ת"א 125
ת"א 125 משלב את 35 החברות הגדולות ביותר עם 90 החברות הבינוניות, ומספק תמונה רחבה של הכלכלה הישראלית.
המדד שמשלב את 125 החברות הגדולות בישראל ומשמש כבנצ'מרק לקרנות פנסיה ותיקי השקעות
מדד ת"א 125 הוא המדד הרחב ביותר של החברות הגדולות והבינוניות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. המדד מורכב מאיחוד של שני מדדים: ת"א 35 (35 החברות הגדולות ביותר) ות"א 90 (90 החברות הבאות בגודלן). בפועל, הוא עוקב אחרי 125 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בישראל, ומהווה את הבנצ'מרק (מדד הייחוס) הנפוץ ביותר עבור קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות.1
עבור המשקיע הישראלי, ת"א 125 הוא המדד ש"מכסה" את רוב הפעילות הכלכלית הסחירה בארץ. כשקרן הפנסיה שלכם מדווחת על ביצועי השקעה בשוק המקומי, רוב הסיכויים שהיא משווה את עצמה למדד הזה. הבורסה עצמה מגדירה אותו כמדד הבנצ'מרק החשוב ביותר של הכלכלה הישראלית, ומציינת שהיקף המוצרים הפיננסיים המחקים אותו הוא הגדול ביותר מבין כל מדדיה.1
המדד הושק ב-2 בינואר 1992 ברמת בסיס של 100 נקודות, אז בשם ת"א-100, וכלל את מניות ת"א-25 ות"א-75. ב-9 בפברואר 2017 הורחב ל-125 מניות המורכבות ממדדי ת"א-35 ות"א-90. הוא מחושב כתשואה כוללת ברוטו (GTR), כלומר בהנחה שדיבידנדים מושקעים בחזרה במדד, ומפורסם ברצף כל 15 שניות במהלך יום המסחר. שווי השוק הכולל של המניות בו עמד על כ-2.63 טריליון ש"ח לנתוני הבורסה מ-11 באוגוסט 2026.1
למה ת"א 125 ולא ת"א 35?
מדד ת"א 35 כולל רק את הענקיות, מה שיוצר ריכוזיות גבוהה בסקטורים מסוימים. ההבדל אינו רק במספר החברות אלא בכלל מבני אחד: תקרת המשקל שמותרת למניה בודדת. בת"א 35 התקרה היא 7%,7 ובת"א 125 היא 5% בלבד,1 כך שהמדד הרחב מוגן טוב יותר מפני תלות בחברה אחת.
- פיזור רחב יותר: 125 חברות מול 35 בלבד. חשיפה למגוון רחב בהרבה של סקטורים וחברות.
- חשיפה לחברות צמיחה: 90 החברות הבינוניות (Mid-Cap) של ת"א 90 מוסיפות פוטנציאל צמיחה. חברה בשווי כמה מיליארדי שקלים יכולה להכפיל את פעילותה מהר יותר מתאגיד בשווי עשרות מיליארדים.
- תקרת משקל נמוכה יותר: 5% למניה בודדת בת"א 1251 לעומת 7% בת"א 35,7 מה שמקטין את התלות של המדד בשורה קצרה של מניות ענק.
- ייצוג מדויק יותר: המדד מייצג טוב יותר את הכלכלה הישראלית כולה, ולכן נבחר כבנצ'מרק המרכזי של גופי החיסכון ארוך הטווח.
מאיפה נלקחות המניות
ת"א 125 אינו נבנה מכלל המניות בבורסה. האוכלוסייה שממנה הוא נבנה היא "מאגר רימון", מאגר מצומצם של כ-250 מניות שעומדות בקריטריונים מחמירים ומשמשות בסיס למדדי הדגל: זיקה לישראל, דירוג בין 300 המניות בעלות שווי השוק הממוצע הגבוה ביותר, והיכללות בין 300 המניות המובילות בחציון המחזור היומי או בחציון מהירות המחזור. מאגר רימון עצמו נגזר ממאגר רחב יותר, "מאגר תמר", שכולל יותר מ-400 מניות ותנאי הסף להישארות בו הם החזקות ציבור של 10% לפחות, שווי החזקות ציבור ממוצע של 20 מיליון ש"ח לפחות ושער מניה ממוצע של 30 אגורות לפחות.3
תנאי הסף לכניסה גבוהים מתנאי הסף להישארות: מניה מצטרפת לתמר רק עם 15% החזקות ציבור, 40 מיליון ש"ח שווי החזקות ציבור ממוצע ושער ממוצע של 50 אגורות. הפער המכוון הזה מונע מצב שבו מניה נכנסת ויוצאת מהמאגר בכל עדכון בגלל תנודה קטנה.3
איך נקבע משקלה של מניה במדד
המשקל מחושב מדי יום מסחר לפי היחס בין שווי החזקות הציבור של המניה לשווי החזקות הציבור של כל המניות במדד. שווי זה הוא מכפלה של חמישה פרמטרים: שער הבסיס, מספר המניות למדד, שיעור החזקות הציבור, פקטור מגבלת המשקל ומדרגת הנזילות. רק שער הבסיס משתנה מדי יום. ארבעת האחרים מקובעים ומתעדכנים אחת לרבעון, בתום המסחר ביום חמישי הראשון בפברואר, מאי, אוגוסט ונובמבר.4
זו הסיבה שהרכב המדד ומשקלי המניות בו אינם אותו דבר: רשימת החברות מתעדכנת פעמיים בשנה, במאי ובנובמבר, בעוד שהפרמטרים שקובעים כמה משקל מקבלת כל מניה מתעדכנים ארבע פעמים בשנה.1
הרכב סקטוריאלי
בניגוד למדדים אמריקאיים שבהם הטכנולוגיה שולטת, ת"א 125 מאופיין בהרכב מגוון יותר. חשוב להבין שהמדד אינו מקצה משקל לסקטורים: משקלו של כל ענף הוא תוצאה נגזרת של שווי החזקות הציבור בחברות שנכללות בו, ולא החלטה של ועדת מדדים.4
- פיננסים (בנקים וביטוח): מהענפים הכבדים במדד. משקלו נמוך יותר מאשר בת"א 35 בזכות הפיזור הרחב ותקרת המשקל הנמוכה יותר.
- נדל"ן: חברות נדל"ן מניב, בנייה ויזמות. הסקטור הזה רגיש במיוחד לשינויים בריבית בנק ישראל.
- טכנולוגיה: חברות הייטק, סייבר ותוכנה. חלקן נסחרות גם בוול סטריט (מניות דואליות).
- פארמה וביוטק: כולל חברות בעלות פעילות גלובלית נרחבת.
- אנרגיה: חברות גז טבעי, אנרגיה מתחדשת ודלק.
- תעשייה, קמעונאות ומזון: סקטורים שמקבלים ייצוג משמעותי יותר דווקא דרך חברות ת"א 90 הבינוניות.
מה גודל הירידות שצריך לצפות להן
אין תשואה שנתית "מובנית" שאפשר להבטיח למדד מניות כלשהו, ובוודאי לא למדד של שוק אחד. מה שכן ידוע הוא סדר הגודל של הירידות ההיסטוריות בשוקי המניות. מדד MSCI ACWI, שמכסה כ-85% ממרחב ההשקעה המנייתי העולמי על פני 23 שווקים מפותחים ו-24 מתעוררים, רשם את הירידה המצטברת החדה ביותר שלו בין 31 באוקטובר 2007 ל-9 במרץ 2009: 58.06%.5
שוק מקומי בודד יכול לנוע חזק יותר מהממוצע העולמי, לשני הכיוונים, מכיוון שהוא חשוף לזעזועים ספציפיים למדינה שאין להם קיזוז גיאוגרפי. זו הסיבה שהשוואה בין מדד מקומי למדד גלובלי מלמדת יותר על הסיכון מאשר ממוצע תשואה רב-שנתי.
איך משקיעים בת"א 125?
הדרכים העיקריות להיחשף למדד
- קרנות סל (ETF): הדרך הפשוטה ביותר. קרנות סל שעוקבות אחרי ת"א 125 נסחרות בבורסה ממש כמו מניה רגילה. דמי הניהול אינם אחידים בין הקרנות, והבורסה מפרסמת לכל קרן את דמי הניהול בפועל ואת נכס הייחוס שלה.6
- קרנות נאמנות מחקות: דומות ל-ETF אבל נקנות ונמכרות פעם ביום, לפי מחיר סגירה. מתאימות למי שמעדיף הפקדות קבועות אוטומטיות.
- חשיפה עקיפה: רוב קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מקצות חלק מהכסף למניות בישראל. אם יש לכם חיסכון פנסיוני, כנראה שאתם כבר חשופים לת"א 125 מבלי לדעת.
נקודה חשובה: ת"א 125 זה לא "כל העולם"
ישראל מסווגת אצל MSCI כאחד מ-23 השווקים המפותחים בעולם, ולכן היא נכללת במדד MSCI World. אבל היא לא מתקרבת לשורה הראשונה: במדד זה ארצות הברית לבדה מהווה 72.03% מהמשקל, ואחריה יפן 5.73%, בריטניה 3.61%, קנדה 3.41% וצרפת 2.44%. כל שאר המדינות המפותחות, ישראל בכללן, מתחלקות יחד ב-12.78% הנותרים, לנתוני 31 ביולי 2026.2
גם ברמה של חברות בודדות התמונה ברורה: עשר החברות הגדולות במדד MSCI ACWI, שמכסה 2,460 מניות מ-47 מדינות, מהוות יחד 24.21% מהמדד, ואף אחת מהן אינה ישראלית. משקיע שמרכז את כל כספו בשוק המקומי חשוף לסיכונים ספציפיים לישראל, ביטחוניים, גיאופוליטיים ורגולטוריים, בלי הקיזוז שמספק פיזור בין מדינות.5
ת"א 125 מול ת"א 35 במבט מהיר
שני המדדים עוקבים אחרי החברות הגדולות בבורסה, אבל נבדלים ברוחב ובשימוש. הטבלה מסכמת את ההבדלים המבניים המרכזיים:
| מאפיין | ת"א 35 | ת"א 125 |
|---|---|---|
| מספר חברות | 35 החברות הגדולות ביותר | 125 חברות (ת"א 35 בתוספת ת"א 90) |
| סוג החברות | ענקיות בלבד (Large-Cap) | גדולות ובינוניות (Large ו-Mid-Cap) |
| תקרת משקל למניה בודדת | 7% | 5% |
| תנאי סף נוספים | מאגר רימון בלבד | מאגר רימון, וגם היכללות בת"א 35 או בת"א 90 |
| מועד עדכון הרכב | מאי ונובמבר | מאי ונובמבר |
| רמת פיזור | מרוכז יותר, מוטה בנקים ונדל"ן | רחב יותר על פני מגוון סקטורים |
| שימוש עיקרי | מסחר, נגזרות ומעקב אחר הענקיות | בנצ'מרק מרכזי לפנסיה ולתיקים מנוהלים |
שורת "תנאי סף נוספים" בטבלה היא ההבדל המבני שקל להחמיץ: ת"א 125 אינו מדד עצמאי שבוחר 125 מניות מתוך המאגר, אלא מדד שמורכב בהגדרה מהמניות שכבר נכללות בת"א 35 או בת"א 90. כל שינוי באחד משני המדדים האלה מתגלגל אוטומטית לת"א 125.1
רוצים להבין איך מתרגמים את המדד לחשיפה מעשית דרך קרנות סל וקרנות מחקות, כולל שיקולי עלות ומיסוי? הרחבנו על כך במדריך השקעה בשוק המניות של תל אביב דרך קרנות סל.
מדד ת"א 125 כולל את 125 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ומורכב מהמניות שנכללות בת"א 35 ובת"א 90. הוא נחשב למדד הייחוס המקיף ביותר לשוק המניות הישראלי. תקרת המשקל למניה בודדת היא 5%, נמוכה מ-7% שבת"א 35. הרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה, במאי ובנובמבר, ופרמטרי המשקל אחת לרבעון. קרנות סל וקרנות מחקות הן הדרך הנפוצה לקבל חשיפה רחבה לכלכלה הישראלית.
ת"א 125 הוא מדד שעוקב אחרי 125 החברות הגדולות ביותר בבורסה בתל אביב. הוא משלב את 35 החברות הגדולות ביותר (מדד ת"א 35) עם 90 החברות הבינוניות (מדד ת"א 90). בעצם, כשאתם שומעים שהבורסה הישראלית עלתה או ירדה, לרוב מדברים על המדד הזה. הוא מייצג את רוב הפעילות הכלכלית הסחירה בישראל, ומשמש כמדד הייחוס המרכזי לקרנות פנסיה וחסכונות ארוכי טווח.
הדרך הפשוטה ביותר היא באמצעות קרן סל (ETF) שעוקבת אחרי המדד, או קרן נאמנות מחקה שמתאימה להפקדות אוטומטיות. דמי הניהול אינם זהים בין הקרנות, והבורסה מפרסמת לכל קרן את דמי הניהול בפועל ואת נכס הייחוס, כך שאפשר להשוות ישירות בין מוצרים שעוקבים אחרי אותו מדד. בפועל, אם יש לכם קרן פנסיה, קופת גמל או קרן השתלמות, אתם כבר חשופים למדד הזה בחלק מהכסף שלכם.
5% למניה בודדת, לעומת 7% בת"א 35 ו-2% בת"א 90. המנגנון פועל דרך "פקטור מגבלת משקל": מניה שמשקלה חורג מהתקרה מקבלת פקטור נמוך מ-1, שמקטין את שווי החזקות הציבור שלה לצורך חישוב המשקל, והעודף מתחלק בין שאר המניות. הפקטור נקבע לפי נתונים משלושה שבועות לפני מועד העדכון, ולכן המשקל בפועל של מניה גדולה יכול לסטות מעט מהתקרה בשני הכיוונים.
ת"א 35 כולל רק את 35 החברות הגדולות ביותר, מה שיוצר ריכוזיות גבוהה בסקטור הבנקאי והנדל"ן. ת"א 125 מוסיף עוד 90 חברות בינוניות, מה שמספק פיזור רחב יותר על פני סקטורים כמו טכנולוגיה, תעשייה, קמעונאות ואנרגיה. היתרון של ת"א 125 הוא שהוא מייצג את הכלכלה הישראלית בצורה מדויקת יותר, ולכן נבחר כבנצ'מרק המרכזי לגופים מוסדיים. ת"א 35 מתאים יותר למי שרוצה חשיפה ממוקדת לחברות הגדולות בלבד.
קרנות פנסיה צריכות מדד ייחוס רחב שמשקף את הכלכלה הישראלית כולה, לא רק את הענקיות. ת"א 125 כולל מגוון סקטורים ומספק תמונה מאוזנת יותר מת"א 35 שמוטה לבנקים. כשקרן הפנסיה שלכם מדווחת על ביצועים בשוק המקומי, היא משווה את עצמה בדרך כלל למדד הזה. זה מאפשר לכם לבדוק אם מנהל ההשקעות באמת "מנצח את השוק" או שהתשואה שלו נמוכה מהממוצע.
ריכוז גיאוגרפי. ישראל מסווגת אצל MSCI כשוק מפותח ונכללת במדד MSCI World, אבל היא אינה בין חמש המדינות הכבדות בו: ארצות הברית מהווה 72.03% מהמדד, ואחריה יפן, בריטניה, קנדה וצרפת, וכל שאר המדינות המפותחות יחד מהוות 12.78% (נתוני 31 ביולי 2026). גם בעשר החברות הגדולות במדד MSCI ACWI, שמהוות 24.21% ממנו, אין אף חברה ישראלית. משקיע שמרכז את כל כספו בשוק המקומי חשוף למתיחות ביטחונית, אי-ודאות פוליטית ותלות בסקטורים מסוימים, בלי הקיזוז שמספק פיזור בין מדינות.
הבורסה מעדכנת את הרכב המדד פעמיים בשנה, בתום המסחר ביום חמישי הראשון במאי ובנובמבר, לפי נתוני מועד קובע שחל שלושה שבועות קודם לכן, ומפרסמת את ההרכב החדש שבועיים מראש. חברה שגדלה מספיק יכולה "לעלות ליגה" מת"א 90 לת"א 35, וחברה ששוויה ירד עלולה לצאת מהמדד לגמרי. כשמניה נכנסת למדד, קרנות הסל והקרנות המחקות חייבות לקנות אותה, וההפך קורה כשמניה יוצאת. מכיוון שההרכב מתפרסם מראש, שינויי הרכב המדד הם אירוע שמשקיעים עוקבים אחריו בתשומת לב.
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אודות מדד ת"א-125 (קוד מדד 137): 125 ניירות ערך, מגבלת משקל 5%, אוכלוסייה מאגר רימון ותנאי סף נוסף של היכללות בת"א-35 או בת"א-90, עדכון הרכב פעמיים בשנה ביום חמישי הראשון במאי ובנובמבר, השקה 02/01/1992 בשם ת"א-100 והרחבה ל-125 מניות ב-9 בפברואר 2017, חישוב תשואה כוללת ברוטו ופרסום כל 15 שניות; שווי שוק 2,627,480 מיליוני ש"ח ליום 11/08/2026 market.tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- MSCI, MSCI World Index (USD) Index Factsheet, 31 ביולי 2026: משקלי המדינות במדד (ארצות הברית 72.03%, יפן 5.73%, בריטניה 3.61%, קנדה 3.41%, צרפת 2.44%, כל השאר 12.78%); ישראל נכללת ברשימת 23 השווקים המפותחים msci.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: מאגרי המניות למדדים, תמר ורימון. מאגר תמר כולל יותר מ-400 מניות (סף הישארות: 10% החזקות ציבור, 20 מיליון ש"ח שווי החזקות ציבור ממוצע, 30 אגורות שער ממוצע; סף הצטרפות: 15%, 40 מיליון ש"ח, 50 אגורות); מאגר רימון כולל כ-250 מניות ומשמש בסיס למדדי הדגל, בתנאי זיקה לישראל, דירוג בין 300 בשווי שוק ממוצע וסחירות בין 300 המובילות tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: קביעת משקל המניה במדד. חמישה פרמטרים (שער בסיס, ממ"מ, שיעור החזקות ציבור, פקטור מגבלת משקל ומדרגת נזילות), שמתוכם רק שער הבסיס דינמי; עדכון רבעוני בתום המסחר ביום חמישי הראשון בפברואר, מאי, אוגוסט ונובמבר tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- MSCI, MSCI ACWI Index (USD) Index Factsheet, 31 ביולי 2026: 2,460 מניות Large ו-Mid מ-23 שווקים מפותחים ו-24 מתעוררים, כיסוי של כ-85% ממרחב ההשקעה המנייתי העולמי, משקל עשר החברות הגדולות 24.21%, וירידה מצטברת מקסימלית (Maximum Drawdown) של 58.06% בין 31/10/2007 ל-09/03/2009 msci.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- מאיה, אתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נתוני קרנות: רשימת כל הקרנות (קרנות נאמנות וקרנות סל) עם סינון לפי נכס ייחוס; דף כל קרן מציג דמי ניהול, דמי ניהול משתנים, דמי נאמנות ונכס ייחוס maya.tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אודות מדד ת"א-35 (קוד מדד 142): 35 ניירות ערך, מגבלת משקל 7% למניה בודדת, השקה 02/01/1992 market.tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
מושגי מפתח
בנצ'מרק (Benchmark)
מדד ייחוס שמולו משווים את ביצועי תיק ההשקעות או הקרן. ת"א 125 הוא הבנצ'מרק הנפוץ ביותר לגופים מוסדיים בישראל.
Mid-Cap
חברות בינוניות בשווי שוק. בהקשר ישראלי, אלו 90 החברות שנכללות בת"א 90, בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה יותר מהחברות הגדולות (Large-Cap) של ת"א 35.
מחקה מדד (Tracker)
קרן (ETF או קרן נאמנות) שמטרתה לשחזר את ביצועי המדד בדיוק. היא קונה את כל המניות במדד באותם משקלים, במקום לנסות "לנצח" אותו.
הנטייה הפסיכולוגית של משקיעים להעדיף את השוק המקומי על פני שווקים זרים, למרות שפיזור גלובלי מפחית סיכון.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות