מהי השקעת ESG ולמה זה חשוב?

ESG והשקעות אחראיותמהי השקעת ESG ולמה זה חשוב?

מדריך מקיף להשקעת ESG: משמעות ראשי התיבות – סביבה, חברה וממשל תאגידי – ביצועים לעומת שוק, ולמה משקיעים בכל העולם מאמצים את הגישה הזו.

כשאנחנו בוחרים היכן להשקיע את הכסף שלנו, אנחנו בדרך כלל מסתכלים על מספרים: תשואה, סיכון, דמי ניהול. אבל מה אם נוסיף לשיקולים שאלות כמו: האם החברה הזו מזהמת? האם היא מתייחסת בכבוד לעובדים שלה? האם ההנהלה שקופה ואחראית? זה בדיוק מה שגישת ESG - Environmental, Social, Governance מציעה: מסגרת שיטתית להערכת חברות לא רק על פי הביצועים הפיננסיים שלהן, אלא גם על פי ההשפעה שלהן על העולם.

מה זה ESG?

ESG הוא ראשי תיבות של שלושה ממדים שמעריכים את האחריות של חברה מעבר למאזן הכספי. כל אות מייצגת תחום שלם של קריטריונים:

E - סביבה (Environmental)

הממד הסביבתי בוחן את ההשפעה של החברה על כדור הארץ. זה כולל פליטות גזי חממה, שימוש באנרגיה מתחדשת, ניהול פסולת ומחזור, צריכת מים, שמירה על מגוון ביולוגי ומניעת זיהום. חברה שמייצרת פליטות פחמן גבוהות מבלי לפעול להפחתה, למשל, תקבל ציון סביבתי נמוך. לעומתה, חברה שעוברת לאנרגיה סולארית ומפחיתה את טביעת הרגל הפחמנית שלה תקבל ציון גבוה יותר.

S - חברה (Social)

הממד החברתי בוחן את היחסים של החברה עם בעלי העניין שלה: עובדים, לקוחות, ספקים והקהילה. זה כולל תנאי עבודה ושכר הוגן, גיוון והכלה, בטיחות במקום העבודה, פרטיות ואבטחת מידע של לקוחות, אחריות מוצר ומעורבות קהילתית. חברת טכנולוגיה ישראלית שמקדמת גיוון מגדרי ומשקיעה בקהילה המקומית, למשל, תזכה לציון חברתי גבוה.

G - ממשל תאגידי (Governance)

הממד הזה בוחן את האופן שבו החברה מנוהלת. הוא מתמקד בהרכב הדירקטוריון ועצמאותו, שקיפות כספית, תגמול הנהלה בכירה, מניעת שוחד ושחיתות, זכויות בעלי מניות מיעוט ומבנה בעלות. חברה עם דירקטוריון עצמאי, מגוון ומקצועי - שמפרסם דוחות שקופים ומתגמל את ההנהלה בצורה הוגנת - תזכה לציון ממשל תאגידי גבוה.

מדוע ESG צומח בקצב מהיר?

בעשור האחרון, השקעות ESG עברו ממגמת נישה לזרם מרכזי בשוק ההון העולמי. מספר גורמים מניעים את הצמיחה:

• רגולציה גוברת: האיחוד האירופי מוביל עם תקנות כמו SFDR (חובת דיווח קיימות לקרנות) ו-EU Taxonomy (מיון פעילויות כלכליות ירוקות). גם בישראל, רשות ניירות ערך מקדמת חובות דיווח ESG לחברות ציבוריות.
• ביקוש של משקיעים: דור המילניאלס ודור Z מעדיפים להשקיע בחברות שמתיישבות עם הערכים שלהם. סקרים מראים שמעל 70% מהמשקיעים הצעירים מעוניינים בהשקעות אחראיות.
• ניהול סיכונים: משקיעים מוסדיים מבינים ש-ESG הוא לא רק ערכים - אלא כלי לזיהוי סיכונים. חברה שמזהמת עלולה לספוג קנסות ותביעות; חברה עם ממשל רופף עלולה לקרוס.
• שינויי אקלים: המשבר האקלימי מייצר סיכונים פיזיים (שיטפונות, שריפות) וסיכוני מעבר (רגולציה, שינוי בהעדפות צרכנים) שמשפיעים ישירות על שווי חברות.
• ביצועים: מחקרים אקדמיים רבים מראים שחברות עם ציוני ESG גבוהים נוטות לביצועים מותאמי-סיכון דומים או טובים יותר בטווח הארוך.

ESG במספרים גלובליים

ההיסטוריה של השקעות אחראיות

הרעיון של השקעות מונחות ערכים אינו חדש. כבר במאה ה-18, הקוואקרים נמנעו מהשקעה בסחר עבדים. בשנות ה-60 וה-70, משקיעים אמריקאים חרמו חברות שפעלו בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. בשנות ה-80 וה-90 התפתחה גישת ה-SRI (Socially Responsible Investing) - השקעות אחראיות חברתית - שבעיקר הדירה (excluded) חברות "חוטאות" כמו טבק, נשק והימורים.

המעבר ל-ESG כפי שאנו מכירים אותו היום אירע ב-2006, כשהאו"ם השיק את עקרונות ההשקעה האחראית (PRI).¹הגישה החדשה לא רק מדירה חברות "רעות" - היא מעריכה באופן אקטיבי את הביצועים הסביבתיים, החברתיים והממשליים של כל חברה, ומשלבת אותם בהחלטות ההשקעה.

גישות ESG: לא רק הדרה

ישנן מספר גישות שונות ליישום ESG בתיק ההשקעות:

• סינון שלילי (Negative Screening): הדרת חברות או סקטורים שנחשבים בעייתיים - נשק, טבק, דלקים מאובנים, הימורים. הגישה הוותיקה והפשוטה ביותר.
• סינון חיובי (Positive/Best-in-Class): בחירת החברות המובילות בכל ענף מבחינת ESG. במקום להדיר ענפים שלמים, בוחרים את החברה "הכי אחראית" בכל סקטור.
• אינטגרציית ESG: שילוב נתוני ESG בניתוח הפיננסי הרגיל - כחלק מהערכת הסיכון והשווי של החברה. הגישה הנפוצה ביותר כיום בקרב מנהלי נכסים מוסדיים.
• השקעת אימפקט (Impact Investing): השקעות שמכוונות במפורש לייצר השפעה חברתית או סביבתית מדידה, לצד תשואה כספית. נרחיב על כך בהמשך הקורס.
• מעורבות פעילה (Active Ownership): משקיעים שמשתמשים בכוח ההצבעה שלהם באסיפות כלליות כדי לדחוף חברות לשיפור ב-ESG.

השאלה הגדולה: האם ESG פוגע בתשואות?

זו השאלה שכל משקיע שואל. התשובה המחקרית היא ניואנסית: מחקר מטא-אנליזה של אוניברסיטת המבורג שסקר מעל 2,000 מחקרים מצא שברוב המקרים (63%) יש מתאם חיובי בין ביצועי ESG לביצועים פיננסיים.²רק ב-8% מהמקרים נמצא מתאם שלילי.

עם זאת, חשוב להבין: מתאם אינו סיבתיות. יתכן שחברות רווחיות יותר יכולות להרשות לעצמן להשקיע ב-ESG, ולא בהכרח ש-ESG גורם לרווחיות. מה שברור הוא שאין עדות חזקה ל"עונש" על השקעות ESG - כלומר, אתם לא בהכרח מוותרים על תשואה כשאתם משקיעים באחריות.

ESG ומשקיעים ישראלים

גם בישראל המגמה מתגברת. רשות ניירות ערך מקדמת חובת דיווח ESG לחברות ציבוריות.³ מדד מעלה מדרג חברות ישראליות לפי אחריות תאגידית. קרנות פנסיה ישראליות גדולות (כמו מנורה, הראל ומיטב) החלו לשלב קריטריוני ESG בתהליך ההשקעה. ממשלת ישראל הנפיקה אג"ח ירוקות ממשלתיות, וחברות ישראליות כמו אורמת, סולאראדג' וטאואר מוכרות כמובילות ESG בזירה הבינלאומית.

בקורס הזה נעמיק בכל ההיבטים: נלמד לקרוא דירוגי ESG, לזהות גרינווושינג, לבחור קרנות ESG מתאימות, ולבנות תיק השקעות אחראי שמשלב ערכים עם תשואה.

ESG הוא ראשי תיבות של Environmental, Social, Governance, מסגרת שיטתית להערכת חברות לא רק לפי הביצועים הפיננסיים שלהן אלא גם לפי שלושה ממדים נוספים: סביבה (פליטות, אנרגיה, פסולת), חברה (תנאי עובדים, גיוון, אבטחת מידע) וממשל תאגידי (הרכב דירקטוריון, שקיפות, תגמול הנהלה). הגישה צמחה ממגמת נישה לזרם מרכזי, עם מעל 35 טריליון דולר נכסים מנוהלים בגישת ESG גלובלית, מונעת מרגולציה גוברת, ביקוש של משקיעים צעירים ומודעות לסיכוני אקלים. המעבר ל-ESG המודרני אירע ב-2006 עם השקת עקרונות ההשקעה האחראית (PRI) של האו"ם. מטא-אנליזה של אוניברסיטת המבורג שסקרה מעל 2,000 מחקרים מצאה ש-63% מהמקרים הראו מתאם חיובי בין ביצועי ESG לביצועים פיננסיים ורק 8% מתאם שלילי, כך שאין עדות חזקה ל"עונש" על השקעה אחראית.