אשליית השליטה
ככל שהמוח מרגיש יותר "בשליטה" על השוק, כך גבוה יותר הסיכוי שהמסחר שלו יניב תוצאה גרועה יותר ממדד פשוט.
בקצרה
אשליית השליטה: ההגדרה הבסיסית
אשליית השליטה תוארה לראשונה במחקר הקלאסי של הפסיכולוגית אלן לנגר בשנת 1975. במחקר, אנשים שבחרו בעצמם מספרי לוטו היו מוכנים לשלם פי 4 יותר על הכרטיס שלהם מאנשים שקיבלו מספרים רנדומליים, למרות ששיעורי הזכייה זהים. המסקנה: ברגע שאנחנו מרגישים שהייתה לנו בחירה, אנחנו מאמינים שהגדלנו את הסיכוי להצלחה, גם כשזה לא נכון.1
בשוק ההון, המוח עושה את אותה קפיצה: מעצם העובדה שבחרתי מניה, אני מרגיש שהגדלתי את הסבירות שהיא תעלה. אפליקציות המסחר בישראל מאפשרות ללחוץ בטלפון ולבצע עסקה תוך שניות. הפשטות מגדילה את אשליית השליטה, מפני שאם אני רק צריך ללחוץ פעם נוספת, נראה לי שהשוק מגיב לפעולה שלי.
איך אשליית השליטה פועלת על משקיעים?
המוח האנושי מחפש דפוסים וסיבתיות גם במקומות שבהם אין כאלה. כשמשקיע קונה מניה והיא עולה, המוח מקשר את העלייה לפעולת הקנייה ("ידעתי"), למרות שמדובר ברעש שוק. כשהמניה יורדת, המוח מחפש הסבר חיצוני ("זה אופציות, לא הייתי מצליח לדעת"). שתי התגובות יוצרות אשליה שהמסחר הפעיל עובד.2
בפועל, מחקר אורך של Barber ו-Odean משנת 2000 ניתח חשבונות מסחר של 66,000 משקיעים בארה"ב וגילה שהתשואה שלהם הייתה נמוכה מזו של אחזקה פסיבית ב-6.5% בשנה בממוצע. ככל שמספר העסקאות היה גבוה יותר, כך התשואה הייתה נמוכה יותר. בתקופת הקורונה, פתחו בישראל מעל 350,000 חשבונות מסחר חדשים בפלטפורמות דיגיטליות, ומחקרי התנהגות פנימיים של בתי השקעות ישראליים הראו שרוב המשקיעים החדשים הפעילים הפסידו תשואה משמעותית ל-S&P 500 בשנה הראשונה.
דוגמה: 200 עסקאות בשנה, הפסד של 14,500 ש"ח
משקיע ישראלי בן 28 עם תיק של 150,000 ש"ח מחליט "לנהל בעצמו". במהלך השנה הוא מבצע בממוצע 4 עסקאות בשבוע, סך הכל כ-200 עסקאות. עלות ממוצעת לעסקה היא 20 ש"ח בעמלות (כולל הפרש bid-ask ועמלות ברוקר), כלומר 4,000 ש"ח בשנה בעלויות ישירות. התשואה של התיק השנתי עומדת על 5%, בעוד תשואת קרן מחקה S&P 500 באותה שנה היא 12%. הפרש ההזדמנות הוא 7% כפול 150,000 ש"ח, סך הכל 10,500 ש"ח. יחד עם העלויות הישירות, ההפסד הכולל מהמסחר הפעיל הוא 14,500 ש"ח לשנה. המשקיע מאמין שהוא שולט בתיק, אבל השליטה עולה לו יותר מ-10% מההון שלו בשנה.
אשליית שליטה מול ביטחון יתר
בין שני המונחים יש הבחנה דקה אך חשובה שקוראים מחמיצים לעיתים תכופות. ביטחון יתר הוא הערכה מוטה של היכולות שלנו, למשל "אני טוב בניתוח חברות". אשליית השליטה היא אמונה שפעולות שלנו משפיעות על תוצאה אקראית, למשל "כשאני קונה, השוק מגיב".
אפשר להיות מודע למגבלות היכולת שלך ("אני לא טוב יותר מהממוצע בבחירת מניות") ובכל זאת לחוש שליטה ("אבל מתי שאני פעיל, השוק כאילו זז בשבילי"). ההבדל הוא שביטחון יתר נוגע לכישורים, אשליית שליטה נוגעת להשפעה על הסביבה. רוב המשקיעים סובלים משתיהן, וזיהוי כל אחת בנפרד מאפשר להתמודד איתן באופן שונה.
טעויות נפוצות
- תחושה שגרף טכני אומר שהשוק עומד לעלות. הגרף מראה היסטוריה של מחירים, לא תחזית מחייבת.
- תחושה ש"ככל שאני בודק את התיק יותר, אני מגן עליו". בפועל, מי שבודק יותר גם מוכר יותר מתוך רגש.
- פתיחת פוזיציה נגד "קונצנזוס השוק" כדי להוכיח שאתה יכול לחזות טוב יותר. הסיכוי שתצדק על פני מאה עסקאות שואף לאפס.
- הסתמכות על "חוש" אחרי תקופה קצרה של הצלחה. חמישה זכיות ברצף הן רעש סטטיסטי, לא הוכחת כישרון.
טיפים מעשיים
- הגדירו לעצמכם מכסת מסחר שנתית, למשל 12 עסקאות בשנה. אם הגעתם למכסה, חכו למחזור הבא.
- החליטו מראש: חלק פסיבי מהתיק יהיה בקרן מחקה S&P 500 או ת"א 125, ורק חלק קטן של 10%-20% פנוי למסחר פעיל אם חייבים.
- עשו "ניסוי שליטה": החזיקו תיק מקביל מדומה של אותן מניות שבחרתם אבל בלי לגעת בהן. אחרי שנה, השוו לתיק האמיתי. רוב המשקיעים מגלים שהדמה גבר על האמיתי.
- הסירו את אפליקציית המסחר מהמסך הראשי של הטלפון. כל שכבה של אי-נוחות מפחיתה את תדירות המסחר המיותר.
חשוב לדעת
אשליית השליטה היא תופעה מובנית של המוח, לא חולשת אופי. היא לא תיעלם עם ידע בלבד. הפתרון היחיד שהוכח אמפירית הוא תכנון מבני של התנהגות מסחר: קרן השתלמות אוטומטית, הפקדה חודשית לקרן מחקה, וחשבון מסחר נפרד מוגבל בסכום קטן. ככה הרצון להרגיש שליטה מקבל פורקן, אבל לא פוגע בעיקר התיק.
סיכום
שאלות נפוצות
אמונה שגויה שפעולות שלנו משפיעות על תוצאות אקראיות. בהשקעות היא גורמת למשקיעים להאמין שמסחר פעיל משפר את התוצאה, למרות שמחקרים מראים את ההפך.
ביטחון יתר הוא הערכה מוטה של היכולות שלך. אשליית שליטה היא אמונה שהפעולות שלך משפיעות על תוצאה חיצונית. אפשר להכיר במגבלות וגם להרגיש שליטה.
מחקר אמריקאי קלאסי של Barber ו-Odean הראה שמשקיעים פעילים מפסידים 6.5% בשנה מול אחזקה פסיבית. המספר דומה במחקרים ישראלים פנימיים של בתי השקעות.
הגבילו מסחר פעיל ל-10%-20% מהתיק, אוטומטו הפקדות לקרן מחקה, והסירו את אפליקציית המסחר מהמסך הראשי. כל שכבת אי-נוחות מפחיתה את תדירות העסקאות.
לא. עבור משקיעים מקצועיים עם מודל סטטיסטי, גישה לנתונים מיוחדים או אסטרטגיית גידור ברורה, מסחר פעיל יכול להיות מוצדק. לרוב המשקיעים הפרטיים, זה לא המקרה.
- Langer, E.J. (1975) "The Illusion of Control" — Journal of Personality and Social Psychology(1975) ↩
- Barber, B.M. & Odean, T. (2000) "Trading Is Hazardous to Your Wealth" — Journal of Finance(2000) ↩
- Odean, T. (1999) "Do Investors Trade Too Much?" — American Economic Review(1999) ↩
- Taleb, N.N. (2001) "Fooled by Randomness" — פרקים על פרשנות מוטעית של רעש(2001) ↩
- Kahneman, D. (2011) "Thinking, Fast and Slow" — פרק 20 על אשליית תוקף(2011) ↩
- Israel Securities Authority (ISA) — דוח התנהגות משקיעים פרטיים 2021-2022 ↩
מושגים קשורים
ביטחון יתר
קרוב אבל שונה, האחד נוגע ליכולות והשני להשפעה. שתי ההטיות לעיתים קרובות מופיעות יחד אצל אותו משקיע.
אפקט הדיספוזיציה
תוצאה התנהגותית של אשליית שליטה בשילוב שנאת הפסד, מכירה מהירה של רווחים ואחיזה עקשנית בהפסדים.
FOMO
הדלק הרגשי של מסחר פעיל מיותר. החשש להחמיץ הזדמנויות מחזק את הדחף לפעולה תכופה.
כשל המהמר
קרוב קוגניטיבית, בשניהם מאמינים לדפוסים לא קיימים באירועים אקראיים ומוכנים להמר עליהם.
קרן מדד
הפתרון המעשי של "ותר על השליטה": קרן שעוקבת אחרי מדד רחב ומסירה את הצורך בבחירת מניות.
מסחר יומי
ההתגלמות הקיצונית של אשליית השליטה. עשרות עסקאות ביום בתקווה לנצח רעש שוק אקראי.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות