עושה שוק במט״ח
ברוקר שלוקח את הצד השני של העסקה ומספק נזילות מתמדת
בקצרה
עושה שוק בפורקס הוא ברוקר שלוקח את הצד הנגדי של עסקת הלקוח ומספק ביצוע מיידי. קיים ניגוד עניינים מובנה כי הפסד הלקוח עשוי להיות רווח הברוקר. בחרו רק ברוקר מפוקח על ידי רשות ניירות ערך הישראלית.
עושה שוק (Market Maker) בפורקס הוא ברוקר שמציע מחירי קנייה ומכירה משלו ולוקח את הצד הנגדי של עסקת הלקוח. כאשר סוחר קונה צמד מטבעות, עושה השוק מוכר לו; כאשר הסוחר מוכר, עושה השוק קונה. בכך הברוקר מבטיח ביצוע מיידי של כל עסקה ונזילות מלאה בכל שעות המסחר.
מודל זה נפוץ מאוד בקרב ברוקרי פורקס קמעונאיים בישראל ובעולם. בישראל, גוף שמנהל זירת מסחר לחשבונו העצמי חייב ברישיון מרשות ניירות ערך לפי תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014. הרשות מפרסמת את רשימת החברות בעלות הרישיון וגם את רשימת החברות שבקשתן נמשכה או נדחתה – שתי הרשימות זמינות לציבור, וכדאי לבדוק בהן לפני שמפקידים כסף.1 עם זאת, ניגוד העניינים המובנה – שהפסד הלקוח עשוי להיות רווח הברוקר – מחייב ערנות מצד הסוחר.
הליך הרישוי אינו טכני בלבד: הבקשה מוגשת בכתב בצירוף הפרטים, הדוחות והאישורים המפורטים בתקנה 2 לתקנות, תשלום אגרת בקשת רישיון לפי תקנה 92 הוא תנאי מקדים לעצם בדיקת הבקשה, וסגל הרשות בוחן את עמידת החברה בדרישות החוק לפני שמובאת החלטה בדבר מתן רישיון והיתר שליטה. זירות סוחר כפופות גם לחובות לפי חוק איסור הלבנת הון.1
ניגוד אינטרסים
בפלטפורמות Forex מסוג Market Maker, הברוקר הוא הצד השני של העסקה שלכם. כשאתם מרוויחים - הוא מפסיד. מצב זה יוצר ניגוד אינטרסים מובנה שחשוב להיות מודעים אליו.
כיצד עושה השוק מרוויח?
העיקרון עצמו אינו ייחודי לפורקס. מילון המונחים של ה-CFTC מתאר עושה שוק כמי שמתוגמל על הסיכון שבהחזקת מלאי בכך שהוא מציב מחיר מכירה גבוה מספיק ממחיר הקנייה שלו.4 ההבדל בפורקס הקמעונאי אינו במנגנון אלא בזהות הצד הנגדי: בבורסה מפוקחת עושה השוק מתווך מול משקיעים אחרים בספר פקודות משותף, ואילו כאן הברוקר עצמו הוא הצד השני של העסקה שלכם.
- מרווח (Spread): ההפרש בין מחיר ה-Bid ל-Ask שהברוקר מציע. זהו מקור ההכנסה העיקרי. לדוגמה, אם ה-Spread בצמד EUR/USD הוא 1.5 פיפ ללוט סטנדרטי, הברוקר מרוויח 15$ מכל עסקה.
- B-Book (ספר פנימי): חלק מעושי השוק אינם מגדרים את כל העסקאות בשוק הבין-בנקאי, אלא "בולעים" עסקאות קטנות – ומרוויחים ישירות כשהלקוח מפסיד.
- A-Book (העברה לשוק): עושי שוק מפוקחים מגדרים חלק מהפוזיציות מול ספקי נזילות חיצוניים, ומפחיתים את החשיפה שלהם.
טיפ
אם אתם מחפשים שקיפות מלאה, העדיפו ברוקרים מסוג ECN/STP שמעבירים את הפקודות שלכם ישירות לשוק הבין-בנקאי, ללא ניגוד אינטרסים.
יתרונות וסיכונים
למי מתאים עושה שוק?
יתרונות: ספרדים קבועים, ביצוע מיידי ללא החלקה, הפקדה מינימלית נמוכה, ממשק פשוט למתחילים.
חסרונות: ניגוד עניינים פוטנציאלי, ספרדים רחבים יותר מ-ECN בשעות שיא, אפשרות לציטוטים מחדש (Requotes) בתנודתיות גבוהה.
עצה: בחרו עושה שוק מפוקח בישראל בלבד, ובדקו את אחוזי הרווח/הפסד המפורסמים של לקוחותיו.
חשוב להבחין בין עושי שוק המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך לבין ברוקרים שאינם מפוקחים הפועלים מחו"ל. ההבדל אינו בשם אלא בחובות שחלות על הגוף: משטר MiFID II האירופי, למשל, מטיל על חברת השקעות חובות מפורשות בניהול ניגודי עניינים, במסירת מידע ללקוח ובביצוע פקודות בתנאים הטובים ביותר עבור הלקוח.2 גוף שאינו כפוף למשטר רישוי כלשהו אינו נושא באף אחת מהחובות האלה, ולכן אין למי לפנות כשלא ברור איך נקבע המחיר שקיבלתם או כשמשיכת כספים מתעכבת.
המספר שכדאי להכיר לפני שנכנסים
ב-27 במרץ 2018 פרסמה ESMA, הרשות האירופית לניירות ערך ולשווקים, את צעדי ההתערבות במוצר שלה על CFD ואופציות בינאריות. בבסיס ההחלטה עמד ממצא אחד: ניתוחים של הרגולטורים הלאומיים באירופה הראו ש74% עד 89% מחשבונות ה-CFD הקמעונאיים מפסידים כסף באופן טיפוסי, כשההפסד הממוצע ללקוח נע בין 1,600 ל-29,000 אירו. ESMA קבעה שקיים חשש ממשי להגנת המשקיע, בין היתר בשל מינוף מופרז ב-CFD ובשל ניגוד עניינים מובנה בין ספקי המוצר ללקוחותיהם.3
הצעדים שנקבעו מכוח סעיף 40 ל-MiFIR מספקים רשימת בדיקה שימושית, גם למי שאינו סוחר באירופה. אלה מגבלות המינוף שנקבעו לפתיחת פוזיציה של לקוח קמעונאי, לפי תנודתיות נכס הבסיס: 30:1 בצמדי מטבע ראשיים, 20:1 בצמדי מטבע שאינם ראשיים, בזהב ובמדדים ראשיים, ו-10:1 בסחורות שאינן זהב ובמדדי מניות שאינם ראשיים. לצדן נקבעו כלל סגירה אוטומטית ברמת מרג'ין לכל חשבון, הגנה מיתרה שלילית לכל חשבון, איסור על שימוש בתמריצים מצד ספק ה-CFD, ואזהרת סיכון ייעודית לכל חברה בפורמט אחיד.3
מה כן ומה לא נכון להסיק מהמספרים האלה
הנתונים והמגבלות שלמעלה הם של ESMA וחלים על האיחוד האירופי, לא על ישראל. אין להסיק מהם שמגבלת מינוף זהה חלה על זירת סוחר ישראלית: הרגולציה הישראלית נקבעת בתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי) ובהחלטות רשות ניירות ערך, ואת התנאים המדויקים החלים על זירה מסוימת יש לבדוק מול הרשות ומול מסמכי הזירה עצמה. מה שכן ניתן להסיק הוא הכיוון: כששני רגולטורים נפרדים מגיעים למסקנה שהמוצר מחייב הגבלת מינוף, כלל סגירה אוטומטית והגנה מיתרה שלילית, זו אינדיקציה על טיב המוצר ולא על טיב ברוקר מסוים.
| פרמטר | Market Maker (עושה שוק) | ECN |
|---|---|---|
| מנגנון | לוקח את הצד הנגדי של העסקה ומצטט מחיר משלו | מחבר בין קונים ומוכרים ומעביר את הפקודה לשוק הבין-בנקאי |
| ניגוד עניינים | מובנה: הפסד הלקוח עשוי להיות רווח הברוקר | אין ניגוד ישיר: הברוקר מרוויח מעמלה קבועה |
| מרווח (Spread) | לרוב קבוע, אך רחב יותר בממוצע | משתנה, לרוב צר יותר בשעות מסחר עמוסות |
| ביצוע | מיידי, אך ייתכן Requote בתנודתיות גבוהה | תלוי בנזילות הזמינה בשוק |
| מתאים בעיקר ל | מתחילים ונפחי מסחר קטנים | סוחרים מקצועיים בנפח גבוה |
מודל עושה השוק הוא רק חלק אחד מהתמונה הרחבה של האופן שבו פקודות מבוצעות בשוק המט"ח, וכדי להבין כיצד פקודה עוברת מהסוחר אל השוק ומי הצדדים המעורבים, ראו את המדריך המלא למנגנוני המסחר בפורקס. מכיוון שפיקוח רגולטורי הוא ההבדל המרכזי בין ברוקר לגיטימי לברוקר בעייתי, ראו גם את הסקירה על רגולציה בשוק הפורקס.
שאלות נפוצות
ברוקר Market Maker לוקח את הצד הנגדי של העסקה ומספק מחירים משלו. ברוקר ECN (Electronic Communication Network) מעביר את הפקודות שלכם ישירות לשוק הבין-בנקאי ומחבר בין קונים ומוכרים. ב-ECN אין ניגוד עניינים, אבל המרווחים משתנים ולפעמים רחבים יותר. ב-Market Maker המרווחים קבועים ומובטח ביצוע מיידי, אבל יש ניגוד עניינים מובנה. לסוחרים מתחילים, Market Maker מפוקח מספק חוויה פשוטה יותר.
B-Book הוא מודל שבו הברוקר לא מעביר את העסקה לשוק אלא "בולע" אותה. כשהלקוח מפסיד, הברוקר מרוויח ישירות. זה יוצר ניגוד עניינים חריף: לברוקר יש תמריץ שהלקוחות שלו יפסידו. ברוקרים לא מפוקחים עלולים לנצל זאת: להרחיב מרווחים, לבצע "ציד סטופים", או לדחות ביצוע בזמנים קריטיים. ברוקרים מפוקחים בישראל מחויבים לשקיפות ולניהול סיכונים, מה שמפחית את הבעיה.
התחילו בדבר היחיד שניתן לאמת באופן חד-משמעי: רישיון זירת סוחר מרשות ניירות ערך. הרשות מפרסמת באתרה את רשימת החברות בעלות הרישיון וגם את רשימת החברות שבקשתן נמשכה או נדחתה, ושתיהן שוות בדיקה. אחר כך בדקו שהברוקר מפרסם אזהרת סיכון עם אחוז הלקוחות המפסידים, ושתנאי המינוף שלו סבירים: באיחוד האירופי ESMA הגבילה מינוף ללקוח קמעונאי ל-30:1 בצמדי מטבע ראשיים ול-20:1 בצמדים שאינם ראשיים, ולכן הצעה של 1:500 היא סימן מובהק לגוף שאינו כפוף לרגולציה מהסוג הזה. לבסוף, ודאו שאפשר למשוך כספים בפועל. אל תפקידו כסף לגוף שאינו מופיע ברשימת בעלי הרישיון.
גם ברוקרים שמפרסמים "מרווח קבוע" מרחיבים אותו לפעמים. זה קורה בזמן אירועים כלכליים גדולים (הודעות ריבית, דוחות תעסוקה), בשעות מסחר דלילות (סשן אסיה, ימי חג), או בתנודתיות קיצונית. הסיבה: הסיכון של עושה השוק גדל ברגעים כאלה, והוא מפצה על ידי הרחבת המרווח. חלק מהברוקרים גם מבצעים Requote (ציטוט מחדש) כשהמחיר זז מהר מדי. הפתרון: הימנעו ממסחר בשניות שסביב פרסום נתונים.
לא. יש שלושה מודלים עיקריים: Market Maker (צד נגדי), STP (Straight Through Processing, העברה ישירה לספקי נזילות), ו-ECN (גישה ישירה לשוק הבין-בנקאי). רוב הברוקרים הקמעונאיים הם Market Makers או משלבים מודלים (A-Book עבור סוחרים גדולים, B-Book עבור קטנים). ברוקרי ECN "טהורים" נדירים יותר ומתאימים לסוחרים מקצועיים עם נפח גבוה.
לפי ניתוחי הרגולטורים הלאומיים באירופה, שעליהם התבססה ESMA בהחלטת ההתערבות שלה מ-27 במרץ 2018, 74% עד 89% מחשבונות ה-CFD הקמעונאיים מפסידים כסף באופן טיפוסי, וההפסד הממוצע ללקוח נע בין 1,600 ל-29,000 אירו. כלומר, בטווח הזה בין 11% ל-26% בלבד מהחשבונות מרוויחים. ESMA חייבה ספקי CFD לפרסם אזהרת סיכון ייעודית לכל חברה בפורמט אחיד, ומכאן מגיעות שורות ה"X% מחשבונות הלקוחות הקמעונאיים מפסידים כסף" שאתם רואים באתרי ברוקרים. הנתון חשוב כי הוא מראה שמסחר ממונף אינו דרך קלה להרוויח.
- רשות ניירות ערך, מחלקת הפיקוח על הבורסה וזירות סוחר: זירות סוחר – הליך בקשת רישיון לפי תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע״ה-2014, רשימת החברות בעלות רישיון, רשימת החברות שבקשתן נמשכה או נדחתה, וחובות איסור הלבנת הון new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- ESMA, Interactive Single Rulebook: MiFID II (Directive 2014/65/EU on markets in financial instruments) esma.europa.eu ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- ESMA, "ESMA agrees to prohibit binary options and restrict CFDs to protect retail investors", 27 במרץ 2018: 74%-89% מחשבונות ה-CFD הקמעונאיים מפסידים כסף, הפסד ממוצע של 1,600 עד 29,000 אירו, ומגבלות המינוף 30:1 / 20:1 / 10:1 שנקבעו מכוח סעיף 40 ל-MiFIR(פורסם ב-27/03/2018) esma.europa.eu ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- U.S. Commodity Futures Trading Commission (CFTC), CFTC Glossary – הערך "Market Maker": מקור התגמול במרווח שבין מחיר הקנייה למחיר המכירה, כפיצוי על הסיכון שבהחזקת המלאי cftc.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
מושגי מפתח
Requote (ציטוט מחדש)
כאשר המחיר שהסוחר ביקש כבר אינו זמין, הברוקר מציע מחיר חדש. תופעה נפוצה אצל עושי שוק בתנודתיות גבוהה.
B-Book (ספר פנימי)
מודל שבו הברוקר אינו מעביר את העסקה לשוק אלא סופג אותה באופן פנימי. הפסד הלקוח הופך לרווח ישיר של הברוקר.
Fixed Spread (ספרד קבוע)
מרווח שנשאר זהה ללא קשר לתנאי השוק, המאפיין את מודל עושה השוק. מספק ודאות בעלויות אך לרוב רחב יותר מספרד משתנה.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות