שגיאת עקיבה (Tracking Error)
כמה באמת הקרן שלכם "דביקה" למדד? המדד שחושף את הפער בין הבטחה לביצוע
בקצרה
שגיאת עקיבה (Tracking Error) מודדת את סטיית התקן של ההפרשים בין תשואת הקרן לתשואת מדד הייחוס שלה לאורך תקופה מסוימת.1 במילים פשוטות, היא עונה על השאלה: "כמה התשואה של הקרן שלי מתנדנדת ביחס למדד שהיא אמורה לעקוב אחריו?" קרן שעוקבת אחרי מדד ת״א-35, למשל, אמורה להניב תשואה כמעט זהה למדד. אם היא עקבית בסטייה קטנה, שגיאת העקיבה שלה נמוכה, וזה סימן טוב. אם היא "מתנדנדת" סביב המדד בצורה בלתי צפויה, שגיאת העקיבה גבוהה, וזה דגל אדום.
הנוסחה
שגיאת העקיבה מחושבת כסטיית התקן של ההפרשים בין תשואת הקרן (R_p) לתשואת מדד הייחוס (R_b):
כאשר d̄ הוא ממוצע ההפרשים בין תשואת הקרן לתשואת המדד, ו-n הוא מספר התצפיות. שגיאת עקיבה שנתית מחושבת בדרך כלל מנתונים יומיים או חודשיים ומותאמת בהכפלה בשורש מספר התקופות בשנה.
דוגמה: קרן סל ישראלית על מדד ת"א-35
נניח שאתם מחזיקים בקרן סל (ETF) שעוקבת אחרי מדד ת״א-35. ב-12 החודשים האחרונים, בחודש הראשון המדד עלה 2% והקרן עלתה 1.9% (הפרש: -0.1%). בחודש השני המדד ירד 1.5% והקרן ירדה 1.6% (הפרש: -0.1%). בחודש השלישי המדד עלה 3% והקרן עלתה 2.85% (הפרש: -0.15%). ההפרשים בין הקרן למדד אינם קבועים, ואת השונות הזו מודדת שגיאת העקיבה. קרן סל איכותית על ת״א-35 תציג שגיאת עקיבה שנתית של 0.1%-0.3% בלבד. אם אתם רואים שגיאת עקיבה של 1% ומעלה, כדאי לבדוק מה קורה מאחורי הקלעים.
מה גורם לשגיאת עקיבה?
כמה גורמים מרכזיים תורמים לפער בין תשואת הקרן למדד הייחוס:2
- דמי ניהול ועמלות: הגורם המשמעותי ביותר. קרן שגובה 0.3% דמי ניהול שנתיים תפגר אחרי המדד ב-0.3% בשנה, כמעט בוודאות. בישראל, דמי הניהול בקרנות מחקות נעים בין 0.03% ל-0.8%, ולכן חשוב להשוות.
- מזומן בקרן (Cash Drag): קרן חייבת להחזיק אחוז מסוים של מזומן לצורך פדיונות. כסף זה לא מושקע במדד ויוצר "גרירת מזומן" שמפגרת אחרי המדד בשוק עולה.
- שיטת השכפול: חלק מהקרנות משכפלות את המדד באופן מלא (Full Replication), בעוד שאחרות משתמשות בדגימה (Sampling) או בחוזים עתידיים (Synthetic). שכפול חלקי עלול ליצור סטיות גדולות יותר.
- תזמון איזון מחדש: כשמדד ת״א-35 מחליף מניה, הקרן צריכה לקנות את המניה החדשה ולמכור את הישנה. התזמון והעלויות של פעולות אלו יוצרים סטייה.
- דיבידנדים: ההפרש בין הרגע שבו הדיבידנד מנוכה ממחיר המניה לבין הרגע שהקרן מקבלת אותו בפועל יוצר פער קטן.
שגיאת עקיבה מול הפרש תשואה
חשוב להבחין בין שני מושגים שונים: הפרש תשואה (Tracking Difference) הוא ההפרש הכולל בין תשואת הקרן לתשואת המדד בתקופה מסוימת. הפרש תשואה של -0.3% בשנה פירושו שהקרן פיגרה אחרי המדד ב-0.3%. שגיאת עקיבה, לעומת זאת, מודדת את העקביות של ההפרש. קרן שמפגרת אחרי המדד ב-0.3% בדיוק כל חודש תהיה בעלת הפרש תשואה של -0.3% אך שגיאת עקיבה של כמעט אפס, כי הפיגור עקבי וצפוי. קרן שלפעמים מקדימה ולפעמים מפגרת תציג שגיאת עקיבה גבוהה גם אם ממוצע ההפרש קרוב לאפס.
מה לבדוק בקרן מחקה
כשאתם בוחרים קרן מחקה או ETF, בדקו את שניהם: הפרש תשואה שנתי (שצריך להיות קרוב לדמי הניהול ולא יותר), ושגיאת עקיבה (שצריכה להיות נמוכה ככל האפשר). בישראל, רשות ניירות ערך מחייבת קרנות מחקות לפרסם את נתוני שגיאת העקיבה בדוחותיהן.
שגיאת עקיבה בקרנות פעילות
בעוד שבקרנות פסיביות שגיאת עקיבה נמוכה היא יתרון, בקרנות פעילות (Active Funds) התמונה מורכבת יותר. מנהל קרן אקטיבית שמטרתו להכות את המדד חייב בהכרח לסטות ממנו. שגיאת עקיבה גבוהה בקרן אקטיבית אינה שלילית כשלעצמה, אלא מצביעה על כך שמנהל הקרן באמת עושה ניהול אקטיבי ולא "מדמה" ניהול פסיבי תוך גביית דמי ניהול גבוהים (מה שנקרא "Closet Indexing"). קרן אקטיבית ישראלית עם שגיאת עקיבה של 2%-4% מול מדד ת״א-125 מראה שמנהל הקרן באמת בוחר מניות באופן עצמאי.3
טיפ לבחירת קרנות בישראל
כדי למצוא את שגיאת העקיבה של קרן ישראלית, בדקו באתר רשות ניירות ערך או באתרי השוואה כמו גמל-נט ופנסיה-נט. השוו בין קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד: אם שתי קרנות עוקבות אחרי ת״א-35, העדיפו את זו עם שגיאת עקיבה נמוכה יותר ודמי ניהול נמוכים יותר.
סיכום
שגיאת עקיבה היא כלי חיוני להערכת איכות ההשקעה הפסיבית שלכם. בעולם שבו מיליוני ישראלים חוסכים דרך קרנות מחקות, קרנות סל, ומסלולי פנסיה מחקי מדד, חשוב לוודא שהקרן שלכם באמת מספקת את מה שהיא מבטיחה. שגיאת עקיבה נמוכה בשילוב עם דמי ניהול תחרותיים היא המפתח לבניית תיק פסיבי יעיל. אל תסתפקו במבט על שם הקרן ותיאורה. בדקו את המספרים.
קרן סל או קרן מחקה איכותית על מדד מרכזי (כמו ת"א-35 או S&P 500) צריכה להציג שגיאת עקיבה שנתית של 0.1%-0.3% בלבד. שגיאת עקיבה של 0.5% ומעלה בקרן פסיבית מעידה על בעיה, כגון דמי ניהול גבוהים, שיטת שכפול לקויה או ניהול מזומנים לא יעיל. אם אתם רואים שגיאת עקיבה של 1% ומעלה, כדאי לבדוק מה קורה מאחורי הקלעים.
הפרש תשואה (Tracking Difference) מודד את הפער הכולל בין תשואת הקרן לתשואת המדד בתקופה מסוימת. שגיאת עקיבה מודדת את העקביות של ההפרש. קרן שמפגרת 0.3% בדיוק כל חודש תציג הפרש תשואה של -0.3% אך שגיאת עקיבה כמעט אפסית, כי הפיגור עקבי וצפוי. לבחירת קרן, בדקו את שניהם: הפרש תשואה שקרוב לדמי הניהול, ושגיאת עקיבה נמוכה.
Closet Indexing הוא מצב שבו קרן מציגה עצמה כאקטיבית (וגובה דמי ניהול גבוהים) אך בפועל מחקה כמעט במדויק את מדד הייחוס. שגיאת עקיבה נמוכה מאוד בקרן "אקטיבית" היא דגל אדום. אתם משלמים 1%-2% דמי ניהול על ניהול שלמעשה אינו אקטיבי כלל. קרן אקטיבית אמיתית צריכה להציג שגיאת עקיבה של 2%-4% לפחות.
רשות ניירות ערך מחייבת קרנות מחקות לפרסם את נתוני שגיאת העקיבה בדוחותיהן. בדקו באתר רשות ניירות ערך או באתרי השוואה כמו גמל-נט ופנסיה-נט. השוו בין קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד: אם שתי קרנות עוקבות אחרי ת"א-35, העדיפו את זו עם שגיאת עקיבה ודמי ניהול נמוכים יותר. אל תסתפקו בשם הקרן, בדקו את המספרים.
- Investopedia. "Tracking Error: Definition, Calculation, and How to Use It" investopedia.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- Morningstar. "Understanding Tracking Difference and Tracking Error" morningstar.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- CFA Institute. "Passive Equity Investing: Tracking Error and Tracking Difference" cfainstitute.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/05/2026
מושגי מפתח
הפרש תשואה (Tracking Difference)
ההפרש הכולל בין תשואת הקרן לתשואת מדד הייחוס בתקופה נתונה. בניגוד לשגיאת עקיבה שמודדת שונות, הפרש תשואה מודד את הסטייה המצטברת.
קרן מחקה (Index Tracking Fund)
קרן נאמנות שמטרתה לשכפל את תשואת מדד ייחוס מסוים. נפוצות בישראל ומוסדרות על ידי רשות ניירות ערך.
ETF (קרן סל)
Exchange Traded Fund. קרן שנסחרת בבורסה כמו מניה ועוקבת אחרי מדד. בישראל, קרנות סל על מדדי ת״א ומדדי חו״ל נפוצות מאוד.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות