מה חשוב לדעת
- מס רווח הון על מרבית ניירות הערך (מניות, קרנות סל, קרנות נאמנות ואג"ח צמודות) הוא 25% על הרווח הריאלי בלבד, כלומר הרווח שמעבר לעליית המדד בתקופת ההחזקה.
- על אפיקים שקליים לא צמודים (אג"ח ממשלתי לא צמוד, מק"מ וקרנות כספיות) חל מס מופחת של 15%, אך הוא נגבה מכלל הרווח הנומינלי, ללא התחשבות באינפלציה.
- חובת תשלום המס נוצרת רק ברגע המכירה (אירוע מס); כל עוד הרווח קיים "על הנייר" ולא מימשתם אותו, אין חיוב במס.
- קיזוז הפסדים מאפשר לקזז הפסד מול רווח באותה שנה, ומגן המס שנוצר ניתן לגרור לשנים הבאות באמצעות הגשת דוח שנתי.
- ברוקר ישראלי מנכה מס במקור ומקזז הפסדים אוטומטית, בעוד ברוקר זר מעביר את הרווח ברוטו ומחייב הגשת דוח שנתי ותשלום מס אקטיבי.


מבוא למיסוי שוק ההון למתחילים בישראל: מס רווח הון מוסבר בפשטות - מתי משלמים, כמה (25% ריאלי), ואיך הפסדים חוסכים כסף. מדריך בסיסי למשקיע מתחיל בבורסה.
מזל טוב! השקעתם בחוכמה, המניות עלו, והתיק שלכם מורווח. עכשיו מגיע השלב להכיר את השותף השקט שלכם: מדינת ישראל (רשות המיסים). בניגוד למס הכנסה שיורד לכם אוטומטית מתלוש המשכורת כל חודש, מיסוי על שוק ההון עובד בצורה שונה לחלוטין, ואם מבינים את הכללים – הוא עובד בעיקר לטובתכם.
מהם שני שיעורי המס המרכזיים בשוק ההון?
מיסוי רווחי הון למשקיע פרטי בישראל נחלק לשני שיעורים עיקריים, בהתאם לאופי הנכס (האם הוא מגן עליכם מאינפלציה או לא):
25% מס על הרווח הריאלי (Real Capital Gains Tax)
זהו המס הנפוץ ביותר, והוא חל על מרבית ניירות הערך שתפגשו: מניות בארץ ובחו"ל, קרנות סל (ETFs), קרנות נאמנות, ואג"ח צמודות למדד.1 היתרון העצום כאן הוא שהחוק הישראלי ממסה רק את הרווח הריאלי – כלומר, הרווח שנוצר מעבר לעליית המדד (האינפלציה) בתקופה שבה החזקתם בנייר.
15% מס על הרווח הנומינלי (Nominal Capital Gains Tax)
שיעור מס מופחת זה חל על אפיקים שקליים שאינם צמודים למדד המחירים לצרכן: אג"ח ממשלתי לא צמוד ("שחר"), מק"מ, וקרנות כספיות שקליות.2 מכיוון שהאפיק הזה חשוף מראש לשחיקה אינפלציונית, המחוקק "מפצה" את המשקיע וגובה רק 15% מס, אך המס חל על כלל הרווח (הנומינלי), ללא התחשבות באינפלציה.
דוגמה מעשית: איך המדינה מוותרת לכם על מס האינפלציה?
נניח שהשקעתם 1,000 ₪ (כ-$270 USD) במניה. אחרי שנה, המניה עלתה ל-1,100 ₪ (רווח של 100 ₪). במהלך אותה שנה, האינפלציה בישראל עמדה על 3%.
- חישוב האינפלציה: ה-1,000 ₪ שלכם נשחקו ב-3%, כלומר כעת נדרשים 1,030 ₪ רק כדי לשמור על כוח הקנייה המקורי. זהו "סכום אינפלציוני פטור ממס".
- הרווח הריאלי: הרווח הכולל (100 ₪) פחות החלק האינפלציוני (30 ₪) = 70 ₪ רווח ריאלי.
- תשלום המס: המדינה תגבה 25% אך ורק מה-70 ₪. כלומר, תשלמו 17.5 ₪ מס (במקום 25 ₪ אם המס היה נומינלי).
שני שיעורי המס זה מול זה
הטבלה הבאה מסכמת את ההבדל המהותי בין שני המסלולים: מה בדיוק ממוסה, על אילו אפיקים כל שיעור חל, ואיך האינפלציה משפיעה על הסכום שתשלמו בפועל.
| היבט | מס 25% (רווח ריאלי) | מס 15% (רווח נומינלי) |
|---|---|---|
| על מה מוטל המס | רק על הרווח שמעבר לעליית המדד (ריאלי) | על כלל הרווח, ללא ניכוי אינפלציה (נומינלי) |
| אפיקים אופייניים | מניות, קרנות סל, קרנות נאמנות, אג"ח צמוד מדד | אג"ח ממשלתי לא צמוד ("שחר"), מק"מ, קרנות כספיות שקליות |
| הגנה מפני אינפלציה | מובנית באפיק, ולכן החלק האינפלציוני פטור ממס | אין הגנה מובנית; המחוקק "מפצה" בשיעור מס נמוך יותר |
| מי משלם יותר בפועל | בסביבת אינפלציה גבוהה, לרוב פחות מס אפקטיבי על הרווח | כשהאינפלציה גבוהה, המס הנומינלי נוגס גם בשחיקת הכסף |
מתי בכלל משלמים מס? (סוד "אירוע המס")
זהו אולי היתרון הכלכלי הגדול ביותר של שוק ההון לעומת נדל"ן או עבודה כשכיר. כל עוד לא לחצתם על כפתור ה"מכור" באפליקציה – אתם לא חייבים שקל לרשות המיסים.
גם אם קניתם מניה שהכפילה את ערכה ב-1,000% והתיק שלכם מורווח במיליוני שקלים "על הנייר", מבחינת מס הכנסה לא קרה כלום. חובת תשלום המס נוצרת אך ורק ברגע המכירה (Realization). הרגע הזה נקרא "אירוע מס" (Tax Event).
דחיית אירוע המס היא כלי נשק פסיבי עוצמתי. היא מאפשרת לכל הכסף שלכם (כולל החלק שבסוף ילך למס) להישאר מושקע ולהמשיך לייצר עבורכם ריבית דריבית לאורך עשרות שנים.
איך עובדים מגן מס (Tax Shield) וקיזוז הפסדים?
כולנו מרוויחים, אבל בשוק ההון גם מפסידים. החדשות הטובות הן שרשות המיסים "משתתפת" איתכם בהפסדים.
אם מכרתם מניה אחת ברווח של 1,000 ₪, ומניה אחרת בהפסד של 1,000 ₪ (באותה שנת מס) – הרווח הכולל שלכם לצורכי מס הוא אפס, ולכן לא תשלמו מס כלל. המנגנון הזה נקרא קיזוז הפסדים (Tax Loss Harvesting).3
אם הברוקר כבר ניכה לכם מס על רווח שעשיתם בינואר, ואז בדצמבר מכרתם מניה אחרת בהפסד – המערכת תייצר לכם "מגן מס" ותזכה את חשבונכם בכסף שכבר שילמתם. מגן מס הוא למעשה נכס לכל דבר, וניתן לגרור אותו לשנים הבאות (אם מגישים דוח למס הכנסה).
הערה חשובה: ברוקר ישראלי מול ברוקר זר (ומיסוי אזרחי ארה"ב)
- ברוקר ישראלי: מתפקד כ"מנכה מס במקור". הוא מחשב עבורכם את המסים, מקזז הפסדים אוטומטית ומעביר את החלק של המדינה. אתם מקבלים את רווח הנטו, שגר ושכח.
- ברוקר זר: לא מנכה מס למדינת ישראל. אתם מקבלים את הרווח ברוטו, וחייבים להגיש דוח שנתי (טופס 1301) ולשלם את המס אקטיבית.
- אזרחי ארה"ב (Dual Citizens): חשופים למיסוי אמריקאי (IRS) בנוסף לישראלי. אזרחים אמריקאים חייבים להיזהר מהשקעה בקרנות נאמנות ו-ETFs ישראליים או אירופאיים (נחשבים כ-PFIC בעיני האמריקאים וגוררים קנסות מס דרקוניים). עבורם, לרוב עדיף להשקיע בקרנות שמאוגדות בארה"ב דרך ברוקר זר.
מהן 4 האסטרטגיות החוקיות לחיסכון במס?
- אל תפריעו לכדור השלג (Buy, Hold, and Don't Sell):האסטרטגיה הפשוטה ביותר. כל עוד לא מכרתם, לא יצרתם אירוע מס. תנו למניות ולקרנות שלכם לצמוח ברצף לאורך שנים. קנייה ומכירה תכופה ("טריידינג") חותכת אחוזים ניכרים מהתיק רק בגלל תשלום מס מוקדם מדי.
- "ניקוי אורוות" בסוף שנה (Tax Loss Harvesting):לקראת סוף חודש דצמבר, עברו על התיק שלכם. אם יש לכם מניות שמופסדות "על הנייר" ואתם לא מאמינים בהן יותר, מכרו אותן. המכירה תייצר לכם מגן מס שתוכלו לקזז מול רווחים שמימשתם באותה שנה, או לשמור לקיזוז מול רווחים בשנים הבאות.
- מיקום נכסים חכם (Asset Location):יש לכם קרן השתלמות (פטורה ממס) וגם חשבון מסחר רגיל החייב במס? השתמשו בקרן ההשתלמות כדי להחזיק נכסים שמחלקים ריבית גבוהה או דיבידנדים (שממוסים תדיר), ובחשבון החייב במס החזיקו קרנות סל של מדדי מניות רחבים, שם אתם שולטים מתי למכור ולשלם את המס.
- ה"טריק" האירי (Irish-Domiciled ETFs):משקיע ישראלי שמחזיק קרן סל שמאוגדת בארה"ב סופג ניכוי מס אמריקאי במקור על כל דיבידנד שהקרן מחלקת, בשיעור 25% מכוח אמנת המס ישראל-ארה"ב (30% אם לא הוגש טופס W-8BEN לברוקר).5 קרן סל שעוקבת אחרי אותו מדד אך מאוגדת באירלנד חוסה תחת אמנת המס שבין אירלנד לארה"ב, שמפחיתה את הניכוי בתוך הקרן ל-15%.6 מה שקובע כאן הוא מדינת ההתאגדות, לא מסגרת ה-UCITS: UCITS היא רגולציה אירופית שקרנות ממדינות שונות פועלות תחתיה, וקרן UCITS שמאוגדת מחוץ לאירלנד אינה מקבלת בהכרח את אותו שיעור ניכוי. רוב הקרנות האיריות נסחרות בבורסות אירופיות, וחלקן רשומות גם למסחר בבורסה בתל אביב. יתרה מכך, רבות מהקרנות האיריות הן "צוברות" (Accumulating): הן משקיעות את הדיבידנד מחדש בתוך הקרן, מה שדוחה את תשלום המס הישראלי עד ליום מכירת הקרן כולה.
בדקו את עצמכם
בדיקת ידע
מכרתם מניה ברווח לאחר שנתיים, ובתקופה הזו היה מדד חיובי (אינפלציה). על מה יחושב מס רווח ההון של 25%?
חשבו מה ההבדל בין רווח ריאלי לרווח נומינלי, ומדוע החוק מבחין ביניהם.
מושגי מפתח
שחיקת כוח הקנייה של הכסף לאורך זמן. בשוק ההון היא הקו המפריד בין רווח ריאלי לרווח נומינלי, וקובעת איזה חלק מהרווח בכלל ממוסה.
שיעור הדיבידנד ביחס למחיר הנייר. דיבידנד ממוסה בעת חלוקתו, ולכן הוא במרכז שיקולי המס של קרנות "צוברות" מול קרנות "מחלקות".
כלי השקעה מנוהל המחזיק סל ניירות ערך. רווחים ממנה נכנסים למסלול 25% על הרווח הריאלי, כמו רוב ניירות הערך.
אחזקה מתמשכת של נכסים לאורך שנים. דחיית אירוע המס משאירה גם את החלק שיילך למס מושקע וממשיך לצבור ריבית דריבית.
שאלות נפוצות
בישראל למשקיע פרטי יש שני שיעורי מס מרכזיים בשוק ההון: 25% מס על הרווח הריאלי (הרווח שמעבר לעליית המדד) על מרבית ניירות הערך, כלומר מניות בארץ ובחו"ל, קרנות סל (ETF), קרנות נאמנות ואג"ח צמודות מדד; ו-15% מס על הרווח הנומינלי (כלל הרווח, ללא התחשבות באינפלציה) על אפיקים שקליים לא צמודים, כלומר אג"ח ממשלתי לא צמוד ("שחר"), מק"מ וקרנות כספיות שקליות. חובת המס נוצרת רק ברגע המכירה ("אירוע מס"), וכל עוד הרווח קיים "על הנייר" בלבד אין מה לשלם.
על מרבית ניירות הערך, כלומר מניות בארץ ובחו"ל, קרנות סל (ETF), קרנות נאמנות ואג"ח צמודות מדד, חל מס רווח הון של 25%, אך הוא חל רק על הרווח הריאלי. כלומר, המדינה ממסה רק את הרווח שנוצר מעבר לעליית המדד (האינפלציה) בתקופה שבה החזקתם בנייר, והחלק האינפלציוני פטור ממס.
מס של 25% חל על הרווח הריאלי באפיקים שמגנים מפני אינפלציה (מניות, קרנות סל, קרנות נאמנות, אג"ח צמודות מדד), ומחושב רק על הרווח שמעבר לעליית המדד. מס מופחת של 15% חל על אפיקים שקליים לא צמודים, כמו אג"ח ממשלתי לא צמוד ("שחר"), מק"מ וקרנות כספיות שקליות. מכיוון שאפיקים אלה חשופים מראש לשחיקה אינפלציונית, המחוקק גובה רק 15%, אך המס חל על כלל הרווח הנומינלי, ללא התחשבות באינפלציה.
חובת תשלום המס נוצרת אך ורק ברגע המכירה, רגע שנקרא "אירוע מס" (Realization). כל עוד לא מכרתם, אתם לא חייבים שקל לרשות המיסים, גם אם התיק מורווח במיליוני שקלים "על הנייר". דחיית אירוע המס מאפשרת לכל הכסף, כולל החלק שבסוף ילך למס, להישאר מושקע ולהמשיך לייצר ריבית דריבית לאורך שנים.
אם מכרתם נייר אחד ברווח של 1,000 ש"ח ונייר אחר בהפסד של 1,000 ש"ח באותה שנת מס, הרווח הכולל לצורכי מס הוא אפס ולא תשלמו מס כלל. מנגנון זה נקרא קיזוז הפסדים. אם הברוקר כבר ניכה מס על רווח קודם ואז מכרתם בהפסד, נוצר "מגן מס" שמזכה את חשבונכם בכסף ששולם. מגן מס הוא נכס לכל דבר, וניתן לגרור אותו לשנים הבאות אם מגישים דוח שנתי למס הכנסה.
ברוקר ישראלי מתפקד כמנכה מס במקור: הוא מחשב עבורכם את המסים, מקזז הפסדים אוטומטית, ומעביר את החלק של המדינה, כך שאתם מקבלים את רווח הנטו "שגר ושכח". ברוקר זר אינו מנכה מס למדינת ישראל, אתם מקבלים את הרווח ברוטו, ולכן חובה להגיש דוח שנתי (טופס 1301) ולשלם את המס באופן אקטיבי.
אזרחי ארה"ב (כולל בעלי אזרחות כפולה) חשופים למיסוי אמריקאי (IRS) בנוסף למיסוי הישראלי. קרנות נאמנות ו-ETFs ישראליים או אירופאיים נחשבים PFIC בעיני רשויות המס בארה"ב, מעמד שגורר חובות דיווח מורכבות ומיסוי אמריקאי מחמיר על הרווחים. בשל המורכבות הזו, אזרחי ארה"ב נוהגים לבדוק את ההיבט האמריקאי מול איש מקצוע לפני שהם בוחרים אפיק השקעה.
משקיע ישראלי הקונה קרן סל שמאוגדת בארה"ב חשוף לניכוי מס אמריקאי במקור על הדיבידנדים, בשיעור 25% מכוח אמנת המס ישראל-ארה"ב. קרן סל שעוקבת אחרי אותו מדד אך מאוגדת באירלנד חוסה תחת אמנת המס שבין אירלנד לארה"ב, שמפחיתה את הניכוי בתוך הקרן ל-15%. הקובע הוא מדינת ההתאגדות ולא מסגרת ה-UCITS, שהיא רגולציה אירופית בלבד: קרן UCITS שמאוגדת מחוץ לאירלנד אינה מקבלת בהכרח את אותו שיעור. בנוסף, רבות מהקרנות האיריות הן "צוברות" (Accumulating): הן משקיעות את הדיבידנד מחדש בתוך הקרן, מה שדוחה את אירוע המס הישראלי עד למכירת הקרן כולה.
- פקודת מס הכנסה - סעיף 91: שיעורי מס רווחי הון (25% ריאלי) main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- פקודת מס הכנסה - סעיף 91(ב): מס 15% על רווח נומינלי main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- פקודת מס הכנסה - סעיף 92: קיזוז הפסדי הון main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- רשות המסים - מדריך למשקיע בשוק ההון gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- IRS - Israel Tax Treaty Documents (אמנת המס ישראל-ארה"ב, שיעור הניכוי על דיבידנד) irs.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 18/08/2026
- IRS - Ireland Tax Treaty Documents (אמנת המס אירלנד-ארה"ב, שיעור הניכוי הפנימי בקרן אירית) irs.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 18/08/2026


