עיקרי הדברים
- עסקת Repo היא הלוואה קצרת טווח עם ביטחונות: צד אחד מוכר ניירות ערך, לרוב אג"ח ממשלתי, ומתחייב לקנות אותם בחזרה במחיר גבוה יותר, וההפרש הוא הריבית.
- שוק ה-Repo קריטי לתפקוד המערכת הפיננסית: הוא מספק נזילות יומית לבנקים, מגלגל שינויי ריבית של בנק ישראל והפד לשאר הכלכלה, ומאפשר לסוחרים לממן מלאי אג"ח.
- השאלת ניירות ערך מאפשרת מכירה בחסר: מחזיק הנייר, לרוב קרן פנסיה או חברת ביטוח, משאיל אותו תמורת עמלה של 0.1%-2% בשנה, וכך מי שמוכר בחסר יכול לשאול מניות.
- השוק כולל סיכונים מערכתיים כמו סיכון צד נגדי, שרשראות מחדש-השאלה וריכוז במספר מוסדות; בספטמבר 2019 ריבית ה-Repo האמריקאית זינקה מ-2% ל-10% תוך שעות בשל מחסור בנזילות.
- בישראל בנק ישראל מפעיל חלון Repo שבו בנקים מפקידים אג"ח ממשלתי תמורת הלוואות קצרות טווח, וריבית ה-Repo שלו היא למעשה "ריבית בנק ישראל" המוכרת מהחדשות.
מדריך מעמיק לשוק ה-Repo והשאלת ניירות ערך: מנגנון ההלוואות הלילית, תפקידם בשוק ההון, הקשר למכירה בחסר, סיכונים מערכתיים, וההיבטים הרלוונטיים לשוק הישראלי.
מתחת לפני השטח של שוקי ההון פועל שוק ענק שרוב המשקיעים הפרטיים לא מודעים לקיומו: שוק ה-Repo (Repurchase Agreement) והשאלת ניירות ערך (Securities Lending). שוק זה מגלגל טריליוני דולרים מדי יום, ותפקידו קריטי לתפקוד התקין של המערכת הפיננסית כולה. בואו נבין איך הוא עובד ולמה הוא חשוב.
מה זה Repo?
עסקת Repo (Repurchase Agreement, הסכם רכישה חוזרת) היא בעצם הלוואה קצרת טווח עם ביטחונות.1הצד שצריך כסף מוכר ניירות ערך (בדרך כלל אג"ח ממשלתי) ומתחייב לקנות אותם בחזרה למחרת (או תוך כמה ימים) במחיר קצת יותר גבוה. ההפרש במחיר הוא למעשה הריבית על ההלוואה.
סוגי עסקאות Repo
Overnight Repo
הסוג הנפוץ ביותר. העסקה נמשכת לילה אחד ומתחדשת כל יום. ריבית ה-Repo הלילית היא אחד המדדים החשובים ביותר בשווקים הפיננסיים. בארה"ב, ריבית ה-Repo צמודה לריבית הפד, ובישראל היא מושפעת מריבית בנק ישראל.
Term Repo
עסקאות ארוכות יותר, בדרך כלל שבוע עד חודש. פחות נפוצות, אבל משמשות כשיש צורך במימון לתקופה ידועה מראש. הריבית קצת גבוהה יותר כי הכסף "נעול" לזמן ארוך יותר.
Reverse Repo
אותה עסקה, רק מנקודת המבט ההפוכה. מי שנותן את הכסף (ומקבל את הניירות) נמצא ב-Reverse Repo. בנקים מרכזיים משתמשים ב-Reverse Repo כדי לספוג נזילות עודפת מהשוק.
למה ה-Repo כל כך חשוב?
- נזילות יומית: בנקים ומוסדות פיננסיים משתמשים ב-Repo לניהול המזומנים היומי שלהם. כסף שלא צריכים היום מולווה ב-Repo, כסף שחסר נלווה ב-Repo. ללא שוק Repo תקין, בנקים לא יכולים לפעול.
- מנגנון תמסורת מוניטרית:כשבנק ישראל או הפד מעלים ריבית, השינוי מתגלגל דרך שוק ה-Repo לכל שאר הריביות בכלכלה. ה-Repo הוא "רצפת המפעל" של מדיניות הריבית.
- עושה שוק באג"ח:סוחרים שמחזיקים מלאי אג"ח ממנים את עצמם דרך Repo. ללא זה, הם לא יכלו לספק נזילות לשוק האג"ח.
Securities Lending: השאלת ניירות ערך
השאלת ניירות ערך היא מנגנון שבו מחזיק נייר ערך (לרוב קרן פנסיה, קרן נאמנות, או חברת ביטוח) משאיל את הנייר לצד אחר (בדרך כלל ברוקר או קרן גידור) תמורת עמלה ובטוחות.
איך זה עובד?
- קרן פנסיה מחזיקה מניות של טבע בשווי 10 מיליון ש"ח ולא מתכננת למכור אותן.
- קרן גידור רוצה למכור טבע בחסר (Short Selling). היא צריכה "לשאול" את המניות כדי למכור אותן.
- קרן הגידור פונה לקרן הפנסיה (דרך מתווך) ושואלת את המניות. היא מפקידה ביטחונות (מזומן או ניירות ערך אחרים) ומשלמת עמלת השאלה של 0.1%-2% בשנה.
- קרן הגידור מוכרת את המניות בשוק, מקווה שהמחיר ירד, קונה בחזרה בזול, ומחזירה לקרן הפנסיה.
מי מרוויח?
קרן הפנסיה מרוויחה עמלת השאלה. זה כסף "חינם" על מניות שהייתה מחזיקה בכל מקרה. בפועל, רוב קרנות הפנסיה בישראל ובעולם משתתפות בתוכניות השאלת ניירות ערך, וההכנסות מופחתות מדמי הניהול האפקטיביים שהחוסכים משלמים.
הקשר למכירה בחסר (Short Selling)
השאלת ניירות ערך היא התשתית שמאפשרת מכירה בחסר. ללא אפשרות לשאול מניות, אי אפשר למכור בחסר. זה אומר שכל פעם ששומעים על "שורטיסטים" שמהמרים נגד חברה, מאחורי הקלעים מישהו השאיל להם את המניות.
בישראל, שוק השאלת ניירות הערך מצומצם יחסית. רשות ניירות ערך מפקחת על הנושא, ויש חובת דיווח על פוזיציות שורט מעל סף מסוים. בעקבות אירועי GameStop ב-2021, יש דיון גלובלי על הצורך בהגברת השקיפות בשוק הזה.
Repo מול השאלת ניירות ערך: מה ההבדל?
שני המנגנונים נראים דומים כי שניהם עסקאות מגובות ביטחונות לטווח קצר, אבל הם משרתים מטרות שונות לגמרי. ב-Repo לווים בעיקר מזומן, ובהשאלת ניירות ערך שואלים נייר ערך ספציפי. הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים המרכזיים.
| מאפיין | עסקת Repo | השאלת ניירות ערך |
|---|---|---|
| מה עובר יד ליד | מזומן, כנגד אג"ח כביטחון | נייר ערך ספציפי, כנגד ביטחונות |
| הנכס המרכזי | בעיקר אג"ח ממשלתי | מניות או אג"ח בודדים |
| המטרה העיקרית | מימון קצר טווח וניהול נזילות | לאפשר מכירה בחסר וכיסוי פוזיציות |
| משך אופייני | מלילה אחד ועד כמה שבועות | פתוח, עד שהמשאיל דורש בחזרה |
| הצדדים הטיפוסיים | בנקים, מוסדות פיננסיים ובנק מרכזי | קרנות פנסיה ונאמנות מול ברוקרים וקרנות גידור |
| התמורה למלווה | ריבית ה-Repo (הפרש המחיר) | עמלת השאלה שנתית |
סיכונים מערכתיים
- סיכון צד נגדי: אם הצד שקיבל את הכסף/ניירות לא יכול להחזיר, הצד השני נפגע. הביטחונות אמורים להגן, אבל בתקופות קיצוניות ערכם יכול ליפול.
- שרשראות מחדש-השאלה (Rehypothecation):לפעמים הנייר שהושאל מושאל שוב לצד שלישי. נוצרת שרשרת שבה אותו נייר "משרת" כמה עסקאות במקביל. אם חוליה אחת נשברת, כל השרשרת בבעיה.
- ריכוז: מספר קטן של מוסדות שולט בחלק הארי של שוק ה-Repo. בעיה באחד מהם יכולה לשתק את כל השוק.
שוק ה-Repo בישראל
בנק ישראל מפעיל חלון Repo3שבו בנקים מסחריים יכולים להפקיד אג"ח ממשלתי ולקבל הלוואות קצרות טווח. ריבית ה-Repo של בנק ישראל היא למעשה הריבית שאנחנו שומעים עליה בחדשות ("ריבית בנק ישראל"). בנוסף, בנקים ישראליים סוחרים ב-Repo ביניהם, אם כי השוק קטן יחסית לאמריקאי.
לסיכום
שוק ה-Repo והשאלת ניירות ערך הוא "צנרת" השווקים הפיננסיים. הוא לא מרגש, לא מופיע בכותרות (חוץ ממשברים), אבל הוא הכרחי לתפקוד תקין של הכלכלה. הבנה בסיסית של המנגנונים האלה עוזרת להבין למה ריבית בנק ישראל משפיעה על כולם, למה מכירה בחסר אפשרית, ולמה לפעמים משברי נזילות פורצים כאילו משום מקום. כמשקיעים, אתם לא צריכים להשתתף בשוק הזה ישירות, אבל כדאי לדעת שהוא קיים ושהוא משפיע על כל מה שאתם עושים בבורסה.
בדיקת ידע
מהו ההבדל המרכזי בין עסקת Repo להשאלת ניירות ערך?
חשבו מה בדיוק עובר יד ליד בכל אחת מהעסקאות.
מושגי מפתח
חוזה רכש חוזר (Repo)
הלוואה קצרת טווח מגובת ביטחונות, שבה מוכרים נייר ערך ומתחייבים לקנותו בחזרה במחיר מעט גבוה יותר.
אג"ח ממשלתית
הנכס הנפוץ ביותר כביטחון בעסקאות Repo, בזכות הנזילות והסיכון הנמוך שלו.
נזילות
הקלות שבה אפשר להמיר נכס למזומן. שוק ה-Repo הוא אחד הכלים המרכזיים לניהול נזילות יומית של בנקים.
ריבית
ריבית ה-Repo היא ערוץ מרכזי שדרכו ריבית בנק ישראל מתגלגלת אל שאר הריביות בכלכלה.
שוק ה-Repo (הסכם רכישה חוזרת) והשאלת ניירות ערך (Securities Lending) הם הצנרת הנסתרת של השווקים הפיננסיים, המגלגלת טריליוני דולרים מדי יום. עסקת Repo היא הלוואה קצרת טווח עם ביטחונות: מי שצריך מזומן מוכר אג"ח ממשלתי ומתחייב לקנות אותו בחזרה במחיר מעט גבוה יותר, וההפרש הוא הריבית. השאלת ניירות ערך היא התשתית שמאפשרת מכירה בחסר: מחזיקים גדולים כמו קרנות פנסיה משאילים מניות תמורת עמלה של 0.1% עד 2% בשנה. השוק הזה קריטי לנזילות יומית של בנקים ולמנגנון התמסורת המוניטרי, שדרכו ריבית בנק ישראל או הפד מתגלגלת לכל הריביות בכלכלה. כמשקיעים פרטיים אין צורך להשתתף בשוק הזה ישירות, אבל כדאי לדעת שהוא קיים ומשפיע על כל מה שעושים בבורסה.
עסקת Repo (Repurchase Agreement) היא הלוואה קצרת טווח עם ביטחונות. הצד שצריך כסף מוכר ניירות ערך, בדרך כלל אג"ח ממשלתי, ומתחייב לקנות אותם בחזרה למחרת או תוך כמה ימים במחיר קצת יותר גבוה. ההפרש במחיר הוא למעשה הריבית על ההלוואה. לדוגמה, בנק שמוכר אג"ח בשווי 100 מיליון ש"ח ומתחייב לקנות אותו בחזרה מחר ב-100.01 מיליון ש"ח, שילם 10,000 ש"ח ריבית Repo ליום אחד, בעוד האג"ח שימש כביטחון.
Overnight Repo הוא הסוג הנפוץ ביותר: העסקה נמשכת לילה אחד ומתחדשת כל יום, וריבית ה-Repo הלילית היא אחד המדדים החשובים בשווקים. Term Repo הוא עסקה ארוכה יותר, בדרך כלל שבוע עד חודש, עם ריבית מעט גבוהה יותר כי הכסף נעול לזמן ארוך יותר. Reverse Repo הוא אותה עסקה מנקודת המבט ההפוכה: מי שנותן את הכסף ומקבל את הניירות נמצא ב-Reverse Repo, ובנקים מרכזיים משתמשים בו כדי לספוג נזילות עודפת מהשוק.
השאלת ניירות ערך היא מנגנון שבו מחזיק נייר ערך, לרוב קרן פנסיה, קרן נאמנות או חברת ביטוח, משאיל את הנייר לצד אחר, בדרך כלל ברוקר או קרן גידור, תמורת עמלה ובטוחות. לדוגמה, קרן גידור שרוצה למכור מניה בחסר פונה לקרן פנסיה שמחזיקה אותה ולא מתכננת למכור, מפקידה ביטחונות (מזומן או ניירות ערך אחרים) ומשלמת עמלת השאלה של 0.1% עד 2% בשנה. הקרן מוכרת את המניות, מקווה שהמחיר ירד, קונה בחזרה בזול ומחזירה את הניירות.
קרן הפנסיה שמשאילה ניירות מרוויחה עמלת השאלה, שזה כסף נוסף על מניות שהייתה מחזיקה בכל מקרה. בפועל, רוב קרנות הפנסיה בישראל ובעולם משתתפות בתוכניות השאלת ניירות ערך, וההכנסות מהשאלה מופחתות מדמי הניהול האפקטיביים שהחוסכים משלמים. כלומר התשואה מההשאלה יכולה להוזיל בעקיפין את עלות הניהול האמיתית עבור החוסך.
השאלת ניירות ערך היא התשתית שמאפשרת מכירה בחסר. ללא אפשרות לשאול מניות, אי אפשר למכור בחסר. כלומר בכל פעם ששומעים על שורטיסטים שמהמרים נגד חברה, מאחורי הקלעים מישהו השאיל להם את המניות. בישראל שוק השאלת ניירות הערך מצומצם יחסית, רשות ניירות ערך מפקחת על הנושא, ויש חובת דיווח על פוזיציות שורט מעל סף מסוים. בעקבות אירועי GameStop ב-2021 מתנהל דיון גלובלי על הצורך בהגברת השקיפות בשוק.
שלושת הסיכונים העיקריים הם: סיכון צד נגדי, שבו אם הצד שקיבל את הכסף או הניירות לא יכול להחזיר, הצד השני נפגע, והביטחונות עלולים לאבד מערכם בתקופות קיצוניות; שרשראות מחדש-השאלה (Rehypothecation), שבהן נייר שהושאל מושאל שוב לצד שלישי כך שאותו נייר משרת כמה עסקאות במקביל, ואם חוליה אחת נשברת כל השרשרת בבעיה; וריכוז, שכן מספר קטן של מוסדות שולט בחלק הארי של שוק ה-Repo, ובעיה באחד מהם יכולה לשתק את כל השוק. בספטמבר 2019 שוק ה-Repo האמריקאי חווה משבר פתאומי שבו הריבית הלילית זינקה מ-2% ל-10% תוך שעות, והפד נאלץ להזרים מיליארדי דולרים כדי לייצב אותו.
בנק ישראל מפעיל חלון Repo שבו בנקים מסחריים יכולים להפקיד אג"ח ממשלתי ולקבל הלוואות קצרות טווח. ריבית ה-Repo של בנק ישראל היא למעשה הריבית שאנחנו שומעים עליה בחדשות תחת השם ריבית בנק ישראל. בנוסף, בנקים ישראליים סוחרים ב-Repo ביניהם, אם כי השוק קטן יחסית לשוק האמריקאי. דרך מנגנון התמסורת המוניטרי, כשבנק ישראל או הפד משנים ריבית, השינוי מתגלגל דרך שוק ה-Repo לכל שאר הריביות בכלכלה.
- Federal Reserve Bank of New York – Repo and Reverse Repo Operations newyorkfed.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- Federal Reserve – September 2019 Repo Market Disruption(2019) federalreserve.gov ↗ ↩
- בנק ישראל – כלי מדיניות מוניטרית boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026