השגה וערעור על שומת מס הכנסה: המועדים, הסעיפים ומה משלמים בינתיים

מיסויהשגה וערעור על שומת מס הכנסה: המועדים, הסעיפים ומה משלמים בינתיים

30 יום להשגה לפי סעיף 150, צו לפי סעיף 152(ב) וערעור לפי סעיף 153: השעונים בפקודת מס הכנסה, נטל ההוכחה לפי סעיף 155, ומה משלמים בינתיים.

מכתב מפקיד השומה נראה כמו סוף הסיפור, והוא לא. פקודת מס הכנסה בונה שרשרת של שלושה שלבים: שומה, השגה, ערעור. ¹² לכל שלב יש סעיף שיוצר אותו ושעון שמתחיל לרוץ ברגע שההודעה מומצאת לכם, ולא ברגע שפתחתם את המעטפה.

הדף הזה מסודר לפי השעונים האלה: מי הכניס את המספר לשומה, כמה זמן יש לו, כמה זמן יש לכם, מה חייב להיות כתוב בשומה, ומה בדיוק צריך לשלם בזמן שהמחלוקת עוד פתוחה.

מהי שומה, ומי בעצם קובע אותה?

השומה הראשונה היא שלכם. סעיף 145(א)(1) קובע שדוח שהוגש לפי סעיף 131 נחשב קביעת הכנסה בידי מגיש הדוח, כלומר שומה עצמית, ופקיד השומה שולח בעקבותיו הודעה על סכום המס. דין ההודעה הזו כדין הודעת שומה לפי סעיף 149. ¹²

רק בשלב הבא נכנס פקיד השומה לתמונה. סעיף 145(א)(2)(ב) מתיר לו לקבוע לפי מיטב שפיטתו את ההכנסה, את הניכויים, הקיזוזים והפטורים ואת המס, אם יש לו טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון. ² הרף שכתוב בסעיף הוא בדיוק זה: טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון.

הודעת השומה כפופה לסעיף 149: היא מומצאת ביד או בדואר רשום למען מקום המגורים או העסק הרגילים, ומפרטת את ההכנסה החייבת, את סכום המס, וגם את זכויותיכם לפי סעיף 150 או סעיף 153, לפי העניין. ² המסמך עצמו הוא שאמור לפרט איזה מסלול פתוח.

מי ממלא את התפקיד הזה, איך משויך התיק ומה מפעיל ביקורת מוסבר במונח פקיד שומה, וההגדרה הקצרה של שומה נמצאת במונח שומת מס. מדרגות המס עצמן יושבות במדרגות מס הכנסה בישראל.

אילו סוגי שומות קיימים, ואיזה סעיף יוצר כל אחד?

לכל סוג שומה יש סעיף משלו, והסעיף הוא שקובע מה אפשר לעשות איתה. ¹²

לשומה החלקית יש שני מסלולים וכמה סייגים משלה. סעיף 145א2(א) מתיר אותה על פעולה החייבת בדיווח, וסעיף 145א2(א1)(1) מתיר אותה על נושא אחד או כמה נושאים מתוך הדוח. ² מעליהם, סעיף 145א2(א1)(2) קובע ששומה לפי פסקה (1) שבאותו סעיף קטן ניתן לקבוע פעם אחת בלבד לגבי אותה שנת מס, סעיף 145א2(א1)(3) מחייב את פקיד השומה להודיע לנישום על הנושא או הנושאים שבכוונתו לבחון בטרם יחליט אם לקבוע שומה חלקית, וסעיף 145א2(ג) קובע שדין שומה חלקית כדין שומה כאמור בסעיף 145(א) לכל דבר ועניין, לרבות לעניין סעיפים 147, 150, 152, 153 ו-158א. ² גם עליה משיגים ומערערים.

כמה זמן יש לפקיד השומה, וכמה זמן יש לכם?

לפקיד השומה יש ארבע שנים, ולכם שלושים יום. סעיף 145(א)(2), כנוסחו בתיקון 211, תשע"ו-2015, מתיר לו לבדוק את הדוח תוך ארבע שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו הדוח. ² מדריך רשות המסים ליחיד, במהדורה שקובץ ה-PDF שלה נושא תאריך 15 במרץ 2026, חוזר על אותו נוסח. ³ הדיוק שנופל בין האצבעות: השעון רץ משנת המס שבה נמסר הדוח, ולא משנת המס שהדוח מתייחס אליה.

מולו, סעיף 150(א) קוצב שלושים יום מיום המצאת הודעת השומה. ² הסעיף גם מונה שלוש עילות להארכה: היעדרות מן הארץ, מחלה, או כל סיבה סבירה אחרת. ההארכה נתונה לשיקול דעתו של פקיד השומה, והסעיף מנוסח כרשות ולא כחובה.

מה חייב פקיד השומה לעשות לפני שומה לפי מיטב השפיטה ולפני צו?

שני דברים, ושניהם באותו סעיף. סעיף 158א(א) אוסר לעשות שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 145, ואוסר לתת צו לפי סעיף 152, בלי שניתנה לנישום הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו. ¹² סעיף 158א(ב) מוסיף חובה שנייה: בהודעה על השומה או בצו, פקיד השומה מפרט לא רק את הנימוקים לאי קבלת הדוח או ההשגה, אלא גם את הדרך שלפיה נעשתה השומה. ²

לחובות האלה יש חריג כתוב. סעיף 158א(ג) קובע שסעיפים קטנים (א) ו-(ב) אינם חלים על נישום שלא הגיש דוח כאמור בסעיפים 131, 135, 161, 166, 171 או 181ב. ²

מדריך רשות המסים מוסיף חובה תפעולית: אם הדוח שהוגש איננו דוח סתמי, ואם הוגשו כל הדוחות והמסמכים הנדרשים, פקיד השומה חייב להזמין את הנישום לדיון לפני שהוא קובע שההכנסה שונה מזו שהוצהרה בדוח. ³

ועוד סעיף אחד, קצר ושלם: סעיף 150א קובע ש"מי שערך את השומה לא ידון בהשגה עליה". ² בהשגה יושב גורם אחר מזה שכתב את השומה.

איך מוגשת השגה, ומה קורה בתוכה?

בכתב, ועם נימוקים מפורשים. סעיף 150(א) דורש הודעת השגה בכתב שתפרש בדיוק את הנימוקים להשגה על השומה. ¹² אם לא הוגש דוח כלל והוצאה שומה לפי סעיף 145(ב), סעיף 150(ב) קובע שרק דוח שיוגש לגבי אותה שנה ייחשב השגה על אותה שומה, אלא אם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שהנישום לא היה חייב בהגשת הדוח או שלא ניתן היה להגישו. ² מכתב לבדו איננו פותח את ההליך במקרה הזה.

משהתקבלה ההשגה, סעיף 151 מקנה לפקיד השומה סמכויות איסוף: לדרוש פרטים הנראים לו דרושים לעניין ההכנסה, לדרוש פנקסים ותעודות שבמשמורת המשיג או ברשותו, ולהזמין לעדות כל אדם שיכול לדעתו להעיד בעניין השומה ולחקור אותו בשבועה או שלא בשבועה. הסעיף גם קובע סייג: פקיד, מורשה או עובד של הנישום, או כל אדם המועסק בענייניו על יסוד של מהימנות אישית, לא ייחקר אלא לפי דרישת הנישום. הסעיף מוסיף שאין בו כדי לגרוע מסמכות חקירה לפי כל דין אחר. ²

הסוף הוא אחד משניים. הושג הסכם, וסעיף 152(א) קובע שהשומה תתוקן לפיו ותומצא לנישום הודעה על המס שעליו לשלם. לא הושג הסכם, וסעיף 152(ב) מתיר לפקיד השומה לקבוע את המס בצו שבכתב, ובצו הזה הוא רשאי לקיים את השומה, להגדילה או להפחיתה. ² ההגדלה כתובה בסעיף במפורש, ולא רק ההפחתה.

מה קורה אם פקיד השומה לא מכריע בהשגה?

ההשגה נחשבת כאילו התקבלה. סעיף 152(ג), כנוסחו בתיקון 211, תשע"ו-2015, קובע שאם תוך ארבע שנים מתום שנת המס שבה נמסר הדוח לפי סעיף 131, או בתום שנה מיום שהוגשה ההשגה, לפי המאוחר מביניהם, לא הושג הסכם ופקיד השומה לא הפעיל את סמכותו לתת צו, רואים את ההשגה כאילו התקבלה. ¹²

לשומה שנערכה לפי סעיף 145(ב), כלומר בהיעדר דוח, יש שעון נפרד באותה סיפה: חמש שנים מתום שנת המס שבה הוגשה ההשגה. ²

ומעל שני השעונים יושב סעיף 147. המנהל רשאי, ביוזמתו או לבקשת הנישום, לדרוש את הפרוטוקול של כל הליך שנקט פקיד השומה, לערוך חקירה ולתת צו, תוך התקופה המסתיימת שנה לאחר התקופות שנקבעו בסעיפים 145(א) או 152(ג) לפי המאוחר, או תוך שש שנים מיום שנעשתה שומה לפי סעיף 145(ב). ² צו המגדיל את השומה מחייב הזדמנות סבירה להשמיע טענות לפי סעיף 147(ג), ודינו לעניין ערעור כדין צו לפי סעיף 152(ב), לפי סעיף 147(ד). ²

האם ההשגה עוצרת את התשלום?

לא, היא רק מצמצמת אותו. סעיף 183 מחייב לשלם תוך 15 יום ממסירת הודעת השומה את יתרת המס המגיעה לפיה, ומי שהגיש השגה לפי סעיף 150 משלם באותו מועד את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת. ¹² סעיף 184 חוזר על אותו מבנה בשלב הבא: שומה מתוקנת לפי סעיף 152(א) או צו לפי סעיף 152(ב), 15 יום, ומי שהגיש ערעור לפי סעיף 153 משלם את היתרה שאינה שנויה במחלוקת. ²

מה שלא שולם ממשיך לצבור. סעיף 187(א)(1) מטיל על סכומי מס לשנת מס שלא שולמו עד תום אותה שנה הפרשי הצמדה וריבית, בעד התקופה שמתום שנת המס ועד ליום התשלום. ² סעיף 159א(א) מגדיר "הפרשי הצמדה וריבית" כתוספת השווה לעליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור 4% לשנה על הסכום לאחר ההצמדה, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת. ² מדריך רשות המסים, מהדורת מרץ 2026, מציין ש-4% הוא השיעור שבתוקף, ומוסיף קנס פיגורים בשיעור 0.2% לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו, מהמועד החוקי ועד למועד התשלום. ³ אותו מדריך מבהיר שקנס הפיגור חל גם על היתרה שאינה שנויה במחלוקת, אם היא לא שולמה במועד. ³ הקנס עצמו יושב בחוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א-1980. ⁴

בפקודה יש שני מוצאים כתובים. סעיף 186 מתיר לפקיד השומה להאריך מועדי תשלום אם ניתנה לו סיבה מספקת, ובלבד שהנישום ישלם לתקופת הדחייה הפרשי הצמדה וריבית, זולת אם קבע בית המשפט אחרת. ² סעיף 192 מתיר למנהל להקטין את שיעור הריבית או הפרשי ההצמדה לפי סעיפים 186, 187 ו-190, ואת סכום הקנס לפי סעיפים 188, 190, 190א, 191א ו-191ג, או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו שהפיגור שגרם לחובת התשלום לא נגרם ממעשה או מחדל התלויים ברצון הנישום. ² אותו סעיף אוסר עליו להקטין ריבית או הפרשי הצמדה לפי סעיפים 186, 187 ו-190 רק משום שהנישום שילם את מקדמותיו כדין, שהמס נוכה ממנו כדין, או ששילם את המס לפי הדוח עם הגשתו. ² המועד לתשלום ריבית, הפרשי הצמדה או קנס הוא 30 יום מיום משלוח ההודעה על החיוב, לפי סעיף 192א. ²

איך כל זה נראה על שנת מס אחת?

כך: שלושה סכומים, שני שעונים ותשלום חלקי אחד. עצמאית הגישה בשנת 2027 דוח לשנת המס 2026, והסכומים כאן הם המחשה לשנת המס 2026 בלבד.

לפי הדוח, המס שהיא חייבת בו הוא 62,000 ₪, וזה גם מה ששילמה במהלך השנה במקדמות. פקיד השומה בדק את הדוח בתוך החלון של סעיף 145(א)(2), שנסגר בתום שנת 2031 משום שהדוח נמסר בשנת המס 2027, וקבע לפי מיטב שפיטתו שהמס שהיא חייבת בו הוא 98,000 ₪. ² יתרת המס לפי השומה היא ההפרש בין השניים, 36,000 ₪.

