סינון חיובי
בחירת חברות מובילות בקיימות במקום הוצאת חברות בעייתיות
בקצרה
סינון חיובי (Positive Screening) הוא גישת השקעה שבוחרת באופן פעיל חברות בעלות ביצועי ESG מובילים או תרומה חיובית לסביבה ולחברה. בניגוד לסינון שלילי שמוציא את ה"רעים", סינון חיובי מחפש את ה"טובים" – חברות שמובילות בתחום הקיימות בענף שלהן.
הגישה מבוססת על ההנחה שחברות עם ביצועי קיימות גבוהים מנהלות את הסיכונים שלהן טוב יותר, מושכות כישרונות איכותיים, ונהנות מנאמנות לקוחות גבוהה יותר, מה שמתרגם לביצועים פיננסיים עדיפים בטווח הארוך. את המסגרת המושגית לכך ניסחו ששת עקרונות ההשקעה האחראית (PRI), שגובשו בכינוס מזכ"ל האו"ם בידי קבוצה בינלאומית של משקיעים מוסדיים. עיקרון 1 מחייב את החתומים לשלב סוגיות ESG בניתוח ההשקעות ובתהליכי קבלת ההחלטות, וזאת ככל שהדבר עולה בקנה אחד עם חובות הנאמנות שלהם כלפי המוטבים1.
בהקשר הישראלי, סינון חיובי יכול להוביל משקיעים לחברות טכנולוגיה נקייה, חברות עם מדיניות גיוון מתקדמת, או תאגידים שמובילים בשקיפות ובממשל תאגידי. הבורסה לניירות ערך בתל אביב השיקה שלושה מדדי ESG, ושניים מהם הם סינון חיובי במובהק: מדד מעלה, הכולל מניות של חברות ציבוריות המדורגות בדירוג "מעלה" לאחריות תאגידית, ומדד ת"א קלינטק, הכולל את כל המניות בתתי-הענפים קלינטק ואנרגיה מתחדשת, כלומר סינון נושאי. המדד השלישי, ת"א-125 אקלים נקי, פועל בכיוון ההפוך: הוא לוקח את מניות ת"א-125 ומחסיר מהן מניות של תאגידים פוסיליים כפי שקבעה עמותת חיים וסביבה, וזהו סינון שלילי3.
ההשוואה בין השלושה ממחישה את ההבדל טוב מכל הגדרה מופשטת. מדד מעלה מתחיל מדירוג חיובי ובוחר לפיו, ת"א קלינטק מתחיל מהגדרת נושא ובוחר את מי שפועל בו, ות"א-125 אקלים נקי מתחיל ממדד קיים ומחסיר ממנו. שני הראשונים הם סינון חיובי בשתי הצורות שלו, דירוגי ומגזרי, והשלישי הוא בדיוק ההפך3.
גישות לסינון חיובי
- Best-in-Class: בחירת החברות המובילות בביצועי ESG בכל ענף. גישה זו שומרת על פיזור ענפי כי היא לא מוציאה ענפים שלמים, אלא בוחרת את הטובים בכל ענף.
- סינון נושאי (Thematic): בחירת חברות הפועלות בתחומים ספציפיים כמו אנרגיה מתחדשת, מים נקיים, או טכנולוגיית בריאות. מתמקד בהשפעה ישירה.
- שילוב ESG מלא: העדפת חברות עם דירוג ESG גבוה בתוך כל סקטור, תוך הקצאת משקל יתר לחברות מובילות.
יתרונות על פני סינון שלילי
תמריץ חיובי
סינון חיובי שולח מסר ברור לשוק: חברות שמשקיעות בקיימות מתוגמלות בביקוש גבוה יותר למניותיהן ועלות הון נמוכה יותר. בניגוד לסינון שלילי שרק "מעניש", סינון חיובי גם "מתגמל", ובכך מתמרץ חברות נוספות לשפר את ביצועי הקיימות שלהן.
החיסרון העיקרי של סינון חיובי הוא שהוא תלוי באיכות הדירוגים. דירוג ESG מסחרי נפוץ בנוי כמתודולוגיה מבוססת-כללים שמזהה מובילים ומפגרים בתוך הענף ומעניקה ציון אותיות יחסי-לענף, בטווח שבין AAA ל-CCC, מול סיכוני קיימות מהותיים-פיננסית וספציפיים-לענף5. הניסוח הזה חשוב: ציון גבוה אומר "טוב יחסית לענף שלו", לא "טוב בהשוואה לכל השוק", ולכן חברה בענף מזהם יכולה לקבל ציון מצוין. לכן חשוב להשתמש במספר מקורות דירוג ולא להסתמך על ספק אחד בלבד.
למה שרשרת הדירוג מתחילה בגילוי וולונטרי
יש חוליה שקל לדלג עליה: הדירוג ניזון מדיווח של החברה, והדיווח הזה בישראל אינו חובה. בהמשך להמלצות רשות ניירות ערך מאפריל 2021 בעניין גילוי של תאגידים מדווחים אודות אחריות תאגידית וסיכוני ESG, הרשות מאפשרת לתאגידים לפרסם דוחות אחריות תאגידית באתר שלה, אך היא מגדירה אותם במפורש כפרסומים וולונטריים שאינם מכוח דיני ניירות ערך. אין חובה להגישם או לעדכנם, והרשות עצמה אינה בודקת את תוכנם ואינה מביעה עמדה לגביהם4.
המסקנה המעשית לסינון חיובי: הדיווח שממנו נגזר הציון אינו מבוקר על ידי הרגולטור באותה מידה שדוח כספי מבוקר. זה אינו טיעון נגד הגישה, אבל הוא מסביר למה בדיקת מתודולוגיה ובדיקת מקור הנתונים אינן פורמליות אלא הליבה של העבודה, ולמה "דוח ESG יפה" הוא סימן חלש בהרבה מנתון מדיד שניתן להצליב.
טיפ למשקיעים
בדקו שהקרן שבחרתם עושה Positive Screening אמיתי ולא רק "Greenwashing". חפשו מתודולוגיה ברורה, מדדים כמותיים, ודיווח שנתי על ההשפעה החברתית. הצורך בסטנדרט אחיד לגילוי כזה הוא בדיוק מה שהוביל את CFA Institute לפרסם תקן גילוי ESG גלובלי למוצרי השקעה, שנועד לאפשר השוואה בין מוצרים שמצהירים על מדיניות קיימות2.
סינון חיובי מול סינון שלילי
| היבט | סינון חיובי | סינון שלילי |
|---|---|---|
| גישה | בוחר את החברות המובילות בקיימות ("הטובים") | מוציא חברות בעייתיות ("הרעים") |
| פיזור בתיק | נשמר רחב יותר (Best-in-Class בכל ענף) | מצטמצם כשמוציאים ענפים שלמים |
| מסר לשוק | מתגמל חברות שמשפרות ביצועי קיימות | מעניש התנהלות בעייתית |
| תלות בדירוגים | גבוהה: איכות הבחירה תלויה בדירוג ESG | נמוכה יחסית: הקריטריון לרוב בינארי |
| דוגמה מהבורסה בתל אביב | מדד מעלה, מדד ת"א קלינטק | מדד ת"א-125 אקלים נקי |
סינון חיובי הוא אחת מכמה אסטרטגיות בעולם ההשקעה האחראית, והוא נשען כולו על איכות דירוגי ה-ESG שמאחוריו. כדי להבין איך גישה זו משתלבת בתיק שלם ואיך מזהים קרן שמיישמת אותה באמת, ראו את המדריך המלא על בניית תיק השקעות ESG, ולזיהוי מלכודות של "ירוק למראית עין" ראו את המדריך על זיהוי גרינוושינג.
שאלות נפוצות
סינון חיובי הוא גישת השקעה שבוחרת באופן פעיל חברות עם ביצועי ESG מובילים, במקום רק להוציא חברות בעייתיות. ההנחה היא שחברות שמובילות בקיימות מנהלות סיכונים טוב יותר, מושכות כישרונות איכותיים ונהנות מנאמנות לקוחות גבוהה, מה שמתרגם לביצועים פיננסיים עדיפים בטווח הארוך. בעוד סינון שלילי אומר "אל תשקיעו ברע", סינון חיובי אומר "חפשו את הטוב".
סינון שלילי מוציא מהתיק חברות בעייתיות (נשק, טבק, דלקים מאובנים). סינון חיובי הוא הגישה ההפוכה: הוא בוחר באופן אקטיבי חברות מובילות בקיימות. היתרון של סינון חיובי הוא שהוא לא רק "מעניש" חברות גרועות אלא גם "מתגמל" חברות טובות, מה שיוצר תמריץ חזק יותר לשיפור. בפרקטיקה, קרנות רבות משלבות את שתי הגישות יחד.
Best-in-Class היא השיטה הנפוצה ביותר לסינון חיובי. במקום להוציא ענפים שלמים (כמו אנרגיה או תעשייה), היא בוחרת את החברות עם ביצועי ה-ESG הטובים ביותר בתוך כל ענף. כך נשמר פיזור ענפי רחב: גם חברת נפט יכולה להיכלל אם היא המובילה בקיימות בענף שלה. זה מקטין את העיוות בתשואה שנוצר כשמוציאים ענפים שלמים מהתיק.
חפשו שלושה סימנים: מתודולוגיה מפורסמת עם קריטריונים כמותיים ברורים (לא רק הצהרות כלליות), דיווח שנתי על ההשפעה החברתית (Impact Report) עם מדדים מדידים, ושימוש במספר מקורות דירוג ESG ולא בספק אחד. בישראל כדאי לבדוק לאיזה מדד או מתודולוגיה הקרן מצהירה שהיא נצמדת, ולזכור שדוחות האחריות התאגידית שמפרסמות חברות ישראליות הם פרסום וולונטרי שאינו מכוח דיני ניירות ערך, שרשות ניירות ערך אינה בודקת את תוכנו. לכן נתון מדיד שאפשר להצליב שווה יותר מהצהרה מנוסחת היטב.
המחקר מעורב. מצד אחד, צמצום יקום ההשקעה (בחירת רק החברות המובילות) מגביל את הפיזור ועלול לפגוע בתשואה בתקופות מסוימות. מצד שני, מחקרים רבים מראים שחברות עם ביצועי ESG גבוהים נוטות לתשואה עודפת לטווח ארוך, בין היתר בזכות ניהול סיכונים טוב יותר ופחות הפתעות שליליות. ההשפעה תלויה בשיטת הסינון ובתקופת המדידה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב השיקה שלושה מדדי ESG. שניים מהם מיישמים סינון חיובי: מדד מעלה, הכולל מניות של חברות המדורגות בדירוג "מעלה" לאחריות תאגידית, ומדד ת"א קלינטק, הכולל את המניות בתתי-הענפים קלינטק ואנרגיה מתחדשת. המדד השלישי, ת"א-125 אקלים נקי, הוא דווקא סינון שלילי: הוא מסיר ממדד ת"א-125 מניות של תאגידים פוסיליים. לחשיפה בינלאומית קיימות קרנות מחקות מדדי ESG רחבים. מידע-הון אינו ממליץ על קרן מסוימת, ולפני כל בחירה כדאי לקרוא את מתודולוגיית המדד ואת דמי הניהול.
סיכום
סינון חיובי מאפשר למשקיעים לתגמל חברות מובילות בקיימות, ולא רק להעניש חברות בעייתיות. זו גישה בונה שמתמרצת שינוי חיובי בשוק, אך דורשת מחקר מעמיק כדי לוודא שהדירוגים אמינים ושהקרנות אכן מיישמות סינון מהותי.
יתרונות סינון חיובי
- השקעה בחברות עם השפעה חיובית - ערך מוסף מעבר לתשואה
- חברות ESG גבוהות נוטות לניהול סיכונים טוב יותר
- ביקוש גובר מגופים מוסדיים - רוח גב למחירי המניות
אתגרים
- צמצום יקום ההשקעה - פחות פיזור, פוטנציאל לתשואה מוגבלת
- קריטריונים סובייקטיביים - מה שנחשב "חיובי" משתנה בין קרנות
- Greenwashing - חברות עלולות לייפות דיווחי ESG ללא שינוי מהותי
מושגי מפתח
גישת סינון שבוחרת את החברות עם ביצועי ESG מובילים בתוך כל ענף, ולא רק מענפים "ירוקים" מטבעם.
ESG Tilt (הטיה)
אסטרטגיה שנותנת משקל יתר בתיק לחברות עם דירוג ESG גבוה ומשקל חסר לחברות עם דירוג נמוך, מבלי להוציא חברות לגמרי.
ESG Leaders Index
מדד שכולל רק חברות מובילות בדירוג ESG מתוך מדד רחב יותר. בישראל, מדד מעלה של הבורסה בתל אביב בנוי כך: הוא כולל מניות של חברות ציבוריות המדורגות בדירוג "מעלה" לאחריות תאגידית.
- Principles for Responsible Investment (PRI), "What are the Principles for Responsible Investment?": ששת העקרונות שגובשו בכינוס מזכ"ל האו"ם על ידי קבוצה בינלאומית של משקיעים מוסדיים; עיקרון 1 מחייב שילוב סוגיות ESG בניתוח ההשקעות ובתהליכי קבלת ההחלטות unpri.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- CFA Institute. "Global ESG Disclosure Standards for Investment Products" cfainstitute.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/05/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: תחום האחריות הסביבתית, החברתית והתאגידית (ESG). שלושת מדדי ה-ESG שהשיקה הבורסה: מדד מעלה (חברות המדורגות בדירוג "מעלה"), מדד ת"א קלינטק (תתי-הענפים קלינטק ואנרגיה מתחדשת) ומדד ת"א-125 אקלים נקי (ת"א-125 ללא תאגידים פוסיליים כפי שקבעה עמותת חיים וסביבה) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- רשות ניירות ערך, פרסומים: דוחות אחריות תאגידית. בהמשך להמלצות הרשות מאפריל 2021 בעניין גילוי אודות אחריות תאגידית וסיכוני ESG, הדוחות הם פרסומים וולונטריים שאינם מכוח דיני ניירות ערך, אין חובה להגישם או לעדכנם, והרשות אינה בודקת את תוכנם ואינה מביעה עמדה בעניינם new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- MSCI, "ESG Ratings": מתודולוגיה מבוססת-כללים המזהה מובילים ומפגרים בענף ומעניקה ציון אותיות יחסי-לענף מ-AAA עד CCC, מול סיכוני קיימות מהותיים-פיננסית וספציפיים-לענף msci.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות