קרן קרנות

קרן שמשקיעה בקרנות: פיזור כפול או שכבת עמלות מיותרת?
קרן קרנות (Fund of Funds, בקיצור FoF) היא קרן השקעה שבמקום לרכוש ניירות ערך ישירות, משקיעה בקרנות אחרות. המודל מאפשר למשקיע לקבל חשיפה רחבה למספר רב של מנהלים, אסטרטגיות ואפיקים, באמצעות השקעה אחת בלבד.1
בישראל, קרנות קרנות נפוצות בעיקר בשני תחומים: קרנות נאמנות שמשקיעות בקרנות נאמנות אחרות (מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך), וקרנות FoF בשווקים פרטיים, שמשקיעות בקרנות הון סיכון (VC) או קרנות Private Equity. הסוג השני פופולרי במיוחד בקרב גופים מוסדיים ישראליים כמו קרנות פנסיה וחברות ביטוח.
יתרונות המודל
- פיזור מקסימלי: חשיפה לעשרות ואף מאות קרנות בסיס, מה שמפזר את הסיכון הספציפי של מנהל בודד.
- גישה לקרנות סגורות: קרנות FoF מאפשרות למשקיע הקטן להיכנס לקרנות VC ו-PE שדורשות מינימום השקעה של מיליוני דולרים.
- ניהול מקצועי: מנהל ה-FoF מבצע Due Diligence מעמיק על כל קרן בסיס, חוסך מהמשקיע את עבודת המחקר.
החיסרון המרכזי: שכבת עמלות כפולה
המשקיע משלם דמי ניהול הן לקרן הקרנות והן לקרנות הבסיס. בשווקים פרטיים, מבנה העמלות יכול להגיע ל-1%-2% + 5%-10% דמי הצלחה ברמת ה-FoF, בנוסף ל-2% + 20% שגובות קרנות הבסיס. השחיקה המצטברת משמעותית ודורשת תשואות גבוהות כדי להצדיק אותה.2
חלופה פשוטה וזולה
במקום קרן קרנות, שקלו לבנות תיק מ-2-3 קרנות מדד בסיסיות (מניות עולם + אג"ח + שוק מקומי). תשלמו שכבת עמלות אחת בלבד ותשיגו פיזור דומה.
קרנות קרנות בשוק הישראלי
בתעשיית קרנות הנאמנות הישראלית, קרנות קרנות מהוות פתרון נוח למשקיע שמעוניין בניהול תיק מגוון ללא צורך בבחירת קרנות עצמאית. עם זאת, בשל שכבת העמלות הכפולה, משקיעים מתוחכמים לרוב מעדיפים לבנות בעצמם תיק של קרנות מדד בעלות נמוכה. בשווקים הפרטיים, לעומת זאת, קרנות FoF ישראליות (כגון אלו של הגופים המוסדיים הגדולים) ממלאות תפקיד קריטי בחשיפת הכסף הפנסיוני הישראלי לסטארט-אפים ולנכסים אלטרנטיביים.
מושגי מפתח
מקורות
- CFA Institute. "Alternative Investments: Fund of Funds" cfainstitute.org ↗ ↩
- SEC. "Investor Bulletin: Fund of Funds" sec.gov ↗ ↩
שכבת עמלות כפולה (Double Layer of Fees)
תשלום דמי ניהול הן ברמת קרן הקרנות והן ברמת קרנות הבסיס, מה שמגדיל משמעותית את העלות הכוללת למשקיע.
Due Diligence (בדיקת נאותות)
תהליך בדיקה מעמיק שמנהל ה-FoF מבצע על כל קרן בסיס: ביצועים היסטוריים, צוות ניהול, אסטרטגיה ותנאי ההשקעה.
Vintage Year (שנת בציר)
השנה שבה קרן פרטית ביצעה את השקעותיה הראשונות. משמש להשוואת ביצועים בין קרנות שהחלו בתנאי שוק דומים.