יחס שארפ
כמה תשואה אתם באמת מקבלים על כל יחידת סיכון שאתם לוקחים?
בעולם ההשקעות, תשואה גבוהה לבדה לא אומרת הרבה. קרן שהשיגה 15% תשואה שנתית נשמעת מרשימה, אבל מה אם הדרך לשם כללה תנודות של 30% ומעלה? יחס שארפ (Sharpe Ratio), שפותח על ידי חתן פרס נובל לכלכלה וויליאם שארפ בשנת 1966,1 הוא הכלי הסטנדרטי שמאפשר למשקיעים לענות על השאלה הקריטית: כמה תשואה עודפת אני מקבל על כל יחידת סיכון שאני נוטל? היחס הפך לאבן יסוד בניתוח קרנות נאמנות, תיקי השקעות וקרנות פנסיה, ומשמש כסטנדרט בתעשיית ההשקעות ברחבי העולם.
הנוסחה והחישוב
יחס שארפ מחשב את התשואה העודפת של ההשקעה מעל לתשואה חסרת הסיכון, ומחלק אותה בסטיית התקן (Standard Deviation) של ההשקעה, שמייצגת את רמת הסיכון הכוללת:
- Rp = התשואה השנתית הממוצעת של התיק או הקרן
- Rf = התשואה חסרת הסיכון (בישראל: תשואת אג״ח ממשלתי קצר-טווח, כיום סביב 4.5%)
- σp = סטיית התקן של תשואות התיק (מדד לתנודתיות)
דוגמה מספרית: השוואת קרנות בישראל
נניח שאתם משווים בין שתי אפשרויות השקעה. קרן הראל 33 השיגה תשואה שנתית ממוצעת של 9%, עם סטיית תקן של 12%. קרן מחקה S&P 500 השיגה תשואה של 12%, עם סטיית תקן של 18%. התשואה חסרת הסיכון בישראל היא 4.5%.
יחס שארפ של הראל 33: (9% - 4.5%) / 12% = 0.375
יחס שארפ של קרן S&P 500: (12% - 4.5%) / 18% = 0.417
למרות שהראל 33 נראית "סולידית" יותר, קרן ה-S&P 500 מציעה תמורה טובה יותר ליחידת סיכון. המשקיע מקבל יותר תשואה עודפת על כל אחוז תנודתיות.
איך מפרשים את היחס?
ככל שיחס שארפ גבוה יותר, כך ההשקעה נחשבת טובה יותר ביחס לסיכון שהיא נושאת.2 כללי אצבע מקובלים בתעשייה:
- מתחת ל-0: ההשקעה הניבה תשואה נמוכה מהריבית חסרת הסיכון. היה עדיף להשקיע באג״ח ממשלתי.
- 0 עד 0.5: ביצועים חלשים עד בינוניים ביחס לסיכון.
- 0.5 עד 1.0: ביצועים סבירים עד טובים. רוב קרנות הנאמנות הגדולות נופלות בטווח הזה.
- מעל 1.0: ביצועים מצוינים. הקרן מספקת תשואה עודפת משמעותית ביחס לתנודתיות שלה.
מגבלות חשובות
למרות הפופולריות הרבה של יחס שארפ, חשוב להכיר את המגבלות שלו כדי לא להסתמך עליו באופן עיוור:
- הנחת התפלגות נורמלית: היחס מניח שתשואות ההשקעה מתפלגות בצורה נורמלית (פעמון גאוסיאני). במציאות, שוקי הון חווים אירועי "זנב שמן" (Fat Tails), כלומר מפולות ועליות קיצוניות, בתדירות גבוהה מהצפוי.
- התייחסות שווה לעליות וירידות: סטיית התקן "מענישה" את ההשקעה גם על תנודות חיוביות. קרן שעלתה 20% בחודש אחד תקבל סטיית תקן גבוהה, למרות שזו תנודה שמשקיעים שמחים ממנה. כאן נכנס לתמונה יחס סורטינו.
- רגישות לתקופה: תוצאות שונות באופן דרמטי בהתאם לתקופת המדידה. יחס שארפ לתקופה של 3 שנים עלול להיות שונה לחלוטין מיחס לתקופה של 10 שנים.
טיפ למשקיע הישראלי
כשאתם בודקים קרנות נאמנות בישראל דרך אתר מאיה של הבורסה לניירות ערך, חפשו את יחס שארפ לתקופות של 3 ו-5 שנים לפחות. השוואה מבוססת על שנה אחת בלבד עלולה להטעות. כמו כן, השוו תמיד בין קרנות באותה קטגוריה, אין טעם להשוות יחס שארפ של קרן אג״ח לקרן מניות.
יחס שארפ בהקשר הישראלי
בישראל, יחס שארפ מקבל חשיבות מיוחדת בהקשר של קרנות הפנסיה וקופות הגמל. מנהלי ההשקעות במוסדות הפיננסיים הגדולים, כמו מגדל, הראל, מנורה ומיטב, מדווחים על יחסי שארפ כחלק מהדיווח לציבור. כשאתם בוחרים מסלול פנסיה, יחס שארפ יכול לעזור לכם להבין איזה מסלול באמת מספק את התמורה הטובה ביותר ביחס לרמת הסיכון.3
לדוגמה, מסלול פנסיה מנייתי עם תשואה ממוצעת של 10% וסטיית תקן של 15% ייתן יחס שארפ של 0.37 (בהנחת ריבית חסרת סיכון של 4.5%). מסלול אג״ח עם תשואה של 6% וסטיית תקן של 4% ייתן יחס שארפ של 0.375, כלומר ביצועים כמעט זהים מבחינת התמורה ליחידת סיכון, למרות פער התשואה הגדול ביניהם.
סיכום
יחס שארפ הוא כלי בסיסי וחיוני בארגז הכלים של כל משקיע. הוא מאפשר לכם לא רק לשאול "כמה הרווחתי?" אלא גם "כמה סיכנתי בשביל הרווח הזה?" זכרו שתשואה גבוהה ללא התחשבות בסיכון היא כמו נהיגה מהירה ללא חגורת בטיחות. היחס אינו מושלם, ולכן כדאי לשלב אותו עם מדדי סיכון נוספים כמו יחס סורטינו, אלפא של ג׳נסן ויחס טריינור לקבלת תמונה מלאה.
מקורות
- Sharpe, W.F. "Mutual Fund Performance." The Journal of Business, Vol. 39, No. 1 (1966) jstor.org ↗ ↩
- Investopedia. "Sharpe Ratio: Definition, Formula, and Examples" investopedia.com ↗ ↩
- רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. "דוחות ביצועי קופות גמל וקרנות פנסיה" gov.il ↗ ↩
מושגי מפתח
סטיית תקן (Standard Deviation)
מדד סטטיסטי למידת הפיזור של תשואות ההשקעה סביב הממוצע. סטיית תקן גבוהה משמעה תנודתיות גבוהה, כלומר סיכון גבוה יותר.
תשואה חסרת סיכון (Risk-Free Rate)
התשואה התיאורטית על השקעה ללא סיכון כלל. בפרקטיקה, משתמשים בתשואה על אג״ח ממשלתי קצר-טווח. בישראל, מדובר במק״מ (מלווה קצר מועד) של בנק ישראל.
תשואה עודפת (Excess Return)
ההפרש בין תשואת ההשקעה לבין התשואה חסרת הסיכון. זהו המונה בנוסחת יחס שארפ, המייצג את ה"פרמיה" שהמשקיע מקבל על נטילת הסיכון.
יחס מידע (Information Ratio)
וריאציה על יחס שארפ שמודדת את התשואה העודפת של מנהל ההשקעות ביחס למדד הייחוס (ולא ביחס לריבית חסרת סיכון), מחולקת בסטיית התקן של הפער.