ריבית נקובה מול אפקטיבית בפיקדון: איך משווים הצעות עם תחנות יציאה שונות

פיקדונות וחסכונותריבית נקובה מול אפקטיבית בפיקדון: איך משווים הצעות עם תחנות יציאה שונות

שלושה מבני פיקדון, אותו סכום ואותו טווח, מנורמלים לתשואה שנתית אפקטיבית נטו אחרי מס. איפה תחנת היציאה שווה כסף, ואיפה כותרת של 3.60% מסתיימת ב-2.57%.

שתי הצעות פיקדון שכתובה עליהן אותה ריבית יכולות להחזיר לכם סכומים שונים, כי הריבית הנקובה היא רק המספר שעל השלט. ההשוואה היחידה שמלמדת משהו היא תשואה שנתית אפקטיבית נטו: אותה ריבית אחרי צבירה, אחרי מס ואחרי תמחור של תחנת היציאה, על אותו סכום ואותו טווח. הדף הזה לוקח שלושה מבנים שונים ומנרמל את שלושתם למספר אחד.

למה זה משנה: הריבית הממוצעת על פיקדונות לזמן קצוב שמשקי בית הפקידו בחודש יוני 2026 עמדה על 2.57%, לעומת 3.56% שקיבלו גופים מוסדיים באותו חודש¹. פער של קרוב לנקודת אחוז שלמה, על אותו מוצר ובאותו חודש, נסגר בעיקר בבחירה של מי שיודע להשוות.

איך מנרמלים שלוש הצעות פיקדון למספר אחד?

בארבעה צעדים, ותמיד באותו סדר. הטעות הנפוצה היא לעצור אחרי הצעד הראשון, כי כבר יש שם מספר שנראה כמו תשובה.

1. תרגמו את הריבית הנקובה לתקופה בפועל. ריבית מוצגת כמעט תמיד במונחים שנתיים. פיקדון לחצי שנה בריבית נקובה של 3% משלם 1.5% בפועל, לא 3%.
2. הוסיפו את הצבירה. אם הריבית נזקפת יותר מפעם בשנה והיא נשארת בפיקדון, כל זקיפה מתחילה לצבור ריבית בעצמה. זה מה שהופך ריבית נקובה לתשואה אפקטיבית.
3. הורידו מס. בפיקדון שקלי לא צמוד המס עומד על 15% מהריבית⁵, והוא נגבה מהריבית ולא מהקרן.
4. תמחרו את תחנת היציאה. תחנה שווה כסף רק אם יש מה לעשות עם הכסף באותו מועד. אחרת היא שורה בחוזה שלא מייצרת שקל.

עוד נתון שקל לפספס: תקופת הפירעון הממוצעת של פיקדונות משקי בית עמדה על 0.64 שנים, כלומר פחות משמונה חודשים¹. רוב הכסף בשוק הזה כלל אינו יושב שנתיים, ולכן השוואה שמניחה החזקה ארוכה מתארת מציאות אחרת מזו שרוב האנשים חיים בה.

כמה מוסיפה תדירות הצבירה לריבית הנקובה?

פחות ממה שנדמה, וזה שווה לדעת לפני שמתווכחים על זה. הטבלה לוקחת ריבית נקובה זהה של 3% לשנה ומשנה רק את תדירות הזקיפה, על 100,000 ₪ לשנה אחת.

כל הפער בין הקצה העליון לקצה התחתון הוא כ-42 ₪ בשנה. תדירות הצבירה היא הפרמטר שהכי הרבה מדברים עליו והכי מעט משנה. שני הצעדים הבאים, המס ותחנת היציאה, מזיזים סכומים גדולים ממנו בסדר גודל.

כמה מס יורד מהריבית, ועל מה בדיוק הוא מוטל?

על פיקדון שקלי שאינו צמוד למדד המס הוא 15% מהריבית. פקודת מס הכנסה קובעת בסעיף 125ג(ב) שיחיד חייב במס על הכנסה מריבית בשיעור שלא יעלה על 25%, ובסעיף 125ג(ג)(1) שאם הריבית שולמה על נכס שאינו צמוד למדד, המס יהיה 15%⁵. זו הסיבה שפיקדון שקלי רגיל ממוסה ב-15% ואילו מסלול צמוד מדד ממוסה ב-25%.

הנקודה שנעלמת: המס מוטל על הריבית הנקובה, לא על מה שנשאר ממנה אחרי אינפלציה. בפיקדון שקלי לא צמוד אין הבחנה בין רווח ריאלי לרווח שרק מכסה עליית מחירים, והמדינה גובה 15% מכולו. בנק ישראל הציג אינפלציה של 1.6% ב-12 החודשים האחרונים². פיקדון שנתי בריבית נקובה של 3% מותיר 2.55% אחרי מס, וביחס לאותה אינפלציה נשארים כ-0.94% תוספת כוח קנייה. זהו חישוב המחשה, ולא תחזית לאינפלציה עתידית.

מה קורה כשמשווים שלושה מבני פיקדון על אותם 100,000 ₪ לשנתיים?

שלושת המבנים שלמטה הם מבנים אופייניים שנבנו להמחשה, לא ציטוט של הצעה קיימת. כולם על אותו סכום, 100,000 ₪, ועל אותו טווח, 24 חודשים, כדי ששום הפרש לא ינבע מהנחות שונות.

המבנה המדורג הוא זה שנושא את הכותרת הגבוהה ביותר, 3.60%, והוא מסתיים ב-2.57% נטו. המבנה הקבוע, שנראה צנוע יותר, מסתיים ב-2.56%. ההפרש בין השניים על שנתיים הוא כ-38 ₪. במילים אחרות, הכותרת המרשימה יותר קנתה כאן פחות מחצי אחוז מהריבית של חודש אחד.

מתי תחנת יציאה שווה כסף ומתי היא רק אשליה?

תחנת יציאה שווה כסף רק כשהריבית שתשיגו במועד התחנה גבוהה מהריבית שאתם מוותרים עליה. זה חישוב אחד, ואפשר לעשות אותו לפני שחותמים.

קחו את המבנה המדורג מהטבלה. בתחנה שאחרי 12 חודשים יש בחשבון 102,414 ₪. אם תישארו, השנה השנייה תיקח את הסכום הזה ל-106,135 ₪. כלומר היציאה מוותרת על 3,721 ₪, שהם 3.63% על הסכום שכבר צברתם. תחנת היציאה הזו שווה כסף אך ורק אם באותו מועד תמצאו אפיק שנותן יותר מ-3.63% לשנה לאותו טווח. אם לא, זו זכות שלא תממשו, והיא כבר תומחרה בריבית הנמוכה של השנה הראשונה.

זה גם מסביר למה המבנה המדורג פותח דווקא בריבית נמוכה. הריבית הגבוהה נמצאת אחרי התחנה, וכל מי שיוצא בתחנה מקבל בפועל רק 2.40%. הכותרת מתארת את החלק שרואים בסוף, והמחיר שלה משולם בהתחלה.

מה בודקים בפועל לפני שחותמים על פיקדון?

חמש שאלות מספיקות כדי להפוך שתי הצעות למספר אחד שאפשר להשוות. אין צורך במחשבון מיוחד, רק בתשובות מפורשות ובכתב.

• כמה כסף יהיה בחשבון בדיוק בתאריך שבו אני צריך אותו, אחרי מס.
• כל כמה זמן נזקפת הריבית, והאם היא נשארת בפיקדון או יוצאת לעובר ושב.
• אם הריבית משתנה, לאיזה בסיס היא צמודה, מה המרווח, ומתי בדיוק היא מתעדכנת. ריביות הבנקים נגזרות מריבית בנק ישראל בתוספת מרווח או בהפחתתו⁴.
• באילו מועדים בדיוק אפשר לצאת, ומה קורה לריבית שנצברה במשיכה שאינה במועד תחנה.
• מה הריבית שהבנק מציע ללקוח שמבקש הצעה שנייה. הנתונים שבנק ישראל מפרסם מכוח סעיף 16יא לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) מאפשרים להשוות בין בנקים לפני השיחה³.

ריבית נקובה היא השיעור השנתי שכתוב על ההצעה. תשואה אפקטיבית היא מה שנשאר בחשבון בפועל אחרי תדירות זקיפת הריבית, ותשואה אפקטיבית נטו היא אותו מספר אחרי מס. בפיקדון שקלי לא צמוד המס הוא 15% מהריבית, ולכן ריבית נקובה של 3% מותירה כ-2.56% נטו לשנה. כשמשווים הצעות עם תחנות יציאה שונות, הדרך היחידה שמלמדת משהו היא לחשב לכל הצעה את הסכום שיהיה בחשבון באותו תאריך יעד, אחרי מס.