עיקרי הדברים
- דירוגי ESG ניתנים על ידי כמה חברות מתמחות עם סולמות שונים: MSCI מדרגת בסולם AAA עד CCC, ו-Sustainalytics נותנת ציון סיכון מספרי שבו נמוך יותר טוב יותר.
- מחקר של MIT מצא שהמתאם בין דירוגי ESG של חברות דירוג שונות הוא 0.54 בלבד, בהשוואה ל-0.99 בדירוגי אשראי, ולכן אותה חברה יכולה לקבל ציון מצוין בדירוג אחד וציון בינוני באחר.
- מדד מעלה הוא הדירוג הישראלי המוביל: הוא כולל כ-100 חברות ציבוריות ומדרג אותן בארבע רמות, פלטינום, זהב, כסף וברונזה, וניתן לקבל אליו חשיפה דרך קרנות סל בבורסה בתל אביב.
- לדירוגים יש מגבלות: הם נשענים על דיווחים מהעבר ועל דיווח עצמי של החברות, מטים לטובת חברות גדולות שמדווחות יותר, ואין ביניהם תקן אחיד ומוסכם.
הסבר מפורט על דירוגי ESG: מי נותן את הציונים, אילו מתודולוגיות קיימות, מדוע הדירוגים שונים בין חברות, ואיך להשתמש בהם נכון לבחירת השקעות אחראיות בישראל.
אם החלטתם שהשקעות ESG מעניינות אתכם, השלב הבא הוא להבין את שפת הדירוגים. חברות דירוג מתמחות מעניקות ציוני ESG לאלפי חברות ציבוריות ברחבי העולם - וגם לחברות ישראליות. אבל בניגוד לדירוגי אשראי (שם S&P ו-Moody's מסכימים ברוב המקרים), דירוגי ESG הם מורכבים, לפעמים סותרים, ודורשים הבנה מעמיקה כדי להשתמש בהם נכון.
למה דירוגי ESG חשובים למשקיע הישראלי?
קרנות פנסיה וגמל ישראליות משלבות יותר ויותר קריטריונים של ESG בהחלטות ההשקעה שלהן. הבנת הדירוגים תעזור לכם להעריך אם הכספים שלכם מושקעים בחברות שמתנהלות באחריות, ולבחור בין קרנות שונות בצורה מושכלת.
חברות הדירוג המובילות
| חברת דירוג | סולם הציונים | מתודולוגיה | כיסוי |
|---|---|---|---|
| MSCI ESG Ratings | AAA עד CCC (7 דרגות) | 37 נושאי מפתח, משוקללים לפי ענף | מעל 8,500 חברות |
| Sustainalytics | 0–100 (נמוך = סיכון נמוך = טוב) | סיכון ESG לא-מנוהל | מעל 13,000 חברות |
| S&P Global ESG | 0–100 (גבוה = טוב) | שאלון שנתי CSA + מקורות ציבוריים | מעל 10,000 חברות |
| CDP | A עד D– (8 דרגות) | התמקדות באקלים, מים ויערות | מעל 18,000 חברות |
| מעלה (ישראל) | פלטינום, זהב, כסף, ברונזה | מדד ESG מותאם לשוק הישראלי | כ-100 חברות ישראליות |
איך עובד דירוג MSCI ESG?
MSCI הוא אולי הדירוג המוכר ביותר בעולם. בואו נפרק את התהליך:
- זיהוי נושאי מפתח: מתוך 37 נושאי ESG, MSCI בוחרת את הרלוונטיים ביותר לכל ענף. למשל, לחברת נפט הנושאים המהותיים הם פליטות פחמן ובטיחות; לחברת טכנולוגיה - פרטיות מידע וניהול כוח אדם.
- הערכת חשיפה וניהול: לכל נושא, MSCI מעריכה את רמת החשיפה של החברה לסיכון ואת איכות הניהול שלה - מדיניות, יעדים, ותוצאות בפועל.
- חישוב ציון סופי: הציונים של כל הנושאים משוקללים לציון כולל בסולם AAA עד CCC, כאשר AA ומעלה נחשב "מוביל" (Leader) ו-B ומטה נחשב "מפגר" (Laggard).
Sustainalytics: גישה שונה - סיכון לא-מנוהל
בעוד MSCI נותנת ציון כולל, Sustainalytics (שבבעלות Morningstar) מתמקדת בשאלה אחרת: כמה סיכון ESG נשאר לא-מנוהל? הציון הוא מספר - ככל שנמוך יותר, כך טוב יותר:
| ציון Sustainalytics | רמת סיכון | משמעות |
|---|---|---|
| 0–10 | זניח | החברה מנהלת היטב את סיכוני ה-ESG שלה |
| 10–20 | נמוך | רוב הסיכונים מנוהלים, עם חשיפה מתונה |
| 20–30 | בינוני | יש סיכונים לא-מנוהלים שדורשים תשומת לב |
| 30–40 | גבוה | חשיפה משמעותית לסיכוני ESG |
| 40+ | חמור | סיכוני ESG מהותיים שאינם מטופלים |
הבעיה הגדולה: חוסר עקביות בין דירוגים
מחקר של MIT מצא שהמתאם בין דירוגי ESG של חברות דירוג שונות הוא רק 0.54 - בהשוואה למתאם של 0.99 בדירוגי אשראי.1 המשמעות: חברה שמקבלת ציון מצוין ב-MSCI עשויה לקבל ציון בינוני ב-Sustainalytics. הסיבות: מתודולוגיות שונות, משקלות שונים, ומקורות מידע שונים.
המסקנה למשקיע: אל תסתמכו על דירוג אחד בלבד. בדקו לפחות שני דירוגים שונים, והבינו מה כל דירוג מודד. אם חברה מקבלת ציון גבוה בכל הדירוגים - זה סימן חזק.
מדד מעלה: הדירוג הישראלי
מעלה - מרכז העסקים החברתיים - הוא הגוף הישראלי המוביל לדירוג ESG.3 מדי שנה, מעלה מפרסם את מדד מעלה שכולל כ-100 חברות ציבוריות ישראליות שעומדות בקריטריונים של אחריות תאגידית. הדירוג מתבסס על ארבע רמות:
- פלטינום: החברות המובילות ביותר - ביצועי ESG מצוינים בכל הקטגוריות.
- זהב: ביצועי ESG גבוהים עם מדיניות ברורה ותוצאות מוכחות.
- כסף: עמידה בסטנדרטים הבסיסיים עם תחומים לשיפור.
- ברונזה: תחילת הדרך באחריות תאגידית, עם מחויבות לשיפור.
בבורסה בתל אביב ניתן להשקיע בקרנות סל העוקבות אחר מדד מעלה - דרך פשוטה לקבל חשיפה מפוזרת לחברות ישראליות מובילות ב-ESG.
איך לקרוא דירוג ESG בפועל?
כשאתם בודקים דירוג ESG של חברה, שימו לב לנקודות הבאות:
- ציון כולל מול פירוט: אל תסתפקו בציון הכולל. חפשו את הפירוט - חברה יכולה לקבל ציון סביבתי מצוין אבל ציון ממשל תאגידי נמוך.
- מגמה: האם הציון משתפר או יורד לאורך זמן? חברה שמשפרת בעקביות עדיפה על חברה עם ציון גבוה אבל יורד.
- השוואה ענפית: השוו את הציון לחברות דומות באותו ענף, לא לממוצע הכללי. חברת אנרגיה עם ציון E בינוני עשויה להיות מובילה בענף שלה.
- מהותיות: בדקו אילו נושאי ESG רלוונטיים לענף - מה שחשוב לבנק לא בהכרח חשוב
- מחלוקות: חפשו "דגלים אדומים" - חברות שמעורבות בשערוריות סביבתיות או חברתיות, גם אם הציון הכולל שלהן גבוה.
טיפ מעשי: כלים חינמיים לבדיקת דירוגי ESG
מגבלות הדירוגים: מה הם לא אומרים?
- הטיה לחברות גדולות: לחברות גדולות יש משאבים לפרסם דוחות קיימות מפורטים. חברות קטנות עשויות לפעול באחריות אבל לא מדווחות - ולכן מקבלות ציון נמוך.
- רטרוספקטיביות: דירוגים מתבססים על דיווחים מהעבר, לא על כוונות עתידיות. חברה שמתחילה מהפכה ירוקה תקבל ציון נמוך עד שהתוצאות יתבטאו בדוחות.
- תלות בדיווח עצמי: חלק גדול מהנתונים מגיע מהחברות עצמן - מה שפותח דלת לניפוח והצגה מוטה. זו אחת הסיבות לגרינווושינג.
- אין "ציון אחד נכון": כל חברת דירוג מודדת דברים שונים. אין תקן אחיד ומוסכם - מה שמקשה על משקיעים ומייצר בלבול.
דירוגי ESG הם ציונים שחברות דירוג מתמחות מעניקות לחברות ציבוריות על התנהלות סביבתית, חברתית וממשל תאגידי. בניגוד לדירוגי אשראי שבהם ההסכמה בין החברות גבוהה, דירוגי ESG מורכבים ולפעמים סותרים: מחקר של MIT מצא שהמתאם בין דירוגים שונים הוא רק 0.54, לעומת 0.99 בדירוגי אשראי. החברות המובילות הן MSCI (סולם AAA עד CCC), Sustainalytics (0 עד 100, נמוך = סיכון נמוך = טוב), S&P Global ו-CDP, ובישראל מדד מעלה (פלטינום, זהב, כסף, ברונזה). העיקרון המעשי: אל תסתמכו על דירוג אחד, בדקו לפחות שני דירוגים שונים, התעמקו בפירוט ולא רק בציון הכולל, ושימו לב למגבלות כמו הטיה לחברות גדולות ותלות בדיווח עצמי.
ארבע חברות בינלאומיות מובילות וגוף ישראלי אחד. MSCI מדרגת בסולם של שבע דרגות מ-AAA עד CCC, ומכסה מעל 8,500 חברות. Sustainalytics נותנת ציון מספרי מ-0 עד 100 שבו נמוך יותר טוב יותר, ומכסה מעל 13,000 חברות. S&P Global ESG נותנת ציון מ-0 עד 100 שבו גבוה יותר טוב יותר, ומכסה מעל 10,000 חברות. CDP מדרגת מ-A עד D מינוס בשמונה דרגות עם התמקדות באקלים, מים ויערות, ומכסה מעל 18,000 חברות. בישראל, מדד מעלה מדרג כ-100 חברות ציבוריות ישראליות בארבע רמות: פלטינום, זהב, כסף וברונזה.
תהליך הדירוג של MSCI מורכב משלושה שלבים. ראשית, מתוך 37 נושאי ESG, MSCI בוחרת את הרלוונטיים ביותר לכל ענף, למשל לחברת נפט הנושאים המהותיים הם פליטות פחמן ובטיחות, ולחברת טכנולוגיה פרטיות מידע וניהול כוח אדם. שנית, לכל נושא MSCI מעריכה את רמת החשיפה של החברה לסיכון ואת איכות הניהול שלה, כולל מדיניות, יעדים ותוצאות בפועל. שלישית, הציונים של כל הנושאים משוקללים לציון כולל בסולם AAA עד CCC, כאשר AA ומעלה נחשב מוביל (Leader) ו-B ומטה נחשב מפגר (Laggard).
כי לכל חברת דירוג יש מתודולוגיה שונה, משקלות שונים ומקורות מידע שונים, ואין תקן אחיד ומוסכם. מחקר של MIT מצא שהמתאם בין דירוגי ESG של חברות דירוג שונות הוא רק 0.54, בהשוואה למתאם של 0.99 בדירוגי אשראי. המשמעות היא שחברה שמקבלת ציון מצוין ב-MSCI עשויה לקבל ציון בינוני ב-Sustainalytics. לכן כדאי לבדוק לפחות שני דירוגים שונים ולהבין מה כל דירוג מודד. אם חברה מקבלת ציון גבוה בכל הדירוגים, זה סימן חזק.
MSCI נותנת ציון כולל בסולם אותיות מ-AAA עד CCC שמסכם את ביצועי החברה. Sustainalytics, שבבעלות Morningstar, מתמקדת בשאלה אחרת: כמה סיכון ESG נשאר לא-מנוהל. הציון שלה הוא מספר מ-0 עד 100, וככל שהוא נמוך יותר כך טוב יותר. ציון 0 עד 10 פירושו סיכון זניח שהחברה מנהלת היטב, 20 עד 30 פירושו סיכון בינוני עם נושאים שדורשים תשומת לב, ו-40 ומעלה פירושו סיכון חמור שאינו מטופל. כיוון ששתי החברות מודדות דברים שונים, ההשוואה ביניהן לא תמיד נותנת תמונה זהה.
מעלה, מרכז העסקים החברתיים, הוא הגוף הישראלי המוביל לדירוג ESG. מדי שנה מעלה מפרסם את מדד מעלה שכולל כ-100 חברות ציבוריות ישראליות שעומדות בקריטריונים של אחריות תאגידית, ומדרג אותן בארבע רמות: פלטינום לחברות המובילות ביותר, זהב לביצועים גבוהים עם מדיניות ותוצאות מוכחות, כסף לעמידה בסטנדרטים הבסיסיים, וברונזה לתחילת הדרך באחריות תאגידית. בבורסה בתל אביב ניתן להשקיע בקרנות סל העוקבות אחר מדד מעלה, דרך פשוטה לקבל חשיפה מפוזרת לחברות ישראליות מובילות ב-ESG.
כדאי לשים לב לכמה נקודות. אל תסתפקו בציון הכולל אלא חפשו את הפירוט, כי חברה יכולה לקבל ציון סביבתי מצוין אבל ציון ממשל תאגידי נמוך. בדקו את המגמה לאורך זמן, שכן חברה שמשתפרת בעקביות עדיפה על חברה עם ציון גבוה אבל יורד. השוו את הציון לחברות דומות באותו ענף ולא לממוצע הכללי, ובדקו אילו נושאי ESG מהותיים לאותו ענף. כדאי גם לחפש דגלים אדומים, כלומר חברות שמעורבות בשערוריות סביבתיות או חברתיות, גם אם הציון הכולל שלהן גבוה.
ב-2022 טסלה הוסרה ממדד S&P 500 ESG בגלל בעיות ממשל תאגידי ותנאי עבודה, למרות שהיא מייצרת רכבים חשמליים, בעוד חברת נפט כמו ExxonMobil נכללה במדד. זה ממחיש שדירוג ESG לא שופט רק את המוצר של החברה אלא את כלל התנהלותה, כולל ממשל תאגידי ויחסי עבודה. הדוגמה גם ממחישה את הפער שיכול להיווצר בין מה שהציבור תופס כחברה ירוקה לבין מה שדירוג ESG בפועל מודד.
דירוגי ESG הם כלי חשוב אבל לא מושלם, ויש להם כמה מגבלות. ראשית, הטיה לחברות גדולות שיש להן משאבים לפרסם דוחות קיימות מפורטים, בעוד חברות קטנות שפועלות באחריות אך לא מדווחות עלולות לקבל ציון נמוך. שנית, רטרוספקטיביות, כי הדירוגים מתבססים על דיווחים מהעבר ולא על כוונות עתידיות. שלישית, תלות בדיווח עצמי של החברות, מה שפותח דלת לניפוח ולגרינווושינג. רביעית, אין ציון אחד נכון, כי כל חברת דירוג מודדת דברים שונים ואין תקן אחיד ומוסכם. לכן כדאי להשתמש בדירוגים כנקודת פתיחה ולא כפסק דין סופי.
סיכום
השורה התחתונה: דירוגי ESG הם כלי חשוב אבל לא מושלם. השתמשו בהם כנקודת פתיחה, לא כפסק דין סופי. בדקו לפחות שני דירוגים שונים, התעמקו בפירוט ולא רק בציון הכולל, ושימו לב למגבלות. בשיעור הבא נלמד לזהות גרינווושינג - כדי שתדעו מתי ציון ESG גבוה הוא אמיתי ומתי הוא רק שיווק.
- MIT Sloan - Aggregate Confusion: The Divergence of ESG Ratings mitsloan.mit.edu ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/05/2026
- S&P Global - S&P 500 ESG Index Methodology spglobal.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- מעלה - מדד מעלה לאחריות תאגידית maala.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- MSCI ESG Ratings Methodology msci.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026