מה חשוב לדעת
- Web3 הוא חזון של אינטרנט מבוזר בבעלות המשתמשים ומבוסס בלוקצ׳יין, שבו המשתמשים מחזיקים בנכסים הדיגיטליים ובזהות שלהם, בניגוד ל-Web2 שבו הפלטפורמות שולטות בנתונים.
- DAO הוא ארגון הפועל על הבלוקצ׳יין ומנוהל בהצבעת מחזיקי הטוקנים ללא מנכ״ל או דירקטוריון, וכך מנוהלות בורסות מבוזרות ופרוטוקולי הלוואות גדולים שבהם מחזיקי טוקן הממשל מצביעים על שינויים בפרוטוקול, על גובה העמלות ועל תקציבי פיתוח; אתגריו כוללים קבלת החלטות איטית וריכוזיות אצל בעלי טוקנים גדולים.
- המטא-וורס עדיין רחוק מהחזון המלא: טכנולוגיית ה-VR/AR לא הגיעה לבשלות שמייצרת שימוש יומיומי רחב, ומחירי הקרקעות הווירטואליות שנקבעו בגל ההתלהבות של 2021 ו-2022 לא נשמרו. אין נתון רשמי של מאסדר ישראלי על היקף ההפסדים, ולקרקע וירטואלית אין מחיר מצוטט בשוק מפוקח, כך שהערכת שוויה נשענת על עסקאות דלילות בין צדדים פרטיים.
- עולם ה-Web3 רווי בהונאות מסוג Rug Pull שבהן יוצרי הפרויקט נעלמים עם הכסף, ולכן יש לבדוק את הצוות, הקוד, נעילת הנזילות וההיסטוריה, ולא להשקיע סכום שאי אפשר להרשות לעצמך להפסיד.
מדריך מקיף ל-Web3 והמטא-וורס: מה הם DAO ו-DID, מה כבר קיים היום, מה עדיין חזון בלבד ומה צריך לדעת כמשקיע בנכסים דיגיטליים. לרמת ביניים.
Web3 הוא חזון של אינטרנט חדש – מבוזר, בבעלות המשתמשים, ומבוסס על בלוקצ׳יין. במקום שפלטפורמות הענק של החיפוש, המדיה החברתית והמסחר המקוון ישלטו בנתונים שלנו, Web3 מבטיח שהמשתמשים עצמם יחזיקו בנכסים הדיגיטליים שלהם, ישלטו בזהות שלהם, וישתתפו בקבלת החלטות. המטא-וורס (Metaverse) הוא חלק מהחזון הזה – עולמות וירטואליים תלת-ממדיים שבהם אנשים חיים, עובדים ומשחקים.
מ-Web1 ל-Web3: האבולוציה של האינטרנט
- Web1 (1990-2005): אינטרנט "לקריאה בלבד". אתרים סטטיים שמספקים מידע – כמו אנציקלופדיה דיגיטלית. המשתמשים צורכים תוכן אבל לא יוצרים.
- Web2 (2005-היום): אינטרנט "לקריאה ולכתיבה". רשתות חברתיות, בלוגים ופלטפורמות וידאו – המשתמשים יוצרים תוכן, אבל הפלטפורמות הגדולות שולטות בנתונים, מרוויחות מהפרסום, ויכולות לחסום חשבונות לפי שיקול דעתן.
- Web3 (מתפתח): אינטרנט "לקריאה, לכתיבה ולבעלות". המשתמשים הם הבעלים של הנתונים, הנכסים הדיגיטליים, ואפילו של הפלטפורמות עצמן – דרך טוקנים ו-DAO.
| מאפיין | Web1 | Web2 | Web3 |
|---|---|---|---|
| תקופה | 1990–2005 | 2005 והלאה | מתפתח |
| פעולת המשתמש | קריאה בלבד | קריאה וכתיבה | קריאה, כתיבה ובעלות |
| מי שולט בנתונים | בעלי האתר | הפלטפורמות הגדולות | המשתמשים עצמם |
| תשתית | שרתים סטטיים | ענן ריכוזי | בלוקצ׳יין מבוזר |
| מודל בעלות | אין | חשבון בפלטפורמה | טוקנים, NFTs ו-DAO |
אבני הבניין של Web3
DAO – ארגון אוטונומי מבוזר
DAO (Decentralized Autonomous Organization) הוא ארגון שפועל על הבלוקצ׳יין ומנוהל על ידי חבריו – ללא מנכ"ל, דירקטוריון או מבנה היררכי. ההחלטות מתקבלות בהצבעה של מחזיקי הטוקנים, והכללים מוגדרים בחוזים חכמים.
- איך זה נראה בפועל: בורסות מבוזרות ופרוטוקולי הלוואות גדולים מנוהלים בשיטה הזו, כשמחזיקי טוקן הממשל מצביעים על שינויים בפרוטוקול, על גובה העמלות ועל תקציבי פיתוח.
- אתגרים: קבלת החלטות איטית, ריכוזיות אצל "לווייתנים" (בעלי טוקנים גדולים), ושאלות משפטיות לגבי אחריות.
DID – זהות דיגיטלית מבוזרת
DID (Decentralized Identity) היא גישה שבה אתם שולטים בזהות הדיגיטלית שלכם, ללא תלות בפלטפורמה או בממשלה. אתם מחליטים איזה מידע לשתף, עם מי, ולכמה זמן. שירותי שמות מבוססי בלוקצ׳יין כבר מאפשרים זהות Web3 בסיסית, בכך שהם ממפים מחרוזת קריאה לכתובת ארנק, כך שאותה מחרוזת משמשת גם כיעד להעברת ערך וגם כזהות.
המטא-וורס: עולמות וירטואליים
המטא-וורס הוא חזון של עולמות וירטואליים תלת-ממדיים שבהם אנשים מתקיימים דרך אווטרים – עובדים, לומדים, משחקים, קונים ומתחברים. הבלוקצ׳יין מוסיף שכבה של בעלות אמיתית: נכסים וירטואליים (קרקעות, פריטים, בגדים לאווטר) הם NFTs שהשחקן באמת מחזיק.
- עולמות וירטואליים מבוזרים: פלטפורמות שבהן משתמשים רוכשים קרקעות וירטואליות בדמות NFTs, בונים עליהן חוויות, ומנסים להרוויח ממבקרים.
- משחקי Play-to-Earn: משחקים שמתגמלים שחקנים בנכסים דיגיטליים על פעילות במשחק. רוב המודלים האלה התבררו כלא יציבים כלכלית, משום שהתגמול נשען על כניסת שחקנים חדשים.
טיפ
בין חזון למציאות: נכון להיום המטא-וורס עדיין רחוק מהחזון המלא. הטכנולוגיה (VR/AR) לא הגיעה לבשלות שתייצר שימוש יומיומי רחב, ומחירי הקרקעות הווירטואליות שנקבעו בגל ההתלהבות של 2021 ו-2022 לא נשמרו. אין נתון רשמי של מאסדר ישראלי על היקף ההפסדים בקטגוריה הזו, ולכן איננו נוקבים באחוז. מה שכן אפשר לומר במדויק הוא שמדובר בנכס שאין לו מחיר מצוטט בשוק מפוקח, ושהערכת שוויו נשענת על עסקאות דלילות בין צדדים פרטיים.
קטגוריות החשיפה ל-Web3
לפני שמדברים על "הזדמנות", כדאי להכיר את הקטגוריות עצמן. רשות המסים מיינה את האסימונים הקריפטוגרפיים לשלושה סוגים בחוזר ייעודי משנת 2018: אסימונים מבוזרים, שאינם מונפקים על ידי גורם מרכזי אחד וערכם נקבע בהסכמת רשת המשתמשים; אסימונים הוניים (Security Tokens), המונפקים על ידי גורם מרכזי ומייצגים זכות לנכס או זכות פיננסית, למשל זכות לאחוז מרווחים עתידיים; ואסימוני מוצר או שירות (Utility Tokens), המקנים זכות לקבל מוצר או שירות בפיתוח.2
- אסימוני תשתית: אסימונים מבוזרים של רשתות Layer 1 ו-Layer 2, שהן השכבה שעליה נבנות האפליקציות. הם נופלים בקטגוריה המבוזרת של החוזר, ולכן אין להם מנפיק שאפשר לתבוע או לחייב בגילוי.
- אסימוני ממשל: אסימונים המעניקים זכויות הצבעה בפרוטוקול. זכות הצבעה אינה זכות לרווח, וההבחנה הזו היא בדיוק מה שקובע אם אסימון מסוים ייחשב אסימון הוני.
- מטבעות יציבים: נכס דיגיטלי שערכו יציב ביחס לנכס אחר, שהמנפיק שלו מפעיל מנגנון לשמירת היציבות. בנק ישראל מציין שבשונה מנכסים דיגיטליים אחרים, למטבעות יציבים פוטנציאל לשמש לא רק כנכס להשקעה אלא גם כאמצעי תשלום.4
- חשיפה עקיפה דרך שוק המניות: חברות ציבוריות שהכנסותיהן קשורות לתשתית הבלוקצ׳יין, כמו פלטפורמות מסחר, ספקי משמורת או יצרניות חומרה. זו חשיפה למודל עסקי של חברה, ולא לנכס הדיגיטלי עצמו, והיא נסחרת בשוק מפוקח עם חובות גילוי.
סיכוני הונאה ו-Rug Pulls
עולם ה-Web3 רווי בפרויקטים שמבטיחים הרבה ומספקים מעט. הונאות "Rug Pull" - שבהן יוצרי הפרויקט נעלמים עם הכסף - הן תופעה נפוצה. לפני השקעה בפרויקט Web3, בדקו את הצוות (האם הם ידועים?), את הקוד (האם הוא מאומת?), את נעילת הנזילות, ואת ההיסטוריה של הפרויקט. אל תשקיעו סכום שלא תוכלו להרשות לעצמכם להפסיד.
מה זה אומר למשקיע הישראלי: מס ורגולציה
השאלה הראשונה של כל אדם שמחזיק נכס דיגיטלי בישראל היא איך הוא ממוסה, והתשובה כתובה בחוזר מס הכנסה 05/2018, שפורסם ביום 17 בינואר 2018. החוזר קובע שאמצעי תשלום מבוזר אינו "מטבע" ואינו "מטבע חוץ" לפי חוק בנק ישראל ולעניין פקודת מס הכנסה, משום שהגדרת מטבע חוץ מתייחסת לשטרי כסף ומעות בלבד, כלומר לדברים מוחשיים שהם הילך חוקי במדינה כלשהי.1
מהקביעה הזו נגזרות שלוש מסקנות מעשיות. ראשית, אמצעי תשלום מבוזר נכלל בהגדרת "נכס" שבסעיף 88 לפקודה, ומכירתו מסווגת כהכנסה הונית שמתחייבת במס רווח הון לפי שיעורי סעיף 91. שנית, מי שפעילותו מגיעה לכדי עסק לפי מבחני הפסיקה יחויב בשיעורי המס הפירותיים שבסעיפים 121 או 126, והכנסה מכרייה נחשבת הכנסה עסקית. שלישית, ומכיוון שאין כאן מטבע, לא חל הפטור על הפרשי הצמדה והפרשי שער שקיים בחלק מהסעיפים בפקודה.1
תשלום בנכס דיגיטלי הוא שני אירועי מס
זו נקודה שנעלמת ממשתמשים רבים ב-Web3: לפי החוזר, עסקה שבה התמורה משולמת באמצעי תשלום מבוזר היא עסקת חליפין (Barter). מוכר הנכס או נותן השירות רושם הכנסה בגין המכירה, ובמקביל הרוכש מבצע מכירה של האמצעי המבוזר שבו שילם. כלומר קניית פריט וירטואלי או שירות בעזרת אסימון מייצרת אירוע מס גם אצל מי שרק "שילם", והרווח נמדד מהשינוי בערך האסימון ממועד רכישתו ועד מועד השימוש בו.1
בצד הרגולטורי התמונה פחות סגורה. בנק ישראל מרכז את פרסומי רשות ניירות ערך בנושא אסדרת נכסים קריפטוגרפיים, ובהם דוחות הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור, דוח הוועדה לבחינת בורסה מבוססת בלוקצ׳יין, אזהרה לציבור, ותשובת סגל בשאלה מתי טוקן מסווג כנייר ערך.3 ההבחנה הזו היא הציר המשפטי כולו: אסימון שמסווג כנייר ערך גורר חובות תשקיף, גילוי ורישוי, ואסימון שאינו מסווג כך נותר מחוץ להגנות האלה.3
גם במטבעות היציבים, שהם חלק מרכזי מתשתית ה-Web3, מדובר בעבודה בתהליך. בנק ישראל פרסם ביום 22 בפברואר 2023 מסמך עקרונות לאסדרת הפעילות במטבעות יציבים בישראל, שגובש בוועדה בראשות המשנה לנגיד. בין ההצעות: דרישה שהביטחונות שיחזיק המנפיק יכסו 100% מהתחייבויותיו כלפי מחזיקי המטבעות; רישוי על ידי רשות שוק ההון למטבע שאינו בעל חשיבות יציבותית, ורישוי על ידי הפיקוח על הבנקים למטבע מערכתי; ופיקוח של הפיקוח על מערכות תשלומים על מטבע שהוכרז כמערכת תשלומים מבוקרת.4 בנק ישראל מדגיש במפורש שהמסמך פורסם להערות הציבור, שאין לראות בו מסמך מחייב, ושהעקרונות שבו טרם אושרו בהליכי חקיקה.4
סיכונים ואתגרים
- טכנולוגיה לא בשלה: חוויית המשתמש ב-Web3 עדיין מסורבלת לעומת Web2. ארנקים, חתימות, עמלות Gas – הכל מורכב מדי למשתמש הממוצע.
- ספקולציה מול שימוש: רוב הפעילות ב-Web3 עדיין ספקולטיבית. פרויקטים עם שימוש אמיתי הם מיעוט.
- רגולציה: ממשלות עלולות להגביל את Web3 אם הוא מאיים על שליטתן במערכת הפיננסית.
- פרטיות: באופן פרדוקסלי, בלוקצ׳יין ציבורי הוא שקוף לחלוטין – כל עסקה חשופה. פתרונות פרטיות (ZK Proofs) נמצאים בפיתוח.
סיכום
Web3 והמטא-וורס מייצגים חזון שאפתני של אינטרנט מבוזר, בבעלות המשתמשים. חלק מאבני הבניין כבר קיימות (DeFi, NFTs, DAOs), אך הטכנולוגיה והאימוץ עדיין בראשית הדרך. למשקיע הישראלי יש כאן שתי שכבות נפרדות שכדאי לא לערבב: השכבה הטכנולוגית, שבה ההבחנה המשמעותית היא בין תשתית לבין הבטחה; והשכבה המשפטית, שבה כבר יש כללי מס ברורים (נכס לפי סעיף 88, מיסוי הוני לפי סעיף 91, ואירוע מס גם בתשלום) לצד אסדרה שעדיין בתהליך. חזון גדול אינו תשואה מובטחת, ובתחום שבו חלק מהמכשירים אינם מסווגים כניירות ערך, גם הגנות המשקיעים המוכרות אינן בהכרח חלות.
מושגי מפתח
ארגון אוטונומי מבוזר שפועל על הבלוקצ׳יין ומנוהל בהצבעת מחזיקי הטוקנים, ללא מבנה היררכי.
חזון של אינטרנט מבוזר בבעלות המשתמשים, שבו טוקנים ובלוקצ׳יין מחליפים את שליטת הפלטפורמות.
נכס דיגיטלי ייחודי על הבלוקצ׳יין, המשמש במטא-וורס לייצוג בעלות על קרקעות ופריטים וירטואליים.
קוד שמתבצע אוטומטית על הבלוקצ׳יין, ומגדיר את הכללים שלפיהם פועלים פרוטוקולים ו-DAOs.
בדיקת ידע
מהי ההבחנה המרכזית שמייחדת את Web3 לעומת Web2?
חשבו על השאלה מי מחזיק בנתונים ובנכסים הדיגיטליים.
Web3 הוא חזון של אינטרנט מבוזר, בבעלות המשתמשים, ומבוסס על בלוקצ׳יין: במקום שחברות ענק ישלטו בנתונים, המשתמשים מחזיקים בנכסים הדיגיטליים שלהם ובזהותם. זהו השלב השלישי באבולוציה של הרשת, אחרי Web1 ("לקריאה בלבד") ו-Web2 ("לקריאה ולכתיבה"), והוא מוסיף שכבת בעלות דרך טוקנים ו-DAO. המטא-וורס הוא חלק מהחזון: עולמות וירטואליים תלת-ממדיים שבהם נכסים (קרקעות, פריטים) הם NFTs בבעלות השחקן. בישראל התמונה המשפטית ברורה יותר מהתמונה הטכנולוגית: לפי חוזר מס הכנסה 05/2018 מיום 17 בינואר 2018, אמצעי תשלום מבוזר אינו "מטבע" ואינו "מטבע חוץ", הוא נכלל בהגדרת "נכס" שבסעיף 88 לפקודה, מכירתו מסווגת כהכנסה הונית לפי שיעורי סעיף 91, פעילות שמגיעה לכדי עסק ממוסה לפי סעיפים 121 או 126, הכנסה מכרייה היא הכנסה עסקית, ותשלום בנכס דיגיטלי הוא עסקת חליפין שמייצרת אירוע מס גם אצל המשלם. חוזר 7/2018 ממיין את האסימונים לשלוש קטגוריות: מבוזרים, הוניים (Security Tokens) ואסימוני מוצר או שירות (Utility Tokens). בצד האסדרה, רשות ניירות ערך פרסמה דוחות ועדה ואזהרה לציבור בנושא נכסים קריפטוגרפיים, ובנק ישראל פרסם בפברואר 2023 מסמך עקרונות לא מחייב לאסדרת מטבעות יציבים, שכולל דרישת ביטחונות בשיעור 100% מהתחייבויות המנפיק.
Web3 הוא חזון של אינטרנט חדש, מבוזר, בבעלות המשתמשים ומבוסס על בלוקצ׳יין. ההבדל הוא בשאלת השליטה: ב-Web2 (מ-2005 ועד היום) המשתמשים יוצרים תוכן ברשתות חברתיות ובבלוגים, אבל הפלטפורמות הגדולות שולטות בנתונים, מרוויחות מהפרסום ויכולות לחסום חשבונות לפי שיקול דעתן. Web3, שעדיין מתפתח, מוסיף שכבת בעלות: המשתמשים הם הבעלים של הנתונים, של הנכסים הדיגיטליים ואפילו של הפלטפורמות עצמן, דרך טוקנים ו-DAO. בקצרה, Web1 היה אינטרנט "לקריאה בלבד", Web2 הוא "לקריאה ולכתיבה", ו-Web3 שואף להיות "לקריאה, לכתיבה ולבעלות".
DAO (Decentralized Autonomous Organization) הוא ארגון אוטונומי מבוזר שפועל על הבלוקצ׳יין ומנוהל על ידי חבריו, ללא מנכ"ל, דירקטוריון או מבנה היררכי. ההחלטות מתקבלות בהצבעה של מחזיקי הטוקנים, והכללים מוגדרים בחוזים חכמים. כך מנוהלות בורסות מבוזרות ופרוטוקולי הלוואות גדולים, שבהם מחזיקי טוקן הממשל מצביעים על שינויים בפרוטוקול, על גובה העמלות ועל תקציבי פיתוח. בין האתגרים של מודל זה: קבלת החלטות איטית, ריכוזיות אצל "לווייתנים" (בעלי טוקנים גדולים) ושאלות משפטיות לגבי אחריות. חשוב להבחין בין טוקן ממשל, שמקנה זכות הצבעה, לבין אסימון הוני שמייצג זכות לנכס או זכות פיננסית; ההבחנה הזו היא שקובעת אם המכשיר נכנס לתחום דיני ניירות ערך.
DID (Decentralized Identity) היא גישה שבה אתם שולטים בזהות הדיגיטלית שלכם, ללא תלות בפלטפורמה או בממשלה. אתם מחליטים איזה מידע לשתף, עם מי ולכמה זמן. שירותי שמות מבוססי בלוקצ׳יין כבר מאפשרים זהות Web3 בסיסית, בכך שהם ממפים מחרוזת קריאה לכתובת ארנק, כך שאותה מחרוזת משמשת גם כיעד להעברת ערך וגם כזהות.
המטא-וורס הוא חזון של עולמות וירטואליים תלת-ממדיים שבהם אנשים מתקיימים דרך אווטרים: עובדים, לומדים, משחקים, קונים ומתחברים. הבלוקצ׳יין מוסיף שכבה של בעלות אמיתית, כך שנכסים וירטואליים כמו קרקעות, פריטים ובגדים לאווטר הם NFTs שהשחקן באמת מחזיק. עולמות וירטואליים מבוזרים מאפשרים למשתמשים לרכוש קרקעות בדמות NFTs, לבנות עליהן חוויות ולנסות להרוויח ממבקרים. קיימים גם משחקי Play-to-Earn שמתגמלים שחקנים בנכסים דיגיטליים על פעילות במשחק, אך רוב המודלים האלה התבררו כלא יציבים כלכלית משום שהתגמול נשען על כניסת שחקנים חדשים. נקודה שנשכחת: לפי חוזר מס הכנסה 05/2018, רכישה שמשולמת באמצעי תשלום מבוזר היא עסקת חליפין, ולכן גם הקנייה עצמה מייצרת אירוע מס אצל הרוכש.
נכון להיום המטא-וורס עדיין רחוק מהחזון המלא: הטכנולוגיה (VR/AR) לא הגיעה לבשלות שמייצרת שימוש יומיומי רחב, ומחירי הקרקעות הווירטואליות שנקבעו בגל ההתלהבות של 2021 ו-2022 לא נשמרו. אין נתון רשמי של מאסדר ישראלי על היקף ההפסדים בקטגוריה הזו, ולכן איננו נוקבים באחוז. מה שכן ניתן לומר במדויק הוא שמדובר בנכס שאין לו מחיר מצוטט בשוק מפוקח, שהערכת שוויו נשענת על עסקאות דלילות בין צדדים פרטיים, ושהרכישה עצמה, אם היא משולמת באמצעי תשלום מבוזר, מסווגת כעסקת חליפין ומייצרת אירוע מס אצל הרוכש.
לפי חוזר מס הכנסה 05/2018 של רשות המסים, שפורסם ב-17 בינואר 2018, אמצעי תשלום מבוזר אינו "מטבע" ואינו "מטבע חוץ" לפי חוק בנק ישראל ולעניין פקודת מס הכנסה, מכיוון שהגדרת מטבע חוץ מתייחסת לשטרי כסף ומעות בלבד, כלומר לדברים מוחשיים שהם הילך חוקי במדינה כלשהי. מכאן נגזר שהוא נכלל בהגדרת "נכס" שבסעיף 88 לפקודה, ושמכירתו מסווגת כהכנסה הונית ומתחייבת במס רווח הון לפי שיעורי סעיף 91. מי שפעילותו מגיעה לכדי עסק לפי מבחני הפסיקה יחויב לפי שיעורי סעיפים 121 או 126, והכנסה מפעילות כרייה נחשבת הכנסה עסקית. מכיוון שאין כאן מטבע, לא חל הפטור על הפרשי הצמדה והפרשי שער. בנוסף, עסקה שהתמורה בה משולמת באמצעי תשלום מבוזר היא עסקת חליפין, כך שגם המשלם מבצע מכירה של האמצעי שבו שילם.
חוזר מס הכנסה 7/2018, שפורסם ב-13 במרץ 2018 ועוסק בהנפקת אסימונים דיגיטליים (ICO), ממיין את האסימונים הקריפטוגרפיים לשלוש קטגוריות. אסימונים מבוזרים אינם מונפקים על ידי גורם מרכזי אחד, וערכם אינו מייצג סחורה או שירות אלא נקבע לפי הסכמה בין רשת המשתמשים. אסימונים הוניים (Security Tokens) מונפקים על ידי גורם מרכזי ומייצגים זכות לנכס או זכות פיננסית, למשל זכות לקבלת אחוז מרווחים עתידיים. אסימוני מוצר או שירות (Utility Tokens) מקנים זכות לקבל מוצר או שירות שנמצא בפיתוח. ההבחנה בין הקטגוריות היא גם הציר שקובע אם מכשיר מסוים נכנס לתחום דיני ניירות ערך, ורשות ניירות ערך פרסמה בין היתר תשובת סגל בשאלה מתי טוקן מסווג כנייר ערך.
הונאת "Rug Pull" היא מצב שבו יוצרי פרויקט Web3 נעלמים עם הכסף, וזו תופעה נפוצה בתחום הרווי בפרויקטים שמבטיחים הרבה ומספקים מעט. לפני השקעה בפרויקט Web3 כדאי לבדוק את הצוות (האם הם ידועים?), את הקוד (האם הוא מאומת?), את נעילת הנזילות ואת ההיסטוריה של הפרויקט. כלל הזהירות הוא לא להשקיע סכום שלא תוכלו להרשות לעצמכם להפסיד. מעבר לכך, המאמר מציין סיכונים נוספים: טכנולוגיה לא בשלה (ארנקים, חתימות ועמלות Gas מורכבים למשתמש הממוצע), ספקולציה במקום שימוש אמיתי, רגולציה שעלולה להגביל את התחום, ופרדוקס הפרטיות, שכן בלוקצ׳יין ציבורי שקוף לחלוטין וכל עסקה חשופה.
- רשות המסים בישראל, חוזר מס הכנסה 05/2018: מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר - אמצעי תשלום מבוזר אינו מטבע או מטבע חוץ, הוא "נכס" לפי סעיף 88, מכירתו הונית לפי סעיף 91, כרייה כהכנסה עסקית, ותשלום כעסקת חליפין(פורסם ב-17/01/2018) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- רשות המסים בישראל, חוזר מס הכנסה 7/2018: ICO - הנפקת "אסימונים דיגיטליים" למתן שירותים ו/או מוצרים בפיתוח (Utility Tokens), לרבות המיון לאסימונים מבוזרים, אסימונים הוניים ואסימוני מוצר(פורסם ב-13/03/2018) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- בנק ישראל, פרסומי הרשות לניירות ערך בנושאי אסדרת נכסים קריפטוגרפיים: דוחות הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור, דוח הוועדה לבחינת בורסה מבוססת בלוקצ׳יין, אזהרה לציבור, ותשובת סגל בנושא סיווג טוקן כנייר ערך boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- בנק ישראל, העקרונות לפעילות "מטבעות דיגיטליים יציבים" בישראל: הגדרת מטבע יציב, דרישת ביטחונות בשיעור 100% מהתחייבויות המנפיק, וחלוקת סמכויות הרישוי והפיקוח (מסמך להערות הציבור, לא מחייב)(פורסם ב-22/02/2023) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026