ביטא
ביטא הוא מדד סטטיסטי שמכמת עד כמה תשואת נכס נעה יחד עם תשואת מדד ייחוס שנבחר, ובאיזו עוצמה.
מה המשמעות של ביטא, ואיך קוראים את המספר?
ביטא מתארת בכמה אחוזים נע נכס, בממוצע ההיסטורי שנמדד, על כל אחוז תנועה של מדד הייחוס.
זהו אומדן של הרגישות לתנועה המשותפת לכל השוק, ולא מדד לסיכון הכולל של הנכס.
המושג נכנס לפיננסים המודרניים כרכיב המרכזי במודל תמחור נכסי הון שפיתח ויליאם שארפ בשנת 1964, שבו התשואה הנדרשת מנכס נגזרת מהרגישות שלו לשוק ולא מהתנודתיות הכוללת שלו.
1ההגדרה הפורמלית היא יחס בין השונות המשותפת של תשואות הנכס ותשואות המדד לבין השונות של המדד עצמו:
במילים פשוטות, הביטא היא שיפוע קו הרגרסיה שמותחים בין תשואות הנכס לתשואות המדד. מכיוון שהמכנה הוא השונות של המדד, כל החלפה של מדד הייחוס משנה את המכנה וגם את המונה, ולכן משנה את התוצאה.
ביטא 1.0: הנכס נע היסטורית בעוצמה זהה למדד. קרן שעוקבת אחרי המדד עצמו קרובה לערך הזה מעצם הבנייה שלה.
ביטא מעל 1.0: תנועה מוגברת. ביטא 1.4 פירושה שבחלון שנמדד, תנועה של אחוז אחד במדד לוותה בממוצע בתנועה של 1.4 אחוזים בנכס, לשני הכיוונים.
ביטא מתחת ל-1.0: תנועה מרוסנת. ביטא 0.6 מתארת נכס שהגיב בעוצמה חלשה יותר מהמדד, שוב לשני הכיוונים.
ביטא סביב 0: אין קשר לינארי מובהק בין תשואות הנכס לתשואות המדד. זה לא אומר שהנכס יציב, אלא שהתנועות שלו לא הוסברו על ידי המדד.
ביטא שלילית: הנכס נטה לנוע בכיוון ההפוך למדד בחלון שנמדד. זו תוצאה נדירה במניות, ולעיתים קרובות היא פרי חלון מדידה קצר ולא מאפיין יציב.
דוגמה: מה ביטא 1.4 אומרת על אחזקה של 250,000 ₪
נניח אחזקה של 250,000 ₪ במניה שהביטא שלה מול ת"א-125 נאמדה ב-1.4. המספרים כאן הם להמחשת החישוב, ולא מדידה של נייר ערך מסוים. המדד יורד ב-10%. הרכיב שהביטא מסבירה הוא ירידה של 14%, כלומר 35,000 ₪. באותו אירוע בדיוק, אחזקה זהה בגודלה במניה עם ביטא 0.6 הייתה מאבדת 6%, כלומר 15,000 ₪.
ועכשיו החלק שקוראים רבים מפספסים: נניח שבפועל המניה ירדה ב-19%, כלומר 47,500 ₪. הפער של 12,500 ₪ בין הירידה בפועל לירידה שהביטא הסבירה אינו קשור לביטא כלל. זהו הרכיב השיורי, הספציפי לחברה, וביטא אינה מודדת אותו ואינה מתיימרת למדוד אותו.
מה ביטא כן מספקת
למה אותה מניה מקבלת ביטא שונה מול ת"א-125 ומול S&P 500?
כי ביטא אינה תכונה של הנכס לבדו, אלא של הצמד נכס ומדד. מדד ת"א-125 מאגד את 125 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה בתל אביב, והוא כולל בתוכו את מניות ת"א-35. 2 ההרכב הענפי שלו שונה מהותית מזה של מדד מניות אמריקאי רחב, ולכן התנועה שנחשבת אצלו ל"שוק" היא תנועה אחרת. מניה ישראלית שרגישה מאוד לענפים המקומיים הדומיננטיים תקבל ביטא גבוהה מול ת"א-125, ובאותו חלון זמן ממש ביטא נמוכה בהרבה מול מדד אמריקאי שהמניות הישראליות כמעט לא משפיעות עליו.
לכך מצטרפים שני גורמים טכניים שקל לשכוח. הראשון הוא מטבע: כשמודדים מניה דואלית מול מדד אמריקאי בדולרים, סדרת התשואות סופגת גם את תנועת שער החליפין שקל דולר, וזו תנועה שאין לה שום קשר לפעילות החברה. השני הוא שעות מסחר: יום המסחר בתל אביב אינו חופף ליום המסחר בניו יורק, כך שהתשואה היומית של השניים מודדת חלונות זמן שונים, וההשוואה היומית עלולה להטות את האומדן.
המסקנה המעשית פשוטה: ביטא בלי ציון של מדד הייחוס, אורך חלון המדידה ותדירות התצפיות היא מספר חסר משמעות. שני מקורות נתונים יכולים לפרסם שתי ביטות שונות לאותה מניה, ושניהם לא טעו.
מה ביטא לא מודדת?
ביטא לא מודדת את הסיכון הספציפי לחברה, וזו המגבלה המרכזית שלה. אירוע רגולטורי, כישלון מוצר, החלפת הנהלה או תביעה משפטית יכולים להזיז מניה בעשרות אחוזים בלי שהמדד ינוע בכלל, והביטא לא תרמוז על כך מראש. ההיגיון שמאחורי ההתעלמות הזו נשען על תורת התיק המודרנית של הארי מרקוביץ: ככל שתיק מפוזר יותר, כך הרכיב הספציפי לכל חברה מתקזז בין האחזקות ונשאר בעיקר הרכיב המשותף לשוק. 3 מי שמחזיק מספר קטן של מניות עדיין חשוף לרכיב הספציפי במלוא עוצמתו, ואצלו ביטא מתארת חלק קטן בלבד מהסיכון בפועל.
ביטא גם לא מבחינה בין תנועה למעלה לתנועה למטה. אותו מספר מתאר גם השתתפות מוגברת בעליות וגם השתתפות מוגברת בירידות, ולכן הוא אינו מדד להגנה מפני הפסד. וכיוון שהחישוב מניח קשר לינארי, נכסים עם מבנה תשואה לא לינארי, כמו אופציות או נכסים ממונפים, מקבלים ביטא שמתארת אותם באופן חלקי בלבד.
איך לבדוק ביטא בלי ליפול במלכודות?
לפני שמשתמשים במספר, צריך לברר איך בדיוק הוא נמדד. חמש השאלות הבאות משנות את התוצאה יותר מכל דבר אחר:
מול איזה מדד? ביטא מול ת"א-125 וביטא מול מדד גלובלי הן שני מספרים שונים שמתארים שתי שאלות שונות. בחרו את המדד שמייצג את התיק שלכם בפועל.
איזה חלון זמן? חמש שנים של תצפיות חודשיות מייצרות מספר יציב אך איטי להגיב, ושנה של תצפיות יומיות מייצרת מספר רגיש ורועש. חלון שכולל משבר חריג יטה את האומדן.
איזו תדירות? תשואות יומיות, שבועיות וחודשיות נותנות ביטות שונות לאותו נכס, במיוחד כשהמסחר בנכס אינו רציף.
מה טיב ההתאמה? מקדם ההסבר של הרגרסיה, R בריבוע, מראה איזה חלק מהתנודות בכלל הוסבר על ידי המדד. ביטא עם התאמה חלשה היא מספר בעל ודאות נמוכה.
גולמית או מותאמת? מחקר קלאסי הראה שאומדני ביטא נוטים לחזור לכיוון 1 לאורך זמן, ולכן חלק מהמפרסמים מציגים ביטא מותאמת שממשקלת שני שלישים לאומדן ההיסטורי ושליש לערך 1.
4
ביטא היא תיאור של העבר, לא תחזית ולא אות קנייה או מכירה
ביטא מחושבת מנתונים היסטוריים, ואין בה שום התחייבות שהיחס יישמר. מעבר לכך, המחקר האמפירי ערער על הקשר שהמודל הניח: פאמה ופרנץ' מצאו שהקשר בין ביטא לבין התשואה הממוצעת בחתך המניות היה שטוח כמעט לחלוטין בתקופה שבדקו. 5 בסקירה מאוחרת יותר הם הראו שהבעיות האמפיריות של המודל חמורות מספיק כדי לפסול שימוש בו כפי שהוא בחישובי עלות הון. 6 לכן ביטא גבוהה אינה סימן למכור וביטא נמוכה אינה סימן לקנות. היא מתארת חשיפה, לא כדאיות.
מושגים קשורים
המודל שבו ביטא היא המשתנה המרכזי: התשואה הנדרשת מנכס נגזרת מהריבית חסרת הסיכון ומהביטא כפול פרמיית סיכון השוק.
ההבחנה שביטא נשענת עליה. ביטא מודדת את הרכיב השיטתי בלבד, ומשאירה את הרכיב הספציפי לחברה מחוץ לתמונה.
מדד לפיזור התשואות של הנכס עצמו, בלי קשר למדד ייחוס. נכס יכול להיות תנודתי מאוד ובכל זאת בעל ביטא נמוכה.
התשואה העודפת שנותרת אחרי שמנכים את מה שהביטא מסבירה. בלי ביטא מוגדרת היטב, אי אפשר לחשב אותה.
שאלות נפוצות
ביטא היא מדד סטטיסטי לרגישות של נכס לתנועות מדד ייחוס. היא מחושבת כשונות המשותפת בין תשואות הנכס לתשואות המדד, חלקי השונות של המדד, ובפועל היא שיפוע קו הרגרסיה ביניהם. ביטא 1 מתארת תנועה בעוצמה זהה למדד, מעל 1 תנועה מוגברת ומתחת ל-1 תנועה מרוסנת. מכיוון שהאומדן תלוי במדד שנבחר, באורך חלון המדידה ובתדירות התצפיות, לאותה מניה יש ביטא אחת מול ת"א-125 ואחרת מול מדד אמריקאי רחב. ביטא מתארת רק את הרכיב המשותף לשוק, אינה מודדת את הסיכון הספציפי לחברה, ואינה תחזית.
תנודתיות מודדת את פיזור התשואות של הנכס עצמו, בלי שום התייחסות למדד. ביטא מודדת רק את החלק מהתנועה שמשותף למדד ייחוס שנבחר. ההבדל מעשי מאוד: מניה קטנה עם חדשות חברה תכופות יכולה להיות תנודתית במיוחד ובכל זאת לקבל ביטא נמוכה, כי התנודות שלה אינן מסונכרנות עם השוק. תנודתיות עונה על השאלה כמה הנכס זז, וביטא עונה על השאלה כמה מהתנועה הזו הגיעה מהשוק.
ביטא של תיק היא ממוצע משוקלל של הביטא של האחזקות, לפי משקלן בשווי התיק. בתיק של 400,000 ₪ שמורכב מ-300,000 ₪ בנכס עם ביטא 0.9 ומ-100,000 ₪ בנכס עם ביטא 1.6, החישוב הוא 0.75 כפול 0.9 ועוד 0.25 כפול 1.6, כלומר ביטא כוללת של 1.075. שימו לב ששקלול כזה תקף רק כשכל הביטות נמדדו מול אותו מדד ייחוס ובאותו חלון זמן.
בחרו את המדד שמייצג את התיק שממנו אתם מסתכלים. משקיע שכל אחזקותיו בבורסה בתל אביב ימדוד מול ת"א-125, ומשקיע עם תיק גלובלי ימדוד מול מדד רחב שמתאים לתמהיל שלו. מדידה מול מדד שאינו רלוונטי לתיק מייצרת מספר שנראה מדויק אך אינו עונה על השאלה שרציתם לשאול, וזו טעות שחוזרת שוב ושוב כשמעתיקים ביטא ממקור נתונים בלי לבדוק מול מה היא חושבה.
היא משתנה, לפעמים מהותית. חלון של חמש שנים בתצפיות חודשיות מייצר מספר יציב אך איטי, וחלון של שנה בתצפיות יומיות מייצר מספר רגיש ורועש. חלון שכולל תקופת משבר חריגה יטה את האומדן כלפי מעלה או מטה בהתאם להתנהגות הנכס באותה תקופה. מחקר קלאסי אף הראה שאומדני ביטא נוטים לחזור לכיוון 1 לאורך זמן, ולכן חלק מהמפרסמים מציגים ביטא מותאמת ולא גולמית.
ביטא אינה אות מסחר. היא תיאור סטטיסטי של רגישות שנמדדה בעבר מול מדד מסוים, ואין בה מידע על שווי, על תמחור או על מה שיקרה בהמשך. מחקר אמפירי אף מצא שהקשר בין ביטא לתשואה הממוצעת בחתך המניות היה שטוח כמעט לחלוטין, כלומר ביטא גבוהה לא תורגמה בפועל לתשואה גבוהה יותר. השימוש המקובל בביטא הוא לתיאור החשיפה של תיק ולניהול המבנה שלו, לא להחלטות תזמון.
- Sharpe, W.F. "Capital Asset Prices: A Theory of Market Equilibrium under Conditions of Risk", The Journal of Finance 19(3), 425-442(1964) doi.org ↗ ↩
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נתוני מדדים: ת"א-35 ות"א-125 market.tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- Markowitz, H. "Portfolio Selection", The Journal of Finance 7(1), 77-91(1952) doi.org ↗ ↩
- Blume, M.E. "Betas and Their Regression Tendencies", The Journal of Finance 30(3), 785-795(1975) doi.org ↗ ↩
- Fama, E.F. & French, K.R. "The Cross-Section of Expected Stock Returns", The Journal of Finance 47(2), 427-465(1992) doi.org ↗ ↩
- Fama, E.F. & French, K.R. "The Capital Asset Pricing Model: Theory and Evidence", Journal of Economic Perspectives 18(3), 25-46(2004) doi.org ↗ ↩
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות