עקומת פיליפס
איור: עקומת פיליפס, הקשר ההפוך בין אינפלציה לאבטלה
האם אפשר להוריד אבטלה בלי להעלות מחירים? הדילמה המרכזית של כל בנק מרכזי
עקומת פיליפס (Phillips Curve) היא מודל כלכלי המתאר קשר הפוך (Trade-off) בין שיעור האבטלה לשיעור האינפלציה במשק. הרעיון המרכזי: כאשר האבטלה נמוכה, העובדים דורשים שכר גבוה יותר (כי הם מבוקשים), החברות מגלגלות את העלות לצרכן, והמחירים עולים, כלומר, אינפלציה.
המודל נקרא על שם הכלכלן הניו-זילנדי אלבן וויליאם פיליפס, שגילה בשנת 1958 קורלציה שלילית בין אבטלה לעליות שכר בבריטניה לאורך כמעט מאה שנים. מאז, עקומת פיליפס הפכה לאבן יסוד בקבלת ההחלטות של בנקים מרכזיים, כולל בנק ישראל, שמנסים לאזן בין תעסוקה מלאה ליציבות מחירים.
הגרסאות של עקומת פיליפס
מהמקורית לגרסה המודרנית
העקומה המקורית (קצר טווח): מניחה קשר יציב בין אבטלה לאינפלציה. בנקים מרכזיים יכולים "לבחור" נקודה על העקומה, אבטלה נמוכה על חשבון אינפלציה גבוהה יותר, או להפך.הגרסה המעושרת (פרידמן-פלפס): בטווח הארוך, העקומה הופכת לאנכית. ציפיות האינפלציה מתעדכנות, והכלכלה חוזרת לשיעור האבטלה הטבעי (NAIRU), ללא קשר לשיעור האינפלציה. ניסיון "לקנות" אבטלה נמוכה באמצעות אינפלציה מסתיים בסטגפלציה.
עקומת פיליפס בישראל ובעולם
- שוק העבודה הישראלי: שיעור האבטלה בישראל ירד לשפל היסטורי של כ-3.5% בתחילת שנות ה-2020. בהתאם לתיאוריה, לחצי שכר עלו, בעיקר במגזר ההייטק, אך האינפלציה נותרה מתונה, מה שמאתגר את המודל הקלאסי.
- "השטחת" העקומה: בעשורים האחרונים, הקשר בין אבטלה לאינפלציה נחלש בגלל גלובליזציה, טכנולוגיה וירידה בכוח המיקוח של העובדים. אבטלה נמוכה כבר לא מייצרת אינפלציה כמו בעבר.
- חזרה לרלוונטיות: אחרי הקורונה, כשהכלכלות התאוששו מהר ושוקי העבודה התהדקו, לחצי אינפלציה חזרו, מה שחידש את הדיון על עקומת פיליפס ועל הצורך בהעלאות ריבית.
סיכום
עקומת פיליפס, למרות מגבלותיה, נותרת מסגרת חשיבה מרכזית בהבנת מדיניות מוניטרית. כמשקיעים, הבנת הדילמה בין אבטלה לאינפלציה מסייעת לחזות את צעדי בנק ישראל והפד, וכתוצאה מכך את כיוון הריביות, שערי המט"ח ושוקי ההון.
הקשר ההפוך בין אבטלה לאינפלציה נחלש משמעותית מאז שנות ה-70. בשנים 2010 עד 2019, אבטלה נמוכה מאוד בארה"ב לא ייצרה אינפלציה. ב-2021 עד 2022, אינפלציה גבוהה הגיעה עם שוק עבודה חזק, אבל הגורם היה שרשראות אספקה ולא שכר. כלכלנים מודרניים רואים בעקום כלי עזר חלקי, לא חוק מוחלט. ציפיות אינפלציה, גלובליזציה, וטכנולוגיה שינו את הקשר. עדיין, בנקים מרכזיים (כולל בנק ישראל) משתמשים בגרסאות מעודכנות של העקום כחלק ממודלי החיזוי שלהם.
בישראל, הקשר בין אבטלה לאינפלציה פחות חד מאשר בכלכלות גדולות. שוק העבודה הישראלי קטן ופתוח, מושפע מהגירה, גיוס מילואים, ומגזרים ייחודיים (הייטק מול פריפריה). ב-2022 עד 2023, אבטלה נמוכה של 3.5% עד 4% אכן לוותה באינפלציה גבוהה יותר, אבל רוב האינפלציה הגיעה ממחירי אנרגיה ומזון מיובאים. בנק ישראל מתחשב בעקום פיליפס בהחלטות ריבית, אבל מסתכל גם על גורמים ייחודיים כמו מחירי דיור ושער החליפין.
בנק ישראל משתמש בעקום פיליפס כמסגרת חשיבה: אם האבטלה נמוכה מ"שיעור האבטלה הטבעי" (NAIRU), הלחץ על השכר עולה ויש סיכון לאינפלציה. במצב כזה, הבנק נוטה להעלות ריבית. כשאבטלה גבוהה, הלחץ האינפלציוני נמוך ויש מרחב להוריד ריבית. בפועל, בנק ישראל מתחשב בהרבה גורמים נוספים: פער התוצר, ציפיות אינפלציה, שער החליפין, ומדיניות בנקים מרכזיים אחרים (בעיקר ה-Fed).
NAIRU (Non-Accelerating Inflation Rate of Unemployment) הוא שיעור האבטלה שבו האינפלציה יציבה. אם האבטלה יורדת מתחת ל-NAIRU, לחצי שכר מעלים אינפלציה. אם מעליו, יש לחץ כלפי מטה. הבעיה: אי אפשר למדוד NAIRU ישירות, רק לאמוד אותו, וההערכות משתנות. בישראל, NAIRU מוערך בכ-4% עד 5%, אבל זה תלוי במגזר (בהייטק יש מחסור בעובדים גם באבטלה גבוהה). למשקיע, NAIRU חשוב כי הוא עוזר לחזות מתי בנק ישראל יתחיל להעלות או להוריד ריבית.
עקום פיליפס מניח קשר הפוך: אבטלה גבוהה = אינפלציה נמוכה, ולהפך. סטגפלציה (כמו בשנות ה-70) שוברת את ההנחה הזו: אבטלה גבוהה ואינפלציה גבוהה בו-זמנית. הגורם הוא בדרך כלל זעזוע היצע (כמו עליית מחירי נפט) שמעלה מחירים וגם פוגע בצמיחה. מילטון פרידמן וגם פלפס הסבירו שעקום פיליפס עובד רק בטווח הקצר. בטווח הארוך, ציפיות אינפלציה מתכווננות וה"עקום" הופך לקו אנכי.
הבנת העקום עוזרת לחזות מדיניות מוניטרית, שמשפיעה ישירות על שוקי ההון. אם האבטלה יורדת מהר ונתוני שכר עולים, זה מסמן שבנק ישראל עלול להעלות ריבית. העלאת ריבית לוחצת על אגרות חוב (מחירים יורדים) ועל מניות צמיחה (שמוערכות לפי תזרימים עתידיים). להפך, אבטלה עולה עם אינפלציה יורדת מרמזת על הורדת ריבית, שחיובית לשוקי ההון. עקבו אחרי נתוני התעסוקה החודשיים של הלמ"ס כאינדיקטור מקדים.
מושגי מפתח
NAIRU (שיעור אבטלה טבעי)
Non-Accelerating Inflation Rate of Unemployment, שיעור האבטלה שמתחתיו האינפלציה מתחילה להאיץ. מהווה יעד סמוי של בנקים מרכזיים.
סטגפלציה (Stagflation)
שילוב נדיר ומזיק של אבטלה גבוהה ואינפלציה גבוהה בו-זמנית, מצב שעקומת פיליפס המקורית לא חזתה ושנחווה בשנות ה-70.
- Phillips, A. W. "The Relation between Unemployment and the Rate of Change of Money Wage Rates in the United Kingdom, 1861-1957"(1958) onlinelibrary.wiley.com ↗ ↩
- Bank for International Settlements. "Has the Phillips curve disappeared?" bis.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 07/05/2026
- Investopedia. "Phillips Curve" investopedia.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 07/05/2026
- בנק ישראל - חטיבת המחקר. "דוחות אינפלציה ומדיניות מוניטרית" boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 07/05/2026
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות