עיקרי הדברים
- שוק האג"ח הממשלתי בישראל כולל שלושה כלים עיקריים: שחר (שקלי לא צמוד, מקביל ל-US Treasuries), גליל (צמוד למדד המחירים לצרכן, מקביל ל-TIPS) ומק"מ (מלווה קצר מועד עד שנה, ללא קופון, מקביל ל-T-Bills).
- הפער בין תשואת השחר לתשואת הגליל לאותו טווח נקרא ציפיות האינפלציה של השוק (Breakeven Inflation): אם האינפלציה בפועל תהיה גבוהה מהפער, הגליל עדיף, ואם נמוכה ממנו, השחר עדיף.
- אג"ח קונצרני מונפק על ידי חברות מסחריות ומשלם תשואה גבוהה יותר מהממשלתי, כאשר הפיצוי על סיכון פשיטת הרגל נקרא מרווח אשראי (Credit Spread); בישראל מדדי תל-בונד מרכזים את האג"ח הקונצרניות המובילות בבורסה.
- השקעה דרך קרן סל מחקת מדד אג"ח (כמו תל-בונד 60) מפזרת על פני עשרות איגרות, כך שקריסת חברה בודדת משפיעה מזערית על התיק, לעומת אחזקה של אג"ח קונצרני בודד שחשוף ל"תספורת" בהסדר חוב.
המדריך המלא לסוגי אגרות חוב בישראל: שחר, גליל, מק"מ וקונצרני - ממשלתי מול קונצרני, צמוד מדד מול שקלי, חישוב תשואה לפדיון ואיך לקנות דרך קרן מחקה.
שוק איגרות החוב אינו מקשה אחת. הוא מציע מגוון רחב של מכשירים שנועדו להתמודד עם מצבים כלכליים שונים: אינפלציה משתוללת, מיתון, או צמיחה מהירה. משקיע שמבין את ההבדלים בין שחר, גליל, מק"מ, ואג"ח קונצרני - יודע לבחור את הכלי המדויק שיתאים לאסטרטגיה שלו, ולא פשוט קונה בצורה עיוורת את מה שיועץ ההשקעות בבנק מציע.
אג"ח ממשלתיות: הבסיס הבטוח של התיק
אלו הן הלוואות שאתם נותנים למדינת ישראל (או לממשלת ארה"ב). מכיוון שלמדינה יש את היכולת להעלות מיסים או "להדפיס" כסף, הסיכון שהיא תפשוט רגל (Default Risk) שואף לאפס.1 התשואה, בהתאם, תהיה הנמוכה ביותר בשוק.
1. שחר (Shahar) - שקלי לא צמוד (מקביל ל-US Treasuries)
שחר הוא האג"ח הממשלתי הבסיסי והנפוץ ביותר. הקרן והקופון קבועים מראש בשקלים, ללא שום הצמדה למדד.
מתי זה משתלם? אם אתם מאמינים שהאינפלציה עומדת לרדת או להישאר אפסית, הריבית הקבועה של השחר תיתן לכם ודאות מוחלטת. לדוגמה, אם קניתם אג"ח שחר ב-100,000 ₪ (כ-$27,000 USD) בתשואה של 4.5%, אתם יודעים בדיוק כמה שקלים תקבלו. עם זאת, אם תפרוץ אינפלציה של 5%, כוח הקנייה של הכסף שלכם יישחק.
2. גליל (Galil) - צמוד למדד (מקביל ל-TIPS בארה"ב)
גליל היא איגרת חוב שבה גם הקרן המקורית וגם תשלומי הריבית (הקופון) מוצמדים למדד המחירים לצרכן (CPI). הריבית הנקובה שלה (הקופון) תהיה לרוב נמוכה מאוד (למשל 1% או 1.5%), אך היא מייצגת תשואה ריאלית מובטחת מעל האינפלציה.
מתי זה משתלם? כשיש חשש מעליית מחירים בסופרמרקט ובנדל"ן. אם האינפלציה השנתית תזנק ל-4%, קרן ההשקעה שלכם תגדל בהתאמה, ובנוסף תקבלו את הקופון. זהו כלי ההגנה האולטימטיבי לכוח הקנייה שלכם.
3. מק"מ - קצר מועד ונזיל (מקביל ל-T-Bills)
מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא אג"ח ממשלתי לפרק זמן של עד שנה אחת בלבד. הייחוד שלו הוא שהוא אינו משלם קופון כלל. איך בכל זאת מרוויחים? הוא נמכר ב"ניכיון" (Discount). אתם קונים אותו היום נניח ב-95.5 ₪, ובעוד שנה המדינה פודה אותו ב-100 ₪ בדיוק. הפער הוא הרווח שלכם. המק"מ הוא התחליף המושלם, הגמיש והנזיל ביותר לפיקדון בנקאי, והתשואה שלו נגזרת ישירות מריבית בנק ישראל.
שאלת מיליון הדולר: שחר או גליל? ("ציפיות האינפלציה")
איך מחליטים אם לקנות שחר (לא צמוד) או גליל (צמוד)? מסתכלים על השוק. אם אג"ח שחר ל-5 שנים נותנת תשואה של 4.5%, ואג"ח גליל ל-5 שנים נותנת תשואה של 2% - הפער ביניהן (2.5%) נקרא ציפיות האינפלציה של השוק (Breakeven Inflation).3
אם אתם חושבים שהאינפלציה בפועל תהיה גבוהה מ-2.5% - קנו גליל. אם אתם חושבים שהיא תהיה נמוכה מ-2.5% - קנו שחר.
אג"ח קונצרני: לרדוף אחרי התשואה (Corporate Bonds)
חברות מסחריות (כמו בנקים, חברות נדל"ן, ותקשורת) זקוקות להון כדי לגדול. במקום לקחת הלוואה מהבנק, הן מנפיקות אג"ח לציבור. מכיוון שחברה - גדולה ככל שתהיה - יכולה לפשוט רגל, המשקיעים דורשים פיצוי על הסיכון. הפיצוי הזה נקרא מרווח אשראי (Credit Spread).2
אם אג"ח ממשלתי נותן 4%, ואג"ח של חברת נדל"ן נותן 6.5%, המרווח הוא 2.5%. בישראל, מדדי ה"תל-בונד" (Tel-Bond) מרכזים את האג"ח הקונצרניות המובילות בבורסה, ומאפשרים למשקיעים לעקוב אחרי ביצועי החברות הגדולות במשק.
אג"ח מיוחדות: להכיר את השוליים
אג"ח להמרה (Convertible Bonds)
יצור כלאיים פיננסי. זוהי איגרת חוב שמשלמת ריבית נמוכה יחסית, אך מעניקה למשקיע אופציה להמיר את החוב למניות של החברה לפי יחס שנקבע מראש. אם מניית החברה מזנקת - המשקיע יכול להמיר את האג"ח למניות ולהרוויח בענק. אם המניה מתרסקת - הוא פשוט נשאר עם האג"ח ומקבל את הקרן והריבית (הגנת רצפה).
השוואה מסכמת: מפת האג"ח בישראל
| שם המכשיר (והקבלתו לארה"ב) | מנפיק | מנגנון הצמדה | רמת סיכון (אשראי) | למי זה מתאים? |
|---|---|---|---|---|
| שחר (US Treasuries) | מדינת ישראל | שקלי, ללא הצמדה | אפסי | מי שמחפש ודאות מוחלטת לתזרים וצופה ירידת אינפלציה. |
| גליל (TIPS) | מדינת ישראל | צמוד למדד המחירים | אפסי | מי שרוצה להגן על כוח הקנייה שלו לטווח הארוך. |
| מק"מ (T-Bills) | מדינת ישראל | שקלי (עד שנה) | אפסי (גם אין סיכון מח"מ) | חניה לכסף מזומן, תחליף מצוין וגמיש לפיקדון בנקאי. |
| קונצרני - דירוג גבוה (AA ומעלה) | בנקים וחברות ענק | שקלי או צמוד | נמוך - בינוני | משקיעים המחפשים תוספת תשואה סולידית מעל הממשלתי. |
| קונצרני - תשואה גבוהה (High Yield) | חברות קטנות/ממונפות | שקלי או צמוד | גבוה מאוד (אג"ח זבל) | משקיעים מנוסים המוכנים להסתכן בהפסד קרן תמורת ריבית דו-ספרתית. |
איך קונים בפועל? קרן מחקה מול אג"ח בודדת
הטעות של מתחילים: ניסיון לבחור איגרת חוב קונצרנית בודדת של חברה ספציפית. אם החברה תקלע לקשיים (כמו שקרה בעבר לקבוצת דלק, אפריקה ישראל ואחרות), אתם עלולים לאבד חלק ניכר מההשקעה שלכם ב"תספורת" (הסדר חוב).
הדרך החכמה: השקעה דרך קרן סל מחקת מדד (ETF). לדוגמה, קניית קרן סל העוקבת אחר מדד "תל-בונד 60" (60 איגרות החוב הקונצרניות הגדולות בישראל). כך, גם אם חברה אחת קורסת, ההשפעה על התיק הכולל שלכם היא מזערית. יתרה מכך, קרן סל מטפלת אוטומטית בהשקעה מחדש של הקופונים וחוסכת לכם עמלות קנייה חוזרות ונשנות.
שגיאות נפוצות בהשקעה באג"ח קונצרני
- רדיפה עיוורת אחרי תשואה: אג"ח שנותנת 12% בשנה היא לא "מציאה". השוק מתמחר אותה כך כי יש סיכוי סביר שהחברה תפשוט רגל בטווח הקצר. אין ארוחות חינם בשוק החוב.
- הסתמכות עיוורת על חברות הדירוג: סוכנויות דירוג (כמו מעלות או מידרוג) לעיתים מגיבות לאט מדי למשברים. חברה שהייתה מדורגת AA יכולה למצוא את עצמה בקשיים תזרימיים עוד לפני שהדירוג ירד רשמית.
- חוסר מודעות לנזילות: איגרות חוב של חברות קטנות בישראל נסחרות במחזורים יומיים זעומים. אם תצטרכו את הכסף ותנסו למכור בבת אחת, תאלצו להוריד את המחיר משמעותית כדי למצוא קונה.
בניית התיק: כללי אצבע למשקיע הפסיבי
שוק האג"ח בישראל מציע כמה מכשירים בעלי אופי שונה. אג"ח ממשלתיות נחשבות לבסיס הבטוח של התיק כי סיכון חדלות הפירעון של המדינה שואף לאפס, ולכן התשואה שלהן הנמוכה ביותר. שלושת הסוגים המרכזיים: שחר (שקלי לא צמוד, קרן וקופון קבועים), גליל (צמוד למדד המחירים לצרכן, מבטיח תשואה ריאלית מעל האינפלציה), ומק"מ (מלווה קצר מועד עד שנה, ללא קופון, נמכר בניכיון). אג"ח קונצרני מונפק בידי חברות ומשלם תוספת תשואה הנקראת מרווח אשראי, כפיצוי על הסיכון שהחברה תפשוט רגל. הבחירה בין שחר לגליל נגזרת מציפיות האינפלציה של השוק (Breakeven Inflation), כלומר הפער בתשואות בין שתי האיגרות. הדרך הנפוצה והמפוזרת להחזיק אג"ח קונצרני היא דרך קרן סל מחקת מדד (כמו תל-בונד), שמצמצמת את הנזק אם חברה בודדת קורסת.
שחר הוא אג"ח ממשלתי שקלי לא צמוד: הקרן והקופון קבועים מראש בשקלים, ללא שום הצמדה למדד. הוא נותן ודאות מוחלטת לתזרים, אך אם תפרוץ אינפלציה כוח הקנייה של הכסף יישחק. גליל הוא אג"ח ממשלתי שבו גם הקרן וגם תשלומי הריבית מוצמדים למדד המחירים לצרכן (CPI). הריבית הנקובה שלו לרוב נמוכה מאוד (למשל 1% עד 1.5%), אך היא מייצגת תשואה ריאלית מובטחת מעל האינפלציה. במקביל לשוק האמריקאי, שחר דומה ל-US Treasuries וגליל דומה ל-TIPS.
מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא אג"ח ממשלתי לפרק זמן של עד שנה אחת בלבד, והייחוד שלו הוא שהוא אינו משלם קופון כלל. הרווח נוצר מהמכירה בניכיון (Discount): קונים אותו היום במחיר נמוך מ-100 (למשל 95.5 ₪), ובתום השנה המדינה פודה אותו ב-100 ₪ בדיוק, והפער הוא הרווח. התשואה של המק"מ נגזרת ישירות מריבית בנק ישראל, והוא נחשב לתחליף גמיש ונזיל לפיקדון בנקאי. במקביל לשוק האמריקאי הוא דומה ל-T-Bills.
ההחלטה נגזרת מ"ציפיות האינפלציה של השוק" (Breakeven Inflation), שהן הפער בין התשואות של שתי האיגרות. לדוגמה, אם אג"ח שחר ל-5 שנים נותנת תשואה של 4.5% ואג"ח גליל ל-5 שנים נותנת תשואה של 2%, הפער ביניהן (2.5%) הוא ציפיות האינפלציה. מבחינה עקרונית, אם אתם מעריכים שהאינפלציה בפועל תהיה גבוהה מ-2.5% הגליל הצמוד עדיף, ואם אתם מעריכים שהיא תהיה נמוכה מ-2.5% השחר הלא צמוד עדיף. מדדי ציפיות האינפלציה מתפרסמים על ידי בנק ישראל.
חברות מסחריות מנפיקות אג"ח לציבור כדי לגייס הון. מכיוון שחברה, גדולה ככל שתהיה, יכולה לפשוט רגל, המשקיעים דורשים פיצוי על הסיכון, והפיצוי הזה נקרא מרווח אשראי (Credit Spread). המרווח הוא הפער בין תשואת האג"ח הקונצרני לתשואת האג"ח הממשלתי: אם אג"ח ממשלתי נותן 4% ואג"ח של חברה נותן 6.5%, המרווח הוא 2.5%. בישראל, מדדי ה"תל-בונד" מרכזים את האג"ח הקונצרניות המובילות בבורסה ומאפשרים לעקוב אחר ביצועי החברות הגדולות.
הטעות הנפוצה של מתחילים היא לבחור איגרת חוב קונצרנית בודדת של חברה ספציפית. אם החברה תיקלע לקשיים (כפי שקרה בעבר לחברות כמו קבוצת דלק ואפריקה ישראל), אפשר לאבד חלק ניכר מההשקעה ב"תספורת" (הסדר חוב). הדרך המפוזרת יותר היא השקעה דרך קרן סל מחקת מדד (ETF), למשל קרן העוקבת אחר מדד תל-בונד 60. כך, גם אם חברה אחת קורסת, ההשפעה על התיק הכולל מזערית, ובנוסף הקרן מטפלת אוטומטית בהשקעה מחדש של הקופונים וחוסכת עמלות קנייה חוזרות.
אג"ח להמרה (Convertible Bond) היא יצור כלאיים פיננסי: איגרת חוב שמשלמת ריבית נמוכה יחסית, אך מעניקה למשקיע אופציה להמיר את החוב למניות של החברה לפי יחס שנקבע מראש. אם מניית החברה מזנקת, המשקיע יכול להמיר את האג"ח למניות ולהרוויח. אם המניה מתרסקת, הוא נשאר עם האג"ח ומקבל את הקרן והריבית, כלומר יש לו הגנת רצפה.
שלוש שגיאות בולטות עולות במאמר. ראשית, רדיפה עיוורת אחרי תשואה: אג"ח שנותנת תשואה גבוהה מאוד (למשל 12% בשנה) אינה "מציאה", השוק מתמחר אותה כך כי יש סיכוי סביר שהחברה תפשוט רגל. שנית, הסתמכות עיוורת על חברות הדירוג: סוכנויות דירוג כמו מעלות או מידרוג לעיתים מגיבות לאט מדי, וחברה שדורגה AA יכולה להיקלע לקשיים תזרימיים עוד לפני שהדירוג ירד רשמית. שלישית, חוסר מודעות לנזילות: אג"ח של חברות קטנות בישראל נסחרות במחזורים יומיים זעומים, ומכירה בבת אחת עלולה לחייב הורדת מחיר משמעותית כדי למצוא קונה.
- בנק ישראל - סוגי אגרות חוב ממשלתיות boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב - מדדי תל-בונד tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- בנק ישראל - ציפיות אינפלציה boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- רשות ניירות ערך - מדריך להשקעה באגרות חוב isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026