מה חשוב לדעת
- ESG הוא ראשי תיבות של שלושה ממדים שמעריכים חברה מעבר למאזן הכספי: סביבה (Environmental), חברה (Social) וממשל תאגידי (Governance).
- המעבר ל-ESG כפי שמוכר היום אירע ב-2006 עם השקת עקרונות ההשקעה האחראית (PRI) של האו"ם; הגישה לא רק מדירה חברות "רעות", אלא מעריכה אקטיבית את ביצועיהן הסביבתיים, החברתיים והממשליים.
- מטא-אנליזה של אוניברסיטת המבורג שסקרה מעל 2,000 מחקרים מצאה מתאם חיובי בין ביצועי ESG לביצועים פיננסיים ב-63% מהמקרים ומתאם שלילי רק ב-8%, אך מתאם אינו סיבתיות.
- Greenwashing הוא מצב שבו חברה או קרן מציגות עצמן כ"ירוקות" או "אחראיות" בלי שזה משתקף בפעילותן; לכן חשוב לבחון את מתודולוגיית הדירוג ולקרוא את דוחות הקיימות.
- גם בישראל המגמה מתגברת: רשות ניירות ערך מקדמת חובת דיווח ESG לחברות ציבוריות, מדד מעלה מדרג חברות לפי אחריות תאגידית, וקרנות פנסיה גדולות החלו לשלב קריטריוני ESG.
מדריך מקיף להשקעת ESG: משמעות ראשי התיבות – סביבה, חברה וממשל תאגידי – ביצועים לעומת שוק, ולמה משקיעים בכל העולם מאמצים את הגישה הזו.
כשאנחנו בוחרים היכן להשקיע את הכסף שלנו, אנחנו בדרך כלל מסתכלים על מספרים: תשואה, סיכון, דמי ניהול. אבל מה אם נוסיף לשיקולים שאלות כמו: האם החברה הזו מזהמת? האם היא מתייחסת בכבוד לעובדים שלה? האם ההנהלה שקופה ואחראית? זה בדיוק מה שגישת ESG - Environmental, Social, Governance מציעה: מסגרת שיטתית להערכת חברות לא רק על פי הביצועים הפיננסיים שלהן, אלא גם על פי ההשפעה שלהן על העולם.
מה זה ESG?
ESG הוא ראשי תיבות של שלושה ממדים שמעריכים את האחריות של חברה מעבר למאזן הכספי. כל אות מייצגת תחום שלם של קריטריונים:
E - סביבה (Environmental)
הממד הסביבתי בוחן את ההשפעה של החברה על כדור הארץ. זה כולל פליטות גזי חממה, שימוש באנרגיה מתחדשת, ניהול פסולת ומחזור, צריכת מים, שמירה על מגוון ביולוגי ומניעת זיהום. חברה שמייצרת פליטות פחמן גבוהות מבלי לפעול להפחתה, למשל, תקבל ציון סביבתי נמוך. לעומתה, חברה שעוברת לאנרגיה סולארית ומפחיתה את טביעת הרגל הפחמנית שלה תקבל ציון גבוה יותר.
S - חברה (Social)
הממד החברתי בוחן את היחסים של החברה עם בעלי העניין שלה: עובדים, לקוחות, ספקים והקהילה. זה כולל תנאי עבודה ושכר הוגן, גיוון והכלה, בטיחות במקום העבודה, פרטיות ואבטחת מידע של לקוחות, אחריות מוצר ומעורבות קהילתית. חברת טכנולוגיה ישראלית שמקדמת גיוון מגדרי ומשקיעה בקהילה המקומית, למשל, תזכה לציון חברתי גבוה.
G - ממשל תאגידי (Governance)
הממד הזה בוחן את האופן שבו החברה מנוהלת. הוא מתמקד בהרכב הדירקטוריון ועצמאותו, שקיפות כספית, תגמול הנהלה בכירה, מניעת שוחד ושחיתות, זכויות בעלי מניות מיעוט ומבנה בעלות. חברה עם דירקטוריון עצמאי, מגוון ומקצועי - שמפרסם דוחות שקופים ומתגמל את ההנהלה בצורה הוגנת - תזכה לציון ממשל תאגידי גבוה.
למה ממשל תאגידי חשוב במיוחד בישראל?
בשוק הישראלי, שבו יש ריכוזיות גבוהה של בעלי שליטה ומבנה החזקות פירמידלי, ממשל תאגידי הוא קריטי במיוחד: כשגרעין שליטה קטן מנהל שרשרת חברות ציבוריות, האינטרס של בעל השליטה ושל בעל מניות המיעוט יכולים להיפרד. גם רשות ניירות ערך מציבה את הממשל התאגידי כאחד משלושת הצירים שעליהם היא מבקשת גילוי, לצד סביבה וחברה, ומונה במפורש מניעת שחיתות, רמת ציות תאגידית, שקיפות וגיוון אתני ומגדרי כנושאים שתופסים משקל רב בממשל תאגידי של חברות.3 בדיקת איכות הממשל התאגידי של חברה ישראלית היא לא "בונוס" - היא הכרח.
מדוע ESG צומח בקצב מהיר?
בעשור האחרון, השקעות ESG עברו ממגמת נישה לזרם מרכזי בשוק ההון העולמי. מספר גורמים מניעים את הצמיחה:
- רגולציה גוברת: האיחוד האירופי מוביל. תקנה (EU) 2019/2088 מ-27 בנובמבר 2019, המוכרת כ-SFDR, מטילה חובות גילוי בנוגע לקיימות על מנהלי נכסים, קרנות השקעה ויועצים פיננסיים.6 תקנה (EU) 2020/852 מ-18 ביוני 2020, תקנת הטקסונומיה, קובעת מסגרת לסיווג פעילות כלכלית כבת-קיימא סביבתית.7 בישראל התמונה שונה ממה שנהוג לחשוב, ונרחיב עליה בהמשך.
- ביקוש של משקיעים: לפי רשות ניירות ערך, בשנים האחרונות ניכר עניין גובר בקרב משקיעים בשוקי ההון בעולם בתחום ההשקעות האחראיות, עניין שגדל עם התחזקותן של תנועות לצמצום הפגיעה באקלים ועם עליית המודעות לקשר בין בריאות, סביבה, חברה וכלכלה.3
- ניהול סיכונים: משקיעים מוסדיים מבינים ש-ESG הוא לא רק ערכים - אלא כלי לזיהוי סיכונים. חברה שמזהמת עלולה לספוג קנסות ותביעות; חברה עם ממשל רופף עלולה לקרוס.
- שינויי אקלים: המשבר האקלימי מייצר סיכונים פיזיים (שיטפונות, שריפות) וסיכוני מעבר (רגולציה, שינוי בהעדפות צרכנים) שמשפיעים ישירות על שווי חברות.
- ביצועים: הסקירה האקדמית המקיפה בתחום, שאיגדה ממצאים של כ-2,200 מחקרים, מצאה שכ-90% מהמחקרים אינם מוצאים קשר שלילי בין ESG לביצועים פיננסיים.2
ESG במספרים גלובליים - ולמה המספרים קופצים
כאן צריך זהירות. המספר שמצוטט הכי הרבה - "35 טריליון דולר" - הוא נתון אמיתי אך מתוארך: לפי סקירת רשות ניירות ערך, סך ההשקעה הגלובלית בהשקעות ערך צמח מ-3 טריליון דולר בסוף 2004 ל-30 טריליון בסוף 2018, והגיע ל-35.3 טריליון דולר בסוף 2020.3 מאז שיטת המדידה עצמה השתנתה, ולכן אי אפשר להשוות בין הדוחות ישירות.
| מדד | נתון | מקור ומועד |
|---|---|---|
| נכסים בגישת השקעה אחראית (גלובלי) | 35.3 טריליון דולר בסוף 2020 | סקירת רשות ניירות ערך |
| נכסי קרנות שמדווחות על גישת השקעה אחראית | 16.7 טריליון דולר, גידול של כ-49% בשנתיים | GSIR השביעי, נובמבר 2025 (בסיס נתונים חדש) |
| חתומים על PRI (עקרונות ההשקעה האחראית) | כ-5,000 חתומים, המייצגים 139.6 טריליון דולר נכסים | אתר PRI |
| קרנות ישראליות בתחומי סביבה, חברה וממשל | 37 קרנות שניהלו 2.27 מיליארד ש"ח | במועד פרסום הוראת רשות ניירות ערך |
השורה השנייה בטבלה היא הדוגמה הטובה ביותר לזהירות שנדרשת. הדוח השביעי של GSIA, שפורסם ב-11 בנובמבר 2025, מציין שהוא לא יכול היה להישען על מקורות הנתונים המסורתיים - סקרים רחבי היקף של מנהלי קרנות, שכיסו את רוב 124 טריליון הדולר שדווחו בדוחות קודמים - ולכן עבר לנתוני חשיפה פומבית ברמת הקרן, מהלך שהקטין את היקף הנכסים המכוסים ביותר מ-50%.4 כלומר, הירידה לכאורה מ-35 טריליון ל-16.7 טריליון אינה בריחה של כסף מן התחום, אלא שינוי בהגדרה של מה נספר. כשמישהו מציג לכם "נתח שוק ESG", השאלה הראשונה היא מי ספר ולפי איזו הגדרה.
ההיסטוריה של השקעות אחראיות
הרעיון של השקעות מונחות ערכים אינו חדש. כבר במאה ה-18, הקוואקרים נמנעו מהשקעה בסחר עבדים. בשנות ה-60 וה-70, משקיעים אמריקאים חרמו חברות שפעלו בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. בשנות ה-80 וה-90 התפתחה גישת ה-SRI (Socially Responsible Investing) - השקעות אחראיות חברתית - שבעיקר הדירה (excluded) חברות "חוטאות" כמו טבק, נשק והימורים.
המעבר ל-ESG כפי שאנו מכירים אותו היום אירע ב-2006, עם הקמת עקרונות ההשקעה האחראית (PRI) - ארגון גלובלי שהוקם בשיתוף האו"ם ועם המשקיעים המוסדיים הגדולים בעולם, ושומר על קשר עם UN Global Compact ועם UNEP FI, שלכל אחד מהם מושב בדירקטוריון שלו. כיום יש לו כ-5,000 חתומים המייצגים 139.6 טריליון דולר נכסים מנוהלים, סביב שישה עקרונות.1 הגישה החדשה לא רק מדירה חברות "רעות" - היא מעריכה באופן אקטיבי את הביצועים הסביבתיים, החברתיים והממשליים של כל חברה, ומשלבת אותם בהחלטות ההשקעה.
גישות ESG: לא רק הדרה
ישנן מספר גישות שונות ליישום ESG בתיק ההשקעות:
- סינון שלילי (Negative Screening): הדרת חברות או סקטורים שנחשבים בעייתיים - נשק, טבק, דלקים מאובנים, הימורים. הגישה הוותיקה והפשוטה ביותר.
- סינון חיובי (Positive/Best-in-Class): בחירת החברות המובילות בכל ענף מבחינת ESG. במקום להדיר ענפים שלמים, בוחרים את החברה "הכי אחראית" בכל סקטור.
- אינטגרציית ESG: שילוב נתוני ESG בניתוח הפיננסי הרגיל - כחלק מהערכת הסיכון והשווי של החברה. הגישה הנפוצה ביותר כיום בקרב מנהלי נכסים מוסדיים.
- השקעת אימפקט (Impact Investing): השקעות שמכוונות במפורש לייצר השפעה חברתית או סביבתית מדידה, לצד תשואה כספית. נרחיב על כך בהמשך הקורס.
- מעורבות פעילה (Active Ownership): משקיעים שמשתמשים בכוח ההצבעה שלהם באסיפות כלליות כדי לדחוף חברות לשיפור ב-ESG.
היזהרו מ-Greenwashing
לא כל מה שנקרא "ESG" באמת עומד בקריטריונים. Greenwashing (ירקוק) הוא מצב שבו חברה או קרן מציגות עצמן כ"ירוקות" או "אחראיות" בלי שזה באמת משתקף בפעילות שלהן. בדקו תמיד את המתודולוגיה של הדירוג, קראו את דוחות הקיימות, ואל תסתמכו רק על תוויות שיווקיות.
השאלה הגדולה: האם ESG פוגע בתשואות?
זו השאלה שכל משקיע שואל. התשובה המחקרית ניואנסית, וכדאי לצטט אותה במדויק. סקירת-על שפרסמו Friede, Busch ו-Bassen ב-2015 ב-Journal of Sustainable Finance & Investment איגדה ממצאים של כ-2,200 מחקרים אמפיריים - הבסיס הרחב ביותר שנאסף בתחום - ומצאה שכ-90% מהמחקרים אינם מוצאים קשר שלילי בין ESG לביצועים פיננסיים, כשרמת המתאם הממוצעת עומדת על כ-0.15.2
שיעור הממצאים החיוביים תלוי בשיטה: בקרב 25 המטא-אנליזות שנסקרו, 62.6% מהמחקרים הראו מתאם חיובי מובהק; בקרב מחקרי ספירת-קולות (vote-count) השיעור נמוך יותר ועומד על 47.9%, עם 22.5% ממצאים ניטרליים ו-6.9% ממצאים שליליים לאחר סינון סטטיסטי.2
הנתון שהכי רלוונטי למשקיע קרנות הוא גם הפחות מחמיא
אותה סקירה מבחינה בין מחקרים ברמת החברה לבין מחקרים ברמת התיק - כלומר מחקרים שבודקים אם תיק או קרן שמיושמים בהם קריטריוני ESG הניבו תשואה עודפת. בקרב 155 מחקרי תיק שניתן היה לזהות, שיעור הממצאים החיוביים מצטמצם ל-15.5% בלבד, לעומת 56.7% במחקרים שאינם ברמת התיק, וכמעט שלושה רבעים מהם ניטרליים או מעורבים.2 במילים אחרות: הראיה ש-ESG קשור לביצועים טובים יותר של חברות חזקה בהרבה מהראיה שהוא מייצר תשואה עודפת בתיק שלכם. גם כאן, מתאם אינו סיבתיות - ייתכן שחברות רווחיות יותר פשוט יכולות להרשות לעצמן להשקיע ב-ESG.
שיעור הממצאים החיוביים, לפי סוג המחקר
איור מושגי בלבד, לא חיזוי ולא המלצת השקעה. הנתונים לקוחים מסקירת-העל של Friede, Busch ו-Bassen (2015) שאיגדה כ-2,200 מחקרים: 62.6% ממצאים חיוביים במטא-אנליזות, 47.9% במחקרי ספירת-קולות, ו-15.5% בתת-מדגם של 155 מחקרים ברמת התיק. מתאם אינו סיבתיות.
בדיקת ידע
לפי סקירת-העל שאיגדה כ-2,200 מחקרים, מה נכון לגבי הקשר בין ESG לביצועים פיננסיים?
שימו לב להבחנה בין מחקרים ברמת החברה לבין מחקרים ברמת התיק.
ESG ומשקיעים ישראלים
גם בישראל המגמה מתגברת, אבל כאן חשוב לדייק במשהו שרבים מנסחים לא נכון: גילוי ESG לתאגידים מדווחים בישראל אינו חובה. באפריל 2021 פרסמה רשות ניירות ערך המלצות בעניין תאגידים מדווחים, ובמסגרתן קראה לכלל התאגידים המדווחים שניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה לפרסם דוח אחריות תאגידית שנתי באופן וולונטרי. הרשות אף מאפשרת לתאגידים המעוניינים בכך לפרסם את הדוחות באתר שלה; במועד פרסום ההוראה, 36 תאגידים מדווחים כבר עשו זאת.3
שלוש זרועות רגולציה נוספות כן יצרו מחויבויות מעשיות. בנובמבר 2021 פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון תיקון לחוזר המאוחד, שלפיו ועדת ההשקעות של משקיע מוסדי נדרשת לקבוע מדיניות השקעה ביחס לשיקולי סביבה, חברה וממשל ככל שהם רלוונטיים לביצועי תיק ההשקעות, לפרט אילו שיקולים היא שוקלת ואילו סיכונים מתפתחים נלווים להם, ולגבש כללים לפיתוח מומחיות פנימית בנושא בלי תלות בגורמים חיצוניים; מועד כניסתו לתוקף של התיקון היה 1 ביולי 2022. בדצמבר 2021 פרסם הפיקוח על הבנקים חוזר גילוי לציבור על היבטי ESG, שחייב תאגידים בנקאיים לפרסם דוח ESG נפרד בתדירות שנתית במקום דוח אחריות תאגידית דו-שנתי, והקדים את מועד הפרסום לעד ארבעה חודשים מתום שנת הדיווח, עם מועדי מעבר: דוח 2021 במהלך 2022 ודוח 2022 עד 31.5.2023. בנובמבר 2022 פורסם עדכון להוראות אלה. באוקטובר 2022 פרסם צוות היגוי בהובלת המשרד להגנת הסביבה טיוטה של טקסונומיה ישראלית ירוקה להערות ציבור, המבוססת על גישת הטקסונומיה האירופית.3
גם המדינה עצמה נכנסה לשוק ההון הירוק כמנפיקה. בנובמבר 2022 פרסמה ישראל מסגרת אג"ח ירוקה (Green Bond Framework), ובינואר 2023 הנפיקה אג"ח ירוקה ממשלתית ראשונה בהיקף 2 מיליארד דולר. לפי דוח ההשפעה של החשב הכללי באוצר מדצמבר 2025, עד 2024 כל התמורות הוקצו במלואן לתשעה פרויקטים בשלושה תחומי עדיפות מתוכנית הפעולה הלאומית לשינויי אקלים 2022-2026: תחבורה נקייה, ניהול מים בר-קיימא וניהול בר-קיימא של משאבי טבע חיים ושימושי קרקע. הדוח מדווח על הימנעות מפליטות של 27.8 אלף טונות שוות ערך CO2 עבור 88% מהתיק, כלומר כ-13.9 גרם CO2 לכל דולר שהושקע.5
מה שהמאמר הזה במכוון לא עושה הוא לנקוב בשמות של חברות, קרנות או גופים מוסדיים כדוגמאות ל"מובילי ESG". דירוג ESG של חברה משתנה משנה לשנה ומסוכנות מדרגת אחת לאחרת, ורשימה כזו מתיישנת מהר יותר מהמאמר.
בקורס הזה נעמיק בכל ההיבטים: נלמד לקרוא דירוגי ESG, לזהות גרינווושינג, לבחור קרנות ESG מתאימות, ולבנות תיק השקעות אחראי שמשלב ערכים עם תשואה.
ESG הוא ראשי תיבות של Environmental, Social, Governance, מסגרת שיטתית להערכת חברות לא רק לפי הביצועים הפיננסיים שלהן אלא גם לפי שלושה ממדים נוספים: סביבה (פליטות, אנרגיה, פסולת), חברה (תנאי עובדים, גיוון, אבטחת מידע) וממשל תאגידי (הרכב דירקטוריון, שקיפות, תגמול הנהלה). המעבר ל-ESG המודרני אירע ב-2006 עם הקמת עקרונות ההשקעה האחראית (PRI) בשיתוף האו"ם, שיש לו כיום כ-5,000 חתומים המייצגים 139.6 טריליון דולר. מספרי היקף השוק מחייבים זהירות: 35.3 טריליון דולר בסוף 2020 לפי סקירת רשות ניירות ערך, לעומת 16.7 טריליון דולר בדוח GSIR השביעי מנובמבר 2025 - הפרש שנובע משינוי שיטת המדידה ולא מבריחת כסף. סקירת-העל של Friede, Busch ו-Bassen (2015), שאיגדה כ-2,200 מחקרים, מצאה שכ-90% מהמחקרים אינם מוצאים קשר שלילי בין ESG לביצועים פיננסיים, אך במחקרים ברמת התיק שיעור הממצאים החיוביים יורד ל-15.5% בלבד. בישראל, גילוי ESG לתאגידים מדווחים הוא וולונטרי ולא חובה, לפי המלצות רשות ניירות ערך מאפריל 2021.
ESG הוא ראשי תיבות של Environmental, Social, Governance (סביבה, חברה, ממשל תאגידי), מסגרת שיטתית להערכת חברות לא רק לפי הביצועים הפיננסיים שלהן אלא גם לפי ההשפעה שלהן על העולם. כל אות מייצגת תחום שלם של קריטריונים: הממד הסביבתי בוחן פליטות גזי חממה, שימוש באנרגיה מתחדשת, ניהול פסולת וצריכת מים; הממד החברתי בוחן את היחסים עם עובדים, לקוחות, ספקים והקהילה, כולל שכר הוגן, גיוון ואבטחת מידע; וממד הממשל התאגידי בוחן את האופן שבו החברה מנוהלת, כולל הרכב הדירקטוריון, שקיפות כספית ותגמול הנהלה.
התשובה המחקרית ניואנסית. סקירת-העל של Friede, Busch ו-Bassen, שפורסמה ב-2015 ב-Journal of Sustainable Finance & Investment ואיגדה ממצאים של כ-2,200 מחקרים אמפיריים, מצאה שכ-90% מהמחקרים אינם מוצאים קשר שלילי בין ESG לביצועים פיננסיים, ברמת מתאם ממוצעת של כ-0.15. שיעור הממצאים החיוביים תלוי בשיטה: 62.6% בקרב 25 המטא-אנליזות שנסקרו, לעומת 47.9% בקרב מחקרי ספירת-קולות (עם 22.5% ניטרליים ו-6.9% שליליים לאחר סינון סטטיסטי). ההסתייגות החשובה ביותר למשקיע קרנות היא שבתת-מדגם של 155 מחקרים ברמת התיק, שיעור הממצאים החיוביים יורד ל-15.5% בלבד לעומת 56.7% במחקרים שאינם ברמת התיק. ובכל מקרה מתאם אינו סיבתיות: ייתכן שחברות רווחיות יותר פשוט יכולות להרשות לעצמן להשקיע ב-ESG.
בשוק הישראלי יש ריכוזיות גבוהה של בעלי שליטה ומבנה החזקות פירמידלי, ולכן ממשל תאגידי הוא קריטי במיוחד: כשגרעין שליטה קטן מנהל שרשרת חברות ציבוריות, האינטרס של בעל השליטה ושל בעל מניות המיעוט יכולים להיפרד. ממד הממשל בוחן את הרכב הדירקטוריון ועצמאותו, שקיפות כספית, תגמול הנהלה בכירה, מניעת שוחד ושחיתות, זכויות בעלי מניות מיעוט ומבנה בעלות. רשות ניירות ערך מונה במפורש מניעת שחיתות, רמת ציות תאגידית, שקיפות וגיוון אתני ומגדרי כנושאים שתופסים משקל רב בממשל תאגידי של חברות.
Greenwashing הוא מצב שבו חברה או קרן מציגות את עצמן כ'ירוקות' או 'אחראיות' בלי שזה באמת משתקף בפעילות שלהן. לא כל מה שנקרא 'ESG' באמת עומד בקריטריונים. כדי להיזהר, כדאי לבדוק תמיד את המתודולוגיה של הדירוג, לקרוא את דוחות הקיימות של החברה, ולא להסתמך רק על תוויות שיווקיות.
ישנן מספר גישות: סינון שלילי (Negative Screening) שמדיר חברות או סקטורים בעייתיים כמו נשק, טבק ודלקים מאובנים, והוא הגישה הוותיקה והפשוטה ביותר; סינון חיובי (Positive/Best-in-Class) שבוחר את החברות המובילות מבחינת ESG בכל ענף; אינטגרציית ESG, שמשלבת נתוני ESG בניתוח הפיננסי הרגיל והיא הגישה הנפוצה ביותר כיום בקרב מנהלי נכסים מוסדיים; השקעת אימפקט (Impact Investing) שמכוונת במפורש לייצר השפעה חברתית או סביבתית מדידה לצד תשואה; ומעורבות פעילה (Active Ownership) שבה משקיעים משתמשים בכוח ההצבעה שלהם באסיפות כלליות כדי לדחוף חברות לשיפור.
הרעיון של השקעות מונחות ערכים אינו חדש: כבר במאה ה-18 הקוואקרים נמנעו מהשקעה בסחר עבדים, ובשנות ה-60 וה-70 משקיעים אמריקאים חרמו חברות שפעלו בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. בשנות ה-80 וה-90 התפתחה גישת ה-SRI (השקעות אחראיות חברתית) שבעיקר הדירה חברות 'חוטאות' כמו טבק, נשק והימורים. המעבר ל-ESG כפי שמכירים אותו היום אירע ב-2006, כשהאו'ם השיק את עקרונות ההשקעה האחראית (PRI). הגישה החדשה לא רק מדירה חברות 'רעות' אלא מעריכה באופן אקטיבי את הביצועים הסביבתיים, החברתיים והממשליים של כל חברה ומשלבת אותם בהחלטות ההשקעה.
גם בישראל המגמה מתגברת, אבל חשוב לדייק: גילוי ESG לתאגידים מדווחים בישראל אינו חובה. באפריל 2021 פרסמה רשות ניירות ערך המלצות שבמסגרתן קראה לתאגידים המדווחים לפרסם דוח אחריות תאגידית שנתי באופן וולונטרי, ואף מאפשרת לפרסם את הדוחות באתר שלה - במועד פרסום ההוראה 36 תאגידים כבר עשו זאת. מחויבויות מעשיות כן נוצרו בשלושה ערוצים אחרים: תיקון לחוזר המאוחד של רשות שוק ההון מנובמבר 2021, שנכנס לתוקף ב-1 ביולי 2022 ומחייב ועדת השקעות של משקיע מוסדי לקבוע ולפרסם מדיניות ESG; חוזר הפיקוח על הבנקים מדצמבר 2021, שחייב תאגידים בנקאיים בדוח ESG שנתי נפרד עד ארבעה חודשים מתום שנת הדיווח, עם מועדי מעבר שאפשרו לפרסם את דוח 2021 במהלך 2022 ואת דוח 2022 עד 31.5.2023; וטיוטת טקסונומיה ישראלית ירוקה שפורסמה להערות ציבור באוקטובר 2022 בהובלת המשרד להגנת הסביבה. במקביל, ישראל פרסמה בנובמבר 2022 מסגרת אג"ח ירוקה והנפיקה בינואר 2023 אג"ח ירוקה ממשלתית ראשונה בהיקף 2 מיליארד דולר, שתמורותיה הוקצו עד 2024 לתשעה פרויקטים בתחומי תחבורה נקייה, ניהול מים וניהול משאבי טבע.
מושגי מפתח
הציון שסוכנויות מדרגות מעניקות לחברה לפי ביצועיה הסביבתיים, החברתיים והממשליים. חשוב להכיר את המתודולוגיה שמאחוריו.
הגישה הוותיקה ליישום ESG: הדרת חברות או סקטורים בעייתיים כמו נשק, טבק ודלקים מאובנים מהתיק.
השקעה שמכוונת במפורש לייצר השפעה חברתית או סביבתית מדידה, לצד תשואה כספית.
הצגת חברה או קרן כ"ירוקה" או "אחראית" בלי שזה משתקף באמת בפעילות. סיבה מרכזית לבדוק מתודולוגיה ולא רק תוויות שיווקיות.
סיכום
השורה התחתונה: ESG הוא מסגרת שיטתית להערכת חברות על פי שלושה ממדים - סביבה, חברה וממשל תאגידי. הגישה צומחת בקצב מואץ ברחבי העולם וגם בישראל, מונעת על ידי רגולציה, ביקוש של משקיעים, ומודעות גוברת לסיכוני אקלים. המחקר מראה שהשקעה אחראית לא חייבת לבוא על חשבון תשואה - ובמקרים רבים אף משפרת את ניהול הסיכונים.
- Principles for Responsible Investment, "About the PRI": הארגון הוקם ב-2006 בשיתוף האו"ם ועם המשקיעים המוסדיים הגדולים בעולם; כ-5,000 חתומים המייצגים 139.6 טריליון דולר נכסים מנוהלים; שישה עקרונות unpri.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- Gunnar Friede, Timo Busch & Alexander Bassen, "ESG and financial performance: aggregated evidence from more than 2000 empirical studies", Journal of Sustainable Finance & Investment 5(4), 2015 (גישה פתוחה): כ-2,200 מחקרים; כ-90% אינם מוצאים קשר שלילי; 62.6% ממצאים חיוביים במטא-אנליזות מול 47.9% במחקרי ספירת-קולות; מתאם ממוצע כ-0.15; 15.5% ממצאים חיוביים בלבד ב-155 מחקרים ברמת התיק לעומת 56.7% במחקרים שאינם ברמת התיק(2015) tandfonline.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- רשות ניירות ערך, "הוראה למנהלי קרנות ולבעלי רישיון גדולים בדבר שילוב שיקולי סביבה, חברה וממשל בתהליכי קבלת החלטות השקעה או ניהול סיכונים" (לפי סעיף 97(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-1994 וסעיף 28(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, תשנ"ה-1995): המלצות הרשות מאפריל 2021 לפרסום וולונטרי של דוח אחריות תאגידית; 36 תאגידים מדווחים פרסמו דוחות באתר הרשות; 37 קרנות ישראליות בתחום שניהלו 2.27 מיליארד ש"ח; היקף ההשקעה הגלובלית 3 טריליון דולר ב-2004, 30 טריליון ב-2018 ו-35.3 טריליון ב-2020; תיקון החוזר המאוחד של רשות שוק ההון מנובמבר 2021 בתוקף מ-1.7.2022; חוזר הפיקוח על הבנקים מדצמבר 2021 ועדכונו מנובמבר 2022; טיוטת הטקסונומיה הישראלית הירוקה מ-26.10.2022 new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- Global Sustainable Investment Alliance, "The 7th GSIA Global Sustainable Investment Review: From a Niche Practice to a Systemic Consideration", 11 בנובמבר 2025: נכסי קרנות שמדווחות על גישות השקעה אחראית הגיעו ל-16.7 טריליון דולר, גידול של כ-5.5 טריליון (49%) בשנתיים; הדוח עבר לנתוני Morningstar ברמת גילוי הקרן במקום סקרי מנהלי קרנות שכיסו את רוב 124 טריליון הדולר בדוחות קודמים, צמצום של יותר מ-50% בהיקף הנכסים המכוסים(פורסם ב-11/11/2025) gsi-alliance.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- משרד האוצר, אגף החשב הכללי, "State of Israel Green Bond Impact Report", דצמבר 2025: הנפקת אג"ח ירוקה ממשלתית ראשונה בהיקף 2 מיליארד דולר בינואר 2023 בהתאם ל-Green Bond Framework מנובמבר 2022; עד 2024 הוקצו כל התמורות לתשעה פרויקטים בשלושה תחומים מתוכנית הפעולה הלאומית לשינויי אקלים 2022-2026; הימנעות מפליטות של 27.8 אלף טונות שוות ערך CO2 עבור 88% מהתיק, כ-13.9 גרם CO2 לדולר(2025) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- Regulation (EU) 2019/2088 of the European Parliament and of the Council of 27 November 2019 on sustainability-related disclosures in the financial services sector (SFDR), EUR-Lex(2019) eur-lex.europa.eu ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- Regulation (EU) 2020/852 of the European Parliament and of the Council of 18 June 2020 on the establishment of a framework to facilitate sustainable investment (Taxonomy Regulation), EUR-Lex(2020) eur-lex.europa.eu ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026