יחס טריינור
כמה תשואה עודפת אתם מקבלים על כל יחידת סיכון שוק שאי אפשר לפזר?
יחס טריינור (Treynor Ratio) הוא מדד ביצועים שפותח על ידי ג׳ק טריינור ב-1965, שנה לפני שוויליאם שארפ פרסם את יחס שארפ המפורסם.1 בעוד שיחס שארפ מודד תשואה עודפת ביחס לסיכון הכולל (סטיית תקן), יחס טריינור מתמקד אך ורק בסיכון השיטתי, כלומר הסיכון שלא ניתן לבטל באמצעות פיזור. המדד עונה על השאלה: כמה תשואה עודפת אני מקבל על כל יחידת ביטא?
הנוסחה והחישוב
הנוסחה דומה במבנה ליחס שארפ, אך במכנה מופיעה ביטא במקום סטיית תקן:
- Rp = התשואה השנתית הממוצעת של התיק
- Rf = התשואה חסרת הסיכון (בישראל: תשואת מק״מ, כ-4.5%)
- βp = ביטא של התיק (רגישות לתנועות השוק הכללי)
דוגמה מספרית: השוואת שתי קרנות
נניח שתי קרנות נאמנות ישראליות. קרן א׳: תשואה שנתית 11%, ביטא 0.8. קרן ב׳: תשואה שנתית 14%, ביטא 1.4. התשואה חסרת הסיכון: 4.5%.
טריינור של קרן א׳: (11% - 4.5%) / 0.8 = 8.13%
טריינור של קרן ב׳: (14% - 4.5%) / 1.4 = 6.79%
למרות שקרן ב׳ השיגה תשואה גבוהה יותר (14% לעומת 11%), קרן א׳ עדיפה לפי טריינור. היא סיפקה 8.13 אגורות תשואה עודפת על כל "יחידת סיכון שוק", לעומת 6.79 אגורות בלבד בקרן ב׳. התשואה הגבוהה של קרן ב׳ באה פשוט מחשיפה גבוהה יותר לשוק, לא מכישרון ניהולי.
טריינור מול שארפ: מתי להשתמש בכל אחד?
ההבדל בין שני היחסים נעוץ בהגדרת הסיכון:2
- יחס שארפ (סיכון כולל): משתמש בסטיית תקן, שכוללת גם סיכון שיטתי (שוק) וגם סיכון ספציפי (חברה). מתאים להערכת תיק ההשקעות הכולל שלכם, כי הוא מייצג את כל הסיכון שאתם נושאים.
- יחס טריינור (סיכון שיטתי בלבד): משתמש בביטא, שמודדת רק את הסיכון שלא ניתן לפזר. מתאים להערכת רכיב בודד בתיק מפוזר היטב, כי ההנחה היא שהסיכון הספציפי כבר "בוטל" על ידי הפיזור.
הקשר למודל CAPM וקו שוק ניירות הערך
יחס טריינור קשור ישירות למודל CAPM ולקו שוק ניירות הערך (Security Market Line - SML). בעולם שבו CAPM מתקיים בצורה מושלמת, כל הנכסים אמורים להיות ממוקמים בדיוק על קו ה-SML, ויחס טריינור של כולם אמור להיות זהה ושווה לפרמיית סיכון השוק (Rm - Rf).
נכס עם יחס טריינור גבוה מפרמיית השוק ממוקם מעל ה-SML, כלומר הוא "מתומחר בחסר" (יותר תשואה ממה שהביטא שלו מצדיקה). נכס עם יחס טריינור נמוך ממוקם מתחת ל-SML ו"מתומחר ביתר". קשר זה הופך את יחס טריינור לכלי ישיר לזיהוי הזדמנויות השקעה.
מגבלות יחס טריינור
- תלות בביטא מדויקת: אם הביטא חושבה על סמך תקופה קצרה או מדד ייחוס לא מתאים, התוצאה תהיה מטעה. ביטא של מניות ישראליות קטנות ביחס לת״א-35 עשויה להיות לא יציבה.
- הנחת תיק מפוזר: המדד מניח שהסיכון הספציפי בוטל על ידי פיזור. אם התיק מרוכז בכמה מניות בלבד, טריינור עלול להציג תמונה אופטימית מדי.
- לא מתאים לביטא שלילית: נכסים עם ביטא שלילית (כמו זהב או מטבעות קריפטו בתקופות מסוימות) יכולים לייצר תוצאות מוזרות שקשה לפרש.
סיכום
יחס טריינור הוא כלי חיוני בארגז הכלים של ניתוח ביצועי השקעות, במיוחד כשצריך להעריך רכיב בודד בתוך תיק מפוזר. בעוד שיחס שארפ אומר "כמה תמורה אתם מקבלים על כל הסיכון", טריינור אומר "כמה תמורה אתם מקבלים על הסיכון שלא ניתן לבטל". עבור משקיעים ישראליים שמחזיקים תיק מפוזר עם קרנות מחקות, מניות בודדות ואג״ח, טריינור יכול לעזור לזהות אילו רכיבים בתיק באמת "מושכים את המשקל שלהם" ואילו רק מוסיפים סיכון ללא תמורה מספקת.
יחס טריינור מודד כמה תשואה עודפת (מעבר לריבית חסרת סיכון) אתם מקבלים על כל יחידת סיכון שיטתי (ביטא). ביטא מודדת את הרגישות של הנכס לתנועות השוק הכללי. ככל שיחס טריינור גבוה יותר, הקרן מספקת יותר תמורה על הסיכון שלא ניתן לבטל באמצעות פיזור. היחס פותח ב-1965 על ידי ג'ק טריינור, שנה לפני שוויליאם שארפ פרסם את יחס שארפ.
טריינור שימושי כשאתם מעריכים קרן ספציפית שהיא חלק מתיק מפוזר גדול יותר. למשל, אם יש לכם תיק עם 10 קרנות שונות ואתם רוצים לדעת אילו מהן מוסיפות ערך אמיתי, טריינור יענה על זה. לעומת זאת, אם הקרן היא ההשקעה היחידה שלכם בשוק ההון, שארפ מתאים יותר. רוב המשקיעים הפרטיים בישראל צריכים את שארפ. מנהלי תיקים מוסדיים נעזרים בטריינור.
ככל שיחס טריינור גבוה יותר, כך הקרן מספקת יותר תשואה עודפת על כל יחידת סיכון שוק. למשל, אם קרן א' מציגה טריינור של 8.13% וקרן ב' מציגה 6.79%, קרן א' עדיפה גם אם התשואה המוחלטת שלה נמוכה יותר. התשואה הגבוהה של קרן ב' נובעת מחשיפה גבוהה יותר לשוק (ביטא גבוהה), לא בהכרח מכישרון ניהולי. טריינור שלילי פירושו שהקרן לא פיצתה על הסיכון.
שלוש מגבלות עיקריות: ראשית, היחס תלוי בביטא מדויקת. אם הביטא חושבה על סמך תקופה קצרה או מדד ייחוס לא מתאים, התוצאה מטעה. שנית, היחס מניח שהתיק מפוזר, כלומר הסיכון הספציפי בוטל. אם התיק מרוכז בכמה מניות, טריינור עלול להציג תמונה אופטימית מדי. שלישית, נכסים עם ביטא שלילית (כמו זהב) יוצרים תוצאות שקשה לפרש.
- Treynor, J.L. "How to Rate Management of Investment Funds." Harvard Business Review (1965)(1965) investopedia.com ↗ ↩
- Investopedia. "Treynor Ratio: What It Is, What It Shows, Formula" investopedia.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- CFA Institute. "Risk-Adjusted Performance Measures" cfainstitute.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
מושגי מפתח
ביטא (Beta)
מדד לרגישות של נכס לתנועות השוק. ביטא 1.0 = הנכס זז בקצב זהה לשוק. ביטא 0.5 = הנכס זז בחצי מקצב השוק. זהו המכנה בנוסחת טריינור.
סיכון שיטתי מול ספציפי
סיכון שיטתי נובע מגורמי שוק רחבים ולא ניתן לפיזור (מלחמה, ריבית, מיתון). סיכון ספציפי נובע מהחברה עצמה (ניהול כושל, מוצר שנכשל) וניתן לביטול על ידי פיזור.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות