טופס 150
הנספח לדוח השנתי שבו תושב ישראל מצהיר על זכויות שהוא מחזיק בחבר בני אדם תושב חוץ, כולל סיווגו כחברה נשלטת זרה (CFC) או כחברת משלח יד זרה.
בקצרה
טופס 150 הוא נספח לדוח השנתי שבו תושב ישראל מצהיר על זכויות שהוא מחזיק בחבר בני אדם תושב חוץ. בהחזקה ישירה בישות זרה שזכויותיה אינן נסחרות בבורסה חובת ההצהרה חלה על כל בעל זכויות, ללא סף אחזקה; בישות שזכויותיה רשומות למסחר בבורסה היא חלה רק על בעל שליטה, כלומר מי שמחזיק לבדו או יחד עם קרובו בעשרה אחוז ומעלה באחד מאמצעי השליטה.2 הטופס מפרט את מדינת ההתאגדות של הישות, תחום עיסוקה, שיעור הזכויות, והאם היא מסווגת כחברה נשלטת זרה (CFC) או כחברת משלח יד זרה. בין החייבים בו נמצאים עובדי הייטק עם אחזקות בחברות זרות, יזמים ישראלים שהקימו ישות בחו״ל, ומשקיעים פרטיים בחברות פרטיות זרות.מה זה טופס 150?
טופס 150 הוא נספח לדוח השנתי שמוגש יחד עם טופס 1301 (ליחיד), טופס 1214 (לחברה) או טופס 1327 (לנאמנות), על ידי תושבי ישראל שמחזיקים זכויות בחבר בני אדם תושב חוץ.1 הוא דורש פירוט של שם הישות ומדינת ההתאגדות שלה, מספר הזיהוי שלה לצורכי מס בחו״ל, תחום העיסוק המרכזי, מועד רכישת הזכויות, שיעור הזכויות לרווחים, לנכסים בפירוק ולהצבעה, והסיווג שלה לצורכי פקודת מס הכנסה.2
שתי קטגוריות הסיווג החשובות הן חברה נשלטת זרה (CFC) לפי סעיף 75ב לפקודה, וחברת משלח יד זרה לפי סעיף 75ב1 לפקודה.3 בשתי הקטגוריות התוצאה היא שההכנסות הפסיביות של החברה הזרה, גם אם לא חולקו בפועל, עשויות להיחשב כהכנסה שוטפת של המחזיק הישראלי. מערכת המס בישראל פועלת על בסיס תושבות עולמית: תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו מכל העולם, וטופס 150 הוא הכלי שבו הרשות רואה בפעם הראשונה כל חשיפה לישות זרה שמחזיקה נכסים או יוצרת הכנסה.
איך טופס 150 עובד בפועל?
הנישום, לרוב בעזרת רואה חשבון, ממלא את הטופס כנספח לדוח השנתי המלא (1301). הטופס דורש את שם הישות הזרה ומספר הרישום שלה, מדינת ההתאגדות, שנת ההתאגדות, תחום הפעילות, סך ההכנסות השנתיות, הרווחים, הון מונפק, שיעור האחזקה של המדווח, והצהרה אם הישות עונה להגדרת CFC או חברת משלח יד זרה. חלק ג׳ של הטופס, ובו הפרטים הנוספים על חבר החוץ, הוא חובה רק למי שמחזיק במישרין או בעקיפין 25% ומעלה באחד או יותר מאמצעי השליטה בו.2
התנאים להחלת סעיף 75ב מורכבים וכוללים שילוב של שיעור אחזקה, שליטה, ומאפייני פעילות של הישות. טפסי 150 מוגשים בדרך כלל לצד אישורים מהחברה הזרה עצמה או מרואה חשבון מקומי באותה מדינה, והם חלק בלתי נפרד מהגשת הדוח. אי צירוף טופס 150 במקום שהוא נדרש נחשב לדוח לא שלם. בדוחות שמוגשים מיום 1 בינואר 2025 ואילך חובה להצהיר על ההחזקה בגרסת הטופס שפורסמה בדצמבר 2024 בלבד, ולא בגרסאות שקדמו לה.4
דוגמה: עובדת הייטק עם אופציות אחרי רכישה
מיכל עובדת בסטארטאפ ישראלי שנרכש על ידי חברה דלאוורית שהיא חברה בת בקבוצה גלובלית. במסגרת המבנה החדש היא נותרה עם 12% מהמניות של ישות אמריקאית שהוקמה סביב הפעילות שלה באירופה, כך שהיא נחשבת בעלת שליטה בה. ב-2025 צברה הישות רווחים שלא שולמו בסך 850,000 דולר (כ-3.1 מיליון ש״ח). אם הישות עונה על כל תנאי סעיף 75ב, חלקה של מיכל ברווחים שלא שולמו, כ-102,000 דולר (כ-372,000 ש״ח), מיוחס לה כדיבידנד רעיוני גם אם לא חולק לה דיבידנד בפועל. בטופס 150 היא מצהירה על הכל, ורואה החשבון שלה מחשב את חבות המס הנובעת ומקזז כפל מס באמצעות אמנת המס בין ארה״ב לישראל. הדיווח הנכון מונע חשיפה לקנסות כבדים ומאפשר ניצול מיטבי של הזיכוי על מס זר.
מי חייב בהגשת טופס 150?
הטופס מיועד לתושב ישראל שהוא בעל זכויות בחבר בני אדם תושב חוץ המוחזק על ידו במישרין; לבעל זכויות בישות זרה המוחזקת בעקיפין, אם הוא בעל שליטה בה; לבעל זכויות בישות המוחזקת במישרין בידי חבר בני אדם אחר תושב חוץ שלמעלה מ-50% מאמצעי השליטה בו מוחזקים על ידו; ולכל מי שפקיד השומה דרש ממנו לדווח כך. כשזכויות הישות הזרה רשומות למסחר בבורסה, חובת הדיווח קמה רק אם המחזיק נחשב בעל שליטה בה.2 בפועל הקבוצות הבאות נתקלות בטופס לעיתים קרובות:
- עובדי חברות רב לאומיות: מי שקיבל אופציות או יחידות RSU בישות זרה והפך לבעל זכויות בה אחרי מימוש.
- יזמים עם חברות בחו״ל: ישראלים שהקימו חברה, שותפות או תאגיד מסוג אחר מחוץ לישראל.
- בעלי חברות ישראליות עם חברה בת זרה: בעלי חברות שהקימו חברה בת זרה כחלק מהתרחבות בינלאומית של העסק.
- משקיעים בקרנות זרות: מי שהצטרף לשותפות או לקרן פרטית עם מבנה זר וקיבל בה זכויות.
- יורשים ומקבלי מתנות: מי שירש או קיבל במתנה אחזקות בחברה זרה.
הטופס מיועד גם לנאמן בנאמנות שרואים את נכסיה כנכסים המוחזקים בידי תושבי ישראל. יחיד נדרש למלא אותו גם לגבי זכויות שמחזיקים בן הזוג הרשום, בן או בת הזוג והילדים עד גיל 18, וגם אם לבן הזוג לא היו הכנסות באותה שנת מס.2 תושבות הישות תיחשב זרה אם היא התאגדה מחוץ לישראל והשליטה והניהול על פעילותה אינם בישראל.
טעויות נפוצות בטופס 150
הטעות הראשונה היא להניח שהטופס נדרש רק אם יש רווח או דיבידנד. חובת ההצהרה חלה על עצם הזכויות בישות. הטעות השנייה היא להניח שיש סף אחזקה: בהחזקה ישירה בישות שאינה נסחרת בבורסה אין סף כלל, ועשרה אחוז הם התנאי להיחשב בעל שליטה, שהוא הרלוונטי לישות נסחרת ולהחזקה עקיפה.2 הטעות השלישית היא בלבול בין טופס 150 (הצהרה על הישות) לבין הדוח השנתי עצמו. הטופס הוא נספח שחייב להיות מצורף, ולא תחליף לטופס המרכזי. הטעות הרביעית היא מימוש אופציות זרות או שינוי מבנה בלי ייעוץ מס בינלאומי מראש: טעויות בסעיף 75ב יכולות להגדיל את חבות המס באופן משמעותי.
טיפים מעשיים
עובדי הייטק שמחזיקים או עלולים להחזיק זכויות בישות זרה צריכים לברר את חובת הדיווח מוקדם, עוד לפני אירוע המיסוי. תכנון מראש חוסך מס משמעותי יותר מתכנון בדיעבד. שמרו עותקים דיגיטליים של כל המסמכים התאגידיים של הישות הזרה: הסכמי הקמה, דוחות כספיים, אישורי רישום. בבדיקת רשות המסים דורשים ראיות, לא רק הצהרות. בדקו אם יש אמנת מס בין ישראל למדינת ההתאגדות של הישות, מכיוון שלכמעט כל המדינות המפותחות יש אמנה כזו עם ישראל. התאמת הדיווח הישראלי לדוחות המקומיים של הישות היא קריטית: פערים במספרים בין דוח בארצות הברית לדוח בישראל הם טריגר מובהק לבדיקת שומה.
חשוב לדעת
אי צירוף טופס 150 כשקיימת חובה הופך את הדוח השנתי לדוח לא שלם, וחושף את הנישום לחבות מס, לריבית ולקנסות. אם גיליתם שיש לכם חשיפה לישות זרה שלא דיווחתם עליה, פנו מידית ליועץ מס בינלאומי. לעיתים אפשר להגיש גילוי מרצון לפני שהרשות מזהה את הפער, ולחסוך בכך חלק משמעותי מהעונשים.
סיכום
טופס 150 הוא אחד הטפסים הפחות מוכרים אך בעלי ההשלכות הגדולות ביותר עבור עובדי הייטק ישראלים, יזמים עם פעילות בחו״ל ומשקיעים פרטיים בחברות זרות. ההבנה המוקדמת של חובת הדיווח וההיערכות המתאימה חוסכות אלפי שקלים של מס ומונעות חשיפה מיותרת לקנסות. במקרה של ספק, ההשקעה בייעוץ מס בינלאומי מקצועי כמעט תמיד מחזירה את עצמה.
CFC מול חברת משלח יד זרה: מה ההבדל?
שני הסיווגים שממלאים את הלב של טופס 150 נשמעים דומים אך מפעילים כללי מיסוי שונים. הטבלה הבאה מסכמת את ההבחנה ביניהם ברמה הכללית ולהמחשה, כדי לזהות באיזה מסלול הישות הזרה שלכם עשויה ליפול.
| חברה נשלטת זרה (CFC) | חברת משלח יד זרה | |
|---|---|---|
| הבסיס החוקי | סעיף 75ב לפקודה | סעיף 75ב1 לפקודה |
| סוג ההכנסה הרלוונטי | הכנסה פסיבית: ריבית, דיבידנד, רווחי הון, שכירות ותמלוגים | רווחים ממשלח יד מיוחד שמפיקים בעלי המניות עצמם |
| תנאים שהטופס מברר | רוב ההכנסות או הרווחים פסיביים, שיעור המס בפועל בחו״ל נמוך מ-15%, ורוב אמצעי השליטה בידי תושבי ישראל | חברת מעטים, 75% ומעלה מאמצעי השליטה בידי תושבי ישראל, 50% מבעלי המניות עוסקים במשלח יד מיוחד, ורוב ההכנסות או הרווחים ממשלח יד מיוחד |
| התוצאה למחזיק הישראלי | ייחוס דיבידנד רעיוני מהרווחים שלא שולמו, מיסוי גם ללא חלוקה בפועל | הרווחים ממשלח יד מיוחד מיוחסים לבעלי המניות |
טופס 150 הוא נקודת המפגש בין אחזקה בישות זרה למערכת המס הישראלית, שממסה תושבי ישראל על בסיס כלל עולמי. כדי להבין את התמונה המלאה של מיסוי הכנסות והחזקות מחוץ לישראל, כולל זיכוי על מס זר וקיזוז כפל מס, ראו את המדריך המלא למיסוי הכנסות מחו״ל. מכיוון שהטופס מוגש תמיד כנספח לדוח השנתי, כדאי להכיר גם את המדריך להגשת הדוח השנתי.
שאלות נפוצות
תושב ישראל שהוא בעל זכויות בחבר בני אדם תושב חוץ המוחזק על ידו במישרין, וכן מי שמחזיק בישות כזו בעקיפין והוא בעל שליטה בה. בישות שזכויותיה נסחרות בבורסה החובה חלה רק על בעל שליטה, כלומר מי שמחזיק לבדו או יחד עם קרובו בעשרה אחוז ומעלה באחד מאמצעי השליטה. גם מי שפקיד השומה דרש ממנו לדווח כך חייב בטופס.
כן. חובת ההצהרה חלה על עצם הזכויות, ללא קשר לחלוקה בפועל. אם החברה מסווגת כחברה נשלטת זרה לפי סעיף 75ב, ייתכן שאף ייוחס לכם דיבידנד רעיוני חייב במס מהרווחים שלא שולמו.
אם גיליתם את הפער לפני שהרשות מזהה אותו, כדאי לשקול גילוי מרצון דרך רואה חשבון מומחה למיסוי בינלאומי. זה בדרך כלל מפחית את הקנסות באופן משמעותי ומונע כתב אישום.
הטופס נסוב על זכויות שמוחזקות בפועל בחבר החוץ, ולכן חובת ההצהרה מתגבשת כשהאופציות מומשו והזכויות נרשמו לבעלותכם. בשאלות גבול כדאי לברר מול מייצג לפני מועד הגשת הדוח.
- רשות המסים בישראל, "טופס 150 - הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ - נספח לדוח השנתי" (דף השירות; הטופס מוגש כנספח ל-1301, 1214 או 1327) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 04/09/2026
- רשות המסים בישראל, טופס 150 "הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ המוחזק במישרין או בעקיפין", גרסה מעודכנת ל-12.2024 - ההנחיות למילוי הטופס, סעיפים א׳-ד׳, הגדרת "בעל שליטה" וסף 25% לחלק ג׳(2024) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 04/09/2026
- פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] - הנוסח שבתוקף באתר הכנסת (סעיף 75ב, חברה נשלטת זרה; סעיף 75ב1, חברת משלח יד זרה) main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 04/09/2026
- רשות המסים בישראל, הודעה לציבור מ-11.12.2024 (עודכנה 17.12.2024): "פרסום טופס מעודכן להצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ" - מ-1.1.2025 חובה לדווח בטופס 150 החדש בלבד(2024) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 04/09/2026
מושגים קשורים
הבסיס המשפטי שמחיל את חובת הדיווח על תושב ישראל גם על הכנסות וישויות שמחוץ לישראל.
המנגנון שמאפשר לקזז מס ששולם במדינת הישות הזרה מחבות המס בישראל ולהימנע מתשלום כפול.
המקור הנפוץ ביותר של חשיפה לישויות זרות אצל עובדי הייטק ישראלים, ולעיתים הטריגר לחובת דיווח בטופס 150.
תוכנית נוספת שיוצרת אחזקה בחברה זרה ועשויה להוביל לחובת דיווח בטופס 150 כשמגיעים לתקרה.
תחום הקרוב מבחינת חובת הדיווח הישראלית על נכסים זרים, גם אם לא דרך אותו טופס בדיוק.
המסגרת שבה טופס 150 מוגש כנספח. הוא תמיד חלק מהדוח השנתי המלא ולא טופס עצמאי.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות