חוק השקעות משותפות בנאמנות: רגולציית קרנות נאמנות


החוק משנת 1994 שקובע את מבנה קרן הנאמנות, חובות הגילוי וכללי הניהול.
בקצרה
מה זה חוק השקעות משותפות בנאמנות?
החוק נחקק בשנת 1994 והחליף את הסדרי החקיקה הקודמים מ-1961, שהיו מיושנים והתקשו להתמודד עם שוק הון מודרני. מטרתו המוצהרת: ליצור מסגרת מודרנית לגיוס כספי ציבור להשקעה משותפת, עם הגנות ברורות למשקיע, וזאת בתוך תהליך שקיפות שמחייב כל מנהל קרן לחשוף את מדיניות ההשקעה, הנכסים ודמי הניהול.1
מבנה הקרן לפי החוק מבוסס על שלוש שכבות. הנאמן הוא בנק או גוף חיצוני שמחזיק את נכסי הקרן בחשבון נפרד, כדי למנוע ערבוב עם נכסי החברה המנהלת. מנהל הקרן הוא הגורם שמקבל החלטות השקעה בפועל, והיחידה היא החלק הפרופורציונלי בקרן שהמשקיע רוכש. רשות ניירות ערך היא הגוף המפקח על המערך כולו. בישראל יש יותר מ-1,600 קרנות נאמנות פעילות, וכולן כפופות לחוק הזה.
איך החוק עובד בפועל?
מנהל קרן הוא חברה בע״מ שמחזיקה ברישיון מרשות ניירות ערך, והוא חותם הסכם נאמנות עם נאמן, בדרך כלל בנק גדול. הנאמן מחזיק את הנכסים בחשבון נפרד שאינו שייך למנהל, באופן שמגן על המשקיעים במקרה של קריסת החברה המנהלת. הקרן מפרסמת תשקיף שמתאר את מדיניות ההשקעה, פרופיל הסיכון, הנכסים המותרים להחזקה, מגבלות חשיפה ודמי הניהול. קרן פתוחה חייבת לאפשר פדיון יומי במחיר שווי הנקי (NAV).2
שמות קרנות כמו "פסגות אג״ח ממשלתי" או "מגדל מניות תל אביב 35" אינם שמות שיווקיים בלבד. הם בנויים לפי כללי מסגרת שהחוק קובע, שמחייבים ציון מנהל הקרן ומדיניות ההשקעה בפורמט מזוהה לציבור, כך שאפשר לזהות במהירות את האופי של הקרן עוד לפני קריאת התשקיף.
דוגמה: בדיקת תשקיף לפני השקעה בקרן
משקיעה בודקת קרן בשם "קסם S&P 500 מנוטרלת מטבע" לפני השקעה של 50,000 ש״ח. היא מוצאת בתשקיף: דמי ניהול שנתיים של 0.4%, מדיניות מעקב אחר מדד S&P 500 עם תנודות מטבע מנוטרלות, חשיפה מקסימלית של 100% למניות, כללי פדיון יומי, עלויות הפצה של 0.3% שנגבות מתוך הקרן, והתחייבות לדיווח רבעוני על החזקות. סך העלויות השנתיות מגיעות לכ-350 ש״ח על ההשקעה שלה. כל הפרטים האלה מחויבים מכוח החוק, והמשקיעה יכולה להסתמך עליהם כמחייבים את מנהל הקרן.
מה מותר לקרן נאמנות להחזיק?
מגבלות ההחזקה שהחוק יוצר הן אחד הכלים החשובים ביותר להגנת המשקיע, ובלעדיהן היה מנהל קרן יכול להחשיף את המשקיעים לסיכונים לא פרופורציונליים:
- פיזור בקרן מניות: קרן מניות יכולה להחזיק עד 10% בחברה אחת, כדי למנוע ריכוזיות יתר וחשיפה לסיכון של חברה בודדת.
- הרכב קרן אג״ח: יכולה להחזיק אג״ח ממשלתיות, קונצרניות ואג״ח זרות לפי הגדרת הקרן, עם מרכיב מינימלי של חוב סחיר.
- נכסים לא סחירים: קרן מניות אסור לה להחזיק למעלה מ-10% במניות לא סחירות, כדי לשמור על יכולת פדיון יומית.
- חריגה מדיניות השקעה: כל חריגה ממדיניות ההשקעה המוצהרת חייבת אישור של רשות ניירות ערך ועדכון בתשקיף, והיא אינה יכולה להתבצע בחשאי.
טעויות נפוצות
- לבחור קרן לפי שם בלבד: השם הוא תיאור שיווקי, התשקיף הוא המסמך המחייב. שתי קרנות עם שמות דומים יכולות להיות שונות מאוד במדיניות ובדמי ניהול.
- להתעלם מדמי הניהול שהחוק מחייב לפרסם: 0.1% הבדל לכאורה זניח יכול להיות 10,000 ש״ח לאורך 20 שנה על תיק של 100,000 ש״ח.
- לחשוב שהנאמן "שולט" בניהול הקרן: הנאמן רק מחזיק את הנכסים. החלטות ההשקעה הן של מנהל הקרן בלבד, והנאמן מוודא עמידה בכללים פורמליים.
- לערבב בין קרנות פתוחות לסגורות: תעודות סל הן קרנות סגורות שנסחרות בבורסה, עם דינמיקה שונה של תמחור ופדיון מקרן פתוחה.
טיפים מעשיים
- לפני כל השקעה בקרן, הורידו את התשקיף המקוצר מאתר מנהל הקרן ובדקו את סעיף "מדיניות ההשקעה". שם מופיעה ההתחייבות המחייבת של הקרן.
- בדקו את תיק ההחזקות הרבעוני שהחוק מחייב לפרסם. זה חלון ישיר למה שהקרן אוחזת בפועל.
- השוו דמי ניהול בין קרנות דומות. פער של 0.5% לשנה הוא משמעותי לאורך עשור ומעלה.
- עקבו אחרי עדכונים בתקנות של רשות ניירות ערך. מגבלות דמי ניהול חדשות או כללי השקעה חדשים משפיעים על כל הקרנות, כולל אלו שכבר השקעתם בהן.
חשוב לדעת
החוק יוצר הבחנה ברורה בין קרן נאמנות, שחייבת הסכם נאמנות עם נאמן חיצוני, לבין "פעילות השקעה משותפת" לא מוסדרת, כמו קבוצות רכישה של מניות בוואטסאפ. האחרונות אינן כפופות לחוק הזה, אין להן תשקיף ואין להן נאמן. מי שמשקיע בהן חשוף לסיכון מלא ללא הגנות משפטיות.
שאלות נפוצות
שתיהן מסגרות השקעה משותפת, אבל הן תחת חוקים שונים. קרן נאמנות נמצאת תחת חוק זה, ואילו תעודות סל (ETF) היו תחת חוק ייעודי עד 2018 ומאז מנוהלות גם הן תחת חוק זה עם התאמות מסוימות למבנה הנסחר.
רוב הקרנות הזרות משווקות בישראל תחת הסדר של קרנות סל זרות, עם כללים אחרים. החוק הזה חל בעיקר על קרנות ישראליות שהוקמו לפיו ומנוהלות על ידי מנהלי קרן ישראליים.
כן. החוק מחייב פרסום רבעוני של החזקות הקרן, זמין חינם באתר מנהל הקרן ובאתר רשות ניירות ערך. זוהי שקיפות מלאה שהמשקיע יכול להסתמך עליה.
- חוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ״ד-1994(1994) nevo.co.il ↗ ↩
- רשות ניירות ערך. "אגף קרנות נאמנות" isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- רשות ניירות ערך. "כללי חישוב NAV" isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
מושגים קשורים
קרן נאמנות
המוצר שהחוק מסדיר. הבנת המוצר עצמו משלימה את ההבנה של המסגרת החוקית שמחייבת אותו.
תשקיף קרן
מסמך מחייב לפי החוק. התשקיף הוא החלון של המשקיע למדיניות ההשקעה ולעלויות.
דמי ניהול קרן (TER)
מוגבל בכללים שנובעים מהחוק. השיעור הכולל של עלויות הקרן, שהמשקיע נושא בו מדי שנה.
דמי ניהול קרן נאמנות
מוסדר בחוק ובתקנות הנובעות ממנו. דמי הניהול חייבים להיות שקופים ולהופיע בתשקיף.
סיווג קרנות נאמנות
נובע מדרישות החוק. מערכת הסיווג מאפשרת לציבור לזהות במהירות את אופי הקרן ורמת הסיכון.
רשות ניירות ערך
הגוף שאוכף את החוק ומפקח על קרנות הנאמנות בישראל. אליה מופנות תלונות ובקשות אכיפה.

מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות