סיווג קרנות נאמנות
מערכת הסיווג של רשות ניירות ערך שמסייעת למשקיעים להבין בדיוק באיזה סוג קרן הם משקיעים ומהי רמת הסיכון
בקצרה
בישראל פועלות מאות קרנות נאמנות, כל אחת עם מדיניות השקעה שונה. כדי לעזור למשקיעים להתמצא במגוון הרחב, רשות ניירות ערך (ISA) קבעה מערכת סיווג אחידה שמחלקת את הקרנות לקטגוריות ברורות. הסיווג מבוסס על הרכב ההשקעות של הקרן ועל מדיניות ההשקעה המוצהרת בתשקיף. כל קרן חייבת להצהיר על הסיווג שלה, ומנהל הקרן מחויב לפעול בהתאם.1
בפועל, הרשות מפרסמת שתי מערכות נפרדות של "כותרות מאפיינות לצורך סיווג קרן": אחת לקרנות בניהול אקטיבי ואחת לקרנות בניהול פסיבי, כלומר קרנות מחקות לרבות קרנות סל. לצידן מפורסמים "עקרונות וכללים לקביעת שם קרן", כדי שהשם שהקרן נושאת לא יבטיח למשקיע חשיפה שהמדיניות בפועל אינה מספקת.1
הציר הראשון: אקטיבי מול פסיבי
לפני שנכנסים לקטגוריות הנכסים, יש חלוקה בסיסית יותר. בקרן בניהול אקטיבי מנהל ההשקעות בוחר את הנכסים לפי שיקול דעתו המקצועי, בגבולות מדיניות ההשקעה שנקבעה. בקרן בניהול פסיבי הכסף מושקע בניירות הערך הכלולים במדד שנקבע מראש בתשקיף, ושיקול הדעת של המנהל מצומצם. הבחנה נוספת קיימת בתוך המשפחה הפסיבית: קרן מחקה היא קרן פתוחה הנסחרת בשוק הראשוני בלבד, בעוד קרן סל היא קרן סגורה הנסחרת בבורסה ונעזרת בעושה שוק שמצטט מחירי קנייה ומכירה שוטפים ליחידות.3
עוד שכבה של פיקוח נוגעת לזהות המנהל: רק חברה שקיבלה אישור מרשות ניירות ערך לפעול כ"מנהל קרן", ועיסוקה בניהול קרנות נאמנות בלבד, רשאית לנהל קרן. בנוסף, לכל קרן חייב להיות נאמן שמחזיק בנכסים לטובת המשקיעים ומפקח על פעילות מנהל הקרן.3 חובות אלה מעוגנות בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, שהוא החוק שמכוחו פועל כל ענף קרנות הנאמנות בישראל.4
הקטגוריות העיקריות
מערכת הסיווג של רשות ניירות ערך מחלקת את הקרנות למספר קטגוריות עיקריות, בהתאם לנכסים שבהם הקרן משקיעה:
- קרנות מנייתיות (Equity Funds): קרנות שלפחות 75% מנכסיהן חשופים למניות, בארץ או בחו״ל. הן מציעות פוטנציאל תשואה גבוה אך גם תנודתיות גבוהה. מחולקות לתתי קטגוריות: מניות ישראל, מניות חו״ל, מניות לפי סקטור (טכנולוגיה, נדל״ן, אנרגיה), ומניות לפי גודל חברה (גדולות, קטנות).3
- קרנות אג״חיות (Bond Funds): קרנות שלפחות 75% מנכסיהן חשופים לאיגרות חוב, בארץ או בחו״ל. יציבות יותר מקרנות מנייתיות אך עם פוטנציאל תשואה נמוך יותר. מחולקות לפי סוג האג״ח: ממשלתי, קונצרני, צמוד מדד, שקלי, ולפי מח״מ (טווח חיים ממוצע).3
- קרנות כספיות וקרנות פיקדונות ומלווים: קרנות שמשקיעות בנכסים סולידיים וקצרי טווח כמו מק״מ (מלווה קצר מועד) ואיגרות חוב ממשלתיות. נחשבות לתנודתיות הנמוכה ביותר בענף ומשמשות חלופה נזילה להחזקת מזומן, אך הן אינן פיקדון ואינן נושאות ערבות כלשהי.3
- קרנות גמישות וקרנות משולבות: קרן גמישה אינה מתחייבת למדיניות השקעה מסוימת ומעניקה למנהל חופש פעולה רחב, וקרן משולבת מפזרת את נכסיה בין כמה אפיקי השקעה. שתיהן מתאימות למי שמחפש פיזור בתוך מכשיר אחד, אך מקשות לדעת מראש מה תהיה רמת הסיכון בכל רגע.3
- קרנות מחקות (Index Funds): קרנות שמטרתן להשיג תוצאות דומות ככל האפשר לשיעורי השינוי במדד מסוים. עליהן להציג מתאם גבוה לביצועי המדד, אך הן אינן מתחייבות למתאם מלא. מסווגות לפי המדד אותו הן עוקבות.3
סיווגים נוספים
מעבר לסיווג לפי סוג הנכסים, קרנות נאמנות בישראל מסווגות גם לפי מאפיינים נוספים:
- פרופיל חשיפה: לכל קרן נקבע פרופיל חשיפה נפרד למניות ולמטבע חוץ, והוא אחד השדות שלפיהם ניתן לסנן במאגר הקרנות של הרשות. הפרופיל מספר מה טווח החשיפה המרבי שהקרן רשאית לקחת, ולא רק מה היא מחזיקה כרגע.2
- שלוש רמות כותרת: הסיווג לצורך פרסום בנוי משלוש שכבות, כותרת על, כותרת ראשית וכותרת משנית, כך שאפשר לרדת מרמת האפיק הכללי אל התמחות ספציפית בתוך אותו אפיק.2
- קרן פטורה מול קרן חייבת: זו הבחנה מיסויית ולא הבחנת השקעה, והיא נקבעת בהסכם הקרן או בתשקיף. "קרן נאמנות חייבת" היא קרן שנקבע לגביה שתהיה חייבת, ו"קרן נאמנות פטורה" היא קרן שנקבע לגביה, בקביעה שאינה ניתנת לשינוי, שתהיה פטורה. רווחים שמחלק מנהל של קרן חייבת ליחיד, כשאינם הכנסה מעסק, פטורים ממס בידיו, ואילו רווחים שמחלק מנהל של קרן פטורה חייבים במס בידי היחיד. במילים אחרות, בקרן חייבת המס משולם ברמת הקרן, ובקרן פטורה הוא נדחה אל המשקיע.5
- קרן סגורה מול קרן פתוחה: רוב הקרנות בישראל הן פתוחות, כלומר ניתן לרכוש ולפדות יחידות מול מנהל הקרן. קרן סל, לעומת זאת, היא קרן סגורה הנסחרת בבורסה. ברפורמה שנכנסה לתוקף באוקטובר 2018 הפכו תעודות הסל, שהיו עד אז תעודות התחייבות תחת משטר הגילוי של חוק ניירות ערך, לקרנות נאמנות, ורובן הפכו קרנות סל.3
איך להשתמש בסיווג לבחירת קרן?
הצעד הראשון בבחירת קרן נאמנות הוא להגדיר את פרופיל הסיכון שלכם ואת אופק ההשקעה. משקיע עם אופק של 5 שנים ויותר יכול לשקול קרנות מנייתיות, בעוד שמשקיע עם אופק קצר יעדיף קרנות כספיות או אג״חיות. לאחר בחירת הקטגוריה, ניתן להשוות בין קרנות באותו סיווג לפי דמי ניהול, תשואה היסטורית, וגודל הקרן.
רשות ניירות ערך מפרסמת מאגר ציבורי של כל הקרנות הפועלות, ובו אפשר לסנן לפי סיווג לצורך פרסום, לפי סוג הקרן, לפי שלוש רמות הכותרות ולפי פרופיל החשיפה למניות ולמט״ח. הרשימה מתעדכנת מדי יום מסחר וכוללת יותר מ-2,500 קרנות, והמידע על כל קרן מבוסס כולו על הדוחות שמנהלי הקרנות מפרסמים במגנא.2 רשימת הקרנות ונתוניהן, לרבות סיווג הקרן, פרופיל החשיפה ומנהל הקרן, מתפרסמים גם באתר מאיה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.6 חשוב להשוות קרנות מאותו סיווג בלבד, כי השוואה בין קרן מנייתית לקרן אג״חית אינה בעלת משמעות.
סיווג לא שווה אסטרטגיה
שתי קרנות באותו סיווג יכולות להיות שונות מאוד באסטרטגיית ההשקעה. לדוגמה, שתי קרנות מנייתיות ישראליות יכולות להשקיע בסקטורים שונים לחלוטין. הסיווג הוא נקודת מוצא, אך חשוב לקרוא את התשקיף ואת דו״חות הקרן כדי להבין את המדיניות בפועל.
השוואה מהירה בין הסיווגים
| סוג קרן | נכס עיקרי | תנודתיות אופיינית | אופק השקעה מקובל |
|---|---|---|---|
| מנייתית | לפחות 75% חשיפה למניות | גבוהה | ארוך (5 שנים ומעלה) |
| אג"חית | לפחות 75% חשיפה לאיגרות חוב | בינונית | בינוני |
| כספית | מק"מ ואג"ח ממשלתיות קצרות | נמוכה מאוד | קצר |
| גמישה או משולבת | שילוב אפיקים ללא התחייבות קבועה | בינונית (תלויה בהרכב) | בינוני עד ארוך |
| מחקה | ניירות הערך שמרכיבים מדד | נגזרת מהמדד הנעקב | נגזר מהמדד הנעקב |
אחרי שהבנתם את שפת הסיווג, הצעד הבא הוא לתרגם אותה להחלטה מעשית. המדריך בחירת סוג קרן נאמנות מסביר איך מתאימים בין הקטגוריה לפרופיל הסיכון ולאופק שלכם, והמדריך המקיף לקרנות נאמנות פורש את התמונה הרחבה על מכשיר ההשקעה עצמו.
שאלות נפוצות
מנהל הקרן מצהיר על הסיווג בתשקיף, ורשות ניירות ערך מפקחת על כך שהקרן פועלת בהתאם לסיווג המוצהר. הרשות היא זו שקובעת את "הכותרות המאפיינות לצורך סיווג קרן", בשתי מערכות נפרדות לניהול אקטיבי ולניהול פסיבי, ומפרסמת גם עקרונות וכללים לקביעת שם הקרן. אם הקרן חורגת ממדיניות ההשקעה שהוגדרה בסיווג, מנהל הקרן מחויב לתקן את ההרכב בתוך זמן סביר.
כן, אך הדבר דורש עדכון של התשקיף ודיווח לרשות ניירות ערך. מנהל הקרן חייב להודיע למחזיקי היחידות על השינוי מראש. חריג חשוב הוא הסיווג המיסויי: קרן שנקבע בתשקיף שלה שתהיה "קרן נאמנות פטורה" בקביעה שאינה ניתנת לשינוי, אינה יכולה לחזור בה. קרן חייבת, לעומת זאת, יכולה להפוך לפטורה אם מנהל הקרן הודיע על כך למנהל רשות המסים עד 30 ימים לפני תחילתה של שנת מס, ואז רואים את כל נכסי הקרן כנמכרים ביום האחרון של שנת המס שבה הוגשה ההודעה.
שתיהן קרנות פסיביות שעוקבות אחרי מדד, וקרן סל היא למעשה סוג של קרן מחקה. ההבדל הוא במבנה ובדרך המסחר: קרן מחקה היא קרן פתוחה הנסחרת בשוק הראשוני בלבד, מול מנהל הקרן, ואילו קרן סל היא קרן סגורה הנסחרת בבורסה ונעזרת בעושה שוק שמצטט מחירי קנייה ומכירה שוטפים כדי שיהיו קרובים ככל האפשר לשווי הנכסים. קרן סל דומה במבנה שלה ל-ETF הנהוגה בחו"ל. עד רפורמת אוקטובר 2018 המכשיר המקביל בישראל היה תעודת סל, שהייתה תעודת התחייבות ולא קרן.
קרן גמישה היא קרן שאינה מתחייבת למדיניות השקעה מסוימת, ולמנהל שלה יש חופש פעולה רחב בקביעת הרכב ההשקעות בגבולות פרופיל החשיפה שנקבע לה. היתרון הוא היכולת להתאים את ההרכב לתנאי השוק. החיסרון הוא שקשה לדעת מראש מה תהיה רמת הסיכון בכל רגע נתון, ולכן גם קשה יותר להשוות בין קרנות גמישות. בדקו את פרופיל החשיפה למניות ולמט"ח שמופיע במאגר הקרנות של הרשות, כי הוא מגדיר את הגבולות שבתוכם המנהל רשאי לפעול.
לא. לפי הוראות הדין, מנהל של קרן מחקה משולבת קרנות או של אגד ישראלי אינו רשאי לגבות שכר עבור ניהול אותה שכבה, מאחר שהשכר כבר נגבה מנכסי הקרנות המוחזקות בתוכה. זה אחד המקומות שבהם כדאי לקרוא את התשקיף ולא להסתפק בכותרת: מבנה של קרן שמחזיקה קרנות משנה את מפת העלויות, גם כשהסיווג שנראה בטבלה זהה לקרן ישירה.
- רשות ניירות ערך, קרנות נאמנות. "שמות וסיווגי קרנות": כותרות מאפיינות לצורך סיווג קרן בניהול אקטיבי ובניהול פסיבי (מחקות לרבות סל), ועקרונות וכללים לקביעת שם קרן new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- רשות ניירות ערך. "רשימת קרנות נאמנות": מאגר הקרנות הפועלות, עם סינון לפי סיווג לצורך פרסום, סוג קרן, כותרת על/ראשית/משנית ופרופיל חשיפה למניות ולמט"ח; יותר מ-2,500 קרנות ברשימה בעת הבדיקה, והמידע מבוסס על דוחות מנהלי הקרנות במגנא new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- רשות ניירות ערך, אתר המשקיעים. "קרנות נאמנות": ניהול אקטיבי מול פסיבי, סף 75% חשיפה בקרן מנייתית ובקרן אג"חית, אישור מנהל קרן וחובת נאמן, ההבדל בין קרן מחקה לקרן סל, ורפורמת אוקטובר 2018 שהפכה תעודות סל לקרנות investors.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת(1994) main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- רשות המסים בישראל. פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיף 88 (הגדרות "קרן נאמנות פטורה" ו"קרן נאמנות חייבת" הנקבעות בהסכם הקרן או בתשקיף), סעיף 88א (מעבר מקרן חייבת לקרן פטורה) וסעיף 125ב1 (פטור ממס על רווחים שמחלקת קרן חייבת ליחיד, וחיוב במס על רווחים שמחלקת קרן פטורה) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- מאיה, אתר הדיווחים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. "נתוני קרנות": רשימת הקרנות עם סיווג הקרן, פרופיל החשיפה ומנהל הקרן maya.tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
מושגים קשורים
מכשיר השקעה קולקטיבי שבו מנהל מקצועי משקיע את כספי המשקיעים בהתאם למדיניות השקעה מוגדרת.
מסמך משפטי שמפרט את מדיניות ההשקעה, הסיווג, דמי הניהול וכל המידע שהמשקיע צריך לדעת לפני רכישת יחידות.
העמלות השנתיות שגובה מנהל הקרן. משתנות לפי סיווג הקרן, כאשר קרנות פסיביות זולות יותר מאקטיביות.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות