ת"א 125


ת"א 125 משלב את 35 החברות הגדולות ביותר עם 90 החברות הבינוניות, ומספק תמונה רחבה של הכלכלה הישראלית.
המדד שמשלב את 125 החברות הגדולות בישראל ומשמש כבנצ'מרק לקרנות פנסיה ותיקי השקעות
מדד ת"א 125 הוא המדד הרחב ביותר של החברות הגדולות והבינוניות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. המדד מורכב מאיחוד של שני מדדים: ת"א 35 (35 החברות הגדולות ביותר) ות"א 90 (90 החברות הבאות בגודלן). בפועל, הוא עוקב אחרי 125 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בישראל, ומהווה את הבנצ'מרק (מדד הייחוס) הנפוץ ביותר עבור קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות.1
עבור המשקיע הישראלי, ת"א 125 הוא המדד ש"מכסה" את רוב הפעילות הכלכלית הסחירה בארץ. כשקרן הפנסיה שלכם מדווחת על ביצועי השקעה בשוק המקומי, רוב הסיכויים שהיא משווה את עצמה למדד הזה.
למה ת"א 125 ולא ת"א 35?
מדד ת"א 35 כולל רק את הענקיות, מה שיוצר ריכוזיות גבוהה בסקטורים מסוימים (בעיקר בנקים ונדל"ן). מדד ת"א 125 מתגבר על הבעיה הזו בכמה דרכים:
- פיזור רחב יותר: 125 חברות מול 35 בלבד. חשיפה למגוון רחב בהרבה של סקטורים וחברות.
- חשיפה לחברות צמיחה: 90 החברות הבינוניות (Mid-Cap) של ת"א 90 מוסיפות פוטנציאל צמיחה. חברות בינוניות יכולות להכפיל את שוויין מהר יותר מבנק בשווי עשרות מיליארדים.
- פחות ריכוזיות בנקאית: בעוד שבת"א 35 חמשת הבנקים הגדולים מהווים קרוב לשליש מהמדד, בת"א 125 משקלם נמוך יותר באופן יחסי.
- ייצוג מדויק יותר: המדד מייצג טוב יותר את הכלכלה הישראלית כולה, ולכן נבחר כבנצ'מרק המרכזי של גופי החיסכון ארוך הטווח.
הרכב סקטוריאלי
בניגוד למדדים אמריקאיים שבהם הטכנולוגיה שולטת, ת"א 125 מאופיין בהרכב מגוון יותר:
- פיננסים (בנקים וביטוח): הסקטור הגדול ביותר, עם חמשת הבנקים הגדולים וחברות הביטוח. משקלו נמוך יותר מאשר בת"א 35 בזכות הפיזור הרחב.
- נדל"ן: חברות נדל"ן מניב, בנייה ויזמות. הסקטור הזה רגיש במיוחד לשינויים בריבית בנק ישראל.
- טכנולוגיה: חברות הייטק, סייבר ותוכנה. חלקן נסחרות גם בוול סטריט (מניות דואליות).
- פארמה וביוטק: כולל שחקניות גלובליות כמו טבע.
- אנרגיה: חברות גז טבעי, אנרגיה מתחדשת ודלק.
- תעשייה, קמעונאות ומזון: סקטורים שמקבלים ייצוג משמעותי יותר דווקא דרך חברות ת"א 90 הבינוניות.
ביצועים היסטוריים
בטווח הארוך, ת"א 125 הניב תשואה שנתית ממוצעת של כ-7%-9% (לפני אינפלציה), בדומה לממוצע ההיסטורי של שוקי מניות מפותחים. עם זאת, חשוב לזכור שהיו תקופות של ירידות משמעותיות:
- משבר 2008: ירידה של כ-50% מהשיא. השוק התאושש תוך כ-3 שנים.
- קורונה 2020: ירידה חדה של כ-30% בתוך שבועות, עם התאוששות מהירה יחסית.
- 2023: השפעת המלחמה והרפורמה המשפטית על סנטימנט המשקיעים.
ירידות הן חלק מהמשחק
ירידות של 20%-40% קורות בממוצע אחת לכמה שנים בכל שוק מניות בעולם. משקיע שנכנס לפאניקה ומוכר בתחתית מפסיד את ההתאוששות. לכן חשוב להשקיע רק כסף שלא תצטרכו בטווח הקרוב.
איך משקיעים בת"א 125?
הדרכים העיקריות להיחשף למדד
- קרנות סל (ETF): הדרך הפשוטה ביותר. קרנות סל שעוקבות אחרי ת"א 125 נסחרות בבורסה ממש כמו מניה רגילה, עם דמי ניהול נמוכים של כ-0.03%-0.2% בשנה.
- קרנות נאמנות מחקות: דומות ל-ETF אבל נקנות ונמכרות פעם ביום, לפי מחיר סגירה. מתאימות למי שמעדיף הפקדות קבועות אוטומטיות.
- חשיפה עקיפה: רוב קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מקצות חלק מהכסף למניות בישראל. אם יש לכם חיסכון פנסיוני, כנראה שאתם כבר חשופים לת"א 125 מבלי לדעת.
נקודה חשובה: ת"א 125 זה לא "כל העולם"
למרות שת"א 125 הוא המדד הרחב ביותר בישראל, חשוב לזכור שישראל מהווה כ-0.3% בלבד משוק המניות העולמי. משקיע שמרכז את כל כספו בשוק המקומי חשוף לסיכונים ספציפיים לישראל: ביטחוניים, גיאופוליטיים, רגולטוריים.2
מדד ת"א 125 כולל את 125 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ומשקלל יחד את ת"א 35 ות"א 90. הוא נחשב למדד הייחוס המקיף ביותר לשוק המניות הישראלי. משקל מקסימלי למניה בודדת מוגבל לכ-7%. ETF עוקבי ת"א 125 הם הדרך הנפוצה לקבל חשיפה רחבה לכלכלה הישראלית בעלות ניהול נמוכה.
ת"א 125 הוא מדד שעוקב אחרי 125 החברות הגדולות ביותר בבורסה בתל אביב. הוא משלב את 35 החברות הגדולות ביותר (מדד ת"א 35) עם 90 החברות הבינוניות (מדד ת"א 90). בעצם, כשאתם שומעים שהבורסה הישראלית עלתה או ירדה, לרוב מדברים על המדד הזה. הוא מייצג את רוב הפעילות הכלכלית הסחירה בישראל, ומשמש כמדד הייחוס המרכזי לקרנות פנסיה וחסכונות ארוכי טווח.
הדרך הפשוטה ביותר היא באמצעות קרן סל (ETF) שעוקבת אחרי המדד, עם דמי ניהול נמוכים של כ-0.03% עד 0.2% בשנה. אפשר גם דרך קרנות נאמנות מחקות שמתאימות להפקדות אוטומטיות. בפועל, אם יש לכם קרן פנסיה, קופת גמל או קרן השתלמות, אתם כבר חשופים למדד הזה בחלק מהכסף שלכם. ברוב הבנקים ובתי ההשקעות בישראל תוכלו לרכוש קרן סל על ת"א 125 בכמה קליקים.
ת"א 35 כולל רק את 35 החברות הגדולות ביותר, מה שיוצר ריכוזיות גבוהה בסקטור הבנקאי והנדל"ן. ת"א 125 מוסיף עוד 90 חברות בינוניות, מה שמספק פיזור רחב יותר על פני סקטורים כמו טכנולוגיה, תעשייה, קמעונאות ואנרגיה. היתרון של ת"א 125 הוא שהוא מייצג את הכלכלה הישראלית בצורה מדויקת יותר, ולכן נבחר כבנצ'מרק המרכזי לגופים מוסדיים. ת"א 35 מתאים יותר למי שרוצה חשיפה ממוקדת לחברות הגדולות בלבד.
קרנות פנסיה צריכות מדד ייחוס רחב שמשקף את הכלכלה הישראלית כולה, לא רק את הענקיות. ת"א 125 כולל מגוון סקטורים ומספק תמונה מאוזנת יותר מת"א 35 שמוטה לבנקים. כשקרן הפנסיה שלכם מדווחת על ביצועים בשוק המקומי, היא משווה את עצמה בדרך כלל למדד הזה. זה מאפשר לכם לבדוק אם מנהל ההשקעות באמת "מנצח את השוק" או שהתשואה שלו נמוכה מהממוצע.
ישראל מהווה כ-0.3% בלבד משוק המניות העולמי. משקיע שמרכז את כל כספו בשוק המקומי חשוף לסיכונים ייחודיים לישראל: מתיחות ביטחונית, אי-ודאות פוליטית, ותלות בסקטורים מסוימים. רוב יועצי ההשקעות ממליצים על הקצאה של 20% עד 30% לשוק הישראלי, ואת השאר לפזר בשווקים גלובליים כמו S&P 500 או מדד עולמי. כך אתם נהנים מחשיפה למשק המקומי בלי לשים את כל הביצים בסל אחד.
הבורסה מעדכנת את הרכב המדד פעמיים בשנה. חברה שגדלה מספיק יכולה "לעלות ליגה" מת"א 90 לת"א 35, וחברה ששוויה ירד עלולה לצאת מהמדד לגמרי. כשמניה נכנסת למדד, כל קרנות הסל והקרנות המחקות חייבות לקנות אותה, מה שיוצר ביקוש ולעיתים עליית מחיר. ההפך קורה כשמניה יוצאת. לכן שינויי הרכב המדד הם אירוע שמשקיעים עוקבים אחריו בתשומת לב.
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב. "מדד ת"א 125, מתודולוגיה ונתונים" tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- בנק ישראל. "שוק ההון הישראלי: נתונים ומגמות" boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- Investopedia. "Home Bias" investopedia.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
מושגי מפתח
בנצ'מרק (Benchmark)
מדד ייחוס שמולו משווים את ביצועי תיק ההשקעות או הקרן. ת"א 125 הוא הבנצ'מרק הנפוץ ביותר לגופים מוסדיים בישראל.
Mid-Cap
חברות בינוניות בשווי שוק. בהקשר ישראלי, אלו 90 החברות שנכללות בת"א 90, בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה יותר מהחברות הגדולות (Large-Cap) של ת"א 35.
מחקה מדד (Tracker)
קרן (ETF או קרן נאמנות) שמטרתה לשחזר את ביצועי המדד בדיוק. היא קונה את כל המניות במדד באותם משקלים, במקום לנסות "לנצח" אותו.
הטיית הבית (Home Bias)
הנטייה הפסיכולוגית של משקיעים להעדיף את השוק המקומי על פני שווקים זרים, למרות שפיזור גלובלי מפחית סיכון.

מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות