אג״ח ניתנת לפדיון מוקדם
כשהמנפיק יכול לקרוא לכסף שלכם בחזרה: סיכון הפדיון המוקדם
אג"ח ניתנת לפדיון מוקדם (Callable Bond) היא איגרת חוב שבה למנפיק (חברה או ממשלה) יש זכות לפדות את האג"ח לפני מועד הפדיון הרשמי, בתנאים שנקבעו מראש. בשוק הקונצרני בישראל ובעולם, מנגנון זה נפוץ מאוד ונועד לתת למנפיק גמישות פיננסית1.
למה מנפיקים רוצים אופציית Call?
ההשפעה על המשקיע
- סיכון פדיון מוקדם (Call Risk): המנפיק יפעיל את האופציה דווקא כשהריבית יורדת, בדיוק הזמן שבו המשקיע היה רוצה להמשיך להחזיק באג"ח המשלמת ריבית גבוהה.
- Reinvestment Risk: לאחר הפדיון המוקדם, המשקיע נאלץ להשקיע מחדש בסביבת ריבית נמוכה יותר.
- פרמיית פיצוי: כדי לפצות את המשקיע על הסיכון, אג"ח Callable מציעות קופון גבוה יותר מאג"ח רגילה (לא Callable) של אותו מנפיק2.
תנאי הפדיון המוקדם
בשטר הנאמנות של האג"ח נקבעים מראש תנאי ה-Call: תקופת חסימה (Non-Call Period) שבה אסור לפדות, מחיר הפדיון (Call Price, לרוב מעל 100 אגורות כפרמיה למשקיע), וחלונות פדיון, תאריכים ספציפיים שבהם המנפיק רשאי לפדות. בבורסה בתל אביב, תנאי הפדיון המוקדם מפורטים בתשקיף ובדוחות הבורסה.
| מאפיין | אג"ח רגילה | אג"ח Callable |
|---|---|---|
| קופון | נמוך יותר | גבוה יותר, כפרמיה על הסיכון |
| כשהריבית יורדת | המחיר עולה בחופשיות | המחיר "נתקע" סביב מחיר ה-Call |
| מי שולט במועד הפדיון | המשקיע יודע מראש | המנפיק, לפי שיקוליו |
| מדד התשואה הרלוונטי | Yield to Maturity | Yield to Call / Yield to Worst |
אג"ח Callable היא רק שכבה אחת במבנה הסיכון של אפיק החוב. כדי להבין איפה אג"ח בכלל משתלבת מול מניות בתיק ההשקעות, מתי הגיוני להטות משקל לכל אפיק ואיך כל אחד מהם מגיב לשינויי ריבית, קראו את המדריך המעמיק מניות מול אג"ח.
שאלות נפוצות
לא. אג"ח ממשלתיות של מדינת ישראל (שחר, גליל) אינן כוללות אופציית Call. הסיכון של פדיון מוקדם קיים בעיקר בשוק הקונצרני (אג"ח חברות). בבורסת תל אביב, חברות רבות מנפיקות אג"ח עם אופציית פדיון מוקדם, ויש לבדוק את תנאי התשקיף לפני רכישה. באג"ח ממשלתיות של מדינות אחרות (כמו ארה"ב) יש אג"ח Callable, אך הן נדירות יחסית.
המידע מפורט בתשקיף ההנפקה ובדוחות הבורסה. באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב אפשר לחפש את שם האג"ח ולראות את תנאיה, כולל תאריכי פדיון מוקדם אפשריים, מחיר הפדיון, ותקופת החסימה. גם מערכות מסחר של בנקים ובתי השקעות מציגות מידע זה. אם אתם לא בטוחים, שאלו את היועץ הפיננסי שלכם.
Yield to Maturity (YTM) מחשב תשואה בהנחה שהאג"ח תוחזק עד לפדיון הסופי. Yield to Call (YTC) מחשב תשואה בהנחה שהמנפיק יפדה את האג"ח במועד ה-Call הקרוב ביותר. באג"ח Callable, YTC הוא לרוב המדד הרלוונטי יותר, כי אם הריבית יורדת, המנפיק כמעט בוודאות יפדה מוקדם. המשקיע השמרני ישתמש ב-Yield to Worst, הנמוך מבין השניים.
תקופת החסימה היא פרק הזמן שלאחר ההנפקה שבו המנפיק לא רשאי לפדות את האג"ח. לדוגמה, אג"ח ל-10 שנים עם תקופת חסימה של 3 שנים מבטיחה למשקיע לפחות 3 שנים של קופון. ככל שתקופת החסימה ארוכה יותר, המשקיע מקבל יותר ודאות. בבחינת אג"ח Callable בבורסה, בדקו שתקופת החסימה מספקת לכם את משך ההשקעה המינימלי שאתם צריכים.
מושגי מפתח
Yield to Call (YTC)
התשואה שיקבל המשקיע אם המנפיק יפעיל את אופציית הפדיון המוקדם במועד הקרוב ביותר האפשרי. משמש להערכת תשואה סבירה באג"ח Callable.
Non-Call Period (תקופת חסימה)
התקופה שלאחר ההנפקה שבה המנפיק מנוע מלפדות את האג"ח. מעניקה למשקיע ודאות מינימלית לגבי משך ההחזקה.
Call Premium (פרמיית פדיון)
הסכום מעל הערך הנקוב שהמנפיק משלם למשקיע בעת פדיון מוקדם. למשל, פדיון במחיר 102 אגורות במקום 100, הפרמיה היא 2%.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות