מק״מ


מלווה קצר מועד – איגרת חוב ממשלתית בטוחה לטווח של עד שנה
בקצרה
מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא איגרת חוב ממשלתית שמנפיק בנק ישראל, לתקופה של עד שנה. המק"מ נמכר בהנחה מערכו הנקוב (Discount), ובמועד הפדיון המשקיע מקבל את מלוא הערך הנקוב. ההפרש בין מחיר הקנייה לערך הנקוב הוא התשואה של המשקיע.1
המק"מ נחשב לאחד הנכסים הבטוחים ביותר בשוק ההון הישראלי, שכן הוא מגובה על ידי מדינת ישראל. הוא משמש כחלופה לפיקדון בנקאי, ולעיתים קרובות מציע תשואה גבוהה יותר.2
איך עובד המק"מ?
מנגנון ההנחה (Discount)
המק"מ מונפק בערך נקוב של 100 אגורות, אך נמכר במחיר נמוך יותר. לדוגמה: מק"מ לשנה עשוי להימכר ב-96 אגורות. בתום השנה, המשקיע מקבל 100 אגורות – רווח של 4 אגורות, שמהווה תשואה של כ-4.17%.
טיפ
בסביבת ריבית גבוהה, מק"מ יכול להוות אלטרנטיבה אטרקטיבית לפיקדון בנקאי, עם נזילות גבוהה יותר (ניתן למכור בבורסה בכל יום) ובלי "לנעול" את הכסף.
יתרונות המק"מ
- ביטחון מרבי: מגובה על ידי מדינת ישראל – הסיכון להפסד קרן כמעט אפסי.
- נזילות גבוהה: נסחר בבורסה ואפשר למכור בכל יום מסחר, ללא קנס שבירה.
- תשואה תחרותית: לרוב מציע תשואה דומה או גבוהה יותר מפיקדון בנקאי לתקופה מקבילה.
- שקיפות: המחיר נקבע בשוק הפתוח ומשקף את ציפיות הריבית העדכניות ביותר.
מק"מ מול פיקדון בנקאי
למק"מ יתרון בנזילות – ניתן למכור אותו בכל רגע בבורסה, בעוד שבירת פיקדון כרוכה בקנס. למק"מ יתרון בתשואה – מכיוון שהבנק אינו לוקח מרווח, התשואה לרוב גבוהה מפיקדון מקביל.
מצד שני, השקעה במק"מ דורשת חשבון מסחר בבורסה ותשלום עמלות קנייה ומכירה. בנוסף, מחיר המק"מ בשוק המשני עשוי לעלות או לרדת בהתאם לשינויים בציפיות הריבית – אם כי למי שמחזיק עד הפדיון, התנודות אינן רלוונטיות.
יתרון מיסויי
מק"מ ממוסה בשיעור מופחת של 15% בלבד על הרווח, לעומת 25% על רוב ניירות הערך האחרים. יתרון מיסויי משמעותי שהופך אותו לאטרקטיבי עוד יותר למשקיעים שמרנים.
שאלות נפוצות
מק"מ נסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב כמו מניה, ולכן רוכשים אותו דרך חשבון מסחר עצמי או באמצעות בנקאי. בכל יום ראשון מתפרסמת הנפקה חדשה של בנק ישראל ב-2-3 סדרות לפי תקופת פדיון, והניירות הקיימים נסחרים ברציפות בשוק המשני. קוד הנייר מתחיל ב-MMKR ומסתיים בחודש הפדיון. עמלת הקנייה אצל ברוקרים פרטיים נמוכה מאוד (כ-0.05% מהעסקה), בעוד עמלת הבנקים גבוהה משמעותית ומכרסמת בתשואה.
הפטור החלקי נובע מסעיף 105יד לפקודת מס הכנסה, שקובע שיעור מס מיוחד של 15% נומינלי על הרווח ממק"מ ומאיגרות חוב ממשלתיות לא צמודות. הסיבה היא היסטורית: המחוקק ביקש לעודד החזקה של חוב ממשלתי על ידי הציבור הרחב כתחליף לפיקדון בנקאי. במציאות של אינפלציה נמוכה, מס נומינלי של 15% משמעותית פחות נטל מאשר מס ריאלי של 25% על מק"מ ארוך טווח. ההפרש הזה מסביר מדוע מק"מ ברוטו עם תשואה דומה לפיקדון מניב יותר נטו.
לסכומים מתחת ל-100,000 שקל, קרן כספית נוחה יותר: היא מנהלת בעצמה תיק מגוון של מק"מ ופיקדונות, נזילה ביום אחד, ולא דורשת חידוש כל כמה חודשים. לסכומים גדולים יותר, קנייה ישירה של מק"מ דרך ברוקר כמו אקסלנס או מיטב חוסכת את דמי הניהול של הקרן (כ-0.15%-0.2% בשנה) ומניבה תשואה גבוהה יותר. החיסרון של קנייה ישירה: צריך לחדש כל 3-12 חודשים כשהמק"מ נפדה ולהחליט מה לעשות עם הכסף. בריבית גבוהה כמו ב-2026, ההפרש משמעותי דווקא לסכומים מעל 200,000 שקל.
הפיקדון הבנקאי מציג תשואה ברוטו לפני מס של 25% על הריבית, בעוד מק"מ מציג תשואה ברוטו לפני מס של 15% בלבד. כדי להשוות נכון, יש לחשב את התשואה נטו: פיקדון בריבית של 5% מניב נטו 3.75%, בעוד מק"מ בתשואה של 4.5% מניב נטו 3.83%. בנוסף, המק"מ נזיל ביום אחד בעוד שבירת פיקדון כרוכה בקנס. בריבית בנק ישראל של 4.5% נכון לאפריל 2026, מק"מ קצר טווח עדיין מציע יתרון נטו על פני פיקדון מקביל ברוב הבנקים.
הסיכון לקרן (אובדן הכסף) הוא אפסי מכיוון שהמק"מ מגובה במלואו על ידי בנק ישראל וממשלת ישראל. הסיכון העיקרי הוא סיכון מחיר במכירה לפני הפדיון: אם הריבית במשק עולה, מחיר המק"מ בשוק יורד וייתכן שתימכרו בהפסד הוני קטן. למחזיקים עד הפדיון אין סיכון. סיכון נוסף הוא סיכון אינפלציה: אם הציפיות לאינפלציה גבוהות מהתשואה הנקובה, כוח הקנייה של הכסף עלול להישחק. לכן בתקופות אינפלציה גבוהה, אג"ח ממשלתי צמוד מדד עדיף על מק"מ.
מק"מ הוא מכשיר אידיאלי לכרית ביטחון נזילה: סכום שמכסה 3-6 חודשי הוצאות שצריך להיות זמין במהירות אך לא לאבד ערך מאינפלציה. הוא גם מתאים להון עצמי לדירה שמתכננים לרכוש בשנה הקרובה, או לכספי תכנית עבודה עצמאית. למשקיעים פסיביים בקרנות מחקות, מק"מ מהווה את החלק הסולידי בתיק (לרוב 10%-30% מההון בגיל 30-50). מי שמחזיק תיק זרים בארה"ב יכול לרכוש את המקבילה Treasury Bills (BIL או SGOV) שמציעות יתרונות דומים בשוק האמריקאי.
- בנק ישראל. "מלווה קצר מועד (מק״מ)" boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב. "איגרות חוב ממשלתיות" tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
מושגי מפתח
ערך נקוב (Par Value)
הסכום שמשולם למחזיק המק"מ במועד הפדיון. המק"מ תמיד נפדה בערכו הנקוב המלא (100 אגורות).
תשואה לפדיון (Yield to Maturity)
התשואה השנתית שהמשקיע ירוויח אם יחזיק את המק"מ עד מועד הפדיון. מחושבת מההפרש בין מחיר הקנייה לערך הנקוב.
קרן כספית (Money Market Fund)
קרן נאמנות שמשקיעה בעיקר במק"מ ובפיקדונות בנקאיים. מציעה גיוון, נזילות וניהול מקצועי, ומהווה חלופה נוחה לרכישה ישירה של מק"מ.
T-Bill (שטר אוצר)
המקבילה האמריקאית למק"מ – איגרת חוב קצרת טווח של משרד האוצר האמריקאי, הנמכרת גם היא במנגנון הנחה. המק"מ הישראלי דומה מאוד ל-T-Bill בתפקודו ובמנגנון שלו.

מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות