עיקרי הדברים
- אג"ח ממשלתי בישראל (שחר וגליל) נחשב חסר סיכון אשראי, והסיכון העיקרי בו הוא סיכון ריבית: עליית ריבית בנק ישראל מורידה את מחיר האג"ח הקיים בבורסה.
- שחר הוא אג"ח שקלי לא-צמוד החשוף לשחיקה אינפלציונית, ואילו גליל צמוד מדד המחירים לצרכן ומספק הגנת אינפלציה בקרן ובקופון.
- אג"ח קונצרני משלם תמיד ריבית גבוהה יותר מהממשלתי המקביל; ההפרש, מרווח האשראי, הוא הפיצוי על הסיכון שהחברה לא תפרע את חובה, ומרווח של 4% ומעלה מצביע על סיכון ממשי.
- שוק האג"ח הקונצרני בישראל מרוכז בנדל"ן (כ-40% מהשוק), בנקאות, ביטוח ופיננסים, מה שיוצר ריכוזיות מגזרית וסיכון להסדרי חוב (haircut) שבהם המשקיעים מקבלים חלק מכספם בלבד.
- במיסוי, ריבית שחר וקונצרני חייבת ב-25% על הרווח הריאלי, בעוד ריבית גליל חייבת ב-15%; החזקה בתוך קרן מחקה מאפשרת דחיית מס עד המכירה.
ההבדל בין אג"ח ממשלתי (שחר/גליל) לקונצרני בישראל: סיכון אשראי, מרווח תשואה, מיסוי, נזילות ומה מתאים לתיק שלך.
כשמדברים על השקעה באג"ח, אחת ההחלטות הראשונות שעומדות בפני המשקיע היא: האם לקנות אג"ח ממשלתי - הלוואה למדינת ישראל - או אג"ח קונצרני - הלוואה לחברה מסחרית? שני הנכסים נסחרים בבורסה ומשלמים קופון קבוע, אך ההבדלים בסיכון, בתשואה, במיסוי ובנזילות הם עצומים. הבנת ההבדלים הללו היא תנאי הכרחי לבניית תיק אג"ח מאוזן.
אג"ח ממשלתי בישראל: שחר וגליל
המדינה מנפיקה שני סוגים עיקריים של אגרות חוב בשוק המקומי:
- שחר (שחרור): אג"ח שקלי לא-צמוד. המדינה מתחייבת להחזיר סכום שקלי קבוע עם קופון שנתי קבוע. בסביבת אינפלציה גבוהה, השחר חשוף לשחיקה ריאלית - הקופון אמנם משולם, אך כוח הקנייה יורד. אורכי חיים נפוצים: 2, 5, 10 ו-20 שנה.
- גליל (גיוס לאומי ישיר): אג"ח צמוד מדד. גם הקרן וגם הקופון מוצמדים למדד המחירים לצרכן (CPI), כך שהתשואה הריאלית מובטחת. זהו הכלי הקלאסי להגנה מפני אינפלציה בשוק הישראלי.
שני הסוגים נחשבים לחסרי סיכון אשראי (Risk-Free) בשוק המקומי.1 ישראל מעולם לא פשטה את הרגל על חוב שקלי מקומי. הסיכון היחיד בהם הוא סיכון ריבית: עלייה בריבית בנק ישראל תפחית את מחיר האג"ח הקיים בבורסה.
אג"ח קונצרני: כשחברות מגייסות חוב
כאשר חברה ציבורית - בנק, חברת נדל"ן, יצרנית - זקוקה לכסף, היא יכולה להנפיק אגרות חוב לציבור במקום לבקש הלוואה מהבנק. אג"ח קונצרני משלם תמיד ריבית גבוהה יותר מהאג"ח הממשלתי המקביל. ההפרש הזה, הנקרא מרווח אשראי (Credit Spread), הוא הפיצוי שהמשקיע מקבל על הסיכון שהחברה עלולה להיקלע לקשיים ולא תוכל לפרוע את חובה.
שוק האג"ח הקונצרני בישראל: תכונות ייחודיות
שוק האג"ח הקונצרני בישראל מרוכז מאוד בסקטורים ספציפיים - נדל"ן (כ-40% מהשוק), בנקאות וביטוח, ופיננסים.2 זה יוצר תלות מגזרית שצריך להביא בחשבון בעת פיזור. בנוסף, דירוג האשראי בישראל מבוצע בעיקר על ידי חברת מעלות (S&P ישראל) ו-מידרוג (Moody's ישראל), ולא על ידי חברות הדירוג הבינלאומיות הגדולות - כלומר דירוג ישראלי "AA" אינו שקול לדירוג בינלאומי "AA".
השוואה: ממשלתי מול קונצרני
| קריטריון | אג"ח ממשלתי (שחר/גליל) | אג"ח קונצרני |
|---|---|---|
| סיכון אשראי | אפסי (ערבות המדינה) | בינוני עד גבוה (תלוי בדירוג) |
| תשואה טיפוסית (2024) | 4.5%-5.2% לשחר 5Y | 5.5%-10%+ (לפי דירוג) |
| מיסוי ריבית | 25% על רווח ריאלי (שחר) / 15% על רווח ריאלי (גליל) | 25% מס קבוע על ריבית |
| נזילות | גבוהה מאוד (מסחר יומי ענף) | משתנה - נמוכה לאגרות של חברות קטנות |
| הגנת אינפלציה | גליל - כן; שחר - לא | בדרך כלל אין (בישראל) |
| מי מנפיק | אוצר המדינה | חברות ציבוריות (נדל"ן, בנקים, תעשייה) |
| מתאים ל | שמרן, מעוניין בוודאות | מי שמוכן לקחת סיכון נוסף לתשואה גבוהה |
פרמיית הסיכון לפי דירוג: השוואה ויזואלית
הגרף הבא מציג את רמת התשואה האופיינית לכל סוג אג"ח בשוק הישראלי°:
כלל אצבע: מרווח האשראי כמד-סיכון
ההפרש בין תשואת האג"ח הקונצרני לתשואת אג"ח ממשלתי לאותה תקופה נקרא מרווח אשראי. מרווח של 1%-2% מעיד על חברה איתנה ומדורגת גבוה. מרווח של 4% ומעלה מצביע על סיכון ממשי, ומצריך בחינה מעמיקה של דוחות כספיים. כשמרווחי האשראי בשוק מתרחבים בצורה חדה, זהו לרוב סימן מוקדם למשבר כלכלי מתקרב.
יתרונות אג"ח ממשלתי
מיסוי: הפרטים שחשובים
מיסוי האג"ח בישראל תלוי בסוג האג"ח וב"תיק" שבו הוא מוחזק:
- שחר (לא-צמוד): ריבית ורווח הון חייבים ב-25% על הרווח הריאלי (לאחר ניכוי האינפלציה). אם שיעור האינפלציה גבוה מהקופון, תקבלו הפסד מס.
- גליל (צמוד מדד): ריבית חייבת ב-15% מס, ורווח הון ב-25% על הרווח הריאלי.3
- אג"ח קונצרני: ריבית חייבת ב-25% מס. רווח הון - 25% על הרווח הריאלי.
- בתוך קרן מחקה (ETF): ניתן ליהנות מדחיית מס עד מכירה, דבר המשפר משמעותית את התשואה נטו לאורך שנים.
סיכונים ייחודיים לאג"ח קונצרני בישראל
- ריכוזיות מגזרית: שוק האג"ח הקונצרני הישראלי ממוקד בנדל"ן. משבר נדל"ן עלול לפגוע בחלק גדול מהתיק בו-זמנית.
- הסדרי חוב: בישראל, חברות שנכנסו לקשיים לעיתים ניגשות להסדר חוב (haircut) שבו המשקיעים מקבלים חלק מכספם בלבד. תנאי ההסדר לעיתים מועטים.
- נזילות נמוכה בחברות קטנות: אג"ח של חברות שוק שני נסחרות בנפחים קטנים, ומכירה דחופה תוביל להפסד ניכר.
מה מתאים לתיק שלי?
ההחלטה בין ממשלתי לקונצרני תלויה בשלושה גורמים: צורכי הנזילות שלכם, אופק ההשקעה, ורמת הסיכון המקובלת עליכם. שמרנים מאוד ומשקיעים הקרובים לפרישה יעדיפו בדרך כלל אג"ח ממשלתי. משקיעים עם אופק ארוך יותר שמחפשים תשואה עודפת יכולים להקצות חלק מהאג"ח לקונצרני בדירוג גבוה (AA ומעלה), ולהימנע מאג"ח זבל ללא ניסיון וכלים לניתוח פיננסי.
אג"ח ממשלתי הוא הלוואה למדינת ישראל ונחשב חסר סיכון אשראי, כי ישראל מעולם לא פשטה את הרגל על חוב שקלי מקומי. הוא מגיע בשני סוגים: שחר (שקלי לא-צמוד) וגליל (צמוד מדד, מגן מאינפלציה). אג"ח קונצרני הוא הלוואה לחברה מסחרית, ומשלם תמיד ריבית גבוהה יותר מהאג"ח הממשלתי המקביל. ההפרש הזה נקרא מרווח אשראי, והוא הפיצוי על הסיכון שהחברה לא תפרע את חובה. ב-2024 שחר ל-5 שנים נע סביב 4.5%-5.2%, ואילו אג"ח קונצרני נע בין 5.5% ל-10% ומעלה לפי הדירוג. אג"ח ממשלתי מתאים למי שמחפש ודאות ונזילות גבוהה, ואילו אג"ח קונצרני מתאים למי שמוכן לקחת סיכון נוסף לתשואה עודפת. ההבדלים בין השניים נוגעים לסיכון, לתשואה, למיסוי ולנזילות.
אג"ח ממשלתי הוא הלוואה למדינת ישראל, ואג"ח קונצרני הוא הלוואה לחברה מסחרית כמו בנק, חברת נדל"ן או יצרנית. שני הנכסים נסחרים בבורסה ומשלמים קופון קבוע, אך ההבדלים בסיכון, בתשואה, במיסוי ובנזילות הם עצומים. אג"ח ממשלתי נחשב חסר סיכון אשראי בשוק המקומי, ואילו אג"ח קונצרני נושא סיכון אשראי בינוני עד גבוה לפי הדירוג. בתמורה לסיכון, אג"ח קונצרני משלם תמיד ריבית גבוהה יותר מהאג"ח הממשלתי המקביל.
שחר הוא אג"ח שקלי לא-צמוד: המדינה מתחייבת להחזיר סכום שקלי קבוע עם קופון שנתי קבוע, ובסביבת אינפלציה גבוהה הוא חשוף לשחיקה ריאלית כי כוח הקנייה יורד. גליל הוא אג"ח צמוד מדד: גם הקרן וגם הקופון מוצמדים למדד המחירים לצרכן, כך שהתשואה הריאלית מובטחת. גליל הוא הכלי הקלאסי להגנה מפני אינפלציה בשוק הישראלי. שני הסוגים נחשבים לחסרי סיכון אשראי בשוק המקומי.
מרווח אשראי הוא ההפרש בין תשואת האג"ח הקונצרני לתשואת אג"ח ממשלתי לאותה תקופה, והוא הפיצוי שהמשקיע מקבל על הסיכון שהחברה תיקלע לקשיים ולא תפרע את חובה. ככלל אצבע, מרווח של 1%-2% מעיד על חברה איתנה ומדורגת גבוה, ומרווח של 4% ומעלה מצביע על סיכון ממשי שמצריך בחינה מעמיקה של דוחות כספיים. כשמרווחי האשראי בשוק מתרחבים בצורה חדה, זהו לרוב סימן מוקדם למשבר כלכלי מתקרב.
באג"ח שחר (לא-צמוד) הריבית ורווח ההון חייבים ב-25% על הרווח הריאלי, לאחר ניכוי האינפלציה. באג"ח גליל (צמוד מדד) הריבית חייבת ב-15% מס ורווח ההון ב-25% על הרווח הריאלי. באג"ח קונצרני הריבית חייבת ב-25% מס ורווח ההון ב-25% על הרווח הריאלי. החזקה בתוך קרן מחקה (ETF) מאפשרת ליהנות מדחיית מס עד המכירה, דבר שמשפר משמעותית את התשואה נטו לאורך שנים.
לפי נתוני 2024 שמובאים במאמר, אג"ח שחר ל-5 שנים נע סביב 4.5%-5.2%, ואילו אג"ח קונצרני נע בין 5.5% ל-10% ומעלה בהתאם לדירוג. אג"ח קונצרני משלם תמיד ריבית גבוהה יותר מהאג"ח הממשלתי המקביל כפיצוי על סיכון האשראי. תשואות גבוהות של 7%-10% ומעלה מאפיינות אג"ח בדירוג נמוך, שנושא גם סיכון גבוה יותר. אלה נתוני 2024 ומשתנים עם הריבית.
שלושה סיכונים בולטים: ריכוזיות מגזרית, מאחר ששוק האג"ח הקונצרני הישראלי ממוקד בנדל"ן (כ-40% מהשוק), כך שמשבר נדל"ן עלול לפגוע בחלק גדול מהתיק בו-זמנית; הסדרי חוב, שבהם חברות בקשיים ניגשות להסדר (haircut) והמשקיעים מקבלים חלק מכספם בלבד; ונזילות נמוכה בחברות קטנות, שאג"ח שלהן נסחר בנפחים קטנים, כך שמכירה דחופה תוביל להפסד ניכר. בנוסף, הדירוג בישראל נעשה בעיקר על ידי מעלות ומידרוג, ודירוג ישראלי "AA" אינו שקול לדירוג בינלאומי "AA".
ההחלטה תלויה בשלושה גורמים: צורכי הנזילות שלכם, אופק ההשקעה, ורמת הסיכון המקובלת עליכם. שמרנים מאוד ומשקיעים הקרובים לפרישה מעדיפים בדרך כלל אג"ח ממשלתי, שמספק ביטחון ונזילות גבוהה תמורת תשואה נמוכה יותר. משקיעים עם אופק ארוך יותר שמחפשים תשואה עודפת יכולים להקצות חלק מהאג"ח לקונצרני בדירוג גבוה (AA ומעלה), ולהימנע מאג"ח זבל ללא ניסיון וכלים לניתוח פיננסי. שילוב חכם בין השניים, בשיקולי דירוג, מגזר ומח"מ, הוא ליבת ניהול תיק אג"ח.
סיכום
השורה התחתונה: אג"ח ממשלתי מספק ביטחון מוחלט תמורת תשואה נמוכה יותר; אג"ח קונצרני מציע תשואה עודפת תמורת סיכון אשראי ונזילות. השילוב החכם בין השניים - בשיקולי דירוג, מגזר ומח"מ - הוא ליבת ניהול תיק אג"ח מקצועי. בישראל, הזהירות המגזרית (נדל"ן) והמודעות למרווחי האשראי הם כלים הכרחיים לכל משקיע חוב.
- בנק ישראל - אגרות חוב ממשלתיות boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב - מדדי תל-בונד tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- רשות המיסים - מיסוי רווחי הון מניירות ערך gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- מעלות S&P - דירוגי אשראי בישראל maalot.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026