימונים שנרכשו ומוחזקים מחוץ לישראל (בבורסה זרה או בארנק עצמי) אצל עולה חדש בתקופת הפטור עשוי להיכלל בפטור הזכאות לעשר שנים. עם זאת, רשות המסים אינה רואה במטבעות וירטואליים מטבע חוץ, ולכן יחס זה אינו אוטומטי. ככל שהפעילות עוברת דרך בורסה ישראלית, ארנק שמנוהל על ידי גורם ישראלי, או מקושרת לקרקע ישראלית בכל אופן אחר, הפטור עלול להידחות.⁷

עבור משקיעים אזרחי ארה"ב שגם תושבי ישראל, יש שכבה נוספת. ההסכם בין ארה"ב לישראל למניעת כפל מס לא מתייחס ספציפית לקריפטו, ולכן אזרח אמריקאי עדיין חייב לדווח ל-IRS על כל מימוש לפי כללי FATCA, ובמקביל לרשות המסים בישראל. במצבים כאלה, מס שהוטל בישראל יכול להיזקף כזיכוי מס זר ב-IRS, אך הניווט דורש תיאום עם איש מקצוע שמכיר את שתי המערכות.

תיעוד ורישום: מה לשמור

תיעוד טוב הוא הבסיס לכל תיק מס תקין. רשות המסים יכולה לבקש פירוט מקיף של עסקאות, ועל הנישום להוכיח את עלות הבסיס של כל אסימון. דרישות התיעוד המומלצות כוללות:

• ייצוא CSV מלא של היסטוריית עסקאות מכל בורסה (Binance, Coinbase, Bits of Gold, Bit וכל פלטפורמה נוספת), כולל הפקדות, משיכות, ועמלות.
• רישום של מזהי עסקה (TXID) על-שרשרת לכל העברה, אם הפעילות מתבצעת מארנק עצמי. אלה משמשים כראיה אוקובלת לרצף הבעלות.
• שערי המרה יומיים בין שקל למטבעות הזרים בכל יום עסקה. בנק ישראל מפרסם שערים יציגים יומיים בדף הבית של אתר הבנק.
• הוכחה לכניסה לשקלים: דפי בנק שמראים את ההפקדה לבורסה ואת המשיכה ממנה. גם כדי להוכיח שמקור הכספים אינו עסקי, וגם להוכחת רצף לרשויות נגד הלבנת הון.
• תיעוד של אסימונים שהתקבלו מאיירדרופ, הארדפורק, סטייקינג, או כרייה, כולל שווי שוק במועד הקבלה והמקור.
• ארכוב של מסמכי KYC ומכתבי בנק שעשויים להיות נחוצים אם רשות המסים מבקשת לזהות את הצדדים לעסקה.

חובת השמירה היא לפחות שבע שנים מסיום שנת המס שאליה מתייחסים המסמכים, ולעיתים יותר אם יש אירוע פתוח. שמירה דיגיטלית מקובלת, ובלבד שאיכות הקריאה נשמרת ושיש גיבוי.

טעויות נפוצות שמייקרות את חבות המס

• הנחה שהמרה בין מטבעות אינה אירוע מס: הטעות הנפוצה ביותר. החלפת BTC ב-ETH היא מכירה לכל דבר. מי שעשה מאות החלפות צריך לחשב רווח/הפסד בכל אחת.
• שכחת הכנסה מסטייקינג ומאיירדרופ: תגמולים שמתקבלים בכמויות קטנות לאורך השנה מצטברים לסכומים משמעותיים, וכולם הכנסה חייבת.
• אי-דיווח על מסחר בבורסה זרה:משקיעים שמסתמכים על "זה לא בישראל" מבלבלים בין מקור פעילות לבין מקום תושבות. תושב ישראל חייב במס על הכנסה ממקור עולמי.
• שימוש ב-DeFi בלי תיעוד: אינטראקציה עם פרוטוקולים מורכבים יוצרת אירועי מס שמערכות אוטומטיות לא תמיד מסווגות נכון. בדיקה אישית של דוח Koinly או דומה היא חובה.
• מיזוג של פעילות פרטית ועסקית באותו ארנק: אם עברתם מסיווג של משקיע לעוסק, הפרדה בין הפעילויות בארנקים שונים מקלה על דיווח נפרד.
• איחור בדיווח של רווחים גדולים: מימוש בקיץ עם דיווח באפריל הבא יכול לגרור ריבית והצמדה אם נדרשה מקדמה. בעסקאות מהותיות, יש לבדוק חיוב מקדמה תוך 30 יום.
• הסתמכות על אנונימיות:בלוקצ'יין הוא רישום ציבורי. ניתוח כתובות וקישורן לזהות אמיתית הוא טכניקה מבוססת שרשויות מס משתמשות בה. מי שלא דיווח חשוף לחשיפה רטרואקטיבית בכל עת.

שאלות נפוצות

האם המרה בין מטבעות וירטואליים חייבת במס בישראל?

כן. החלפת ביטקוין באיתריום, USDC ב-ETH, או כל אסימון אחר באסימון אחר נחשבת כמכירה של הראשון ורכישה של השני. רווח הון מחושב על ההפרש בין מחיר הקנייה המקורי של האסימון הנמכר לבין שוויו במועד ההמרה. זה אחד הכשלים הנפוצים ביותר במשקיעי קמעונאות.

מהו שיעור מס רווחי הון על קריפטו ב-2026?

משקיע פרטי משלם 25% מס רווחי הון על הרווח הריאלי. בעל מניות מהותי משלם 30%. בנוסף, יחיד עם הכנסות הוניות שעוברות 721,560 ש"ח לשנה משלם מס יסף בשיעור 3% או 5% (במדרגה העליונה). סוחר שמסווג כעוסק משלם מס שולי שיכול להגיע ל-50%, פלוס דמי ביטוח לאומי.

האם אני חייב לדווח אם לא הרווחתי?

אם מימשתם פוזיציה בהפסד, יש יתרון משמעותי בדיווח: ההפסד יוכר ויתקזז כנגד רווחים בשנים הבאות. אי-דיווח על הפסד פירושו ויתור על קיזוז עתידי. גם כשאין רווח ואין הפסד מהותי, אם בוצעו עסקאות מהותיות יש חובת סימון בדוח השנתי. בפעילות זניחה בלבד, ההמלצה לשמור תיעוד גם אם לא דיווחתם, לכל מקרה.

מה ההבדל בין משקיע לסוחר לצורכי מס?

משקיע פרטי משלם 25% רווחי הון, ואינו חייב בביטוח לאומי על הרווח. סוחר מסווג כעוסק משלם מס לפי מדרגות (עד 50%) פלוס ביטוח לאומי ומס בריאות. הסיווג מבוסס על תדירות עסקאות, היקף, שימוש במינוף, ידע מקצועי, ותלות הכלכלית. אין סף מספרי חד, אבל יותר מכמה מאות עסקאות בשנה ומחזורים גבוהים מסיטים את המאזן. ייעוץ מקצועי הוא חובה לפני הגדלת היקף.

איך מדווחים על הכנסה מסטייקינג?

תגמולי סטייקינג הם הכנסה רגילה לפי שווי שוק במועד הקבלה. הם מדווחים בדוח השנתי ומחושבים לפי מדרגות מס הכנסה. אם בהמשך נמכרו האסימונים שהתקבלו, רווח או הפסד הון מחושב על בסיס השווי ההיסטורי שכבר דווח. יש שני אירועי מס: הכנסה ראשונית (במועד הקבלה) ורווח/הפסד הון (במועד המכירה). אם פעילות הסטייקינג מסווגת כעסק, יש להוסיף ביטוח לאומי.

האם רשות המסים יודעת על העסקאות שלי?

כן, ברוב המקרים. בורסות ישראליות (Bits of Gold, Bit) מעבירות מידע על עסקאות שעוברות סף של 50,000 דולר ב-12 חודש. בנקים מסמנים העברות מבורסות קריפטו ועלולים לבקש הסבר. במנגנון CRS, רשויות מס במעל 110 מדינות מחליפות מידע אוטומטית על חשבונות פיננסיים זרים. ב-2025 פורסמה מסגרת CARF שמרחיבה את החילופים גם לבורסות קריפטו זרות. בלוקצ'יין הוא רישום ציבורי שניתן לניתוח מתקדם.

מה הדדליין להגשת דוח שנתי לקריפטו?

המועד הרגיל הוא 30 באפריל בשנה שאחרי שנת המס. נישום שמיוצג על ידי רואה חשבון או יועץ מס יכול לבקש דחייה עד יוני (לעיתים אוגוסט). על מימושים מהותיים באמצע השנה ייתכן שתידרש מקדמת מס תוך 30 יום מהמימוש, בנוסף לדוח השנתי.

האם עולה חדש פטור ממס על קריפטו?

סעיף 14 לפקודת מס הכנסה (חוק מילצ'אן) מעניק פטור של עשר שנים על הכנסות מחוץ לישראל לעולה חדש או תושב חוזר ותיק. ככל שאסימוני קריפטו נרכשו ומוחזקים מחוץ לישראל, רווח עשוי להיכלל בפטור. עם זאת, מאחר שקריפטו אינו מטבע חוץ, היחס אינו אוטומטי, וכל מקרה דורש בחינה פרטנית. עולים חדשים שעשו עלייה אחרי 5 בנובמבר 2025 חייבים בחשיפה גלובלית מלאה של נכסים בחו"ל בדוחות מס שנתיים גם בתקופת הפטור.

מה ההבדל בין מס יסף 3% למס יסף 5%?

החל מ-2026, מס יסף על הכנסות הוניות מבוצע בשתי מדרגות. על הכנסה בין 0 ל-721,560 ש"ח לשנה לא חל מס יסף. על הכנסה הונית בין 721,561 לסף השני (כפי שמתעדכן בהוראות הביצוע) חל מס יסף בשיעור 3%. על החלק שמעבר חל שיעור 5%. אלה תוספות מעבר ל-25% רווחי הון הרגילים. חשוב לציין שהתקרה הוקפאה לשנים 2025 עד 2027 ולא תתעדכן לפי האינפלציה בשלוש השנים האלה.

איך מקזזים הפסדים מקריפטו?

הפסד הון ממומש מקריפטו מקזז רווחי הון מנכסים אחרים באותה שנת מס: מניות, אג"ח, נדל"ן מניב, ועוד. עודף שלא נוצל מועבר לשנים הבאות ללא הגבלת זמן. בישראל אין כלל wash sale, ולכן מותר לרכוש מחדש את אותו אסימון מיד אחרי המכירה. תיעוד המניע ההשקעתי, מעבר לשיקולי מס, מחזק את ההכרה.

האם ה-NFT שלי חייב במס?

כן, אם נמכר ברווח. NFT נחשב נכס בלתי מוחשי בדומה לקריפטו. משקיע פרטי שמוכר NFT ברווח מחויב ב-25% רווח הון. יוצר NFT שמוכר את היצירה הראשונית ממוסה בדרך כלל כהכנסה מעסק או ממקצוע, לפי מדרגות מס הכנסה רגילות. תמלוגים מהדורות שניוניות הם הכנסה רגילה במועד הקבלה.

מה זה גילוי מרצון לקריפטו?

רשות המסים פרסמה באוגוסט 2025 נוהל גילוי מרצון חדש שתקף עד 31 באוגוסט 2026. הנוהל מאפשר לבעלי נכסים דיגיטליים לא מדווחים להסדיר את חובם תוך קבלת חסינות מהליכים פליליים. נדרשת חשיפה של כתובות הארנקים הציבוריות, יתרות, ופירוט עסקאות. מי שטרם דיווח על אחזקות משמעותיות, ובמיוחד מי שהשקיע בשוק העולה של 2017 או 2021, צריך לבחון אם הנוהל מתאים לו לפני סוף 2026.