Bid/Ask (הצעה/ביקוש)
שני המחירים שמניעים כל עסקה בבורסה: ה-Bid שהקונה מציע וה-Ask שהמוכר דורש
בקצרה
בכל רגע נתון בשוק ההון, לכל נייר ערך יש שני מחירים שונים. ה-Bid (הצעת קנייה) הוא המחיר הגבוה ביותר שקונה מוכן לשלם עבור נייר הערך, וה-Ask (הצעת מכירה) הוא המחיר הנמוך ביותר שמוכר מוכן לקבל. הפער בין שני המחירים הללו נקרא Spread, והוא מרכיב מרכזי בעלויות המסחר שלכם.
בבורסה בתל אביב שני המחירים נפגשים במערכת המסחר "רצף", שיטת מסחר מונחית פקודות (Order-Driven) שבה כל ניירות הערך והנגזרים נסחרים באותו ספר פקודות ממוחשב, וכל המשקיעים רואים את אותה תמונת מסחר בזמן אמת. המסחר מתנהל בשישה שלבים: טרום הפתיחה, מסחר הפתיחה, המסחר הרציף, טרום הנעילה, מסחר הנעילה ומסחר בשער הנעילה (TAL). לשלב שבו אתם פועלים יש משמעות ישירה על ה-Spread שתפגשו ועל סוגי הפקודות שמותר בכלל להגיש.1
כשאתם רואים ציטוט מחיר של מניה, למשל "182.50 / 182.52", המספר הראשון (182.50) הוא ה-Bid והשני (182.52) הוא ה-Ask. אם תרצו לקנות מיד, תשלמו את מחיר ה-Ask. אם תרצו למכור מיד, תקבלו את מחיר ה-Bid. ההבדל של 2 סנט בדוגמה הזו הוא ה-Spread, עלות סמויה שכל משקיע משלם בכל עסקה.
מה זה Spread ולמה הוא חשוב?
ה-Spread (מרווח קנייה-מכירה) הוא הפער בין מחיר ה-Bid למחיר ה-Ask, והוא למעשה עלות עסקה נוספת שאתם משלמים בכל פעם שאתם קונים או מוכרים. בניגוד לעמלת ברוקר שמופיעה בחשבונית, ה-Spread הוא עלות סמויה שרבים לא מודעים לה.
נניח שקניתם מניה ב-100.10 ש"ח (מחיר Ask) ומיד אחרי הקנייה רוצים למכור אותה. במכירה תקבלו 100.00 ש"ח (מחיר Bid). הפסדתם 10 אגורות למניה, גם בלי שהמחיר באמת זז. זהו ה-Spread בפעולה. ככל שה-Spread רחב יותר, כך אתם צריכים שהמניה תעלה יותר רק כדי "להחזיר" את עלות הכניסה.
גורמים שמשפיעים על רוחב ה-Spread
- נזילות: מניות עם נפח מסחר גבוה, כמו אלה שנכללות במדדי הדגל בארץ ובחו"ל, נהנות מ-Spread צר מאוד (לעיתים פחות מאגורה אחת). מניות קטנות עם מעט קונים ומוכרים יציגו Spread רחב יותר, שיכול להגיע לאחוזים בודדים מערך המניה.
- תנודתיות: בימים סוערים בשוק, כשיש חוסר ודאות לגבי כיוון המחיר, עושי השוק מרחיבים את ה-Spread כדי להגן על עצמם מפני תנועות מחיר חדות. בזמן פרסום דוחות כספיים או אירועים גיאופוליטיים, ה-Spread יכול להתרחב באופן משמעותי.
- שעת המסחר: בתחילת יום המסחר ובסופו, ה-Spread נוטה להיות רחב יותר. באמצע היום, כשהנזילות בשיאה, ה-Spread מצטמצם. באפטר אוורס ובפרה-מרקט ה-Spread רחב בהרבה מהמסחר הרגיל.
- סוג נייר הערך: מניות של חברות גדולות (Large Cap) נהנות מ-Spread צר יותר ממניות של חברות קטנות. קרנות סל רחבות על מדדים מובילים יציגו Spread זעיר, בעוד קרנות סל נישתיות עשויות להציג מרווח רחב יותר.
איך קוראים את ספר הפקודות (Order Book)?
ספר הפקודות (Order Book) מציג בזמן אמת את כל פקודות הקנייה והמכירה הפתוחות עבור נייר ערך מסוים. בצד הקנייה (Bid) מוצגות הפקודות מהמחיר הגבוה ביותר כלפי מטה, ובצד המכירה (Ask) מוצגות הפקודות מהמחיר הנמוך ביותר כלפי מעלה. המפגש בין שני הצדדים, בנקודה שבה מחיר ה-Bid הגבוה ביותר פוגש את מחיר ה-Ask הנמוך ביותר, הוא הנקודה שבה מתבצעות עסקאות.
כשאתם בוחנים את ספר הפקודות, שימו לב לעומק השוק. אם יש הרבה פקודות קנייה בנפח גדול במחירים קרובים ל-Bid הנוכחי, זה מעיד על ביקוש חזק ועל רמת תמיכה. אם צד ה-Ask דליל, עם מעט פקודות מכירה, עלייה קטנה בביקוש עלולה להזיז את המחיר למעלה במהירות.
הנקודה שרוב המשקיעים מפספסים: פקודה אחת שלכם יכולה להיות מופגשת עם יותר מפקודה נגדית אחת, וכל הפגשה יוצרת עסקה נפרדת. כלומר פקודה גדולה אחת עשויה להתבצע בכמה שערים שונים, ולא בשער אחד שראיתם על המסך. זו בדיוק הסיבה שספר פקודות דליל בצד ה-Ask מייקר את הקנייה: הפקודה "מטפסת" במעלה הצד הנגדי עד שהכמות מתמלאת.1
גם גבולות התנודה נקבעים לפי שלב המסחר. בשלב טרום הפתיחה ובמסחר הפתיחה, פקודה בהגבלת שער יכולה לנוע לכל היותר 35% ± משער הבסיס במניות, ורק 6% ± באיגרות חוב ובמק"מ. בשלב הרציף תנודת השער באג"ח ובמק"מ אינה מוגבלת כלל, ולכן דווקא שם הפער בין המחיר שדמיינתם למחיר שתקבלו יכול להיפתח.1
Bid-Ask במניות ישראליות לעומת מניות אמריקאיות
יש הבדל משמעותי ב-Spread בין הבורסות. בבורסה בתל אביב, ה-Spread במניות המדדים המובילים נמדד בדרך כלל בעשיריות האחוז, ואילו במניות קטנות ובלתי סחירות הוא יכול להגיע לאחוזים בודדים. בשווקים האמריקאיים הגדולים, שבהם הנפח היומי גבוה בסדרי גודל ומתחרים בהם עושי שוק רבים, המרווח במניות הגדולות צר בהרבה. הפער בין הבורסות נובע בעיקר מהפרש בנפחי המסחר ובמספר עושי השוק שמתחרים על אותו נייר.
בקצה התחתון של הסחירות, הבורסה בתל אביב לא מסתפקת ב-Spread רחב אלא מוציאה את הנייר מהמסחר הרציף לגמרי. נייר ערך שחציון מחזור המסחר היומי שלו בששת החודשים שקדמו למועד הקובע היה נמוך מ-5,000 ש"ח נכנס ל"רשימת דלי הסחירות", ומאותו רגע הוא נסחר בשני מכרזים בלבד ביום, במסחר הפתיחה ובמסחר הנעילה, ולא ברצף. הרשימה מתעדכנת פעמיים בשנה, בחמישי הראשון של מאי ושל נובמבר. נייר יוצא ממנה באופן מיידי ברגע שממונה בו עושה שוק, ונכנס אליה מיידית אם עשיית השוק בו נפסקת.3
המסקנה המעשית הפוכה מהאינטואיציה: במניות ישראליות קטנות הבעיה אינה רק שהמחיר גרוע, אלא שאין בכלל מסחר רציף לקבל בו מחיר. לכן בניירות דלי סחירות ובניירות שקרובים לסף הזה כדאי להקפיד במיוחד על פקודות Limit ולא על פקודות Market.
תפקיד עושי השוק (Market Makers)
עושי שוק הם גופים פיננסיים שמתחייבים להציב בכל רגע נתון הצעות קנייה ומכירה עבור ניירות ערך מסוימים. בכך הם מספקים נזילות לשוק ומבטיחים שתמיד יהיה מי שימכור לכם כשתרצו לקנות, ולהיפך. הרווח שלהם מגיע בעיקר מה-Spread: הם קונים ב-Bid ומוכרים ב-Ask, ומרוויחים את ההפרש.
ההתחייבות של עושה שוק בבורסה בתל אביב מוגדרת בכללי הבורסה בשני מספרים: ציטוט קנייה ומכירה במרווח מחירים שאינו עולה על מרווח מרבי, ובכמות שאינה פחותה מכמות מינימלית, לאורך כל שעות המסחר. חשוב לא פחות מה שאין להם: עושי השוק פועלים בתוך כללי הרצף הרגילים, ללא עדיפות כלשהי במסחר או במידע ביחס לשאר המשקיעים, בדומה למרבית השווקים האירופיים. במאי 2025 השיקה הבורסה רפורמה שבה שני הפרמטרים הללו נקבעים באופן תחרותי, בין עושי שוק שמתחרים על כל נייר ערך שמצורף לתוכנית.2
בגלגול הזה גם הבורסה עצמה משתתפת בתשלום לעושה השוק, בסכום חודשי קבוע או בהחזר עמלות, בנוסף לסכום שמשלמת החברה שביקשה לצרף את נייר הערך שלה. המשמעות למשקיע פשוטה: המרווח שאתם רואים בנייר שיש בו עשיית שוק אינו תוצאה של מזל, אלא תקרה חוזית. ככל שיש יותר עושי שוק שמתחרים על אותו נייר ערך, כך ה-Spread בפועל צר יותר מהתקרה.2
השתמשו תמיד בפקודת Limit
במניות עם Spread רחב (בעיקר מניות ישראליות קטנות או מניות אמריקאיות בשעות מורחבות), השתמשו תמיד בפקודת Limit ולא בפקודת Market. פקודת Market מתבצעת במחיר ה-Ask הנוכחי בקנייה (או ה-Bid במכירה), מה שעלול להיות מחיר גרוע אם ה-Spread רחב. פקודת Limit מאפשרת לכם לקבוע את המחיר המקסימלי שאתם מוכנים לשלם, ולעיתים אף לקבל מילוי במחיר טוב יותר.
רשות ניירות ערך האמריקאית מנסחת את הסיכון בחדות: פקודת Market מבטיחה ביצוע ולא מחיר, והשער האחרון שנסחר אינו בהכרח השער שבו הפקודה תתבצע. בשוק מהיר, חלק מפקודה גדולה עשוי להתבצע במחיר אחד והיתרה במחיר גבוה יותר, גם כשמדובר בפקודה אחת.4
יש גם אילוץ טכני שכדאי להכיר: בבורסה בתל אביב פקודת "שוק" (MKT) קיימת רק בשלב המסחר הרציף. בשלבי טרום הפתיחה וטרום הנעילה נקלטות פקודות בהגבלת שער בלבד: LMT וקרחון ICE בשני השלבים, ובטרום הפתיחה גם LMO ו-STL. כך שבמכרזי הפתיחה והנעילה אין בכלל אפשרות לוותר על מחיר גבול.1
Bid מול Ask: סיכום ההבדלים
| מאפיין | Bid (הצעת קנייה) | Ask (הצעת מכירה) |
|---|---|---|
| מי מציב את המחיר | הקונה | המוכר |
| המשמעות | המחיר הגבוה ביותר שקונה מוכן לשלם | המחיר הנמוך ביותר שמוכר מוכן לקבל |
| גובה יחסי בטבלת השערים | תמיד נמוך יותר | תמיד גבוה יותר |
| מה מקבלים בפקודת Market | במכירה מיידית תקבלו את ה-Bid | בקנייה מיידית תשלמו את ה-Ask |
ההבנה של Bid, Ask וה-Spread היא הבסיס לבחירת סוג הפקודה הנכון. כדי להעמיק כיצד פקודות Market, Limit ו-Stop משפיעות על המחיר שתקבלו בפועל, המשיכו למדריך סוגי פקודות המסחר. כדי להבין איך עושי שוק ומסחר אלגוריתמי מעצבים את ספר הפקודות ואת רוחב ה-Spread, ראו את המדריך למסחר בתדירות גבוהה ובריכות אפלות.
שאלות נפוצות
פקודת Market מתבצעת מיד במחיר הזמין הטוב ביותר (Ask בקנייה, Bid במכירה). היא מבטיחה ביצוע אך לא מחיר, והשער האחרון שנסחר אינו בהכרח השער שבו היא תתבצע. פקודת Limit קובעת מחיר מקסימלי לקנייה או מינימלי למכירה, ומתבצעת רק אם השוק מגיע למחיר שלכם. במניות עם Spread צר, Market בסדר. במניות עם Spread רחב, השתמשו תמיד ב-Limit. שימו לב שבבורסה בתל אביב פקודת "שוק" (MKT) זמינה רק בשלב המסחר הרציף: בטרום הפתיחה ובטרום הנעילה מתקבלות פקודות בהגבלת שער בלבד.
שלוש סיבות עיקריות: ראשית, נפח מסחר נמוך, פחות קונים ומוכרים פעילים. שנית, פחות עושי שוק שמתחרים על הצבת מחירים. שלישית, השוק הישראלי כולו קטן יחסית לשווקים בחו"ל. בקצה הקיצוני הבורסה מטפלת בזה מבנית: נייר שחציון מחזור המסחר היומי שלו בששת החודשים שקדמו למועד הקובע נמוך מ-5,000 ש"ח מועבר לרשימת דלי הסחירות ונסחר בשני מכרזים בלבד ביום, בפתיחה ובנעילה, בלי מסחר רציף כלל. תמיד בדקו את ה-Spread ואת אופן המסחר בנייר לפני קנייה.
עושה שוק (Market Maker) מתחייב להזין לספר הפקודות ציטוטי קנייה ומכירה לאורך כל שעות המסחר, במרווח שאינו עולה על מרווח מרבי ובכמות שאינה פחותה מכמות מינימלית. הוא מספק נזילות ומבטיח שתמיד יהיה צד שני לעסקה, והרווח שלו מגיע מה-Spread. בכללי הבורסה בתל אביב אין לעושה השוק שום עדיפות במסחר או במידע ביחס לשאר המשקיעים. מאז רפורמת מאי 2025 המרווח המרבי והכמות המינימלית נקבעים באופן תחרותי בין עושי שוק שמתמודדים על אותו נייר ערך, וככל שיש יותר מתחרים כך המרווח בפועל צר יותר.
רוב פלטפורמות המסחר הישראליות מציגות שני מחירים לכל נייר ערך: Bid ו-Ask. חלק מהפלטפורמות מציגות גם את ספר הפקודות המלא (Order Book), שמראה את כל ההצעות בצד הקנייה והמכירה ברמות מחיר שונות. אם הפלטפורמה שלכם מציגה רק "מחיר אחרון", זה לא מספיק. בדקו שיש לכם גישה למחירי Bid/Ask לפני שאתם מבצעים עסקה.
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: "רצף ניירות ערך" (שיטת מסחר מונחית פקודות, שישה שלבי מסחר, סוגי הפקודות LMT, LMO, STL, ICE, MKT, FOK, IOC וגבולות תנודת השער) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: "עושי שוק" (חובת ציטוט במרווח מרבי ובכמות מינימלית, היעדר עדיפות במסחר ובמידע, ורפורמת עשיית השוק מ-4 במאי 2025) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: "דלי סחירות" (סף חציון מחזור יומי של 5,000 ש"ח, מסחר בשני מכרזים ביום, ויציאה מהרשימה עם מינוי עושה שוק) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- U.S. Securities and Exchange Commission, Office of Investor Education and Advocacy. "Investor Bulletin: Trading Basics. Understanding the Different Ways to Buy and Sell Stock" sec.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
מושגי מפתח
הפער בין מחיר ה-Bid למחיר ה-Ask. ככל שה-Spread צר יותר, כך עלות המסחר נמוכה יותר והשוק נחשב נזיל יותר.
רשימה בזמן אמת של כל פקודות הקנייה והמכירה הפתוחות עבור נייר ערך. מציגה את העומק של הביקוש וההיצע ברמות מחיר שונות.
גוף פיננסי שמציב הצעות קנייה ומכירה באופן רציף, מספק נזילות לשוק ומרוויח מה-Spread בין המחירים.
היכולת לקנות או למכור נייר ערך במהירות ובמחיר הוגן. נזילות גבוהה פירושה Spread צר ונפח מסחר גדול.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות