יחס שארפ
כמה תשואה אתם באמת מקבלים על כל יחידת סיכון שאתם לוקחים?
בעולם ההשקעות, תשואה גבוהה לבדה לא אומרת הרבה. קרן שהשיגה 15% תשואה שנתית נשמעת מרשימה, אבל מה אם הדרך לשם כללה תנודות של 30% ומעלה? יחס שארפ (Sharpe Ratio), שפותח על ידי חתן פרס נובל לכלכלה וויליאם שארפ בשנת 1966,1 הוא הכלי הסטנדרטי שמאפשר למשקיעים לענות על השאלה הקריטית: כמה תשואה עודפת אני מקבל על כל יחידת סיכון שאני נוטל? היחס הפך לאבן יסוד בניתוח קרנות נאמנות, תיקי השקעות וקרנות פנסיה, ומשמש כסטנדרט בתעשיית ההשקעות ברחבי העולם.
הנוסחה והחישוב
יחס שארפ מחשב את התשואה העודפת של ההשקעה מעל לתשואה חסרת הסיכון, ומחלק אותה בסטיית התקן (Standard Deviation) של ההשקעה, שמייצגת את רמת הסיכון הכוללת:
- Rp = התשואה השנתית הממוצעת של התיק או הקרן
- Rf = התשואה חסרת הסיכון (בישראל: תשואת אג״ח ממשלתי קצר-טווח, כיום סביב 4.5%)
- σp = סטיית התקן של תשואות התיק (מדד לתנודתיות)
דוגמה מספרית מתוך המאמר של שארפ
שארפ ממחיש למה חייבים להחסיר את הריבית חסרת הסיכון ולא להסתפק ביחס הגולמי בין תשואה לסטיית תקן. נניח שתי קרנות, והריבית חסרת הסיכון היא 3%. קרן א צפויה להניב 5% בסטיית תקן של 10%. קרן ב צפויה להניב 8% בסטיית תקן של 20%.
לפי היחס הגולמי בין תשואה לסטיית תקן, קרן א (5/10 = 0.50) נראית עדיפה על קרן ב (8/20 = 0.40). לפי יחס שארפ, שמודד תשואה עודפת, התמונה מתהפכת: קרן א מקבלת (5-3)/10 = 0.20, וקרן ב מקבלת (8-3)/20 = 0.25.
מי צודק? משקיע שרוצה סטיית תקן של 10% יכול לקנות את קרן א ולקבל תוחלת תשואה של 5%, או לשים מחצית מכספו בקרן ב ומחצית בנכס חסר הסיכון, ולקבל 5.5% באותה סטיית תקן בדיוק. יחס שארפ נותן כאן את התשובה הנכונה, והיחס הגולמי נותן את השגויה.2
איך מפרשים את היחס?
ככל שיחס שארפ גבוה יותר, כך ההשקעה נחשבת טובה יותר ביחס לסיכון שהיא נושאת. שארפ עצמו נתן במאמרו מ-1994 עוגן שימושי לסדר הגודל: השקעה במדד מניות רחב במדינה מפותחת, כשהתשואה העודפת הממוצעת היא כ-6% בשנה וסטיית התקן כ-15%, מניבה יחס שארפ שנתי של 0.40.2 זהו הרף שמולו כדאי לקרוא כל מספר אחר. כללי האצבע שמופיעים בהמשך הם קונבנציה בתעשייה ולא הגדרה פורמלית של אף רגולטור או תקן:
- מתחת ל-0: ההשקעה הניבה תשואה נמוכה מהריבית חסרת הסיכון. היה עדיף להשקיע באג״ח ממשלתי.
- 0 עד 0.5: ביצועים חלשים עד בינוניים ביחס לסיכון.
- 0.5 עד 1.0: ביצועים סבירים עד טובים. רוב קרנות הנאמנות הגדולות נופלות בטווח הזה.
- מעל 1.0: ביצועים מצוינים. הקרן מספקת תשואה עודפת משמעותית ביחס לתנודתיות שלה.
מגבלות חשובות
למרות הפופולריות הרבה של יחס שארפ, חשוב להכיר את המגבלות שלו כדי לא להסתמך עליו באופן עיוור:
- הנחת התפלגות נורמלית: היחס מניח שתשואות ההשקעה מתפלגות בצורה נורמלית (פעמון גאוסיאני). במציאות, שוקי הון חווים אירועי "זנב שמן" (Fat Tails), כלומר מפולות ועליות קיצוניות, בתדירות גבוהה מהצפוי.
- התייחסות שווה לעליות וירידות: סטיית התקן "מענישה" את ההשקעה גם על תנודות חיוביות. קרן שעלתה 20% בחודש אחד תקבל סטיית תקן גבוהה, למרות שזו תנודה שמשקיעים שמחים ממנה. כאן נכנס לתמונה יחס סורטינו.
- המספר תלוי ביחידת הזמן שנבחרה: שארפ מדגיש שהיחס אינו בלתי תלוי בתקופה שבה הוא נמדד. בהנחה שאין מתאם סדרתי בין התקופות, יחס שארפ ל-T תקופות שווה ליחס לתקופה בודדת כפול שורש T, כך שאותה השקעה בדיוק תקבל מספר אחר לגמרי אם מדדתם חודשי או שנתי. לכן חובה להשוות מספרים שחושבו על אותה יחידת זמן.2
- יחס גבוה על מעט תצפיות הוא רעש: יחס שארפ היסטורי קשור ישירות לסטטיסטי ה-t של התשואה העודפת הממוצעת, ולמעשה שווה לו מחולק בשורש מספר התצפיות. משמעות הדבר: יחס מרשים שחושב על מעט חודשי מסחר כמעט חסר משמעות סטטיסטית, ואילו אותו יחס עצמו על עשר שנים הוא ממצא.2
- המדד עיוור למתאם: לפי שארפ, אף אחת מגרסאות היחס אינה מכילה מידע על המתאם בין הקרן לבין נכסים אחרים, התחייבויות, או התשואות הקודמות שלה עצמה. לכן יחס שארפ בודד אינו אומר כמעט דבר על מה שהוספת הקרן תעשה לתיק שכבר קיים אצלכם, וצריך להשלים אותו במדדים נוספים.2
טיפ למשקיע הישראלי
כשאתם בודקים קרנות נאמנות בישראל דרך מערכת מאיה של הבורסה לניירות ערך, עבדו על תקופות של 3 ו-5 שנים לפחות. השוואה מבוססת על שנה אחת בלבד עלולה להטעות, ובגלל קשר השורש שתיארנו למעלה גם התוצאה עצמה תשתנה עם אורך התקופה ועם יחידת המדידה. השוו תמיד בין קרנות באותה קטגוריה, אין טעם להשוות יחס שארפ של קרן אג״ח לקרן מניות.
יחס שארפ בהקשר הישראלי
בישראל, יחס שארפ מקבל חשיבות מיוחדת בהקשר של קרנות הפנסיה וקופות הגמל. הגופים המוסדיים מדווחים לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון על תשואות ועל סטיות תקן של מסלולי ההשקעה, והנתונים האלה מתפרסמים לציבור. כשאתם בוחרים מסלול פנסיה, יחס שארפ יכול לעזור לכם להבין איזה מסלול באמת מספק את התמורה הטובה ביותר ביחס לרמת הסיכון.3
לדוגמה, מסלול פנסיה מנייתי עם תשואה ממוצעת של 10% וסטיית תקן של 15% ייתן יחס שארפ של 0.37 (בהנחת ריבית חסרת סיכון של 4.5%). מסלול אג״ח עם תשואה של 6% וסטיית תקן של 4% ייתן יחס שארפ של 0.375, כלומר ביצועים כמעט זהים מבחינת התמורה ליחידת סיכון, למרות פער התשואה הגדול ביניהם.
יחס שארפ מול מדדי סיכון-תשואה אחרים
יחס שארפ הוא רק אחד ממשפחת מדדים שמתאימים תשואה לסיכון, וכל אחד מהם מגדיר "סיכון" אחרת. הטבלה הבאה ממחישה את ההבדל העקרוני, שמסביר למה לעיתים כדאי להסתכל על יותר ממדד אחד:
| המדד | איך מוגדר הסיכון | מתי מתפרש כשימושי במיוחד |
|---|---|---|
| יחס שארפ | סטיית תקן כוללת (עליות וירידות כאחד) | השוואה רחבה בין תיקים או קרנות באותה קטגוריה |
| יחס סורטינו | סטיית ירידות בלבד (Downside Deviation) | כשמעניין למדוד רק את סיכון ההפסד ולא תנודות חיוביות |
| יחס טריינור | ביתא (סיכון שיטתי ביחס לשוק) | תיקים מפוזרים היטב שנמדדים מול מדד ייחוס |
סיכום
יחס שארפ הוא כלי בסיסי וחיוני בארגז הכלים של כל משקיע. הוא מאפשר לכם לא רק לשאול "כמה הרווחתי?" אלא גם "כמה סיכנתי בשביל הרווח הזה?" זכרו שתשואה גבוהה ללא התחשבות בסיכון היא כמו נהיגה מהירה ללא חגורת בטיחות. היחס אינו מושלם, ולכן כדאי לשלב אותו עם מדדי סיכון נוספים כמו יחס סורטינו, אלפא של ג׳נסן ויחס טריינור לקבלת תמונה מלאה.
רוצים להבין איפה יחס שארפ יושב בתוך התמונה הגדולה? המדריך המלא על מדדי ביצועי תיק השקעות מראה כיצד משלבים אותו עם מדדים משלימים, וכיצד הוא מתחבר אל תיאוריית התיקים המודרנית שממנה הרעיון של תשואה מותאמת-סיכון נגזר.
שאלות נפוצות
אין הגדרה פורמלית, אלה כללי אצבע של התעשייה: מתחת ל-0 זה רע (עדיף היה להשקיע באג"ח ממשלתי). 0 עד 0.5 הם ביצועים חלשים עד בינוניים. 0.5 עד 1.0 הם ביצועים סבירים עד טובים, ורוב קרנות הנאמנות הגדולות נמצאות בטווח הזה. מעל 1.0 נחשב מצוין. עוגן שימושי: שארפ עצמו חישב שמדד מניות רחב במדינה מפותחת, עם תשואה עודפת ממוצעת של כ-6% וסטיית תקן של כ-15%, מניב יחס שנתי של 0.40. חשוב להשוות תמיד בין קרנות באותה קטגוריה, על אותה יחידת זמן, ולתקופה של 3-5 שנים לפחות.
כשאתם משווים בין מסלולי פנסיה של גופים שונים, יחס שארפ מאפשר לכם לראות איזה מסלול באמת מספק את התמורה הטובה ביותר ביחס לסיכון. מסלול עם תשואה נמוכה יותר אבל יחס שארפ גבוה יותר עשוי להיות בחירה מושכלת יותר. את נתוני התשואה וסטיית התקן שמהם מחשבים את היחס אפשר לשלוף ממערכות ההשוואה של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (פנסיה נט וגמל נט) ומהדוחות התקופתיים של הגופים המוסדיים. הקפידו להשוות מספרים שחושבו על אותה יחידת זמן ועל אותו אורך תקופה.
שלוש מגבלות עיקריות: הוא מניח שתשואות מתפלגות נורמלית, מה שלא קורה במציאות (יש "זנבות שמנים"). הוא מתייחס לעליות וירידות באותו אופן, כלומר "מעניש" גם על תנודות חיוביות. והוא רגיש מאוד לתקופת המדידה. יחס שארפ ל-3 שנים עלול להיות שונה לחלוטין מיחס ל-10 שנים.
לקופות גמל, מערכת גמל נט של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מפרסמת לכל קופה את התשואה, את סטיית התקן ואת יחס שארפ עצמו, כך שאין צורך לחשב אותו. למסלולי פנסיה, מערכת פנסיה נט של אותה רשות מציגה נתוני תשואה. קרנות הנאמנות הישראליות מדווחות למערכת מאיה של הבורסה לניירות ערך, ובדיווחים מתפרסמים נתוני תשואה וסטיית תקן שמהם אפשר לחשב את היחס. בדקו תמיד תקופות של 3 ו-5 שנים לפחות, כי שנה אחת בלבד עלולה להטעות, וודאו שכל המספרים שאתם משווים חושבו על אותה יחידת זמן.
- Sharpe, W.F. "Mutual Fund Performance." The Journal of Business, Vol. 39, No. 1 (1966)(1966) jstor.org ↗ ↩
- Sharpe, W.F. "The Sharpe Ratio." The Journal of Portfolio Management, Fall 1994 (הדפסה חוזרת ברשות, Stanford University)(1994) web.stanford.edu ↗ ↩
- רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. "גמל נט: מערכת להשוואת קופות גמל" (נתוני תשואה, סטיית תקן ויחס שארפ לכל קופה) gemelnet.cma.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
מושגי מפתח
סטיית תקן (Standard Deviation)
מדד סטטיסטי למידת הפיזור של תשואות ההשקעה סביב הממוצע. סטיית תקן גבוהה משמעה תנודתיות גבוהה, כלומר סיכון גבוה יותר.
תשואה חסרת סיכון (Risk-Free Rate)
התשואה התיאורטית על השקעה ללא סיכון כלל. בפרקטיקה, משתמשים בתשואה על אג״ח ממשלתי קצר-טווח. בישראל, מדובר במק״מ (מלווה קצר מועד) של בנק ישראל.
תשואה עודפת (Excess Return)
ההפרש בין תשואת ההשקעה לבין התשואה חסרת הסיכון. זהו המונה בנוסחת יחס שארפ, המייצג את ה"פרמיה" שהמשקיע מקבל על נטילת הסיכון.
וריאציה על יחס שארפ שמודדת את התשואה העודפת של מנהל ההשקעות ביחס למדד הייחוס (ולא ביחס לריבית חסרת סיכון), מחולקת בסטיית התקן של הפער.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות