מרווח (Spread) במט״ח

ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, העלות הנסתרת של כל עסקה

מרווח (Spread) בשוק המט"ח הוא ההפרש בין מחיר ה-Ask (קנייה) לבין מחיר ה-Bid (מכירה) של צמד מטבעות. זוהי הדרך המרכזית שבה ברוקרי פורקס מרוויחים, והיא מהווה את עלות הכניסה של כל עסקה. ככל שהמרווח צר יותר, העלות לסוחר נמוכה יותר.¹

לדוגמה, אם צמד EUR/USD מצוטט כ-1.0850 (Bid) / 1.0852 (Ask), המרווח הוא 2 פיפ. בכל רגע שסוחר פותח עסקה, הוא מתחיל ב"הפסד" בגובה המרווח, ועליו לכסות פער זה לפני שהוא מתחיל להרוויח. לכן, מרווח צר הוא יתרון מהותי.

בישראל, רשות ניירות ערך (ISA) דורשת מברוקרים לחשוף ללקוחות את עלויות המסחר כולל המרווחים.² סוחרים ישראלים צריכים להשוות בין ברוקרים לא רק על בסיס עמלות ישירות, אלא גם על בסיס רוחב המרווחים בצמדות שהם סוחרים בהן.

סוגי מרווחים

• מרווח קבוע (Fixed Spread): נשאר זהה בכל תנאי השוק. מציע ודאות בעלות אך עשוי להיות רחב יותר בממוצע.
• מרווח משתנה (Variable Spread): משתנה לפי תנאי הנזילות והתנודתיות בשוק. צר מאוד בשעות שקטות, אך עלול להתרחב דרמטית בעת אירועי חדשות.
• מרווח אפס + עמלה (Raw Spread): חשבונות ECN המציעים מרווח כמעט אפסי בתוספת עמלה קבועה לכל לוט. מתאים לסוחרים פעילים.

מה משפיע על רוחב המרווח?

נזילות השוק היא הגורם המרכזי: בשעות החפיפה בין מושב לונדון לניו יורק המרווחים הצרים ביותר. אירועי חדשות כלכליות (כמו החלטות ריבית או נתוני תעסוקה) גורמים להרחבת מרווחים זמנית. גם סוג הברוקר משפיע, ברוקרי ECN מציעים בדרך כלל מרווחים צרים יותר מעושי שוק.

מושגי מפתח