כיצד ריבית בנק ישראל משפיעה על אג"ח

מושגי יסודאג"ח

הקשר ההפוך בין ריבית לבין מחיר האג"ח: למה ריבית עולה = מחיר יורד, מח"מ כמד-רגישות, ולקחים מסביבת הריבית הישראלית 2022-2024 למשקיע הפרטי. לשכיר ועצמאי.

אחד מהחוקים הבלתי-ניתנים לערעור בשוקי ההון הוא הקשר ההפוך בין ריבית למחיר האג"ח.¹ כשבנק ישראל מעלה את הריבית, מחירי האגרות הקיימות בבורסה יורדים. כשהוא מוריד ריבית - מחיריהן עולים. זהו חוק הנדנדה, ומי שמבין אותו לעומק מחזיק בכלי מחשבה רב-עוצמה לניהול תיק ההשקעות שלו.

למה הקשר הפוך? הלוגיקה הכלכלית

תארו לעצמכם שקניתם אג"ח ממשלתי (שחר) שמשלם קופון שנתי של 3%. שנה אחר כך, בנק ישראל מעלה את הריבית, וכעת הממשלה מנפיקה אגרות חדשות שמשלמות 5%. שאלו את עצמכם: מדוע שמשקיע יקנה מכם את האג"ח הישן ב-100 ₪ ויקבל 3%, כשבאותו כסף הוא יכול לקנות אג"ח חדש ולקבל 5%?

התשובה היא שהוא לא יקנה - אלא אם תוריד את המחיר. על מנת שתשואת האג"ח הישן תתאים לרמת הריבית החדשה בשוק, מחיר השוק שלו חייב לרדת. כשהריבית עלתה מ-3% ל-5%, מחיר האג"ח ל-10 שנים ירד בכ-15%.² זו ירידה משמעותית - ובדיוק מה שקרה בישראל ובעולם בשנים 2022-2023.

ישראל 2020-2024: מקרה בוחן חי

הגרף הבא מציג את ריבית בנק ישראל ואת מחיר אג"ח ממשלתי לדוגמה בשנים 2020-2024:

ניתן לראות בבירור: כל עוד הריבית עמדה על 0.1% (2020-2021), מחיר האג"ח הגיע לשיא של 112 ₪. עם עליית הריבית החדה ל-4.5%-4.75% (2022-2024), המחיר צנח ל-85-87 ₪. ירידה של כ-25% מהשיא - ממשקיעים שלא ציפו לכך, זה היה הפתעה כואבת.

מה זה אומר עבור המשקיע?

הבנת הקשר בין ריבית למחיר מאפשרת לכם לקבל החלטות אסטרטגיות:

• בסביבת ריבית עולה: עדיף לקצר את מח"מ התיק - לשמור על אגרות קצרות (2-3 שנים) ולהימנע מאגרות ארוכות (10+ שנים). ניתן גם להגדיל חשיפה למק"מ (מלווה קצר מועד) ולפיקדונות בנקאיים.
• בסביבת ריבית יורדת: אג"ח ארוכות נהנות מעלייה בערכן. משקיעים שמצפים להורדת ריבית ינסו להאריך את המח"מ כדי ליהנות מרווחי הון.
• בסביבת אי-וודאות: פיזור על פני מח"מ שונים (אסטרטגיית Ladder) מנטרל חלקית את חשיפת הריבית.

ריבית בנק ישראל מול ריבית בינלאומית

משקיע ישראלי שמחזיק אג"ח ממשלתי ישראלי חשוף לריבית בנק ישראל. אך מי שמחזיק אג"ח בינלאומי (למשל US Treasuries דרך ETF) חשוף לריבית ה-Fed האמריקאי. לעיתים שני הבנקים המרכזיים זזים בכיוונים שונים - ישראל עלולה להוריד ריבית בגלל האטה מקומית בזמן שה-Fed שומר על ריבית גבוהה. לכן, ניהול תיק אג"ח גלובלי מצריך מעקב אחר שני לוחות הריבית בנפרד.

התשואה לפדיון (YTM) כמדד מרכזי

כאשר ריבית השוק עולה, ה-YTM (תשואה לפדיון) של האג"ח הקיים עולה - כי המחיר יורד. מי שקנה אג"ח ל-10 שנים לפני עליית הריבית וצריך למכור עכשיו - ימכור בהפסד. אך מי שממשיך להחזיק עד לפדיון - יקבל בדיוק את הקופון ואת הקרן שהובטחו לו. זהו סיכון ריבית לעומת סיכון מחיר: ירידת מחיר מזיקה למי שמוכר לפני הפדיון, אך לא למי שמחזיק עד הסוף.