מה חשוב לדעת
- Dark Pool הוא זירת מסחר פרטית שבה הפקודות חשאיות עד לאחר ביצוע העסקה, בניגוד לבורסה הרגילה שבה כל פקודה מתפרסמת בספר הפקודות; כך גוף מוסדי יכול לבצע עסקה גדולה בלי להזיז את השוק ובלי לחשוף את הביקוש לפני שאחרים יקדימו אותו.
- מסחר בתדירות גבוהה (HFT) הוא מסחר אלגוריתמי במהירויות של מיקרו-שניות, הנשען על תשתיות כמו שרתים פיזיים בתוך בניין הבורסה (Co-location) וכבלים ייעודיים; כמעט 40% מהמסחר במניות בארה"ב עובר דרך Dark Pools.
- ב-Flash Crash של 6 במאי 2010 צנח מדד הדאו ג'ונס כ-1,000 נקודות (כ-9%) תוך דקות והתאושש כמעט לחלוטין; מאז הוטמעו מנגנוני הגנה כמו Circuit Breakers, וגם הבורסה בתל אביב הטמיעה מנגנונים כאלה.
- בישראל Dark Pools כמעט לא קיימים ורוב המסחר עובר ישירות דרך הבורסה בתל אביב, מה שמשמעו שקיפות גבוהה יותר אך נזילות נמוכה יותר במניות קטנות; HFT פחות דומיננטי כאן, ומ-2017 הבורסה מציעה שירותי Co-location.
- עבור משקיע לטווח ארוך ההשפעה של Dark Pools ו-HFT זניחה, וההשפעה העיקרית היא על סוחרים פעילים שמנסים לתזמן את השוק; השוק הגלוי שבספר הפקודות הוא רק חלק מהתמונה, ומתחתיו פועל שוק נסתר.
מדריך מקיף ל-Dark Pools ומסחר בתדירות גבוהה (HFT): איך פועלים בריכות אפלות, מי משתמש בהן, Flash Crashes, רגולציה בעולם ובישראל, והשפעתם על המשקיע הפרטי.
כשאתם מבצעים פקודת קנייה בבורסה, אתם בדרך כלל מניחים שהפקודה מגיעה לבורסה הרגילה, מוצאת מוכר, והעסקה מתבצעת. אבל המציאות מורכבת הרבה יותר. חלק משמעותי מהמסחר בשווקים המפותחים מתבצע ב-Dark Pools (בריכות אפלות), ואלגוריתמים של מסחר בתדירות גבוהה (HFT) מבצעים מיליוני עסקאות בשנייה. בואו נחשוף מה קורה מאחורי הקלעים.
מה זה Dark Pool?
Dark Pool הוא זירת מסחר פרטית שבה קונים ומוכרים נפגשים בלי שהציבור יודע על הפקודות שלהם עד אחרי שהעסקה מתבצעת. בניגוד לבורסה הרגילה, שבה כל פקודה מפורסמת בספר הפקודות (Order Book), ב-Dark Pool הפקודות חשאיות.
למה שמישהו ירצה לסחור בסוד?
דמיינו שקרן פנסיה רוצה לקנות מניות של חברה ישראלית בשווי 50 מיליון ש"ח. אם היא תכניס את הפקודה לבורסה הרגילה, כולם יראו את הביקוש העצום. סוחרים ואלגוריתמים יקפצו לקנות לפניה ("front-running"), המחיר יזנק, והקרן תשלם הרבה יותר. ב-Dark Pool, הקרן יכולה לבצע את העסקה בלי להזיז את השוק.
בורסה גלויה מול Dark Pool: מבט משווה
ההבדל המרכזי הוא רמת החשיפה של הפקודה לפני הביצוע. הטבלה מסכמת את הצירים העיקריים שמבדילים בין זירת מסחר גלויה (Lit Market) לבין Dark Pool.
| ציר השוואה | בורסה גלויה (Lit Market) | Dark Pool |
|---|---|---|
| שקיפות הפקודה | מפורסמת בספר הפקודות לפני הביצוע | חשאית עד לאחר הביצוע |
| מי משתמש בעיקר | כלל המשקיעים, כולל פרטיים | בעיקר גופים מוסדיים בעסקאות גדולות |
| השפעה על המחיר | עסקה גדולה עלולה להזיז את המחיר לרעת המבצע | נועד למזער את הזזת המחיר |
| גילוי מחיר | תורמת ישירות לגילוי המחיר | נשען על מחיר הבורסה הגלויה כעוגן |
| זמינות בישראל | מנגנון המסחר המרכזי (TASE) | אין זירה מקבילה; המענה הוא מערכת הבלוק של הבורסה |
אילו סוגי Dark Pools קיימים?
Dark Pools של בנקי השקעות
בנקי השקעות גדולים מפעילים Dark Pools משלהם, שבהם הלקוחות המוסדיים שלהם סוחרים זה עם זה בתוך המערכת הפנימית. בארה"ב זירות כאלה אינן פועלות בחלל ריק: הן חייבות להירשם ולדווח ל-SEC כ-Alternative Trading System (ATS), וה-SEC מפרסמת רשימה פומבית של אותן זירות מדווחות1. חלק ניכר מהמסחר במניות בארה"ב מתבצע מחוץ לבורסות הגלויות, אם כי אחוז מדויק משתנה מדיווח לדיווח ולכן אינו מובא כאן כמספר.
Dark Pools עצמאיים
קיימות גם זירות מסחר עצמאיות שנבנו במפורש כדי לצמצם את יתרון המהירות של אלגוריתמים, למשל באמצעות השהיה מכוונת בת מאות מיקרו-שניות בקבלת הפקודות, כך שאף משתתף לא יוכל להקדים את השאר בזכות תשתית מהירה יותר. גם זירות אלה פועלות תחת אותו מעמד רגולטורי של ATS1.
Crossing Networks
רשתות שמזווגות פקודות קנייה ומכירה במחיר האמצעי של השוק. אם מניה כלשהי נסחרת ב-35 ש"ח (ביקוש) מול 35.10 ש"ח (היצע), ה-Crossing Network יזווג עסקה ב-35.05 ש"ח. שני הצדדים מקבלים מחיר טוב יותר ממה שהיו מקבלים בספר הפקודות הגלוי.
מה זה HFT (מסחר בתדירות גבוהה)?
מסחר בתדירות גבוהה (High-Frequency Trading) הוא מסחר אלגוריתמי שמתבצע במהירויות של מיקרו-שניות (מיליונית השנייה). חברות HFT משקיעות מיליארדים בתשתיות: שרתים שנמצאים פיזית בתוך בניין הבורסה (Co-location), כבלי פיברה אופטית ייעודיים, ואפילו מגדלי מיקרוגל לתקשורת מהירה יותר מאור בסיבים.
אסטרטגיות HFT נפוצות
- עשיית שוק (Market Making): האלגוריתם מציע כל הזמן מחירי קנייה ומכירה ומרוויח את המרווח (Spread). בתנאים רגילים, זה מוסיף נזילות לשוק ומצמצם עלויות לכל המשקיעים.
- ארביטראז' סטטיסטי: ניצול פערי מחיר זעירים בין בורסות שונות או מכשירים קשורים. למשל, אם תעודת סל על ה-S&P 500 נסחרת במחיר שונה מסכום מרכיביה, האלגוריתם קונה את הזול ומוכר את היקר.
- Latency Arbitrage: ניצול ההבדל במהירות בין בורסות. מידע שמגיע לבורסה אחת חצי מילי-שנייה לפני השנייה מאפשר לקנות בזול ולמכור ביוקר.
- Order Anticipation: זיהוי פקודות מוסדיות גדולות ומסחר לפניהן. זו הפרקטיקה הכי שנויה במחלוקת, וחלק טוענים שהיא גובלת ב-Front Running (שהוא לא חוקי).
מה קורה ב-Flash Crash?
Flash Crash 2010
ב-6 במאי 2010, מדד הדאו ג'ונס צנח כ-1,000 נקודות2 (כ-9%) תוך דקות ספורות, ואז התאושש כמעט לחלוטין. הסיבה: אלגוריתם של קרן גדולה מכר חוזים עתידיים בסכום ענק. אלגוריתמי HFT הגיבו בבהלה, ביטלו את הפקודות שלהם, ונוצר ואקום של נזילות. מניות של חברות ידועות נסחרו לרגע ב-1 סנט.
מאז 2010 היו עוד אירועים דומים, אם כי ברמה מצומצמת יותר. הרגולטורים הגיבו עם מנגנוני הגנה כמו Circuit Breakers (עצירת מסחר אוטומטית כשיש ירידה חדה) ו-Limit Up/Limit Down (תחום מחירים מותר).
גם הבורסה בתל אביב מפעילה מנתקי זרם, והמספרים שלהם פומביים: בשלב המסחר הרציף, תנודה של 8% במדד ת"א-35 ביחס למדד הבסיס מפעילה הפסקת מסחר קצובה בת 30 דקות בשוק המניות ובנגזרים על מניות ועל מדדי מניות, ותנודה של 12% מפסיקה את המסחר עד תום יום המסחר6. בשלב טרום הפתיחה קיים מנגנון נוסף, "פתיחה אנגלית", שדוחה את מסחר הפתיחה בפרק זמן אקראי של שלוש עד ארבע דקות כשהתנודה במדד ת"א-35 התיאורטי מגיעה ל-2.5%, או כשמניה במדד נעה ב-7% ומעלה6.
לצד מנתקי הזרם פועל בבורסה מנגנון למיתון תנודות שערים חדות, שמנטר את הפקודות ואת תנודות השערים הצפויות בכל שלבי המסחר, ומונע ביצוע עסקה שתנודת השער בה צפויה להיות חריגה. הפעלתו בשלב הרציף גורמת להפסקת מסחר בת חמש עד שש דקות שבסופה מתקיים מסחר רב-צדדי בנייר הערך6.
הויכוח: האם HFT טוב או רע?
הטוענים בעד
- HFT מצמצם את ה-Spread (הפרש קנייה-מכירה) ומוזיל עלויות לכל המשקיעים.
- HFT מוסיף נזילות ומאפשר ביצוע מהיר של עסקאות.
- ארביטראז' של HFT מייעל את גילוי המחירים ומונע עיוותים.
הטוענים נגד
- HFT יוצר "נזילות מדומה" שנעלמת ברגע שהשוק צריך אותה (כמו ב-Flash Crash).
- ניצול יתרון מהירות הוא לא תחרות הוגנת. מי שיש לו שרתים יותר מהירים מנצח.
- האלגוריתמים מגבירים תנודתיות בתקופות לחץ ויכולים להחמיר משברים.
איך זה נראה בבורסה בתל אביב?
הבורסה בתל אביב (TASE) היא קטנה יחסית, ולכן HFT פחות דומיננטי בה מאשר בניו יורק או לונדון. מה שכן פועל בה באופן מוסדר הוא עשיית שוק, וכאן ההבדל מהותי: לפי כללי הבורסה, עושי השוק פועלים במסגרת הכללים הרגילים של מערכת המסחר ללא עדיפות כלשהי במסחר או במידע ביחס לשאר המשקיעים, בדומה למרבית השווקים האירופיים. הם מזינים ציטוטי קנייה ומכירה לספר הפקודות במרווח שאינו עולה על מרווח מרבי ובכמות שאינה פחותה מכמות מינימלית, לאורך כל שעות המסחר7.
ב-4 במאי 2025 הושקה רפורמה בעשיית שוק בניירות ערך, שבמסגרתה הפרמטרים (כמות מינימלית ומרווח מחיר מרבי) נקבעים בתחרות בין עושי שוק על כל נייר ערך, והבורסה מנטרת את עמידתם במחויבויות. בקרנות סל עשיית השוק היא סטטוטורית, ותוצאות הניטור מועברות לרשות ניירות ערך7.
Dark Pool במובן האמריקאי, כזירה מקבילה לבורסה, אינו קיים בישראל. אבל הצורך שהוא נועד לפתור קיים גם כאן, ולכן הבורסה בנתה לו מענה בתוך המסחר עצמו: בנובמבר 2024 הושקה מערכת ה-Block Trade Facility (BTF), שמאפשרת לשני צדדים לתאם מראש עסקה גדולה ולהעביר אותה כפקודות תואמות5.
המאפיינים של המערכת מסבירים למה היא התשובה הישראלית לאותה בעיה: פקודות הבלוק אינן מוצגות בספר הפקודות (Hidden), לכל נייר ערך נקבע גודל מזערי לפקודה (במניות ת"א-35 כ-2 מיליון ש"ח), והמחיר חייב ליפול בתוך רצועה באחוזים סביב מחיר ייחוס המבוסס על נתוני שוק. עסקת בלוק משפיעה על המחזור הכספי אך לא על המחיר האחרון של נייר הערך, והיא מתפרסמת במערכות המידע של הבורסה מיד עם הקשרתה5.
זה בדיוק ההבדל מ-Dark Pool: החשאיות בישראל היא לפני הביצוע בלבד, והפרסום מיידי. התוצאה למשקיע הישראלי היא שקיפות גבוהה יותר מהמודל האמריקאי, אבל גם נזילות נמוכה יותר במניות קטנות.
מה זה אומר עבורכם כמשקיעים?
אם אתם משקיעים לטווח ארוך (קונים ומחזיקים), Dark Pools ו-HFT כמעט לא משפיעים עליכם. ההשפעה העיקרית היא על סוחרים פעילים שמנסים לתזמן את השוק. העצה הפשוטה: השקיעו דרך פקודות Limit (ולא Market) ואל תנסו להתחרות באלגוריתמים. הם תמיד יהיו מהירים יותר.
בדיקת ידע
למה קרן פנסיה גדולה עשויה להעדיף לבצע עסקת ענק דווקא ב-Dark Pool ולא בבורסה הגלויה?
חשבו מה קורה למחיר כשכל השוק רואה מראש ביקוש עצום.
רגולציה: לאן מתקדמים?
הרגולטורים בעולם מנסים לאזן בין חדשנות טכנולוגית לבין הגנה על המשקיע:
- MiFID II ו-MiFIR (אירופה): מסגרת הרגולציה של שוקי ההון האירופיים, שדורשת שקיפות טרום-מסחר ומגבילה מסחר ללא שקיפות כזו3.
- המכסה שהשתנתה ב-2024: עד לתיקון פעל מנגנון "מכסת נפח כפולה", שבו מסחר אפל במניה בזירה בודדת לא יעלה על 4% מנפח המסחר במכשיר באיחוד, ובכלל האיחוד לא יעלה על 8%. תקנה (EU) 2024/791 מ-28 בפברואר 2024 החליפה את השניים במכסה יחידה של 7% ברמת האיחוד, החלה על פטור מחיר הייחוס בלבד ולא על פטור העסקה המתואמת4.
- SEC (ארה"ב): Dark Pools פועלים כ-Alternative Trading Systems, נדרשים לדווח ל-SEC, וה-SEC מפרסמת רשימה פומבית שלהם1.
- ישראל: הבורסה מנטרת את פעילות עשיית השוק בקרנות סל לפי הכללים שנקבעו, ותוצאות הניטור מועברות לרשות ניירות ערך7.
לסיכום
Dark Pools ו-HFT הם חלק בלתי נפרד מהשווקים המודרניים. הם מייעלים את המסחר ומוזילים עלויות, אבל גם יוצרים סיכונים חדשים ומעלים שאלות על הוגנות. כמשקיעים פרטיים, הדבר הכי חשוב הוא להבין שהשוק שאתם רואים (ספר הפקודות הגלוי) הוא רק חלק מהתמונה. שוק נסתר ועצום פועל מתחת לפני השטח. אין צורך לפחד ממנו, אבל כדאי להכיר אותו.
מושגי מפתח
הקלות שבה אפשר לקנות או למכור נכס בלי להזיז את מחירו. Dark Pools ו-HFT משפיעים ישירות על הנזילות בשוק.
הזירה המרכזית והגלויה למסחר בניירות ערך, שבה כל פקודה מתפרסמת בספר הפקודות, בניגוד לזירה החשאית של Dark Pool.
הנכס הנסחר עצמו, כמו מניה או איגרת חוב, שאותו קונים ומוכרים בבורסה הגלויה או ב-Dark Pool.
הבורסה הישראלית (TASE), שבה רוב המסחר עובר ישירות ובשקיפות גבוהה, ו-Dark Pools כמעט לא קיימים.
שאלות נפוצות
Dark Pool הוא זירת מסחר פרטית שבה הפקודות חשאיות עד אחרי ביצוע העסקה, ו-HFT (מסחר בתדירות גבוהה) הוא מסחר אלגוריתמי במהירויות של מיקרו-שניות. בארהב זירות כאלה פועלות כ-Alternative Trading Systems (ATS) ומדווחות ל-SEC, שמפרסמת רשימה פומבית שלהן. באירופה, תקנה (EU) 2024/791 מפברואר 2024 החליפה את מכסת הנפח הכפולה (4% בזירה ו-8% באיחוד) במכסה יחידה של 7% ברמת האיחוד. בישראל אין זירה מקבילה לבורסה, אבל מנובמבר 2024 פועלת מערכת הבלוק (BTF) של הבורסה בתל אביב: פקודות שאינן מוצגות בספר הפקודות, בגודל מזערי (כ-2 מיליון ש״ח במניות ת״א-35), בתוך רצועת מחיר סביב מחיר ייחוס, ועם פרסום מיידי של העסקה מיד עם הקשרתה. למשקיע לטווח ארוך שקונה ומחזיק, ההשפעה זניחה. העיקרון המעשי: לסחור דרך פקודות Limit ולא Market, ולא לנסות להתחרות באלגוריתמים שתמיד יהיו מהירים יותר.
Dark Pool הוא זירת מסחר פרטית שבה קונים ומוכרים נפגשים בלי שהציבור יודע על הפקודות שלהם עד אחרי שהעסקה מתבצעת. בניגוד לבורסה הרגילה, שבה כל פקודה מפורסמת בספר הפקודות (Order Book) הגלוי, ב-Dark Pool הפקודות חשאיות. בארהב זירות כאלה חייבות להירשם ולדווח ל-SEC כ-Alternative Trading System (ATS), וה-SEC מפרסמת רשימה פומבית של אותן זירות. 1
כדי לא להזיז את השוק נגד עצמו. אם קרן פנסיה רוצה לקנות מניות בשווי גדול ומכניסה את הפקודה לבורסה הגלויה, כולם רואים את הביקוש העצום. סוחרים ואלגוריתמים יכולים לקפוץ לקנות לפניה (front-running), המחיר מזנק, והקרן משלמת הרבה יותר. ב-Dark Pool הקרן יכולה לבצע את העסקה בלי לחשוף את גודלה מראש ובלי להזיז את המחיר.
HFT (High-Frequency Trading) הוא מסחר אלגוריתמי שמתבצע במהירויות של מיקרו-שניות. חברות HFT משקיעות בתשתיות כמו שרתים בתוך בניין הבורסה (Co-location), כבלי פיברה ייעודיים ואפילו מגדלי מיקרוגל. אסטרטגיות נפוצות כוללות עשיית שוק (הצעת מחירי קנייה ומכירה ורווח מהמרווח), ארביטראז סטטיסטי בין בורסות או מכשירים קשורים, Latency Arbitrage (ניצול הבדלי מהירות בין בורסות) ו-Order Anticipation (זיהוי פקודות גדולות ומסחר לפניהן). האחרון הוא השנוי ביותר במחלוקת ויש שטוענים שהוא גובל ב-Front Running הלא חוקי.
ב-6 במאי 2010 מדד הדאו גונס צנח כ-1,000 נקודות (כ-9%) תוך דקות ספורות, ואז התאושש כמעט לחלוטין. 2 הסיבה: אלגוריתם של קרן גדולה מכר חוזים עתידיים בסכום ענק, אלגוריתמי HFT הגיבו בבהלה וביטלו את הפקודות שלהם, ונוצר ואקום של נזילות. מניות של חברות ידועות נסחרו לרגע ב-1 סנט. בעקבות זאת הרגולטורים הטמיעו מנגנוני הגנה כמו Circuit Breakers (עצירת מסחר אוטומטית בירידה חדה) ו-Limit Up/Limit Down. גם הבורסה בתל אביב מפעילה מנתקי זרם: תנודה של 8% במדד ת״א-35 בשלב הרציף מפעילה הפסקת מסחר קצובה בת 30 דקות, ותנודה של 12% מפסיקה את המסחר עד תום יום המסחר. 6
הבורסה בתל אביב (TASE) קטנה יחסית, ולכן HFT פחות דומיננטי בה מאשר בניו יורק או לונדון. עשיית השוק בה מוסדרת, ולפי כללי הבורסה עושי השוק פועלים ללא עדיפות כלשהי במסחר או במידע ביחס לשאר המשקיעים, ומחויבים לצטט קנייה ומכירה במרווח שאינו עולה על מרווח מרבי ובכמות מינימלית לאורך שעות המסחר. 7 Dark Pool במובן האמריקאי אינו קיים בישראל, אך מנובמבר 2024 פועלת מערכת הבלוק (Block Trade Facility) של הבורסה: פקודות מתואמות מראש שאינן מוצגות בספר הפקודות, בגודל מזערי (כ-2 מיליון ש״ח במניות ת״א-35), בתוך רצועת מחיר סביב מחיר ייחוס, ועם פרסום מיידי של העסקה עם הקשרתה. 5 המשמעות: שקיפות גבוהה יותר למשקיע הישראלי, אבל גם נזילות נמוכה יותר במניות קטנות.
אם אתם משקיעים לטווח ארוך שקונים ומחזיקים, Dark Pools ו-HFT כמעט לא משפיעים עליכם. ההשפעה העיקרית היא על סוחרים פעילים שמנסים לתזמן את השוק. עיקרון מעשי: כדאי לסחור דרך פקודות Limit (שמגדירות מחיר מקסימום או מינימום) ולא דרך פקודות Market, ולא לנסות להתחרות באלגוריתמים, שתמיד יהיו מהירים יותר.
באירופה, מסגרת MiFID II ו-MiFIR דורשת שקיפות טרום-מסחר ומגבילה מסחר שנעשה בפטור ממנה. 3 עד 2024 פעלה "מכסת נפח כפולה": 4% מנפח המסחר במכשיר בזירה בודדת, ו-8% בכלל האיחוד. תקנה (EU) 2024/791 מ-28 בפברואר 2024 החליפה את השתיים במכסה יחידה של 7% ברמת האיחוד, שחלה על פטור מחיר הייחוס בלבד ולא על פטור העסקה המתואמת. 4 בארהב, Dark Pools פועלים כ-Alternative Trading Systems ומדווחים ל-SEC, שמפרסמת רשימה פומבית שלהם. 1 בישראל, הבורסה מנטרת את פעילות עשיית השוק בקרנות סל ומעבירה את תוצאות הניטור לרשות ניירות ערך. 7
- U.S. Securities and Exchange Commission – Alternative Trading System (ATS) List: הרשימה הפומבית של זירות המסחר החלופיות המדווחות ל-SEC sec.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- SEC/CFTC – Findings Regarding the Market Events of May 6, 2010 (Flash Crash Report)(2010) sec.gov ↗ ↩
- Regulation (EU) No 600/2014 (MiFIR), EUR-Lex – חובות שקיפות טרום-מסחר במניות והפטורים מהן: פטור מחיר הייחוס (סעיף 4(1)(a)) ופטור העסקה המתואמת (סעיף 4(1)(b)(i))(2014) eur-lex.europa.eu ↗ ↩
- Regulation (EU) 2024/791 of 28 February 2024 amending Regulation (EU) No 600/2014 (MiFIR review): החלפת מכסת הנפח הכפולה (4% בזירה, 8% באיחוד) במכסה יחידה של 7% ברמת האיחוד, החלה על פטור מחיר הייחוס בלבד(2024) eur-lex.europa.eu ↗ ↩
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: מערכת הבלוק (Block Trade Facility) שהושקה בנובמבר 2024 (פקודות Hidden, גודל מזערי של כ-2 מיליון ש"ח במניות ת"א-35, רצועת מחיר ייחוס, פרסום מיידי עם הקשרת העסקה) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: הגנה על משקיעים (מנתקי זרם 8% ו-12% במדד ת"א-35, הפסקת מסחר קצובה בת 30 דקות, פתיחה אנגלית ומנגנון מיתון תנודות שערים חדות) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: עושי שוק (פעילות ללא עדיפות במסחר או במידע, מרווח מרבי וכמות מינימלית, רפורמת עשיית השוק מ-4 במאי 2025, והעברת תוצאות הניטור לרשות ניירות ערך) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026