היא מגישה השגה תוך 30 יום לפי סעיף 150(א). מתוך הפער היא חולקת על 22,000 ₪ ואינה חולקת על 14,000 ₪. לפי סעיף 183 היא משלמת תוך 15 יום ממסירת ההודעה רק את היתרה שאינה שנויה במחלוקת, כלומר 14,000 ₪ ולא 36,000 ₪. ²

ואם אותם 14,000 ₪ ישולמו באיחור של שמונה שבועות: קנס פיגורים של 0.2% לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו מצטבר ל-1.6%, כלומר 224 ₪, לפי מדריך רשות המסים, מהדורת מרץ 2026. ³ הפרשי ההצמדה והריבית אינם נגזרים משמונת השבועות האלה: סעיף 187(א)(1) מריץ אותם מתום שנת המס ועד יום התשלום, ורכיב ההצמדה תלוי במדד המחירים לצרכן בפועל. ²

בהשגה לא הושג הסכם, ופקיד השומה נותן צו לפי סעיף 152(ב) שמקיים את השומה על 98,000 ₪. היא מערערת לפי סעיף 153, ולפי סעיף 184 היא ממשיכה לשלם רק את היתרה שאינה שנויה במחלוקת. ² בערעור, חובת הראיה שהשומה מופרזת מוטלת עליה לפי סעיף 155, בכפוף לסייג שבאותו סעיף לגבי פנקסים קבילים ופנקסים מבוקרים. ² הוצאות הייצוג והערעור מותרות בניכוי לפי סעיף 17(11), אם הדוח בוסס על פנקסי חשבונות. ²

וקנס הגירעון? הגירעון עצמו מוגדר בסעיף 191(א) כהפרש שבין המס שהנישום חייב בו לבין המס שהוא חייב לפי הדוח, כאן 36,000 ₪. ² הסף שבסעיף 191(ב) הוא גירעון העולה על 50% מהמס שהנישום חייב בו, ולפי נוסח הסעיף המס הזה הוא המס שנקבע, כלומר 98,000 ₪, כך שהסף עומד על 49,000 ₪. ² מדריך רשות המסים מנסח את אותה בדיקה אחרת, כמס שנקבע הגבוה ב-50% לפחות מהמס שלפי הדוח, וההשוואה שם נמדדת מול 62,000 ₪. ³ שתי הנוסחאות אינן נחתכות באותה נקודה, והמספרים בדוגמה הזו נופלים בדיוק ביניהן.

הדוגמה הנגדית חד-משמעית משתי הזוויות: אילו המס שנקבע היה 140,000 ₪, הגירעון היה 78,000 ₪, שהוא יותר מ-50% מ-140,000 ₪, והמס שנקבע היה גבוה ביותר מ-50% מהמס שלפי הדוח. קנס של 15% מסכום הגירעון היה מסתכם אז ב-11,700 ₪, בכפוף לתנאי הנוסף שבסעיף: שהנישומה לא הוכיחה להנחת דעתו של פקיד השומה שלא התרשלה. ²³

על מי מוטל נטל ההוכחה בערעור?

על המערער, בכפוף לסייג שבסעיף עצמו. סעיף 155 קובע שחובת הראיה כי השומה מופרזת מוטלת על המערער. ¹² הניסוח מדויק: מה שצריך להוכיח הוא שהשומה מופרזת, ולא שהיא שגויה באופן כללי.

הסייג כתוב מיד אחר כך. אם המערער ניהל פנקסים קבילים, ובערעור לפי סעיף 130(ח) כאשר פנקסי החשבונות בוקרו על ידי רואה חשבון וחוות דעתו על הדוחות הכספיים על פיהם הייתה ללא הסתייגות, או בהסתייגות שלדעת בית המשפט אין לה נפקות לעניין קבילות הפנקסים, חייבים פקיד השומה או המנהל להצדיק את החלטתם. ²

מכאן הקשר שמכריע ערעורים לפני שהם מתחילים: הוויכוח על קבילות הפנקסים לפי סעיף 145ב ולפי סעיף 130 הוא גם הוויכוח על מי נושא בנטל. סעיף 146(ב) מחיל את אותו היגיון על ערר לפני ועדה לקבילות פנקסים, על החלטת פקיד השומה לפי סעיף 130(ג) או על החלטת המנהל לפי סעיף 147, ושם גם כן חייבים הם להצדיק את החלטתם. ²

סעיף 155 מנוסח על "המערער", כלומר הוא חי בשלב הערעור. מה שהפקודה מטילה על פקיד השומה בשלב ההשגה כתוב בשני סעיפים אחרים: חובת ההנמקה ופירוט דרך עשיית השומה שבסעיף 158א(ב), והאיסור שבסעיף 150א על מי שערך את השומה לדון בהשגה עליה. ²

מה קורה בבית המשפט?

מערערים על הצו, לא על השומה. סעיף 153(א) נותן למי שרואה עצמו מקופח מהחלטת פקיד השומה לפי סעיף 152(ב) לערער לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה. ¹² סעיף 153(ב) קובע שהערעור יוגש ויידון בהתאם להוראות הפקודה ובהתאם לתקנות סדרי הדין שהותקנו לפיה, ושפקיד השומה הוא המשיב בערעור. ²

המועד להגשת הערעור איננו כתוב בסעיף 153 עצמו. הוא בא מתקנות סדרי הדין שסעיף 153(ב) מפנה אליהן, וסעיף 158 מסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות סדרי דין לערעורים לפי סעיפים 153 עד 157, לרבות אגרת משפט, מתן ערבות, הפקדה בידי בית המשפט והגשת הוכחות. ² סעיף 149 מחייב את הודעת השומה לפרט את זכויות הנישום לפי סעיף 150 או סעיף 153, לפי העניין. ²

הדיון עצמו מתנהל בדלתיים סגורות לפי סעיף 154(ג), אלא אם הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער. ² סעיף 156 מקנה לבית המשפט סמכות לאשר, להפחית, להגדיל או לבטל את השומה, או לפסוק בערעור באופן אחר כפי שיראה לנכון, ולכן גם כאן הכיוון פתוח לשני הצדדים. ² על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף 156 אפשר לערער לבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים, לפי סעיף 157. ²

אחרי פסק הדין, סעיף 185 מסדר את החשבון: שולם יותר מדי, והעודף מוחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; שולם פחות מדי, והיתרה משולמת תוך 15 יום ממסירת ההחלטה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמיום הגשת הערעור ועד מתן פסק הדין, זולת אם קבע בית המשפט אחרת. ²

ההוצאות עצמן מוכרות. סעיף 17(11) מתיר בניכוי הוצאות בקשר להכנת הדוחות והטיפול בקשר למס בכל הליכי שומה וערעור. אם קבעו בית המשפט או ועדה לקבילות פנקסים שהיה בערעור או בערר משום הטרדה ולא היה צידוק סביר להגשתם, ההוצאות המשפטיות הכרוכות בהם אינן מותרות; ואם נפסקו הוצאות משפטיות לטובת הנישום, יופחת הסכום שנפסק מסכום ההוצאות שנתבע. ² הניכוי איננו חל בקשר להכנסות מעסק או ממשלח יד שלגביהן לא נוהלו פנקסי חשבונות, או שהדוח לא בוסס על פנקסי חשבונות. ² מדריך רשות המסים מוסיף את עיתוי הניכוי: מדווח על בסיס מזומן מנכה בשנה שבה שילם, ומדווח על בסיס מצטבר בשנה שבה ניתן לו השירות בפועל. ³

במה שומת ניכויים שונה משומה רגילה?

שבועיים במקום שלושים יום. סעיף 167 מתיר לפקיד השומה לשום לפי מיטב שפיטתו את סכום המס שאדם היה חייב לנכות במקור, וקובע שדין שומה כזו כדין שומה לפי סעיף 145. ¹² החלון שלו הוא המאוחר מבין שניים: התקופה שבה הוא רשאי לקבוע לפי מיטב שפיטתו את ההכנסה החייבת של אותו אדם לשנת המס שבה חלה חובת הניכוי, או ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגש דוח הניכויים השנתי האחרון לפי סעיפים 161, 164 או 243. ²

ההשגה עליה רצה על שעון אחר. סעיף 168 נותן שבועיים למסור לפקיד השומה השגה בכתב, ומחיל את הוראות סעיפים 150 עד 158 כאילו הוגשה ההשגה לפיהם. באותו סעיף, המס שנקבע לפי השומה בצו לפי סעיף 152(ב) או בערעור לפי סעיף 153 משולם תוך שבעה ימים ממסירת הודעת השומה, מיום מתן הצו או מיום פסק הדין, או במועד אחר שנקבע בתקנות. ²

קנס גירעון: מתי הוא נכנס, ואיך משיגים עליו?

הוא נכנס כשהפער חוצה סף. סעיף 191(א) מגדיר "גרעון" כסכום שבו עודף המס שהנישום חייב בו על המס שהוא חייב לפי הדוח שלו לפי סעיף 131, או על סכום המס שנקבע לפי סעיף 145(ב) אם לא הגיש דוח. ¹² סעיף 191(ב) מטיל קנס של 15% מסכום הגירעון על נישום שנקבע לגביו גירעון העולה על 50% מהמס שהוא חייב בו, ושלא הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה שלא התרשל בעריכת הדוח שמסר או באי מסירת דוח. ² הנטל כאן על הנישום, שצריך להוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה שלא התרשל.

כאן נדרשת זהירות בקריאה. מדריך רשות המסים מנסח את אותה בדיקה בשתי נקודות אחרת מנוסח הסעיף: את הסף הוא מודד כמס שנקבע הגבוה ב-50% לפחות מהמס שלפי הדוח, ואת התנאי השני הוא מנסח כמצב שבו פקיד השומה מצא שהגירעון הוא תוצאה של מחדל. ³ נוסח הסעיף מודד את הסף מול המס שהנישום חייב בו, ומטיל על הנישום את ההוכחה שלא התרשל. ² בין שתי הנוסחאות יש טווח מספרים שבו התוצאה אינה זהה.

יש גם מדרגות חמורות יותר. סעיף 191(ג) מכפיל את הקנסות שבסעיף קטן (ב) כשיש למנהל או למי שהוסמך לכך טעמים סבירים להאמין שהגירעון נוצר במזיד ומתוך כוונת הנישום להתחמק מתשלום מס. ² סעיף 191(ג1), כנוסחו בתיקון 197, תשע"ג-2013, מתיר לפקיד השומה להטיל קנס של 30% מהגירעון כשהגירעון עולה על 500,000 שקלים חדשים לשנה וגם על 50% מהמס שהנישום חייב בו, והוא נובע מעילות מנויות כמו אי דיווח על פעולה החייבת בדיווח, או פעולה בניגוד להחלטת מיסוי מפורשת ומנומקת. ² מדריך רשות המסים, מהדורת מרץ 2026, חוזר על אותם מספרים. ³

והשורה שקושרת את הכול: סעיף 191(ד) קובע שלעניין סעיפים 149 עד 152, דין הוספת קנס על גרעון כדין שומה. ² מדריך רשות המסים מפנה את הליכי ההשגה והערעור על שומות ועל קנס גירעון לאותם סעיפים 150 עד 158 בפקודה. ³

הגעתם לכאן בגלל ארנונה?

זה חוק אחר. כל המועדים והסעיפים שבדף הזה הם של פקודת מס הכנסה. הליך ההשגה והערר על ארנונה מוסדר בחקיקה אחרת ובלוח זמנים אחר, והוא מוסבר בהשגה וערר על ארנונה.

איפה כל המועדים האלה נופלים על השנה?

הם נופלים על לוח שנה אחד, ורוב נקודות המגע עם פקיד השומה יושבות בחודשים קבועים. לוח המס לעצמאים מסדר את שנת המס חודש בחודשו, מהמקדמות ועד הדוח השנתי; השלב שלפני השומה, כשמגיעה דרישה להצהיר על ההון, מוסבר בהצהרת הון; ומנגנון הגשת הדוח עצמו נמצא בדוח שנתי למס הכנסה.

סעיף 150(א) לפקודת מס הכנסה נותן 30 יום מהמצאת הודעת השומה להגשת השגה בכתב המפרשת בדיוק את נימוקיה. בהיעדר הסכם, פקיד השומה קובע את המס בצו לפי סעיף 152(ב), ועליו מערערים לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 153. השגה אינה דוחה תשלום: סעיף 183 מחייב לשלם את יתרת המס שבשומה תוך 15 יום, ומשיג משלם רק את שאינו שנוי במחלוקת.