מק״מ
מלווה קצר מועד – איגרת חוב של בנק ישראל לטווח של עד שנה
בקצרה
מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא נייר ערך שבנק ישראל מוכר לתקופות קצרות, עד כשנה. הוא אינו נייר של משרד האוצר, ולכן הוא נבדל מ"מלווה מדינה" ומאיגרות החוב הממשלתיות שהאוצר מנפיק. המק"מ נמכר בהנחה מערכו הנקוב (Discount), ובמועד הפדיון המשקיע מקבל את מלוא הערך הנקוב. ההפרש בין מחיר הקנייה לערך הנקוב הוא התשואה של המשקיע.1
שתי עובדות מבניות שכדאי להכיר לפני הכול. ראשית, מבחינת בנק ישראל המק"מ אינו מכשיר חיסכון לציבור אלא כלי מדיניות מוניטרית: באמצעותו הבנק יכול להזרים נזילות למשק או לספוג אותה. שנית, המק"מ מונפק בכל חודש, כך שבכל נקודת זמן נסחרות 12 סדרות מק"מ במקביל, עם מועדי פדיון שנפרסים על פני השנה הקרובה. בנק ישראל עצמו מציין שתשואות המק"מ מסייעות בחישוב ציפיות הציבור לאינפלציה, ומשם בניהול המדיניות המוניטרית לטווחים של עד שנה.1
המק"מ נחשב לאחד הנכסים הבטוחים ביותר בשוק ההון הישראלי, שכן המנפיק הוא הבנק המרכזי עצמו. הוא משמש כחלופה לפיקדון בנקאי, ולעיתים קרובות מציע תשואה גבוהה יותר. הוא נסחר במערכת "רצף" של הבורסה בתל אביב יחד עם מניות, איגרות חוב, קרנות סל ונגזרים, בשיטת ספר פקודות ממוחשב הנגיש לכל המשקיעים באופן שווה.2
איך עובד המק"מ?
כך זה נראה בנתונים אמיתיים. במכרז המק"מ שקיים בנק ישראל ב-4 באוגוסט 2026, סדרה בת 364 ימים לפדיון נסגרה במחיר ממוצע של 96.8327 ותשואת סגירה של 3.30%, ובאותו יום נמכרה גם סדרה בת 91 ימים במחיר ממוצע של 99.1962 ותשואת סגירה של 3.31%.1 שתי הדוגמאות ממחישות את אותו עיקרון: ככל שהטווח לפדיון קצר יותר, ההנחה מהערך הנקוב קטנה יותר, והתשואה השנתית שגלומה בה נשארת בסדר גודל דומה. שימו לב שהמחיר במכרז הוא תוצאה של ביקוש והיצע ולא ריבית שנקבעת מראש: באותו מכרז הוגשו על הסדרה הארוכה בקשות בהיקף של כ-51 מיליארד ש"ח, ובפועל נמכרו כ-18 מיליארד ש"ח.1
טיפ
בסביבת ריבית גבוהה, מק"מ יכול להוות אלטרנטיבה אטרקטיבית לפיקדון בנקאי, עם נזילות גבוהה יותר (ניתן למכור בבורסה בכל יום) ובלי "לנעול" את הכסף.
מי משתמש במק"מ ולמה?
- חניית כסף בטוחה: משקיעים שממתינים להזדמנות בשוק "חונים" את הכסף במק"מ, ומקבלים תשואה קרובה לריבית קצרת הטווח במשק בלי לחשוף את הקרן לסיכון שוק.
- ניהול נזילות מוסדי: בנקים, קרנות נאמנות וחברות ביטוח מחזיקים מק"מ ככלי לניהול תזרים המזומנים היומיומי שלהם.
- אינדיקטור לציפיות הריבית: התשואה על המק"מ משקפת את ציפיות השוק לריבית בנק ישראל בטווח הקרוב. ירידה בתשואת המק"מ מסמנת שהשוק מצפה להורדת ריבית, ועלייה מסמנת את ההפך.
איך קוראים את האינדיקטור בפועל
ב-6 ביולי 2026 הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הורידה את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%, ובאותה תקופה עמדה האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים על 1.6%.5 כחודש לאחר מכן, במכרז המק"מ של 4 באוגוסט 2026, נסגרה הסדרה לשנה בתשואה של 3.30%.1 תשואה שנתית נמוכה מהריבית הנוכחית פירושה שהשוק מתמחר ריבית ממוצעת נמוכה יותר לאורך השנה הקרובה, כלומר מצפה להמשך הורדות. זו לא תחזית של בנק ישראל ולא הבטחה, אלא קריאה של ציפיות שמשתנות בתדירות גבוהה.
יתרונות המק"מ
- ביטחון מרבי: המנפיק הוא בנק ישראל, הבנק המרכזי – הסיכון להפסד קרן במחזיק עד הפדיון כמעט אפסי.1
- נזילות גבוהה: נסחר בבורסה ואפשר למכור בכל יום מסחר, ללא קנס שבירה.
- תשואה תחרותית: לרוב מציע תשואה דומה או גבוהה יותר מפיקדון בנקאי לתקופה מקבילה.
- שקיפות: המחיר נקבע בשוק הפתוח ומשקף את ציפיות הריבית העדכניות ביותר.
מק"מ מול פיקדון בנקאי
למק"מ יתרון בנזילות – ניתן למכור אותו בכל רגע בבורסה, בעוד שבירת פיקדון כרוכה בקנס. למק"מ יתרון בתשואה – מכיוון שהבנק אינו לוקח מרווח, התשואה לרוב גבוהה מפיקדון מקביל.
מצד שני, השקעה במק"מ דורשת חשבון מסחר בבורסה ותשלום עמלות קנייה ומכירה. בנוסף, מחיר המק"מ בשוק המשני עשוי לעלות או לרדת בהתאם לשינויים בציפיות הריבית – אם כי למי שמחזיק עד הפדיון, התנודות אינן רלוונטיות.
המחסום המעשי שאף אחד לא מספר עליו: גודל פקודה מזערי
בשלב המסחר הרציף, גודל הפקודה המזערי במק"מ הוא 30,000 ערך נקוב. שוק המק"מ הוא היחיד בבורסה שבו המינימום מבוטא בערך נקוב ולא בתמורה כספית, כפי שנהוג בשאר השווקים. בשלב טרום הפתיחה ובמסחר הפתיחה המינימום נמוך בהרבה, 1 ש"ח ערך נקוב. המשמעות: מי שרוצה לקנות מק"מ ישירות בסכום קטן במהלך יום המסחר נתקל במחסום מבני, ולא רק בעמלות. זו אחת הסיבות המעשיות שקרן כספית, שמחזיקה תיק מק"מ ופיקדונות עבור המשקיע, נוחה יותר לסכומים קטנים.2
עוד פרט שכדאי להכיר לפני שמגישים פקודה: תנודת השער המרבית במק"מ ובאיגרות חוב היא 6%± בשלב הפתיחה, ובלתי מוגבלת בשלב הרציף.2 בנייר קצר וסולידי כמו מק"מ תנודה כזו נדירה, אבל ההגבלה בפתיחה היא שכבת ההגנה שקיימת שם ולא קיימת אחר כך.
יתרון מיסויי, ומה בדיוק כתוב בחוק
מק"מ ממוסה בשיעור מופחת של 15% על הרווח, לעומת 25% על רוב ניירות הערך האחרים. המקור אינו הקלה מיוחדת למק"מ אלא כלל כללי על נכסים לא צמודים. סעיף 91(ב)(3)(א) לפקודת מס הכנסה קובע שרווח הון במכירת איגרת חוב, נייר ערך מסחרי, מילווה או הלוואה שאינם צמודים למדד יחויב במס בשיעור שלא יעלה על 15% (ו-20% לבעל מניות מהותי), ומוסיף במפורש ש"יראו את כל רווח ההון כרווח הון ריאלי" - כלומר, כל הרווח הנומינלי ממוסה, בלי לנטרל אינפלציה. במקביל, סעיף 125ג(ג)(1) מטיל 15% על הכנסה מריבית ששולמה על נכס שאינו צמוד למדד, וסעיף 125ג(א) מגדיר "ריבית" כלרבות דמי ניכיון - וזה בדיוק המנגנון שדרכו המק"מ מניב את תשואתו.34
שר האוצר רשאי לשנות בצו את שיעור המס הקבוע בשני הסעיפים האלה, בהתאם לשינוי במדד, כך שה-15% אינם קבועים לנצח אלא שיעור שניתן לעדכון.4 המסקנה המעשית למשקיע: היתרון של המסלול הנומינלי אינו קבוע, אלא תלוי באינפלציה בפועל בתקופת ההחזקה. באינפלציה אפסית 15% על הרווח הנומינלי זולים מ-25% על הרווח הריאלי; באינפלציה גבוהה, כשחלק ניכר מהרווח הנומינלי הוא רק שחיקת ערך, הפער מצטמצם ואף מתהפך.
שלוש החלופות הסולידיות הנפוצות ביותר לכסף נזיל הן מק"מ, פיקדון בנקאי וקרן כספית. הטבלה מסכמת את ההבדלים המרכזיים ביניהן:
| מאפיין | מק"מ | פיקדון בנקאי | קרן כספית |
|---|---|---|---|
| נזילות | מכירה בבורסה בכל יום מסחר | שבירה בקנס או נעילה עד המועד | פדיון תוך יום עסקים אחד |
| מיסוי על הרווח | 15% נומינלי | 15% על הריבית | 25% ריאלי |
| עלות עקיפה | עמלות קנייה ומכירה | מרווח הבנק גלום בריבית | דמי ניהול שנתיים |
| ניהול | עצמאי, חידוש בכל פדיון | פאסיבי עד הפדיון | מנוהל ומגוון מקצועית |
מק"מ מול אג"ח ממשלתית
מק"מ ואיגרת חוב ממשלתית נחשבים שניהם לחוב ריבוני בטוח, אבל הם שני מכשירים שונים. ההבדל המרכזי הוא המנפיק, הטווח ומנגנון הריבית: המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל, קצר (עד שנה) ונמכר בהנחה ללא קופון, בעוד אג"ח ממשלתית מונפקת על ידי משרד האוצר לטווח ארוך יותר ומשלמת ריבית תקופתית. הטבלה מסכמת את ההבדלים המבניים.
| מאפיין | מק"מ | אג"ח ממשלתית |
|---|---|---|
| מנפיק | בנק ישראל | משרד האוצר |
| טווח לפדיון | עד שנה אחת | מספר שנים ועד עשרות שנים |
| תשלומי ריבית | ללא קופון, נמכר בהנחה ונפדה בערך מלא | קופון (ריבית) תקופתי |
| הצמדה למדד | לא צמוד | קיימות סדרות צמודות מדד וסדרות לא צמודות |
| מטרה טיפוסית | חניית כסף וניהול נזילות לטווח קצר | השקעה לטווח בינוני-ארוך עם תזרים ריבית |
רוצים להעמיק מעבר להגדרה? המדריך על קרנות כספיות מסביר איך קרן מחזיקה עבורכם תיק מק"מ ופיקדונות בניהול מקצועי, והמדריך על סוגי פיקדונות משווה את המק"מ לחלופות הבנקאיות. להשוואה רחבה בין כל מכשירי החיסכון הסולידיים ראו השוואת מוצרי חיסכון. ההבדל בין נכסים סולידיים כמו אג"ח לבין נכסים תנודתיים כמו מניות מוסבר לעומק במדריך על מניות מול אגרות חוב, ומכיוון שתשואת המק"מ נעה בהתאם לריבית ולציפיות האינפלציה כדאי להכיר גם את המדריך על אינפלציה והשפעתה על ההשקעות. מונחים קרובים: קרן כספית ופיקדון בנקאי.
שאלות נפוצות
מק"מ נסחר במערכת "רצף" של הבורסה בתל אביב כמו מניה, ולכן רוכשים אותו דרך חשבון ניירות ערך בבנק או בבית השקעות. בנק ישראל מנפיק סדרה חדשה בכל חודש במכרז בשוק הראשוני, כך שבכל נקודת זמן נסחרות 12 סדרות במקביל, אך ההשתתפות במכרז עצמו מתאימה בעיקר למשקיעים מוסדיים. למשקיע הפרטי הדרך הפשוטה היא קנייה בשוק המשני, שבו הסדרות הקיימות נסחרות בכל יום מסחר. שימו לב לשני חסמים: גודל הפקודה המזערי במק"מ בשלב המסחר הרציף הוא 30,000 ערך נקוב (שוק המק"מ הוא היחיד שבו המינימום מבוטא בערך נקוב ולא בתמורה כספית), ובנוסף עמלות הקנייה והמכירה: הן נקבעות מול כל גוף בנפרד ונבדלות מהותית בין בנקים לבתי השקעות, ועל סכומים קטנים הן עלולות לכרסם בחלק ניכר מהתשואה. כדאי לברר את תעריף העמלות שלכם לפני הרכישה.
שיעור המס המופחת נובע מכך שהמק"מ הוא נייר ערך לא צמוד. פקודת מס הכנסה מבחינה בין שני מסלולים: על נכסים לא צמודים מוטל מס בשיעור 15% על הרווח הנומינלי המלא, בלי לנטרל את האינפלציה, ואילו על רוב ניירות הערך האחרים מוטל מס בשיעור 25% על הרווח הריאלי בלבד, כלומר אחרי נטרול האינפלציה. השיעור הנמוך יותר במסלול הנומינלי הוא הפיצוי על כך שבסיס המס רחב יותר וכולל גם את רכיב האינפלציה. המשמעות המעשית: ההפרש בנטל המס בין שני המסלולים אינו קבוע, אלא תלוי ברמת האינפלציה בפועל בתקופת ההחזקה.
ההבדל הוא בעיקר בין נוחות לעלות. קרן כספית מנהלת עבורכם תיק מגוון של מק"מ ופיקדונות, נזילה בתוך יום עסקים אחד, ולא דורשת מכם לחדש את ההשקעה בכל פדיון, אבל היא גובה דמי ניהול שנתיים. קנייה ישירה של מק"מ חוסכת את דמי הניהול, אך דורשת חשבון ניירות ערך, כרוכה בעמלות קנייה ומכירה, ומחייבת אתכם להחליט מחדש מה לעשות בכסף בכל פדיון. ככל שהסכום גדול יותר, כך החיסכון בדמי הניהול גדל ביחס לעמלות הקבועות של העסקה, ולכן הקנייה הישירה נעשית משתלמת יותר. הדרך לבדוק: השוו את דמי הניהול של הקרן הספציפית מול תעריף העמלות שלכם, על הסכום שאתם מתכננים להשקיע.
גם מק"מ שקלי וגם פיקדון בנקאי שקלי ממוסים באותו שיעור, 15% על הריבית הנומינלית, ולכן ההשוואה ביניהם אינה על המס אלא על התשואה ברוטו ועל הנזילות. את שניהם משווים נטו: כל שקל ריבית שווה כ-0.85 שקל אחרי מס בשני האפיקים. היתרון של מק"מ אינו מיסויי אלא מעשי, הוא נזיל ונמכר בבורסה בכל יום מסחר ללא קנס, בעוד שבירת פיקדון לפני תום התקופה כרוכה בדרך כלל באובדן ריבית. לכן כדאי להשוות את התשואה נטו של מק"מ בפועל מול הריבית שהבנק מציע, ולתת משקל גם לנזילות ולגמישות.
הסיכון לקרן (אובדן הכסף) הוא אפסי לכל מטרה מעשית, מכיוון שהמנפיק הוא בנק ישראל, הבנק המרכזי. הסיכון העיקרי הוא סיכון מחיר במכירה לפני הפדיון: אם הריבית במשק עולה, מחיר המק"מ בשוק יורד וייתכן שתימכרו בהפסד הוני קטן. למחזיקים עד הפדיון אין סיכון. סיכון נוסף הוא סיכון אינפלציה: אם הציפיות לאינפלציה גבוהות מהתשואה הנקובה, כוח הקנייה של הכסף עלול להישחק. לכן בתקופות אינפלציה גבוהה, אג"ח ממשלתי צמוד מדד עדיף על מק"מ.
מק"מ הוא מכשיר אידיאלי לכרית ביטחון נזילה: סכום שמכסה 3-6 חודשי הוצאות שצריך להיות זמין במהירות אך לא לאבד ערך מאינפלציה. הוא גם מתאים להון עצמי לדירה שמתכננים לרכוש בשנה הקרובה, או לכספי תכנית עבודה עצמאית. למשקיעים פסיביים בקרנות מחקות, מק"מ יכול לשמש כרכיב הסולידי בתיק, בשיעור שנגזר מטווח ההשקעה ומרמת הסיכון שמתאימה לכם. מי שמחזיק תיק בארה"ב יכול לרכוש את המקבילה האמריקאית, Treasury Bills, שפועלת במנגנון הנחה דומה.
תשואת המק"מ משקפת את ציפיות השוק לריבית בנק ישראל בטווח הקרוב, ולא רק את הריבית הנוכחית. אם תשואת המק"מ נמוכה מהריבית הקיימת במשק, המשמעות היא שהשוק מתמחר הורדת ריבית צפויה; אם היא גבוהה ממנה, השוק מתמחר העלאה. מכיוון שקיימות במקביל סדרות מק"מ עם מועדי פדיון שונים, אפשר להרכיב מהן עקום תשואות קצר שמראה את הכיוון הצפוי לאורך השנה הקרובה. כלכלנים ומנהלי תיקים עוקבים אחרי העקום הזה כאחד המדדים הזמינים ביותר לציפיות הריבית בישראל. חשוב לזכור שמדובר בציפיות השוק ולא בתחזית ודאית, והן משתנות בתדירות גבוהה.
מק"מ מונפק על ידי בנק ישראל לתקופה של עד שנה, אינו משלם קופון, ונמכר בהנחה מערכו הנקוב. איגרות חוב ממשלתיות מונפקות על ידי משרד האוצר לטווחים ארוכים יותר ומשלמות ריבית תקופתית, והן מגיעות גם בסדרות צמודות מדד (גליל) וגם בסדרות לא צמודות (שחר). ההבדל במיסוי אינו בין מק"מ לאג"ח ממשלתית אלא בין נכס לא צמוד לנכס צמוד: מק"מ ואג"ח ממשלתית לא צמודה ממוסים במסלול הנומינלי של 15%, ואילו נכסים צמודי מדד ממוסים במסלול הריאלי. מבחינת שימוש, מק"מ מתאים לחניית כסף לטווח קצר, ואיגרות חוב ארוכות מתאימות להשקעה לטווח בינוני-ארוך עם תזרים ריבית.
- בנק ישראל, מכרזי מק"מ (המק"מ כנייר ערך שהבנק מוכר לתקופות של עד כשנה לצורך הזרמת נזילות או ספיגתה; הנפקה חודשית ו-12 סדרות סחירות בכל נקודת זמן; ותוצאות המכרזים - סדרה ל-364 ימים במחיר ממוצע 96.8327 ותשואת סגירה 3.30%, וסדרה ל-91 ימים במחיר ממוצע 99.1962 ותשואת סגירה 3.31%, במכרז שהתקיים ב-04/08/2026) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: רצף ניירות ערך (מק"מ נסחר במערכת "רצף" בשיטת ספר פקודות; גודל פקודה מזערי בשלב הרציף - 30,000 ע"נ, ובטרום הפתיחה ובמסחר הפתיחה - 1 ש"ח ע"נ; תנודת שער מרבית 6%± בפתיחה ובלתי מוגבלת ברציף) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיף 91(ב)(3)(א) (רווח הון במכירת מילווה או אג"ח שאינם צמודים למדד - 15%, וכל רווח ההון נחשב ריאלי) וסעיף 125ג(א) ו-(ג)(1) ("ריבית" לרבות דמי ניכיון, ו-15% על ריבית מנכס שאינו צמוד למדד) - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- רשות המסים בישראל, פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] - נוסח מלא (טקסט סעיפים 91 ו-125ג, לרבות סמכות שר האוצר לשנות בצו את שיעורי המס בהתאם לשינוי במדד) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- בנק ישראל, מדיניות מוניטרית (החלטת הוועדה המוניטרית מ-06/07/2026 להוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%, ואינפלציה של 1.6% ב-12 החודשים האחרונים) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
מושגי מפתח
ערך נקוב (Par Value)
הסכום שמשולם למחזיק המק"מ במועד הפדיון. המק"מ תמיד נפדה בערכו הנקוב המלא (100 אגורות).
תשואה לפדיון (Yield to Maturity)
התשואה השנתית שהמשקיע ירוויח אם יחזיק את המק"מ עד מועד הפדיון. מחושבת מההפרש בין מחיר הקנייה לערך הנקוב.
קרן נאמנות שמשקיעה בעיקר במק"מ ובפיקדונות בנקאיים. מציעה גיוון, נזילות וניהול מקצועי, ומהווה חלופה נוחה לרכישה ישירה של מק"מ.
הריבית שקובע בנק ישראל ומשפיעה על כל ריביות המשק. תשואת המק"מ נעה בצמוד אליה ומשקפת את ציפיות השוק לשינויים בה.
מנגנון הנחה (Discount)
שיטת תמחור שבה איגרת החוב נמכרת מתחת לערכה הנקוב, וההפרש בין מחיר הקנייה לערך הפדיון מהווה את הרווח למשקיע במקום תשלומי קופון.
T-Bill (שטר אוצר)
המקבילה האמריקאית למק"מ – איגרת חוב קצרת טווח של משרד האוצר האמריקאי, הנמכרת גם היא במנגנון הנחה. המק"מ הישראלי דומה מאוד ל-T-Bill בתפקודו ובמנגנון שלו.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות