טופס 150
הנספח לדוח השנתי שבו מדווחים על החזקה של 10% ומעלה בחברה או בשותפות זרה, כולל חברות CFC וחברות ענף זרות.
בקצרה
מה זה טופס 150?
טופס 150 הוא נספח לדוח שנתי שמוגש יחד עם טופס 1301 על ידי תושבי ישראל שמחזיקים בעשרה אחוז ומעלה מזכויות הבעלות או השליטה בחברה זרה, בשותפות זרה, או בישות משפטית אחרת שנרשמה מחוץ לישראל. הוא דורש פירוט של מדינת ההתאגדות של הישות, תחום פעילותה, סך ההכנסה שלה, חלקו של המדווח, והסיווג שלה לצורכי פקודת מס הכנסה.1
שתי קטגוריות הסיווג החשובות הן חברה נשלטת זרה (CFC) לפי סעיף 75ב לפקודה, וחברת ענף זרה לפי סעיף 5(5). בשתי הקטגוריות התוצאה היא שההכנסות הפסיביות של החברה הזרה, גם אם לא חולקו בפועל, עשויות להיחשב כהכנסה שוטפת של המחזיק הישראלי. מערכת המס בישראל פועלת על בסיס תושבות עולמית: תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו מכל העולם, וטופס 150 הוא הכלי שבו הרשות רואה בפעם הראשונה כל חשיפה לישות זרה שמחזיקה נכסים או יוצרת הכנסה.
איך טופס 150 עובד בפועל?
הנישום, לרוב בעזרת רואה חשבון, ממלא את הטופס כנספח לדוח השנתי המלא (1301). הטופס דורש את שם הישות הזרה ומספר הרישום שלה, מדינת ההתאגדות, שנת ההתאגדות, תחום הפעילות, סך ההכנסות השנתיות, הרווחים, הון מונפק, שיעור האחזקה של המדווח, והצהרה אם הישות עונה להגדרת CFC או חברת ענף. אם כן, יש להוסיף חישובים של ההכנסה הפסיבית הרעיונית שמיוחסת למחזיק.2
התנאים להחלת סעיף 75ב מורכבים וכוללים שילוב של שיעור אחזקה, שליטה, ומאפייני פעילות של הישות. טפסי 150 מוגשים בדרך כלל לצד אישורים מהחברה הזרה עצמה או מרואה חשבון מקומי באותה מדינה, והם חלק בלתי נפרד מהגשת הדוח. אי צירוף טופס 150 במקום שהוא נדרש נחשב לדוח לא שלם. התקרה של עשרה אחוז נקבעה כדי לכלול את כל מי שיש לו השפעה משמעותית על ישות, ולא רק בעלי שליטה מובהקים.
דוגמה: עובדת הייטק עם אופציות אחרי רכישה
מיכל עובדת בסטארטאפ ישראלי שנרכש על ידי חברה דלאוורית שהיא חברה בת בקבוצה גלובלית. במסגרת המבנה החדש היא נותרה עם 12% מהמניות של ישות LLC אמריקאית שהוקמה סביב הפעילות שלה באירופה. ב-2025 צברה הישות הכנסה פסיבית של 850,000 דולר (כ-3.1 מיליון ש״ח). לפי סעיף 75ב, חלקה של מיכל בהכנסה הפסיבית הרעיונית הוא 102,000 דולר (כ-372,000 ש״ח), ונחשב כהכנסה שלה גם אם לא חולק לה דיבידנד בפועל. בטופס 150 היא מצהירה על הכל, ורואה החשבון שלה מחשב את חבות המס הנובעת ומקזז כפל מס באמצעות אמנת המס בין ארה״ב לישראל. הדיווח הנכון מונע חשיפה לקנסות כבדים ומאפשר ניצול מיטבי של הזיכוי על מס זר.
מי חייב בהגשת טופס 150?
החייבים בהגשה כוללים כמה קבוצות עיקריות שבכולן מתקיים תנאי האחזקה של עשרה אחוז ומעלה בישות זרה:
- עובדי חברות רב לאומיות: מי שקיבל אופציות או יחידות RSU בישות זרה ומחזיק עשרה אחוז ומעלה אחרי מימוש.
- יזמים עם חברות בחו״ל: ישראלים שהקימו חברת LLC, Inc או מבנה אחר בארצות הברית, בבריטניה, בקפריסין או באיי הבתולה.
- בעלי חברות ישראליות עם חברה בת זרה: בעלי חברות שהקימו חברה בת זרה כחלק מהתרחבות בינלאומית של העסק.
- משקיעים בקרנות זרות: מי שהצטרף לשותפות הון סיכון או לקרן פרטית עם מבנה זר והגיע ל-10%.
- יורשים ומקבלי מתנות: מי שירש או קיבל במתנה אחזקות בחברה זרה.
חשוב לציין שהכלל חל גם על אחזקה עקיפה דרך אמצעי שליטה כמו אמון או נאמנות, ולא רק על בעלות ישירה. החובה לדווח קיימת גם אם החברה הזרה לא חילקה דיבידנד, לא הייתה פעילה, או עברה פירוק באותה שנה. אוכלוסיית עובדי ההייטק בישראל הפכה את הטופס ממסמך נישה למסמך שעולה בעקביות בדוחות של עשרות אלפי ישראלים בשנה.
טעויות נפוצות בטופס 150
הטעות הראשונה היא להניח שהטופס נדרש רק אם יש רווח או דיבידנד. בפועל חובת הדיווח חלה על עצם האחזקה, גם אם החברה הזרה הפסידה או לא פעלה באותה שנה. הטעות השנייה היא דיווח חלקי על אחזקה עקיפה דרך נאמנות או שותפות ביניים, מה שהרשות רואה כהעלמה גם אם הכוונה הייתה תמימה. הטעות השלישית היא בלבול בין טופס 150 (דיווח על הישות) לבין טופס 1301 עצמו (דיווח על ההכנסה). הטופס הוא נספח שחייב להיות מצורף, ולא תחליף לטופס המרכזי. הטעות הרביעית היא הגשת אופציות זרות או שינוי מבנה בלי ייעוץ מס בינלאומי מראש: טעויות בסעיף 75ב יכולות להגדיל את חבות המס באופן דרמטי ולמנוע ניצול של אמנות מס.
טיפים מעשיים
עובדי הייטק שמחזיקים או עלולים להחזיק מעל עשרה אחוז בישות זרה צריכים לבקש ייעוץ מס מוקדם, עוד לפני אירוע המיסוי. תכנון מראש חוסך מס משמעותי יותר מתכנון בדיעבד. שמרו עותקים דיגיטליים של כל המסמכים התאגידיים של הישות הזרה: הסכמי הקמה, דוחות כספיים, אישורי רישום. בבדיקת רשות המסים דורשים ראיות, לא רק הצהרות. בדקו אם יש אמנת מס בין ישראל למדינת ההתאגדות של הישות, מכיוון שלכמעט כל המדינות המפותחות יש אמנה כזו עם ישראל. התאמת הדיווח הישראלי לדוחות המקומיים של הישות היא קריטית: פערים במספרים בין דוח בארצות הברית לדוח בישראל הם טריגר מובהק לבדיקת שומה.
חשוב לדעת
אי הגשת טופס 150 כשקיימת חובה נחשבת להעלמת הכנסה חמורה. תקופת ההתיישנות על העלמה כזו היא שבע שנים, לעומת ארבע שנים במקרה הרגיל. בנוסף לחבות המס עצמה הנישום חשוף לקנסות גבוהים, ריבית, אגרות, ואפילו כתב אישום במקרי חומרה. גם דיווח חלקי או מאוחר גורר קנסות. אם גיליתם שיש לכם חשיפה לישות זרה שלא דיווחתם עליה, פנו מידית ליועץ מס בינלאומי. לעיתים אפשר להגיש גילוי מרצון לפני שהרשות מזהה את הפער, ולחסוך בכך חלק משמעותי מהעונשים.3
סיכום
טופס 150 הוא אחד הטפסים הפחות מוכרים אך בעלי ההשלכות הגדולות ביותר עבור עובדי הייטק ישראלים, יזמים עם פעילות בחו״ל ומשקיעים פרטיים בחברות זרות. ההבנה המוקדמת של חובת הדיווח וההיערכות המתאימה חוסכות אלפי שקלים של מס ומונעות חשיפה מיותרת לקנסות. במקרה של ספק, ההשקעה בייעוץ מס בינלאומי מקצועי כמעט תמיד מחזירה את עצמה.
שאלות נפוצות
כל תושב ישראל שמחזיק עשרה אחוז ומעלה בחברה או בשותפות זרה, בין אם במישרין או בעקיפין. החובה כוללת גם אופציות שמומשו ויחידות RSU שהגיעו לתקרה הזו.
כן. חובת הדיווח חלה על עצם האחזקה, ללא קשר לחלוקה בפועל. אם החברה מסווגת כחברה נשלטת זרה לפי סעיף 75ב, ייתכן שאף ייוחסו לכם הכנסות פסיביות רעיוניות חייבות במס.
טופס 1301 הוא הדוח השנתי המלא של היחיד. טופס 150 הוא נספח שמתווסף אליו במקרה של אחזקה בישות זרה. לא ניתן להגיש 150 בנפרד, והוא תמיד חלק מ-1301.
אם גיליתם את הפער לפני שהרשות מזהה אותו, כדאי לשקול גילוי מרצון דרך רואה חשבון מומחה למיסוי בינלאומי. זה בדרך כלל מפחית את הקנסות באופן משמעותי ומונע כתב אישום.
בדרך כלל לא, מכיוון שהן לא מהוות אחזקה פורמלית עדיין. החובה מתחילה רק כשהאופציות מומשו ונרשמו לבעלותכם, ורק אם הגעתם לעשרה אחוז בישות.
- רשות המסים בישראל. "דף רשמי ושירותי דיווח" gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיף 75ב (חברה נשלטת זרה) וסעיף 5(5) (חברת ענף זרה) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- מדריך מקצועי למיסוי בינלאומי: טופס 150 y-tax.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- כל זכות. "מיסוי בינלאומי" kolzchut.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
מושגים קשורים
תושבות מס
הבסיס המשפטי שמחיל את חובת הדיווח על תושב ישראל גם על הכנסות וישויות שמחוץ לישראל.
אמנת מס (כפל מס)
המנגנון שמאפשר לקזז מס ששולם במדינת הישות הזרה מחבות המס בישראל ולהימנע מתשלום כפול.
RSU ואופציות לעובדי הייטק
המקור הנפוץ ביותר של חשיפה לישויות זרות אצל עובדי הייטק ישראלים, ולעיתים הטריגר לחובת דיווח בטופס 150.
ESPP (רכישת מניות לעובדים)
תוכנית נוספת שיוצרת אחזקה בחברה זרה ועשויה להוביל לחובת דיווח בטופס 150 כשמגיעים לתקרה.
נדל״ן בחו״ל
תחום הקרוב מבחינת חובת הדיווח הישראלית על נכסים זרים, גם אם לא דרך אותו טופס בדיוק.
דוח שנתי (מס)
המסגרת שבה טופס 150 מוגש כנספח. הוא תמיד חלק מהדוח השנתי המלא ולא טופס עצמאי.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות