מימון עמיתים ⁦(P2P)⁩ כהשקעה: מה באמת מקבלים ומה קרה לשוק בישראל

עצמאות כלכליתמימון עמיתים (P2P) כהשקעה: מה באמת מקבלים ומה קרה לשוק בישראל

מימון עמיתים הוא הלוואה ולא פיקדון. הסבר על הפער בין התשואה המפורסמת לזו שמתקבלת, מי מפקח בישראל, ומה קרה לבלנדר, טריא ו-BTB.

מימון עמיתים, או P2P, הוא לא מוצר חיסכון אלא אשראי: אתם מלווים כסף לאנשים או לעסקים דרך פלטפורמה שמתווכת ביניכם, ומקבלים בחזרה קרן וריבית כל עוד הלווים משלמים. זו ההבחנה שקובעת את כל השאר, כי היא מסבירה למה המספר שמופיע בשיווק כמעט תמיד גבוה מהמספר שמגיע לחשבון שלכם. אם נתקלתם בפרסום של תשואה דו-ספרתית או קרובה לזה ותהיתם איפה הקאץ', המאמר הזה מפרק את המנגנון עד הסוף.

מה זה מימון עמיתים, ולמה זה לא חיסכון?

מימון עמיתים הוא מערכת לתיווך באשראי: הפלטפורמה לא מקבלת מכם פיקדון ולא מחזיקה את הכסף עבורכם, אלא מפצלת אותו בין הלוואות של לווים שונים ומעבירה אליכם את ההחזרים. הפעילות מוסדרת בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, שקובע במפורש שאסור לעסוק בה בלי רישיון ייעודי.¹

עמדת הממונה על שוק ההון, כפי שהיא מצוטטת בדוח המבוקר של טריא, מנסחת את חלוקת הסיכון בשורה אחת: בעלי רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי "מנהלים כספים של לקוחות ולא נושאים בסיכון האשראי עצמו".² כלומר הפלטפורמה מתפעלת, ואתם נושאים בסיכון. בפיקדון בנקאי זה הפוך: הבנק חייב לכם את הכסף, והוא זה שסופג את ההפסד אם הלווים שלו לא משלמים.

מכאן גם נובע למה השימוש במילה "חיסכון" בהקשר הזה בעייתי. יש פלטפורמות שמציגות את המוצר בלשון של חשבון חיסכון, עם סכום התחלתי נמוך ותשואה שנתית מוצגת מראש. הניסוח הזה נשמע כמו פיקדון, אבל אין מאחוריו את המאפיינים שהופכים פיקדון לפיקדון: אין התחייבות של גוף פיננסי להחזיר לכם את הקרן, ואין מועד פירעון ידוע מראש שבו הכסף חוזר בוודאות.

לאן הולכת הריבית שהלווה משלם?

הריבית שהלווה משלם אינה הריבית שאתם מקבלים, והפער ביניהן הוא לב העניין. בדוח התקופתי המבוקר של טריא לשנת 2025 הלווים שילמו ריבית ממוצעת של 9.4%, ואילו התשואה שהגיעה למשקיעים באותה שנה הייתה 6.2%.² ההפרש, 3.2 נקודות אחוז, נובע מעמלות הפלטפורמה ומהלוואות שלא חזרו. זה לא סטייה קטנה: זה כשליש מהריבית שהלווה שילם. חשוב לשים לב שהדוח מגדיר את 6.2% כתשואה לפני ניכוי מס ולפני עמלות השקעה, כך שמה שנכנס לכיס בפועל נמוך עוד יותר.

הדבר החשוב בפער הזה הוא שהוא אינו קבוע. שיעור ההלוואות שלא חוזרות עולה כשהכלכלה מאטה, כלומר בדיוק בתקופה שבה גם שאר התיק שלכם יורד. מוצר שאמור לפזר סיכון מתנהג כאן דווקא כמו שאר הסיכונים בתיק, ולא כמו משקל נגד להם.

במה זה שונה מפיקדון בנקאי?

ההבדל אינו בגובה הריבית אלא במה שעומד מאחוריה. בפיקדון בנקאי הריבית נמוכה יותר, אבל אתם יודעים מי חייב לכם את הכסף, מתי הוא חוזר ומי מפקח על הגוף שמחזיק אותו. במימון עמיתים שלוש התשובות שונות.

שתי שורות בטבלה מפתיעות רבים. הראשונה היא הרביעית: מימון עמיתים בישראל מפוקח כשירות פיננסי מוסדר, לא כניירות ערך.¹ המשמעות המעשית היא שאין תשקיף שמחייב גילוי אחיד, אין דיווח תקופתי בפורמט שנקבע למשקיעים, ואין קרן פיצוי. כל אלה קיימים בעולם ניירות הערך, והמוצר הזה פשוט לא נמצא בו.

השנייה היא שורת רשת הביטחון, והיא מפתיעה גם לגבי הבנקים. בישראל אין ביטוח פיקדונות פורמאלי: בשונה מארצות הברית, אין חוק שקובע תקרת כיסוי לפיקדון בנקאי. הפיקוח על הבנקים מנסח זאת כך: "בישראל אין מנגנון של ביטוח פיקדונות פורמאלי אולם קיימת ערבות ממשלתית משתמעת", ומוסיף שהאפשרות הזו "לא נקבעה במפורש בחקיקה". באותה נשימה הוא מציין שבכל מקרי הכשל שהיו בעבר בישראל, המפקידים לא נשאו בהפסדים.³ כלומר ההשוואה הנכונה אינה בין מבוטח ללא מבוטח, אלא בין גיבוי מדינתי משתמע עם היסטוריה עקבית לבין היעדר גיבוי כלשהו.

מה קרה לשוק מימון העמיתים בישראל?

השוק הישראלי הצטמצם מאוד בשנים האחרונות, ושתיים משלוש הפלטפורמות המרכזיות כבר אינן במצב שבו היו. זו לא תחזית אלא היסטוריה מתועדת בדיווחים לרשות ניירות ערך, והיא הנתון הכי שימושי שיש למי ששוקל להיכנס עכשיו.

• בלנדר דיווחה בדיווח מיידי מ-11 בינואר 2026 שדירקטוריון החברה החליט להפסיק להעמיד הלוואות חדשות במערכת התיווך באשראי. הנימוק שהחברה עצמה נתנה מלמד הרבה: שינויים בסביבת הריבית שגרמו לקיטון בהפקדות, ומתוך כך "שחיקה של קרן הביטחון". אותה קרן ביטחון היא בדיוק המנגנון שפלטפורמות מציגות כרשת הגנה, והדיווח מראה שהיא עצמה נשחקת בלחץ.⁴
• טריא ממשיכה לפעול, אך הדוח המבוקר לשנת 2025 מתאר התכווצות: מספר הלווים ירד מ-31,266 ל-25,609 ול-19,263 בשלוש שנים, וההכנסות ירדו מ-66.9 מיליון שקל ל-52.9 ול-31.7 מיליון שקל. בנוגע לנזילות, בקשות משיכה שנפתחו עד סוף 2025 נענו במלואן רק ב-25 בינואר 2026, בהיקף של כ-2 מיליארד שקל, ולמשקיעים שהמתינו שולמה ריבית מצטברת של כ-220 מיליון שקל. עודף בקשות המשיכה על ההפקדות במהלך 2025 הסתכם בכ-330 מיליון שקל.²
• BTB היא הפלטפורמה שנותרה מגייסת משקיעים חדשים.

הדפוס הזה אינו ייחודי לישראל. בבריטניה, שבה שוק מימון העמיתים הקמעונאי היה גדול בהרבה, הפלטפורמות הגדולות יצאו מהשוק הקמעונאי בין 2020 ל-2022 בזו אחר זו, והרגולטור שם סיווג את המוצר כהשקעה בסיכון גבוה שדורשת אזהרה ייעודית. כשמדובר בדפוס שחוזר בשני שווקים שונים, שווה להתייחס אליו כמאפיין של המוצר ולא כצירוף מקרים מקומי.

מה קורה לכסף שלכם אם הפלטפורמה נסגרת?

הכסף לא נעלם, אבל הוא גם לא חוזר מיד. המקרה של בלנדר מדגים בדיוק את המנגנון: הדיווח המיידי קובע שמהמועד הקובע החברה תמשיך לנהל ולתפעל את תיק ההלוואות הקיים "עד למיצוי התיק".⁴ בפועל זה אומר שהנזילות שדמיינתם בתחילת הדרך אינה זמינה כשאתם צריכים אותה, אלא נפרסת על פני שנים לפי לוח הסילוקין המקורי.

לכן השאלה המעשית לפני כניסה אינה "מה התשואה" אלא "מה קורה כאן בתרחיש הרע": מי גובה את ההלוואות אם המפעיל מפסיק לפעול, כמה זמן לוקח לקבל את הכסף בחזרה, והאם הסכום שהכנסתם הוא סכום שאתם יכולים שלא לראות במשך כמה שנים.

המאמר הזה עוסק במה שמגיע למשקיע ובמצב השוק. את המנגנון עצמו, כולל אופן פיצול ההלוואות ואת המיסוי הנומינלי של 15% לפי סעיף 125ג לפקודה, פירטנו במדריך נפרד על הלוואות P2P: המנגנון, המיסוי והסיכונים.

מימון עמיתים (P2P) הוא הלוואה שאתם מעמידים לאנשים או לעסקים דרך פלטפורמה מתווכת, ולא פיקדון. הכסף שלכם מפוצל לתיק הלוואות, ואתם נושאים ישירות בסיכון שלווה לא יחזיר. לכן התשואה המפורסמת גבוהה מזו שמתקבלת בפועל: בדוח המבוקר של טריא לשנת 2025 הלווים שילמו 9.4% והמשקיעים קיבלו 6.2% לפני מס ולפני עמלות השקעה, פער של 3.2 נקודות אחוז שנובע מעמלות ומהלוואות שלא חזרו. בישראל המוצר מפוקח על ידי רשות שוק ההון כשירות פיננסי מוסדר, ולא על ידי רשות ניירות ערך, ולכן אין תשקיף ואין קרן פיצוי מאחוריו. השוק המקומי הצטמצם: בלנדר הפסיקה להעמיד הלוואות חדשות בינואר 2026 וטריא התכווצה משמעותית.