עיקרי הדברים
- פקודת OCO מורכבת משתי פקודות מקושרות (למשל Limit Sell ו-Stop Loss), וכשאחת מתמלאת השנייה מתבטלת אוטומטית, כך שאפשר להגדיר גם יעד רווח וגם הגנה מהפסד בלי לשבת מול המסך.
- פקודת Bracket מגישה כחבילה אחת שלוש פקודות: כניסה, יעד רווח (Take Profit) ו-Stop Loss; פקודת הכניסה נשלחת מיד, וכשהיא מתמלאת שתי פקודות היציאה הופכות לפעילות כ-OCO.
- פקודות מכרז (MOC, LOC, MOO, LOO) מבוצעות רק במכרזי הפתיחה או הסגירה; בבורסת תל אביב מכרז הפתיחה מתקיים בין 09:45 ל-09:59 ומכרז הסגירה בין 17:14 ל-17:24.
- פקודת קרחון (Iceberg) מציגה בספר הפקודות רק כמות קטנה מתוך עסקה גדולה ומחליפה אותה אוטומטית כשהיא מתמלאת, כדי להסתיר את הכמות המלאה ולמנוע Front Running.
- TWAP היא אסטרטגיה אלגוריתמית שמפצלת פקודה גדולה לחלקים שווים לאורך זמן מוגדר מראש, כדי להשיג מחיר ביצוע ממוצע קרוב למחיר הממוצע של הנייר באותה תקופה.
פקודות מותנות, פקודות מכרז, פקודת קרחון ו-TWAP: הכלים של הסוחרים המקצועיים
במאמר הקודם סקרנו את סוגי הפקודות הבסיסיים: Market, Limit, Stop ו-Trailing Stop. אלה הכלים שמשקיעים רבים משתמשים בהם ביומיום. אבל לסוחרים מקצועיים, מנהלי תיקים ומשקיעים פעילים, יש שכבה נוספת של פקודות מתקדמות שמספקות שליטה עדינה יותר על ביצוע העסקאות.
הפקודות שנלמד כאן פותרות בעיות ספציפיות: איך למכור ולקנות בו-זמנית עם הגנה מובנית (Bracket), איך לבטל פקודה אחת כשפקודה אחרת מתמלאת (OCO), איך לבצע עסקה גדולה בלי להזיז את השוק (Iceberg), ואיך להשתתף במכרזי הפתיחה והסגירה של הבורסה.
פקודות מותנות: OCO ו-OTO
OCO (One Cancels the Other)
פקודת OCO מורכבת משתי פקודות נפרדות שמקושרות ביניהן.1 כשאחת מתמלאת, השנייה מתבטלת אוטומטית. זה פותר בעיה מעשית מאוד: אתם רוצים גם לממש רווח וגם להגן מפני הפסד, אבל אתם לא יכולים לשבת מול המסך כל היום.
דוגמה מעשית ל-OCO
קניתם מניה ב-100 ₪. אתם רוצים לממש רווח אם היא מגיעה ל-120 ₪, אבל גם להגביל הפסד אם היא יורדת ל-90 ₪. תשלחו פקודת OCO שכוללת: (1) Limit Sell ב-120 ₪, (2) Stop Loss ב-90 ₪. מה שיקרה קודם, ינצח. אם המניה מגיעה ל-120 ₪ ונמכרת, ה-Stop Loss ב-90 ₪ מתבטל. אם המניה יורדת ל-90 ₪ ונמכרת, ה-Limit Sell ב-120 ₪ מתבטל. אתם לא צריכים לזכור לבטל פקודות ידנית.
OTO (One Triggers the Other)
פקודת OTO עובדת בכיוון ההפוך: כשפקודה אחת מתמלאת, היא מפעילה אוטומטית פקודה שנייה. זה שימושי כשאתם רוצים לבנות רצף פעולות. למשל: "קנה את המניה ב-100 ₪, וברגע שהקנייה התבצעה, הצב Stop Loss ב-90 ₪."
OTO מאפשרת לתכנן מראש את כל מחזור החיים של העסקה: כניסה, הגנה, ויציאה ברווח. אתם מגדירים הכל פעם אחת ונותנים למערכת לעבוד.
טיפ
פקודת Bracket (פקודת סוגריים)
Bracket Order היא למעשה השילוב שתיארנו: פקודת כניסה שמלווה מראש בשתי פקודות יציאה (Take Profit + Stop Loss). זו חבילה אחת שמכסה את כל מחזור העסקה.
המבנה
פקודת כניסה (Entry): למשל, Limit Buy ב-100 ₪.
פקודת יציאה ברווח (Take Profit): Limit Sell ב-115 ₪.
פקודת יציאה בהפסד (Stop Loss): Stop Sell ב-93 ₪.
שלוש הפקודות מוגשות כחבילה. הפקודה הראשונה (הכניסה) נשלחת מיד לבורסה. כשהיא מתמלאת, שתי פקודות היציאה הופכות לפעילות כ-OCO: מה שיקרה קודם (רווח או הפסד) ימכור את הפוזיציה, והפקודה השנייה תתבטל.
למה זה חשוב?
Bracket מאלצת אתכם לחשוב מראש על שלושה דברים: מחיר כניסה, יעד רווח, ורמת הפסד מקסימלית. זו משמעת מסחר מעולה. סוחרים רבים נופלים בפח של "אני אחליט אחר כך מתי למכור", ובפועל הם מחזיקים בפוזיציות מפסידות זמן רב מדי כי הם מקווים לשיפור. Bracket מונעת את זה.
אזהרה
פקודות מכרז: MOC, LOC, MOO, LOO
בכל בורסה, יום המסחר מתחיל ומסתיים במכרזים. מכרז הפתיחה קובע את מחיר הפתיחה של כל נייר, ומכרז הסגירה קובע את מחיר הסגירה. מחירים אלה חשובים במיוחד כי הם משמשים כבנצ'מארק למדדים, לקרנות נאמנות, ולחישוב NAV (שווי נכסי נטו).
MOC (Market on Close)
פקודת שוק שמתבצעת רק במכרז הסגירה, במחיר הסגירה. אתם לא יודעים מראש מה יהיה המחיר, אבל אתם יודעים שזה יהיה מחיר הסגירה הרשמי. קרנות מדד משתמשות ב-MOC כדי לבצע איזונים בסוף יום: הן חייבות לקנות או למכור במחיר הסגירה כדי לשקף נכון את המדד.
LOC (Limit on Close)
כמו MOC, אבל עם הגנת מחיר. הפקודה תתבצע במכרז הסגירה רק אם מחיר הסגירה עומד בתנאי ה-Limit שקבעתם. אם מחיר הסגירה גבוה מה-Limit שלכם (בפקודת קנייה), הפקודה לא תמולא.
MOO (Market on Open) ו-LOO (Limit on Open)
אותו רעיון, אבל למכרז הפתיחה. MOO מתבצעת במחיר הפתיחה ללא הגבלת מחיר. LOO מתבצעת במחיר הפתיחה רק אם הוא עומד בתנאי ה-Limit. פקודות פתיחה שימושיות כשיש חדשות שפורסמו בלילה (לפני שהשוק נפתח) ואתם רוצים להגיב מיד בפתיחה.
פקודת קרחון (Iceberg Order)
פקודת Iceberg, שנקראת גם Reserve Order, מיועדת לביצוע עסקאות גדולות בלי לחשוף את הכמות המלאה לשוק. הרעיון: אם אתם רוצים לקנות 100,000 מניות, אתם לא שולחים פקודה ל-100,000 בבת אחת. במקום זה, הפקודה מציגה בספר הפקודות רק כמות קטנה3(למשל 5,000 מניות), ובכל פעם שהכמות המוצגת מתמלאת, נטען אוטומטית "מחסנית" חדשה של 5,000 מניות.
למה זה חשוב?
בשוק ההון, מידע הוא כוח. אם סוחרים אחרים רואים שמישהו רוצה לקנות 100,000 מניות, הם יבינו שיש ביקוש גדול ויעלו את המחיר לפני שהפקודה תמולא (תופעה שנקראת Front Running). פקודת Iceberg מסתירה את הכוונה האמיתית ומאפשרת לצבור פוזיציה בהדרגה בלי להזיז את המחיר.
מי משתמש ב-Iceberg?
גופים מוסדיים (קרנות פנסיה, קרנות נאמנות, קרנות גידור) שצריכים לבצע עסקאות בהיקפים גדולים.
עושי שוק (Market Makers) שמנהלים מלאי גדול של ניירות ערך.
סוחרים פרטיים מנוסים שסוחרים בניירות עם נזילות נמוכה, שבהם פקודה גדולה יכולה להזיז את המחיר באופן משמעותי.
TWAP (Time-Weighted Average Price)
TWAP היא אסטרטגיית ביצוע אלגוריתמית שמפצלת פקודה גדולה לחתיכות קטנות ומבצעת אותן לאורך פרק זמן מוגדר מראש, במרווחים שווים. המטרה: להשיג מחיר ביצוע ממוצע שקרוב למחיר הממוצע של הנייר לאורך אותה תקופה, בלי להשפיע על השוק.
דוגמה
אתם רוצים לקנות 10,000 מניות לאורך שעתיים (120 דקות). אלגוריתם TWAP יפצל את הפקודה ל-24 חלקים של כ-417 מניות כל אחד, ויבצע חלק אחד כל 5 דקות. המחיר הסופי שלכם יהיה ממוצע משוקלל של כל 24 הביצועים, שיהיה קרוב מאוד למחיר הממוצע של המניה באותן שעתיים.
TWAP לעומת VWAP
VWAP (Volume-Weighted Average Price) דומה ל-TWAP אבל מתחשב גם בנפח המסחר. כלומר, הוא מבצע יותר מניות בזמנים שבהם המסחר ערני (נפח גבוה) ופחות בזמנים שקטים. TWAP פשוט יותר ומתאים כשרוצים פיזור שווה לאורך זמן. VWAP מתאים כשרוצים לצמצם את ההשפעה על השוק בהתאם לדפוסי המסחר.
טיפ
IOC, FOK ו-AON: שליטה בתנאי המילוי
כבר הזכרנו את IOC ו-FOK במאמר הקודם כחלק מהגדרות Time-in-Force. כאן נרחיב ונוסיף את AON.
IOC (Immediate or Cancel)
הפקודה מנסה למלא כמה שיותר מהכמות המבוקשת מיד. מה שלא מתמלא תוך שניות מתבטל. מתאים לסיטואציות שבהן אתם רוצים לנצל הזדמנות רגעית. למשל, ראיתם שיש הצעת מכירה גדולה במחיר אטרקטיבי, ואתם רוצים לתפוס כמה שאפשר לפני שהיא נעלמת.
FOK (Fill or Kill)
הכל או כלום: או שכל הכמות מתמלאת מיד, או שהפקודה כולה מתבטלת. אין אפשרות ביניים. שימושי כשחשוב לכם לקנות בלוק שלם ואתם לא רוצים לקבל כמות חלקית שלא תספיק לאסטרטגיה שלכם (למשל, אם אתם מתכננים לכתוב אופציות ואתם צריכים בדיוק 100 מניות).
AON (All or None)
דומה ל-FOK, אבל בלי הדחיפות. הפקודה חייבת להתמלא בשלמותה, אבל היא יכולה לחכות לאורך זמן (כמו Day Order או GTC). כלומר: "אל תמלא כלום עד שתוכל למלא הכל, אבל אין לחץ של זמן." AON פחות נפוצה כי ברוקרים רבים לא תומכים בה, אבל היא קיימת בפלטפורמות מתקדמות.
| מאפיין | IOC | FOK | AON |
|---|---|---|---|
| מילוי חלקי מותר? | כן | לא | לא |
| דחיפות זמן | מיידי; מה שלא מתמלא מתבטל | מיידי; הכל או כלום | ללא לחץ זמן; יכולה להמתין |
| תוקף הפקודה | שניות | רגעי | עד לביטול (כמו GTC) |
| שימוש טיפוסי | לתפוס חלק מהזדמנות רגעית | לקבל בלוק שלם בבת אחת | להמתין לבלוק שלם בלי חיפזון |
סיכום: מתי להשתמש בכל פקודה מתקדמת
OCO: כשאתם רוצים להגדיר גם יעד רווח וגם Stop Loss על פוזיציה קיימת.
OTO: כשאתם רוצים שפקודה שנייה תופעל אוטומטית אחרי שהראשונה מתבצעת.
Bracket: כשאתם פותחים פוזיציה חדשה ורוצים לקבוע מראש גם יעד רווח וגם Stop Loss.
MOC/LOC: כשחשוב לכם מחיר הסגירה הרשמי (למשל, לצורכי מיסוי או איזון תיק).
MOO/LOO: כשאתם רוצים להגיב לחדשות לפני פתיחת המסחר.
Iceberg: כשאתם מבצעים עסקה גדולה ולא רוצים שהשוק יראה את הכמות המלאה.
TWAP: כשאתם רוצים לפזר עסקה גדולה לאורך זמן ולהשיג מחיר ממוצע.
IOC: כשאתם רוצים ביצוע מיידי ומוכנים לקבל מילוי חלקי.
FOK: כשאתם חייבים את הכמות המלאה ומעדיפים לא לבצע בכלל על פני מילוי חלקי.
AON: כמו FOK, אבל אתם מוכנים לחכות.
פקודות מתקדמות הן לא רק לסוחרי יום. גם משקיע לטווח ארוך שמבין Bracket ו-OCO יכול לנהל את תיק ההשקעות שלו ביעילות רבה יותר, עם פחות רגש ויותר תכנון. לא חייבים להשתמש בכולן, אבל הכרת הכלים מאפשרת לכם לבחור את הכלי הנכון ברגע שצריך.
בדיקת ידע
קניתם פוזיציה ורוצים שגם יעד רווח וגם רף הפסד יישמרו בו-זמנית, כך שברגע שאחד מתממש השני יתבטל אוטומטית. איזו פקודה בנויה בדיוק למבנה הזה?
חשבו איזו פקודה מקשרת שתי פקודות יציאה כך שמילוי אחת מבטל את השנייה.
מושגי מפתח
נזילות
הקלות שבה אפשר לקנות או למכור נייר בלי להזיז את מחירו. בניירות בעלי נזילות נמוכה פקודה גדולה יכולה להשפיע על המחיר, ולכן נעזרים בפקודות כמו Iceberg או TWAP.
השוק המשני
הזירה שבה נסחרים ניירות ערך קיימים בין משקיעים, ובה נשלחות פקודות הקנייה והמכירה אל ספר הפקודות.
הבורסה בתל אביב
הבורסה לניירות ערך בישראל, שבה מכרז הפתיחה ומכרז הסגירה קובעים את מחירי הפתיחה והסגירה הרשמיים ששימשו כבסיס לפקודות מכרז.
נייר ערך
נכס סחיר כמו מניה או איגרת חוב, שאותו קונים ומוכרים באמצעות פקודות המסחר שנסקרו כאן.
פקודות מסחר מתקדמות מספקות שליטה עדינה יותר על ביצוע עסקאות מעבר ל-Market, Limit, Stop ו-Trailing Stop. OCO מקשרת שתי פקודות כך שכשאחת מתמלאת השנייה מתבטלת אוטומטית (למשל Limit Sell ב-120 ₪ מול Stop Loss ב-90 ₪); OTO מפעילה פקודה שנייה כשהראשונה מתמלאת; Bracket היא חבילה של כניסה, יעד רווח ו-Stop Loss ביחד. פקודות מכרז (MOC, LOC, MOO, LOO) מבצעות במכרז הסגירה או הפתיחה, ובבורסת תל אביב מכרז הפתיחה מתקיים בין 09:45 ל-09:59 ומכרז הסגירה בין 17:14 ל-17:24. פקודת Iceberg מסתירה כמות גדולה ומציגה בכל פעם רק חלק קטן בספר הפקודות, ו-TWAP מפצלת פקודה גדולה לחתיכות שוות לאורך זמן. IOC, FOK ו-AON שולטות בתנאי המילוי. זהו הסבר חינוכי על הכלים ולא הנחיה מתי לקנות או למכור נייר מסוים.
OCO (One Cancels the Other) מורכבת משתי פקודות מקושרות, וכשאחת מתמלאת השנייה מתבטלת אוטומטית. למשל: Limit Sell ב-120 ₪ ו-Stop Loss ב-90 ₪, ומה שיקרה קודם מבטל את השני, כך שאינכם צריכים לבטל פקודות ידנית. OTO (One Triggers the Other) עובדת בכיוון ההפוך: כשפקודה אחת מתמלאת היא מפעילה אוטומטית פקודה שנייה, למשל "קנה את המניה ב-100 ₪ וברגע שהקנייה התבצעה הצב Stop Loss ב-90 ₪." בברוקרים מתקדמים אפשר אף לשלב את השניים, כך ש-OTO מפעילה OCO.1
Bracket Order היא חבילה אחת של שלוש פקודות שמכסה את כל מחזור העסקה: פקודת כניסה (למשל Limit Buy ב-100 ₪), פקודת יציאה ברווח (Take Profit, למשל Limit Sell ב-115 ₪) ופקודת יציאה בהפסד (Stop Loss, למשל Stop Sell ב-93 ₪). פקודת הכניסה נשלחת מיד לבורסה, וכשהיא מתמלאת שתי פקודות היציאה הופכות לפעילות כ-OCO. היתרון הוא שהיא מאלצת לחשוב מראש על מחיר כניסה, יעד רווח ורמת הפסד מקסימלית, ומונעת החזקה ממושכת מדי בפוזיציות מפסידות מתוך תקווה לשיפור.
לא בהכרח ב-Bracket. לא כל הברוקרים בישראל תומכים בפקודות Bracket: Interactive Brokers ו-Tastytrade תומכים באופן מלא, אך ברוקרים ישראליים מסורתיים (מיטב, אקסלנס, פועלים ברוקראז') לרוב אינם מציעים את הפונקציונליות הזו, ותצטרכו לנהל את שלוש הפקודות בנפרד. לעומת זאת, פקודות מכרז (MOC, LOC, MOO, LOO) כן נתמכות אצל ברוקרים ישראליים, כך שאפשר להשתמש בהן גם בבורסה המקומית.
בבורסת תל אביב מכרז הפתיחה מתקיים בין 09:45 ל-09:59 (טרום מסחר החל מ-09:00), ומכרז הסגירה מתקיים בין 17:14 ל-17:24. בתקופה שלפני המכרז אפשר להגיש ולשנות פקודות אך אין ביצוע בפועל. פקודת MOC (Market on Close) מתבצעת רק במכרז הסגירה במחיר הסגירה, ו-MOO (Market on Open) במחיר הפתיחה; הגרסאות LOC ו-LOO מוסיפות הגנת מחיר ומתבצעות רק אם המחיר עומד בתנאי ה-Limit שקבעתם.2
פקודת Iceberg, שנקראת גם Reserve Order, מיועדת לביצוע עסקאות גדולות בלי לחשוף את הכמות המלאה לשוק. במקום לשלוח פקודה ל-100,000 מניות בבת אחת, היא מציגה בספר הפקודות רק כמות קטנה (למשל 5,000 מניות), ובכל פעם שהכמות המוצגת מתמלאת נטענת "מחסנית" חדשה. כך נמנעת חשיפת הכוונה ותופעת Front Running, שבה סוחרים אחרים מעלים את המחיר כשהם רואים ביקוש גדול. המשתמשים העיקריים הם גופים מוסדיים (קרנות פנסיה, נאמנות וגידור), עושי שוק, וסוחרים פרטיים מנוסים בניירות בעלי נזילות נמוכה.3
שלושתן שולטות בתנאי המילוי של הפקודה. IOC (Immediate or Cancel) מנסה למלא מיד כמה שיותר מהכמות, ומה שלא מתמלא תוך שניות מתבטל, כך שמתאפשר מילוי חלקי. FOK (Fill or Kill) היא הכל או כלום: או שכל הכמות מתמלאת מיד או שהפקודה כולה מתבטלת, בלי אפשרות ביניים. AON (All or None) דומה ל-FOK בכך שהפקודה חייבת להתמלא בשלמותה, אך בלי דחיפות הזמן, כך שהיא יכולה לחכות לאורך זמן כמו Day Order או GTC. AON פחות נפוצה כי ברוקרים רבים אינם תומכים בה.
TWAP (Time-Weighted Average Price) היא אסטרטגיית ביצוע אלגוריתמית שמפצלת פקודה גדולה לחתיכות שוות ומבצעת אותן לאורך זמן מוגדר במרווחים שווים, כדי להשיג מחיר ביצוע ממוצע הקרוב למחיר הממוצע של הנייר באותה תקופה. VWAP (Volume-Weighted Average Price) דומה אך מתחשב גם בנפח המסחר: הוא מבצע יותר מניות בזמנים של נפח גבוה ופחות בזמנים שקטים. TWAP פשוט יותר ומתאים לפיזור שווה לאורך זמן, ו-VWAP מתאים לצמצום ההשפעה על השוק בהתאם לדפוסי המסחר. שתיהן זמינות בעיקר דרך ברוקרים שמציעים כלי מסחר אלגוריתמי.
- FINRA – Understanding Order Types finra.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב – שלבי המסחר tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- SEC – Types of Orders sec.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/05/2026