עושה שוק
השחקן שמבטיח שתמיד יהיה מי שקונה ומי שמוכר – ושומר על נזילות השוק
בקצרה
עושה שוק הוא גוף פיננסי שמציב באופן רציף פקודות קנייה ומכירה, ומבטיח נזילות ורציפות מסחר. הרווח שלו נגזר מהמרווח בין מחיר הקנייה למכירה. בבורסת ת"א, עושי שוק ממונים מחויבים לנוכחות ולמרווח מקסימלי.
עושה שוק (Market Maker) הוא גוף פיננסי שמתחייב להציב באופן רציף פקודות קנייה ומכירה בנייר ערך מסוים, ובכך מבטיח נזילות (Liquidity) ורציפות מסחר. כאשר משקיע רוצה לקנות מניה – עושה השוק מוכר לו. כאשר משקיע רוצה למכור – עושה השוק קונה ממנו. הרווח של עושה השוק נגזר מהמרווח (Spread) – ההפרש בין מחיר הקנייה (Bid) למחיר המכירה (Ask) שהוא מציב.1
חשוב לדעת
עושי שוק מרוויחים מהמרווח (Spread) - ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. ככל שהמניה נזילה יותר, המרווח קטן יותר ועלות המסחר שלכם נמוכה יותר.
כיצד עושה שוק פועל?
עושה שוק מציב בכל רגע נתון שתי פקודות בספר הפקודות: פקודת קנייה (Bid) במחיר נמוך יותר ופקודת מכירה (Ask) במחיר גבוה יותר. לדוגמה, אם מניה נסחרת סביב 100 שקלים, עושה השוק יציב קנייה ב-99.95 ₪ ומכירה ב-100.05 ₪. ההפרש של 0.10 ₪ הוא הרווח הפוטנציאלי שלו על כל עסקה.
נקודה שמפתיעה משקיעים רבים: עושי השוק פועלים במסגרת הכללים הרגילים של מערכת המסחר "רצף", ללא עדיפות כלשהי במסחר או במידע ביחס לשאר המשקיעים – כפי שנהוג במרבית השווקים האירופיים. עושה שוק אינו רואה את ספר הפקודות מוקדם יותר מכם ואינו נהנה מקדימות בביצוע; מה שהוא מקבל בתמורה להתחייבות הוא תשלום, לא יתרון מידע.1
רפורמת עשיית השוק של 2025
ב-4 במאי 2025 השיקה הבורסה רפורמה בעשיית שוק בניירות ערך (מניות, ניירות ערך המירים ואיגרות חוב תאגידיות), ששינתה את מבנה התמריצים מהיסוד. במקום מודל שבו החברה מתקשרת ישירות עם עושה השוק, הבורסה מנהלת את התוכנית ומתקשרת הן עם עושי השוק והן עם החברות, כנהוג בבורסות אחרות בעולם.1
שני מרכיבים ברפורמה נוגעים ישירות לאיכות הציטוט שאתם רואים על המסך. הראשון: הפרמטרים של עשיית השוק – הכמות המינימלית והמרווח המרבי – נקבעים באופן תחרותי, כשעושי השוק מתחרים על כל נייר ערך שמצורף לתוכנית. השני: הבורסה משתתפת בתשלום לעושי השוק בסכום חודשי קבוע ו/או בהחזר עמלות, וזאת בנוסף לסכום שמשלמת החברה עבור צירוף נייר הערך. הבורסה גם מבקרת את עמידת עושה השוק במחויבויותיו באמצעות מערכת בקרה ייעודית, ומספקת לחברה דוחות מעקב אחר התפתחות הסחירות והנזילות בנייר.1
בקרנות סל המנגנון שונה: מנהל קרן הסל ממנה עושה שוק סטטוטורי לקרנות שבניהולו, והפרמטרים – הכמות והמרווח – תלויים בסוג קרן הסל ובנכס הבסיס שלה. הבורסה מנטרת את פעילות עשיית השוק לפי הכללים שנקבעו, ותוצאות הניטור מועברות לרשות ניירות ערך.1
בחוזים עתידיים, עושה השוק מצטט בחוזים על המדדים ת"א-35, ת"א-90 ות"א בנקים-5, ומחויב להגיש פקודות עשיית שוק בשתי הסדרות החודשיות שמועד הפקיעה שלהן הוא הקרוב ביותר.1
איך אפשר לראות בעיניים מה עושה שוק שווה?
הדרך הכי מוחשית להבין את הערך של עושה שוק היא לראות מה קורה לנייר שאין לו אחד. הבורסה מנהלת רשימת ניירות ערך דלי סחירות, שהוקמה לפי המלצות הוועדה לבחינת האפשרויות למזעור תרמיות בשוק ההון. נייר נכנס לרשימה אם חציון מחזור המסחר בו בששת החודשים הקודמים היה נמוך מ-5,000 ש"ח, הוא נסחר בבורסה יותר משישה חודשים, ולא היה בהשעיה רצופה או ברשימת השימור באותה תקופה. נייר שנכנס לרשימה מפסיק להיסחר במסחר רציף ועובר לשני מכרזים ביום בלבד – בפתיחה ובנעילה.3
וכאן מגיעה הנקודה: נייר שעומד לפי הנתונים להיכנס לרשימת דלי הסחירות לא ייכלל בה אם מתקיימת בו עשיית שוק. הכלל עובד גם לשני הכיוונים ובאופן מיידי – נייר שברשימה יוצא ממנה מיד עם מינוי עושה שוק, ונייר שהוחרג ממנה בזכות עשיית שוק חוזר אליה מיד אם עשיית השוק נפסקת. במילים אחרות, עושה השוק הוא ההבדל בין נייר שנסחר לאורך כל היום לבין נייר שאפשר לקנות ולמכור בו פעמיים ביום.3
אותו היגיון חוזר בכללי השימור, שם הוא נקוב בכסף. שווי החזקות ציבור הנמוך מ-5 מיליון ש"ח הוא עילה להעברת מניה לרשימת השימור, אלא אם השווי גבוה מ-4 מיליון ש"ח והחברה מינתה עושה שוק. במקביל, שיעור החזקות ציבור הנמוך מ-15% מהון החברה הוא עילה נוספת, שאינה חלה אם השיעור גבוה מ-12.5% והחברה מינתה עושה שוק. עשיית שוק, במילים אחרות, קונה לחברה מרווח נשימה מול שני ספי רישום שונים.4
למה עושי שוק חשובים?
- נזילות: בלי עושה שוק, מניות דלילות עלולות להיסחר עם מרווחים עצומים או לא להיסחר כלל. עושה השוק מבטיח שתמיד ניתן לקנות ולמכור.
- יציבות מחירים: הנוכחות הרציפה של עושה השוק מונעת קפיצות מחיר חדות שנובעות מחוסר נזילות.
- צמצום עלויות: ככל שהמרווח צר יותר, כך עלות המסחר למשקיעים נמוכה יותר.
סיכונים ורגולציה
עשיית שוק אינה חסרת סיכון. מילון המונחים של רשות החוזים העתידיים והסחורות האמריקאית (CFTC) מנסח את המנגנון בצורה שמסבירה גם מאיפה בא הרווח וגם מאיפה בא הסיכון: עושה שוק הוא סוחר מקצועי בעל זכויות מסחר בבורסה, שחלה עליו חובה לקנות כשיש עודף פקודות מכירה ולמכור כשיש עודף פקודות קנייה. בכך שהוא מציב מחיר מכירה גבוה מספיק ממחיר הקנייה שלו, הוא מתוגמל על הסיכון שבמתן מלאי ניירות הערך שלו ככרית שסופגת חוסר איזון זמני בפקודות.2
זהו סיכון מלאי (Inventory Risk): החובה לקלוט את הצד שאיש אינו רוצה היא בדיוק מה שחושף את עושה השוק להפסד כשהמחיר ממשיך לנוע לאותו כיוון. במסחר הישראלי, הבורסה מנטרת את עמידת עושי השוק בכללים ומעבירה את תוצאות הניטור לרשות ניירות ערך.1
עושה שוק בבורסה מול ברוקר Market Maker בפורקס
אחד הבלבולים הנפוצים הוא בין עושה שוק ממונה בבורסה לבין ברוקר מסוג Market Maker בזירת מסחר במטבע חוץ. שני הגופים נושאים את אותו שם, אך תפקידם ומבנה התמריצים שלהם שונים בתכלית. הטבלה הבאה ממקדת את ההבדלים המרכזיים.
| היבט | עושה שוק בבורסה | ברוקר Market Maker בפורקס |
|---|---|---|
| הצד הנגדי לעסקה | מתווך בין קונים ומוכרים אמיתיים בספר הפקודות | הברוקר עצמו לוקח את הצד הנגדי |
| פיקוח | רשות ניירות ערך וכללי הבורסה לניירות ערך בתל אביב | תלוי ברגולטור; חלק מהזירות אינן מפוקחות |
| מקור הרווח | המרווח (Spread) ותמריצי נזילות מהבורסה | המרווח, ולעיתים גם הפסדי הלקוח |
| ניגוד עניינים | מוגבל ומפוקח מראש | מובנה, כאשר רווח הברוקר עשוי לנבוע מהפסד הלקוח |
עושי שוק הם חלק ממנגנון רחב יותר שמניע את שוק ההון. כדי להבין כיצד נזילות, ספר הפקודות והמתווכים משתלבים למכונה אחת, קראו את המדריך המעמיק כך פועל שוק ההון. מי שמבקש להעמיק בהבדל מול זירות המסחר במטבע חוץ ימצא הרחבה במנגנון המסחר בפורקס.
שאלות נפוצות
עושה שוק מרוויח מהמרווח (Spread) בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. כדוגמה להמחשה בלבד: הוא מציב פקודת קנייה ב-99.95 ש"ח ופקודת מכירה ב-100.05 ש"ח, וההפרש של 0.10 ש"ח הוא הרווח הפוטנציאלי על כל עסקה. בנפח מסחר גבוה, הרווחים הקטנים האלה מצטברים. בנוסף, במסגרת רפורמת עשיית השוק שהשיקה הבורסה במאי 2025, הבורסה משתתפת בתשלום לעושי השוק בסכום חודשי קבוע ו/או בהחזר עמלות, וזאת מעבר לסכום שמשלמת החברה עבור צירוף נייר הערך לתוכנית.
בבורסה מפוקחת כמו תל אביב, עושי השוק כפופים לרגולציה מחמירה. רשות ניירות ערך אוסרת על עושי שוק לנצל את מעמדם למניפולציות, ומפקחת על פעילותם. עם זאת, בפורקס לא מפוקח, יש ברוקרים מסוג Market Maker שעלולים להרחיב מרווחים באופן מלאכותי, ל"צוד" סטופים, או לבצע Requotes שפוגעים בלקוח. הפתרון: עבדו רק עם ברוקר מפוקח על ידי רשות ניירות ערך הישראלית.
מניות ללא עושה שוק סובלות ממרווחים רחבים, נזילות נמוכה, ותנודתיות חריגה. בפועל, זה אומר שכשאתם רוצים למכור, אולי אין מי שיקנה במחיר סביר, ואתם נאלצים למכור בהנחה גדולה. בבורסת תל אביב יש לכך ביטוי פורמלי: נייר שחציון מחזור המסחר שלו בששת החודשים האחרונים נמוך מ-5,000 ש"ח נכנס לרשימת דלי הסחירות ועובר לשני מכרזים ביום במקום מסחר רציף – אלא אם מתקיימת בו עשיית שוק, שמחריגה אותו מהרשימה. לפני שאתם קונים מניה, בדקו את נפח המסחר היומי ואת המרווח, ובדקו אם הנייר מופיע ברשימת דלי הסחירות של הבורסה.
בבורסה, עושה שוק הוא גוף שמתחייב לספק נזילות בנייר ערך ספציפי תמורת הנחות עמלות. הוא פועל במסגרת תוכנית רשמית של הבורסה עם כללים ברורים. בפורקס, "Market Maker" הוא ברוקר שלוקח את הצד הנגדי של עסקת הלקוח. ההבדל המהותי: בבורסה, עושה השוק מתווך בין קונים ומוכרים. בפורקס, הברוקר עצמו הוא הצד השני, מה שיוצר ניגוד עניינים מובנה.
הבורסה מפרסמת באתרה את רשימת ניירות הערך שבעשיית שוק ואת רשימת עושי השוק, לצד רשימת ניירות הערך דלי הסחירות. שני המסמכים יחד נותנים תמונה טובה: אם נייר מופיע ברשימת עשיית השוק, יש לו ציטוט רציף בכל שעות המסחר במרווח מרבי ובכמות מינימלית שנקבעו; אם הוא מופיע ברשימת דלי הסחירות, הוא נסחר בשני מכרזים ביום בלבד. בקרנות סל המנגנון שונה ומנהל הקרן ממנה עושה שוק סטטוטורי לקרנות שבניהולו.
כן, עושי שוק חשופים לסיכון מלאי. ההגדרה של ה-CFTC מסבירה למה זה בלתי נמנע: על עושה השוק חלה חובה לקנות כשיש עודף פקודות מכירה ולמכור כשיש עודף פקודות קנייה, כלומר לקלוט דווקא את הצד שאיש אינו רוצה. אם עושה שוק קנה כמות גדולה של מניה ומחירה ממשיך לצנוח, הוא סופג הפסדים. מצב שבו סוחרים מתוחכמים עם מידע טוב יותר סוחרים מולו ומרוויחים על חשבונו נקרא Adverse Selection. לכן עושי שוק מתמחרים את המרווח כפיצוי על הסיכון הזה, ומנהלים אותו באמצעות גידור פוזיציות ובקרת מלאי.
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב. "תוכנית עושי שוק" tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- U.S. Commodity Futures Trading Commission (CFTC), CFTC Glossary – הערך "Market Maker": החובה לקנות בעודף פקודות מכירה ולמכור בעודף פקודות קנייה, והתגמול על הסיכון שבשימוש במלאי ניירות הערך ככרית לחוסר איזון זמני בפקודות cftc.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: דלי סחירות (סף חציון מחזור מסחר של 5,000 ש״ח, תנאי הכניסה לרשימה, המסחר בשני מכרזים ביום, וההחרגה המיידית של נייר שמתקיימת בו עשיית שוק) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: שימור ורשימת השימור (סף שווי החזקות ציבור של 5 מיליון ש״ח וסף שיעור של 15%, וההקלות לחברה שמינתה עושה שוק) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
מושגי מפתח
מרווח קנייה-מכירה (Bid-Ask Spread)
ההפרש בין המחיר הגבוה ביותר שקונה מוכן לשלם (Bid) לבין המחיר הנמוך ביותר שמוכר דורש (Ask) – מדד מרכזי לנזילות נייר ערך.
המידה שבה ניתן לקנות או למכור נייר ערך במהירות ובמחיר קרוב לשוויו ההוגן, ללא השפעה משמעותית על מחירו.
רשימה אלקטרונית של כל פקודות הקנייה והמכירה הממתינות לביצוע בנייר ערך מסוים, מסודרות לפי מחיר ולפי זמן הגשה.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות