ISM Services PMI (מדד מנהלי הרכש בשירותים)
איור: מדד מנהלי הרכש בענפי השירותים האמריקאיים - מודד את הסקטור הדומיננטי בכלכלת ארה"ב
המדד שמכסה את גוש השירותים, כ-70% מהכלכלה האמריקאית, והפך לבכיר בקריאת מצב הביקושים והאינפלציה
בקצרה
עד יוני 2021 המדד נקרא ISM Non-Manufacturing PMI. ה-Institute for Supply Management שינה את שמו ל-Services PMI כדי להתיישר עם המינוח הבינלאומי ולשקף שזהו הסקטור הדומיננטי בכלכלת ארה"ב, ולא מה שאיננו תעשייה. הסקר עצמו פועל מאז 1997 ומכסה ענפי שירותים פיננסיים, בריאות, חינוך, מקצועות חופשיים, נדל"ן, תחבורה ולוגיסטיקה, אירוח, ובידור1.
המתודולוגיה זהה לזו של ISM Manufacturing PMI - סקר חודשי של כ-400 מנהלי רכש בכירים בענפי השירותים, שאלות איכותיות (גבוה / זהה / נמוך לעומת החודש הקודם), חישוב diffusion index שבו 50 הוא הסף בין התרחבות להתכווצות. ההבדל המעשי הוא שמדד השירותים נוטה להיות פחות תנודתי ממדד התעשייה, ויש לו קצב גבוה יותר באופן עקבי - לעיתים נדירות נופל מתחת ל-50 גם בתקופות חולשה כלכלית.
למה ISM שירותים חשוב יותר מ-ISM תעשייה?
הרוב המוחלט של הכלכלה האמריקאית הוא שירותים
תעשייה תורמת כ-10% עד 12% לתוצר האמריקאי. שירותים מספקים כ-70%, ועוד כמה אחוזים מקטגוריות כמו בנייה ואנרגיה. כשפועלים הם משלמים שכר דירה, נוסעים לעבודה, רוכשים ביטוח רפואי, ועושים קניות מקוונות - וכל זה זורם לסקטור השירותים. ה-Fed בעשור האחרון התמקד יותר ויותר במדד השירותים כי הוא תופס את החלק הגדול של אינפלציית השכר, של ביקושי הצרכן הסופי, ושל מה שמכונה אינפלציית "super-core" - שירותים בניכוי דיור.
מאיפה מגיעה החלוקה הזו בכלל? הלשכה לניתוח כלכלי האמריקאית (BEA) מפרסמת אחת לרבעון את GDP by Industry, שמפצל את התוצר לשלושה גושים: ענפי שירותים פרטיים, ענפי מוצרים פרטיים וממשלה. הפרסום יוצא יחד עם האומדן השלישי של התוצר בכל רבעון, כלומר באיחור של כרבעון.3 הפיצול הזה גם ממחיש עד כמה שני הגושים נעים בנפרד: ברבעון הראשון של 2026 הערך המוסף הריאלי עלה ב-4.5% בענפי המוצרים הפרטיים לעומת 0.8% בלבד בענפי השירותים הפרטיים.3
"70% שירותים" הוא קירוב, ותלוי בשיטת המדידה
ה-BEA מזהיר במפורש שהחלוקה למוצרים ולשירותים אינה זהה בין שתי מערכות החשבונאות שלו. בחשבונות הענפיים התוצר מחולק לערך מוסף של ענפי מוצרים, ענפי שירותים וממשלה; בחשבונות הלאומיים (NIPA) הוא מחולק לפי סיווג המוצר הסופי, למוצרים, שירותים ומבנים. התוצאה: מכונית נרשמת כולה כ"מוצרים" בחשבונות הלאומיים, בעוד שבחשבונות הענפיים הערך שלה מתפצל בין ענפי מוצרים לענפי שירותים כמו עיצוב, הובלה וקמעונאות. גם ענפים כמו מסעדות והוצאה לאור מסווגים כשירותים בצד אחד וכמוצרים בצד השני.4 לכן כל מספר מסוג "כ-70% שירותים" הוא הערכה שתלויה במסגרת שבחרתם, ולא קבוע.
ההרכב של המדד הראשי שונה במעט מ-ISM Manufacturing. הכותרת מבוססת על ארבעה תתי-מדדים במשקל שווה (25% כל אחד): פעילות עסקית, הזמנות חדשות, תעסוקה, ו-זמני אספקה. במדד התעשייה היו חמישה תתי-מדדים. שני מדדים משניים זוכים לתשומת לב מוגברת: מחירים ששולמו ו-צבר הזמנות2.
תת-המדד שמרעיד את הפד: Business Activity ו-Prices Paid
- Business Activity: תת-המדד שמודד את היקף הפעילות העסקית החודש (לא הזמנות עתידיות אלא מה שקרה בפועל). זה הקרוב ביותר לאינדיקטור צמיחה לא-תעשייתי בזמן אמת.
- New Orders: כמות ההזמנות החדשות שזרמו החודש. מקדים את הפעילות העסקית בחודש או שניים.
- Employment: שאלת תעסוקת השירותים. אינדיקטור מקדים ל-NFP בסקטור השירותים, שמהווה את מרבית המשרות בארה"ב.
- Prices Paid: מחירים ששולמו על תשומות. בענפי שירותים, רוב התשומות הן שכר עבודה (לא חומרי גלם), ולכן הדפסה גבוהה כאן היא איתות לחצי שכר - בדיוק הנושא שה-Fed מודאג ממנו במסגרת המדיניות המוניטרית.
כשהמדד מאפס - ההפתעה מגיעה מאוחר
בגלל ש-ISM Services פחות תנודתי ממדד התעשייה, רוב הזמן הוא משדר התרחבות מתונה (51-55). דווקא בגלל זה הפתעות בכותרת מזיזות את השוק חזק. הדפסה בודדת מתחת ל-50 - מקרה נדיר - מצליחה להפיל תשואות אמריקאיות ב-10 נקודות בסיס תוך 5 דקות. ב-2022, כשהמדד הפתיע למטה לראשונה זה שנים, הציפייה להורדות ריבית הפד צפה במהירות.
מאיפה הגיע המונח "super-core"
המונח לא נולד בחדר מסחר. בנאום מ-30 בנובמבר 2022 פירק יו"ר הפד את אינפלציית הליבה לשלוש קטגוריות: אינפלציית מוצרי ליבה, אינפלציית שירותי דיור ואינפלציה בשירותי ליבה שאינם דיור. על השלישית הוא אמר שהיא הגדולה מבין השלוש, ומהווה יותר ממחצית ממדד ה-core PCE, ולכן ייתכן שהיא הקטגוריה החשובה ביותר להבנת ההתפתחות העתידית של אינפלציית הליבה. הנימוק שלו הוא בדיוק הסיבה שתת-מדד "Prices Paid" של ISM שירותים מעניין כל כך: השכר הוא מרכיב העלות הגדול ביותר באספקת השירותים האלה, ולכן שוק העבודה הוא המפתח לאינפלציה בקטגוריה הזו.5
שימו לב לדיוק חשוב שנוטים לפספס: המדד שאליו הפד התייחס הוא core PCE שמפרסמת ה-BEA, ולא מדד המחירים לצרכן (CPI) של הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה. שני המדדים נבדלים במשקלות ובשיטת החישוב, ולכן "super-core" שאתם קוראים עליו בכותרת עשוי להתייחס לאחד משניהם. כשמשווים הדפסות, כדאי לוודא באיזה מהם מדובר.5
איך לעקוב אחריו מישראל
המדד יוצא ביום העסקים השלישי של החודש - בדרך כלל יומיים אחרי ה-ISM Manufacturing. למשקיע ישראלי שמחזיק חשיפה רחבה לשוק האמריקאי (למשל דרך קרנות סל על מדדים אמריקאיים מובילים) הוא בעל השפעה גדולה יותר ממדד התעשייה, פשוט משום שענפי השירותים הפרטיים הם הגוש הגדול בתוצר האמריקאי.3 הסיבה בפועל: תוכנה כשירות, פיננסים, פרסום ובריאות מסווגים כולם כשירותים, ולכן ההכנסות שלהם רגישות לתת-המדד "New Orders" כאן יותר מאשר לתעשייה.
אותו היגיון תקף גם לחלק ניכר מחברות התוכנה הישראליות הנסחרות בארה"ב, שמוכרות ללקוחות עסקיים אמריקאיים. לא מדובר בהמלצה על חברה כלשהי, אלא בהבנה מבנית: מי שהכנסתו מגיעה מתקציבי רכש של עסקים אמריקאיים חשוף לאותו ברומטר שמודד בדיוק את קצב הרכש הזה. מכאן שהמדד רלוונטי גם למי שאין לו שקל אחד מושקע בארה"ב, אבל עובד בחברה שכל לקוחותיה שם.
שירותים מול תעשייה: השוואה מהירה
| היבט | ISM שירותים | ISM תעשייה |
|---|---|---|
| חלק בתוצר האמריקאי | כ-70% | כ-10%-12% |
| תתי-מדדים בחישוב הכותרת | 4 (משקל שווה) | 5 (משקל שווה) |
| תת-מדד הצמיחה המרכזי | Business Activity | Production |
| יום פרסום בחודש | יום העסקים השלישי | יום העסקים הראשון |
| תנודתיות אופיינית | נמוכה יחסית | גבוהה יותר |
| משמעות ירידה מתחת ל-50 | נדירה, איתות חולשה חזק | שכיחה יותר, לא בהכרח מיתון |
סיכום
ISM Services PMI הוא היורש הכלכלי של מדד התעשייה - הוא מודד את 70% העיקריים של כלכלת ארה"ב, מתפרסם ביום העסקים השלישי של החודש בשעה 17:00 בישראל, וחולק את אותה מתודולוגיית diffusion. למשקיע הישראלי הוא חשוב יותר ממדד התעשייה כי הוא תופס את הסקטור שמרבית החברות הציבוריות בארה"ב פועלות בו. שני תתי-המדדים שצריך לעקוב אחריהם הם Business Activity לקצב הצמיחה, ו-Prices Paid כאיתות מוקדם לאינפלציה דביקה ולחצי שכר.
מדד ISM Services הוא רק פרק אחד בלוח האינדיקטורים החודשי שמזיז את השווקים. כדי להבין איך לקרוא פרסומים כלכליים כאלה בלי ליפול למלכודות של פרשנות רגעית, ראו את המדריך המעמיק קריאת חדשות פיננסיות; ולהבנת מנגנון האינפלציה שתת-מדד Prices Paid מאותת עליו, ראו את מדריך האינפלציה.
שאלות נפוצות
המדד מתפרסם ביום העסקים השלישי של כל חודש בשעה 10:00 לפי שעון החוף המזרחי (17:00 בישראל). זה בדיוק יומיים אחרי ISM Manufacturing שיוצא ביום העסקים הראשון. ההפרש מאפשר לאנליסטים להשוות תמונת תעשייה (יום ראשון) לתמונת שירותים (יום שלישי) ולצייר קומפוזיט של מצב הכלכלה האמריקאית. אם שני המדדים מאותתים באותו כיוון - האות חזק. אם הם מתפצלים (תעשייה חלשה, שירותים חזקים, כפי שקרה ב-2024-2025), הקריאה היא של כלכלה דו-מסלולית.
שלוש סיבות. ראשית, גודל: שירותים הם כ-70% מהתוצר האמריקאי לעומת 10%-12% של תעשייה. שנית, הפד: בעשור האחרון הפד התמקד באינפלציית שירותים ("super-core inflation"), ולכן Prices Paid במדד הזה הוא איתות מוקדם להחלטות הריבית. שלישית, חברות S&P 500: רוב החברות הגדולות בארה"ב (פיננסים, טכנולוגיה, בריאות, צריכה) הן שירותים, ולכן רווחיהן נעים יותר עם ISM Services מאשר עם ISM Mfg.
מדד התעשייה מורכב מ-5 תתי-מדדים במשקל שווה (20% כל אחד): New Orders, Production, Employment, Supplier Deliveries, Inventories. מדד השירותים מורכב מ-4 תתי-מדדים (25% כל אחד): Business Activity (לא Production), New Orders, Employment, Supplier Deliveries. ההבדל המרכזי: אין "Inventories" בחישוב הראשי של שירותים כי לרוב נותני השירותים אין מלאי משמעותי. במקום "Production" יש "Business Activity" שהוא רחב יותר וכולל היקפי שירות שניתנו ולא רק מוצרים שיוצרו.
חזק, וזו נקודה מבנית ולא המלצה על חברה כלשהי. חלק ניכר מחברות התוכנה הישראליות הנסחרות בארה"ב מוכרות ללקוחות עסקיים אמריקאיים - שזה בדיוק מה ש-ISM Services מודד. כשתת-מדד "New Orders" של ISM Services קופץ, זה מסמן שעסקים אמריקאיים מתכוונים להוציא יותר על שירותים בחודשים הבאים, וזה כולל מנויי תוכנה. כשהמדד נחלש, צפו ל"מחזור מכירות ארוך יותר" בהודעות החברות הללו. תת-מדד "Employment" של ISM Services גם משפיע - הוא איתות לקצב הגיוס העתידי, וגיוסים גבוהים = יותר מקבלי החלטות חדשים שצריכים תוכנה.
המונח מגיע מנאום של יו"ר הפד מ-30 בנובמבר 2022, שבו הוא פירק את אינפלציית הליבה לשלוש קטגוריות: מוצרי ליבה, שירותי דיור, ושירותי ליבה שאינם דיור. את השלישית הוא הגדיר כגדולה מבין השלוש, יותר ממחצית ממדד ה-core PCE, וציין שהשכר הוא מרכיב העלות הגדול בה ולכן שוק העבודה הוא המפתח להורדתה. שימו לב שהמדד שאליו הפד התייחס הוא core PCE ולא CPI - שני מדדים שונים במשקלות ובשיטת חישוב. תת-מדד "Prices Paid" של ISM Services מגיע מוקדם יותר מדוחות האינפלציה הרשמיים באותו חודש, ולכן הוא קריאה מוקדמת על אותו לחץ מחירים. הוא סקר עמדות של מנהלי רכש, לא מדידת מחירים בפועל, ולכן יש להתייחס אליו כאיתות כיוון ולא כתחזית מספרית.
כן, וזה איתות חזק. בניגוד למדד התעשייה שמרבה לרדת מתחת ל-50 בלי שהמשק כולו במיתון, מדד השירותים יורד מתחת ל-50 רק בתקופות חולשה אמיתית. אחרי משבר הקורונה ב-2020 הוא צנח חזק; באמצע 2022 הוא ירד לסביבת הסף וזה היה רגע של פאניקה בשווקים. את הקריאה העדכנית יש לבדוק ישירות בפרסום החודשי של ISM ולא להסתמך על מספר שנכתב במאמר, כי הוא משתנה מדי חודש. ככלל, ירידה אגרסיבית מתחת ל-50 תיחשב לאחד הסימנים המקדימים החזקים ביותר למיתון אמריקאי. שילוב של ISM Services מתחת ל-50 + עליית אבטלה + הזמנות תעשיה חלשות הוא הקומבינציה הקלאסית.
- Institute for Supply Management. "Services ISM Report On Business" ismworld.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/05/2026
- Institute for Supply Management. "Report On Business Calendar" ismworld.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 14/05/2026
- U.S. Bureau of Economic Analysis (BEA). "GDP by Industry" – פיצול התוצר לענפי שירותים פרטיים, ענפי מוצרים פרטיים וממשלה; נתוני הרבעון הראשון של 2026 (פורסם 25 ביוני 2026) bea.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- U.S. Bureau of Economic Analysis (BEA). FAQ 367 – ההבדל בין חלוקת מוצרים/שירותים בחשבונות הענפיים (AIA) לבין החלוקה בחשבונות הלאומיים (NIPA)(2007) bea.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- Board of Governors of the Federal Reserve System. Chair Jerome H. Powell, "Inflation and the Labor Market" – פירוק אינפלציית הליבה לשלוש קטגוריות והגדרת שירותי ליבה שאינם דיור(פורסם ב-30/11/2022) federalreserve.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
מושגי מפתח
Business Activity (פעילות עסקית)
תת-המדד הראשי של ISM Services - מודד את היקף הפעילות העסקית החודש. שווה ערך לתת-המדד "Production" במדד התעשייה, ומשמש כקריאת ברומטר לקצב צמיחת השירותים.
Super-Core Inflation
שירותי ליבה שאינם דיור. בנאום מנובמבר 2022 הגדיר יו"ר הפד את הקטגוריה הזו כגדולה מבין שלוש קטגוריות אינפלציית הליבה, יותר ממחצית ממדד ה-core PCE, וציין שהשכר הוא מרכיב העלות הגדול בה ולכן שוק העבודה הוא המפתח להורדתה.
Non-Manufacturing PMI
השם הקודם של המדד עד יוני 2021. ISM שינה את השם ל-"Services PMI" כדי לשקף שזהו הסקטור הדומיננטי בכלכלה ולא מה שאיננו תעשייה.
Sticky Services Prices (מחירי שירותים דביקים)
מחירי שירותים נוטים להיות נוקשים כלפי מטה - קל יותר להעלות שכר עובדים מאשר להוריד אותם. לכן עליית Prices Paid במדד השירותים נחשבת לאיתות מוקדם משמעותי לאינפלציה מתמשכת.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות